בוגד או גיבור ?:חידת יוסף בן -מתתיהו

הבוגד בירושלים

סקירה על הספר  של דזמונד סיוורד  הבוגד בירושלים : יוסף בן-מתתיהו, מצדה וחורבן יהודה / ; מאנגלית – ירון בן-עמי. אור יהודה : זמורה-ביתן, תשע"א 2011

אומרים שההיסטוריה נכתבת  תמיד רק בידי המנצחים  אז אומרים… .זה בהחלט לא נכון במקרה של היהודים שהרי ההיסטוריה היהודית   בימי  חורבן בית ראשון ,חורבן בית שני ימי הביניים וכו' נכתבה כמעט תמיד בידי המפסידים. אבל משום מה  היסטוריה שנשארה לדורות כשהיא דוחקת מעל פניה את ההיסטוריות של המנצחים האשורים הבבלים הרומאים .

וזה נכון במיוחד במקרה של יוסף בן מתתיהו.

פורטריט של יוסף בן מתתיהו.  

בימים אלו יצא לאור  ספרו של ההיסטוריון הבריטי  הבוגד בירושלים על חייו של ההיסטוריון והמצביא יוסף בן מתתיהו. . יוסף היה האיש שכתב את ההיסטוריה של המרד הגדול ברומאים שבו  נטל חלק  פעיל משני צדי המתרס והוא אחד האנשים הבודדים שאנו  מכירים שכתב עבור מנצחיו את תולדות המרד שאותו הכניעו .

  זהו אדם שנשאר כחידה אם כי אנו יודעים עליו אולי יותר מכל אדם אחר שחי בעת העתיקה וודאי יותר מאשר כל אדם אחר שחי בעם היהודי בימי קדם עם יוצא הדופן האפשרי של ישו הנוצרי.

יוסף בן מתתיהו כוהן בן למשפחתה עתיקה ומפוארת ונצר לשושלת החשמונאים היה בראשית המרד הגדול ברומאים מפקד הגליל  ונלחם באומץ כנגד הרומאים .בשלב מסויים הוא נלכד על ידיהם והפך ליועץ שלהם כיצד יש לטפל ביהודים וכיצד להביא לסיום המרד. הוא בעצמו צפה בחורבן ירושלים ובית המקדש מהצד הרומאי.

הוא סיים את חייו באזרח עשיר ומכובד של האימפריה הרומאית ידיד הקיסרים משושלת פלביוס משמידי יהודה וירושלים והקדיש את חייו לכתיבת ספרים על המרד הגדול ועל תולדות העם היהודי.  חייו הסתיימו כנראה זמן לא רב לאחר מותו של הקיסר הרודני דומיטייאנוס האחרון לשושלת הפלאווים של אביו אספסיאנוס ואחיו טיטוס.

. את כל מה שאנו יודעים על יוסף אנו יודעים מספריו שלו. 

 נשאלת השאלה הגדולה : האם היה בוגד או נאמן לארצו ? בשאלה זאת עסקו אלפי משפטים דמיוניים שנערכו לו בתנועות נוער ובבתי ספר לאורך השנים משנות העשרים ועד שנות השבעים.

 יוסף הוא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה  היהודית בין אלה שרואים אותו כבוגד בעמו שכל מה שהוא כתב הוא כתוצאה חשוד  מעיקרו כמעשה של זיוף העובדות ובין אלה שרואים בו כמשקיף פוליטי מפוקח שהבין את המצב הפוליטי לאשורו ואת חוסר אפשרות ההצלחה של מרד היהודים בקיסרות הרומאית ,ועשה ככול שביכולתו לפשר בין שתי התרבויות אך מעולם לא איבד את   נאמנותו הבסיסית לעם היהודי.

החוקרים שואלים :.

