דגל אירגון החיזבאללה “צבא האל ” אירגון הטרור החזק ביותר בעולם.

הופיע תחת השם “נסראללה יחכה לביבי” ב”דיוקן –מקור ראשון ” גליון מספר  784   17.8.2012

כתבה מיוחדת לרגל מלאת שלושים שנה לאירגון החיזבאללה -אירגון הטרור היעיל  והחזק  בעולם.

רק לפני שש שנים היה חזבאללה ארגון עוצמתי ופופולרי בעולם הערבי, מגן המוסלמים ואימת הישראלים. כיום אנשיו נחטפים בסוריה, מאבדים אחיזה בלבנון, ושומעים כיצד בכירי אל-קאעידה מתכננים את השמדתם. אם  מנהיג האירגון נסראללה יספוג עוד תבוסה אחת, שנראית קרובה מתמיד, ייתכן שלא תהיה לו ברירה אלא לפנות לעזרתה של ישראל. האם ישראל תהיה מעוניינת? זו כבר שאלה אחרת.

להלן סקירה על עברו של האירגון והרהורים על עתידו.

לפני קריאת הכתבה עצמה צפו בסרט שהוכן במיוחד כהקדמה עבורה:

חיזבאללה :30 שנה לזרוע הארוכה של איראן

שטן גדול -שטן קטן.

בימים אלה מלאו שלושים שנה לחזבאללה, “מפלגת האל” בתרגום לעברית. ב-1982 הוקם הארגון, בעזרת סוכנים איראנים, כקבוצה קטנה שנדרשו לה שלוש שנים לפני שבכלל הכריזה רשמית על קיומה. כיום כבר מדובר בגורם חובק עולם בעל יכולות יוצאות דופן לבצע פעולות טרור בכל קצות הגלובוס. מההיבט הצבאי, כוחו של החיזבאללה עולה על זה של לא מעט מדינות ריבוניות.

האיראנים נוהגים לכנות את ישראל “שטן קטן” לעומת ארה”ב “השטן הגדול”. נטייה דומה יש כיום בין גורמים בישראל הרואים באיראנים את “השטן הגדול ” ובחיזבאללה  בן טיפוחיהם ויצירתם של האיראנים בתור “השטן הקטן”.

המספרים הם מרשימים. אם לאחר הקמתו גייס הארגון כמאתיים לוחמים, בזמן מלחמת לבנון השנייה כבר עמדו לרשותו בין 6,000 ל-10,000 איש, ומאז הוא רק התעצם והגדיל את ארסנל הנשק שלו. כל אלה, יחד עם השם שיצא לו כארגון נקי כפיים ובעל ערכים נעלים וכלל-אסלאמיים, הפכו אותו בעיני העדה השיעית למגן העיקרי שלה כנגד הסונים, כנגד ישראל וכנגד ארה”ב. חסן נסראללה נעשה למנהיג הפופולרי ביותר בלבנון, בעולם הערבי בכלל, ובפרט בקרב הפלשתינים וערביי ישראל. שליחיו מגיעים לפינות שונות בעולם על מנת לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות, ובד בבד הם מושכים בחוטי פשיעה בינלאומית כמו הברחות סמים, למימון פעילותו של הארגון.

אלא שנראה שחזבאללה לקה בשיכרון כוח שעלול להתגלות כסופני. בעודו מבסס את שלטונו בלבנון, הוא החל לבחוש בענייניהן של שלל מדינות ערביות הרחק מגבולות ארצו. אנשיו עוסקים בהדרכת לוחמי מיליציות פרו-איראניות בעיראק, ולפי עדויות שונות הם גם סייעו למשמרות המהפכה לדכא את ההפגנות באיראן ב-2008.

את כל זה אפשר היה לפטור כשימוש טבעי שעושה טהרן בזרוע החמושה שבנתה לה בלבנון. לא כך באשר להסתבכות של חזבאללה בסוריה, במה שנראה כבצה טובענית חסרת מוצא. בימים אלה מסייעים לוחמים שנשלחו מלבנון למשטרו של בשאר אסד, ומשתתפים שם בלחימה העקובה מדם כנגד המורדים הסונים. לחזבאללה, כמו לפטרוניתו איראן, יש אינטרס מובהק בהמשך קיומו של המשטר העלאווי, המקורב לשיעים. נסראללה אף הציע לאסד מקלט בלבנון, אם וכאשר ייאלץ לעזוב את סוריה.

בהשוואה לחזבאללה, הנחשב ליחידת העילית של הטרוריסטים האסלאמים, ארגון אל-קאעידה הסוני-סלפי הוא נחות יחסית. המטרה של שניהם לכאורה זהה: הקמת עולם אסלאמי מאוחד. ההבדל הקטן אך המשמעותי הוא שחזבאללה מעוניין בשליטה שיעית-איראנית על העולם, בעוד אל-קאעידה מעוניין בשליטה סונית-סלפית. אלו מטרות מנוגדות שאינן מתיישבות זו עם זו, והפער ביניהן יכול בכל רגע להתפתח למרחץ דמים הדדי. ההחלטה של נסראללה להיכנס לעימות ישיר מול הסונים בדמשק, עלולה אז להתגלות כטעות ההרסנית מכולן.