  עד כמה אפשר לבטוח ביוסף בן מתתיהו  באופן כללי ? מצד אחד הוא המקור הכמעט יחיד לתולדות התקופה ששרד בידינו אך מאידך הוא מקור מגמתי בצורה מוחלטת שמטרתו היא בראש ובראשונה להצדיק את עצמו ואת מדיניותו במהלך המרד.דוגמה אחת מני רבות  לגבי השאלות שאותם מעלה דמותו החמקמקה של יוספוס פלאביוס ( שמו הרומאי של יוסף )  היא שאלה מרכזית בחקר חייו של יוסף ובחקר המרד: האם  בעת היותו מפקד הגליל אכן היה נאמן לחלוטין למטרות המרד ותיכנן את מדיניותו  הצבאית בהתאם לניהול מלחמה בלתי פוסקת ברומאים?

 או שמה  מטרתו האמיתית  בעת פיקודו בגליל הייתה לשמור על השלום והסדר הפנימי באזור אך לא להכין אותו למלחמה כנגד הרומאים שיוסף ציפה מראש שהם יהיו המנצחים?

 ואם כך הוא הדבר   יש שיטענו שמדיניותו הייתה בוגדנית ודו פרצופית מראשיתה ולא רק מהרגע שבו" ""ערק"" למחנה הרומאים בשלב מאוחר יותר.

בתור דוגמה אחת מני רבות הארכיאולוגית הסופרת נטלי מסיקה ברומן ההיסטורי שלה "אדמה שחורה" ( הוצאת דופן 2008) שעוסק בין השאר בכיבוש יודפת בידי הרומאים חושפת במהלך העלילה  שיודפת נפלה כתוצאה מבגידה של  לא אחר מאשר מפקדה יוסף בן מתתיהו ההיסטוריון לעתיד שמסר עדות שקר בספרו לגבי כל מה שהתחולל שם ועל העובדה שהוא בגד בעירו ומסר אותה לידי הרומאים.

האומנם? "אדמה שחורה "הוא רק רומן היסטורי אבל התזה של מסיקה לגבי  בגידתו של יוסף כבר משלבים ראשונים היא לא בלתי אפשרית.

 הדעות בין החוקרים המודרניים בנושא זה הם חלוקות ביותר שכן   יוסף נותן בשני ספריו העוסקים בנושא "" מלחמות היהודים "" ו"" חיי יוסף "" " תיאורים סותרים ביותר את התקופה הזאת שיכולים לחזק כל אחת מהדעות השונות . עד לשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת נהגו ההיסטוריונים היהודיים רובם ככולם ציוניים ולאומיים מאוד בהשקפותיהם  לתאר את יוסף כבוגד ונוכל ערמומי.כיום נוהגים ההיסטוריונים  להציג אותו בצורה סימפטית יותר מתוך הבנה כלשהיא לשיקוליו כיהודי שנאלץ להתעמת ולתמרן  בעולם מסוכן.

 הויכוח בנושא זה נמשך עד היום וכמו בויכוחים  היסטוריים אחרים הוא לעיתים קרובות משקף את דעת המתווכחים בנושאים שונים של " ההווה", וכך ספק אם יגיע אי פעם להכרעה. לא מן הנמנע שגם בני זמנו של יוסף לא ידעו את התשובה לאשורה.

ואולי מי יודע אף לא הוא עצמו והוא שינה את דעתו בעניין….

"הבוגד מירושלים " הוא ספר מצויין אבל מביך במקצת עבור הקורא העברי. העובדה שהיה צורך בהיסטוריון זר כדי שיכתוב אותו מסמלת היטב  את היחס האמביבלנטי שגילו בני עמו של יוסף בן מתתיהו תמיד כלפיו. בעברית אין ספר מחקרי מקיף על יוסף אישיותו וחייו ,אם כי  ארבעת ספריו  ( מלחמת היהודים " קדמוניות היהודים  ספר תולדות היהודים מימי התנ"ך ועד ליוסף "נגד אפיון " הספר הראשון אך בהחלט לא האחרון שעוסק במאבק באנטישמיות ו"חיי יוסף  האוטוביוגרפיה שלו ) זכו לתרגומים מיוונית לאורך השנים ובשנים האחרונות יצאו כמה מהם עם תרגומים חדשים מלווים בהערות רבות של חוקרים מלומדים.