האימאם הנעלם

במשך שנים ארוכות היו השיעים בלבנון חסרי כוח והשפעה. עדתם, אף שהייתה הגדולה ביותר מבחינה מספרית במדינה, הייתה גם הענייה ביותר. המצב החל להשתנות כשהאימאם הלבנוני מוסה סאדר הקים את ארגון אמאל. סאדר, איש דת כריזמטי, פעל לחיזוק מעמדם הפוליטי של השיעים, מה שעורר אי-נוחות אצל מנהיגם של הפלשתינים יאסר ערפאת שהתבסס אז בלבנון.

בשנת 1978 נבלמה לפתע פעילותו של סאדר, כשבמהלך ביקור בלוב נעלם האימאם באורח מסתורי. מאז הוענק לו הכינוי “האימאם הנעלם”, בדומה למשיחם של השיעים. מידע שנתגלה בחודשים האחרונים מראה שהוא נחטף בידי קדאפי, הוחזק בתא מתחת לאדמה בתנאים קשים, ומת “בנסיבות טבעיות” בתאו ב-1998. מאז מותו נשמרה גופתו במקרר בבית הסוהר, עד שהחלה ההפיכה בלוב, ואז ככל הנראה נקבר סאדר בקבר אחים.

ככל הידוע, סיבת מאסרו הייתה לכאורה ויכוח דתי לוהט שבמהלכו העליב האימאם את שליט לוב. אולם ייתכן שהוויכוח הזה היה רק תירוץ, ושהסיבה האמיתית לכליאתו של סאדר הייתה בקשה מצד ערפאת שהתבסס אז בלבנון , שחשש מהמתחרה השיעי הכריזמטי.

בגילויים האחרונים על גורלו של סאדר יש כדי לעורר תמיהה: הכיצד זה לא ניסו השיעים לאורך השנים לשחד את מי שצריך, כדי לגלות מה עלה בגורלו של מנהיגם הנערץ? האם יעלה על הדעת שארגון בעל יכולות בינלאומיות כמו חזבאללה, לא היה מסוגל להתחקות אחר גורלו של איש דת בכיר שנעלם? הרושם הברור הוא שלגורמים השיעיים החזקים באיראן ותומכיהם בלבנון  היה אינטרס שהמנהיג העצמאי, שלא חש כל מחויבות לאיראן, יישאר בגדר נעלם. בכך גזרו עליו שנים ארוכות של מאסר ועינויים, ואולי אף וידאו שימות בכלא הלובי ולא יחזור ללבנון, שם היה עלול להוות מוקד השפעה בקהילה השיעית כנגד חזבאללה.

האבות המייסדים

לאחר היעלמו של סאדר, נפתחה בלבנון הדרך להנהגה שיעית חדשה. זאת צצה בעקבות המהפכה האיראנית של 1979. כעבור שלוש שנים הוקם חזבאללה, בהשראת האייתוללה חומייני ובמימון, הדרכה ועזרה איראניים. נראה שאחד מיוזמי הקמתו של חזבאללה (שבמקור נקרא “ארגון המדוכאים עלי אדמות” או “הארגון המהפכני לצדק”) היה שגריר איראן בדמשק, עלי עכבר מוחתשמי-פור. המטרה הייתה להפעיל תנועה שיעית שתקבל את ההנהגה הפוליטית והדתית של טהרן. משמרות המהפכה של איראן, בהנהגתו של עלי ריזא עסכרי, העבירו לארגון הצעיר ידע רב בכל התחומים – לחימה, טרור, חבלה, מנהלה ודת. בשנים שבאו לאחר מכן הפך עסכרי, בשיתוף פעולה עם חסן נסראללה ועימאד מורניה, את חזבאללה מארגון טרור קטן אחד מרבים לגוף צבאי המסוגל להתמודד בהצלחה מול צבא סדיר.

הגרעין המייסד של חזבאללה בצד הלבנוני כלל את סייד עבאס אל-מוסאווי, שייח’ סובחי אל-טופיילי, סייד אברהים אל-אמין ושייח’ מוחמד יזבאך. כבר אז נראו ניצנים של גילויי עצמאות מצד הנהגת הארגון מול ההשפעה האיראנית: אל-טופיילי, מקורבו של חומייני ומזכ”ל חזבאללה הראשון, סירב להוראה מטהרן להשתתף בבחירות בלבנון, ובשל כך סולק מתפקידו. את מקומו תפס אל-מוסאווי, בן למשפחה שיעית חילונית מבעלבק, שלפני הצטרפותו לחזבאללה שימש כסגנו של מנהיג אמאל נאביה בארי.