סיווארד בספר פותח בתיאור הפרובינציה הרומאית של יהודה ארצו של יוסף במאה הראשונה לספירה.  הוא מתאר את ההיסטוריה שלה לאורך המאה עד למרד הגדול .שניתן לכאורה בהשתתפות  בו את שיא חייו של יוסף .

בהמשך סיווארד נותן סקירה ביוגרפית של חיי יוסף עצמו המבוססת על כתביו אך תוך שילוב של מה שהמחקר המודרני יכול לספר לנו על התקופה ועל החברה ועל התרבות  שמהם בא יוסף והישפיעו עליו השפעה בל תימחה גם כאשר הפך לידידה של משפחת  הקיסרים  ברומא.  

סיווארד מודע היטב לבעייתיות שיש בהסתמכויות על יצירותיו של יוסף עצמו כמקור לחייו שכן יש סבירות גבוהה כמעט וודאות שהאיש משקר ומעוות לגבי פרקים שונים בחייו ברצותו להופיע בצורה הטובה ביותר לפני הקורא. סיווארד כאשר הוא מציג את האירועים השנויים מאוד במחלוקת של המרד הגדול מציג אותם תחילה באופן כרונולוגי לפי תיאורו של יוסף ואז מסביר מה אנחנו יודעים פחות או יותר בוודאות לגבי אותו מרד ,מה החוקרים חושבים לגביו ,ומראה עד כמה תיאוריו של יוסף לגבי המרד משתלבים במקורות אחרים לגבי התקופה .

התוצאה היא תאור הוגן מאוד של האירועים וניסיון פרטני לתאר דמות חמקמקה מעין כמוה עד כמה שההיסטוריון המודרני שבידיו רק מסמכים קדומים מוטים באופן קיצוני  מסוגל .

 מספרו של סייארד מבצבצת דמות של  אדם  שהיו לו  סיבות טובות ביותר לעוות את העובדות של תקופה  שבה לא הוכיח  את עצמו כמפקד צבאי אך הראה את עצמו כפוליטיקאי מתוחכם שהצליח פעם אחרי פעם nלהערים על יריביו המרובים. והם היו מרובים מאוד שכן ליוסף היה כישרון מדהים ליצור לעצמו שונאים ואויבים בכל מקום שאליו הלך. מאידך  ברור לחלוטין שאם כתביו של יוסף לא היו שורדים היינו יודעים מעט מאוד ביחס על תקופה חשובה זאת בתולדות עם ישראל.

בהחלט ייתכן שיוסף עיוות את העובדות לגבי התקופה שבמהלכה היה מעורב הוא עצמו ולגביה היה  לו אינטרס אישי בהצגת עמדתו. מאידך נראה שלגבי התקופה הקדומות יותר הוא מציג את העובדות כפי שהיגיעו אליו  ואין לו שום אינטרס אישי לעוות ,ולכן הוא משמש כמקור חשוב ביותר  לימי בית שני ובאופן יחסי אף אובייקטיבי . .

 

,ואין ברירה אלא לפסוק שיוסף בן מתתיהו הזכיר מאוד את הפוליטיקאי הישראלי המודרני בנטייתו לתככים קטנוניים ולהצדקת עצמו. אך מאידך ידע להתעלות על עצמו ליד שולחן הכתיבה שבו הפך מפוליטיקאי קטן לסופר והיסטוריון גדול.

פסק הדין :ספר מעניין על דמות מרתקת מאין כמוה וחמקמקה מאין כמוה של איש שהיה לו כל אינטרס לעוות את סיפור חייו ,אבל ככל הנראה כשאינו עוסק בסיפור חייו שלו השתדל להישאר אובייקטיבי ב"מידת האפשר ".

 

 

 

 

 

 

.

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על בוגד או גיבור ?:חידת יוסף בן -מתתיהו

  1. פינגבאק: הוא היה בוגד ?:חידת יוסף בן מתתיהו « המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*