עם כינונו קרא הארגון להקים בלבנון מדינה שתתבסס על השריעה, ושתשתלב בבוא היום במדינה האסלאמית העולמית שמרכזה איראן. מטרות נוספות של הארגון היו גירוש כוחותיה של ישראל מלבנון, כצעד מקדים לחיסולה הסופי; וכן הכפפת הכוחות הנוצריים בלבנון לחוק האסלאמי והעמדה לדין של מנהיגיהם בגין פשעים שביצעו לכאורה.

ישראל מעולם לא הייתה האויבת היחידה. למעשה, את פעולותיו הגדולות הראשונות כיוון חזבאללה דווקא נגד האמריקנים. ב-1983 ביצעו אנשיו כמה פיגועי התאבדות כנגד מטרות אמריקניות בביירות, שהגדול שבהם, פיצוץ מפקדת המארינס בעיר באמצעות משאית תופת, גבה את חייהם של יותר מ-240 חיילים. הפיגוע הזה, שבו נהרגו יותר אמריקנים מאשר בכל פעולת טרור עד אז, הוגדר בידי שופט פדראלי כ”פיצוץ הלא-גרעיני הגדול ביותר שהופעל על פני כדור הארץ”.

המנהיג הבולט באותן שנים היה השייח’ רארב חרב, אימאם הכפר ג’יבשית, שהיה המתכנן הראשי של פעולות נגד ישראל ובחלקן השתתף בעצמו. בפברואר 1984 חוסל רארב, וכעבור זמן עצרו אנשי אמאל שני שיעים שהודו כי הרגו אותו בשליחות ישראל. השייח’ הפך לקדוש שיעי ולסמל לנכונות אנשי חזבאללה להקרבה עצמית. במכללות של קום נערכו טקסים לזכרו, ובמלאת מאה ימים למותו הונפק באיראן בול זיכרון מיוחד.

רק ב-1985 קיבל הארגון השיעי הצעיר את השם חזבאללה, והודיע על קיומו במכתב רשמי לעיתונות בלבנון. במהלך שנות ה-80 נפתחה מלחמה של ממש בין חזבאללה לבין הארגון השיעי המתחרה אמאל. לבסוף, הודות לתמיכה האיראנית, גברה ידו של הראשון, והוא הוכר ללא עוררין כמייצג הראשי של השיעים בלבנון.

לאחר הניצחון על אמאל התפנה חזבאללה להתמקד בלחימה בישראל. מאז ועד היום עמד מאחורי פעולות טרור רבות מספור, בלבנון ומחוצה לה, שאחת הבולטות שבהן הייתה ההתקפה על שגרירות ישראל בארגנטינה ב-1992. כל אלו חיזקו את תדמיתו בעולם האסלאמי כחוד החנית במאבק כנגד המערב וישראל. הארגון קיבל את עקרונותיו של המנהיג השיעי הלבנוני מוחמד חוסיין פדלאללה, שקבע שאין לראות במדינתם של הציונים ישות חוקית, אלא “ערב-רב של אנשים שבאו מכל קצוות העולם”. מאידך גיסא, פדלאללה סירב לקבל שליטה איראנית על השיעים בלבנון ושם דגש על עצמאותם כחלק מלבנון הריבונית. נראה שדעותיו מקובלות גם כיום בחזבאללה, ויש בכך שמירה של עצמאות מסוימת מול האייתולות של טהרן.

החיזבאללה במאבק נגד צה”ל

על פי הערכות שונות, ב-18 שנות הנוכחות הישראלית בלבנון אירעו 2,000 היתקלויות בין צה”ל לחזבאללה. מתוכן, כך נטען, 1,920 היו פרי יוזמת חזבאללה, דהיינו 96 אחוזים. נטען שישראל התמודדה מול חזבאללה בלבנון מידי יום ביומו ואפילו מידי שעה.!

בעוד ארגוני טרור שהיו דומיננטיים בעבר בזירה הלבנונית, כמו אש”ף של ערפאת, נתקלו בשנאה של האוכלוסייה המקומית כלפיהם ונתפסו כנטע זר, חזבאללה התקבל בברכה. הארגון נמצא בסביבתו הטבעית ומשמש לא רק כמיליציה אלא גם כגוף הפועל לטובת האזרחים. הוא נהנה מאהדה עצומה בכפרים השיעיים, וגם בקרב צבא לבנון ההתייחסות ללוחמיו היא כאל מובילי ה’מוקוומה’ (ההתנגדות), גיבורים ולוחמי קודש. זו אחת הסיבות לקשייה של ישראל להחדיר סוכנים לשורות הארגון, אם כי בשנים האחרונות נראה שהצלחתה בעניין גדלה – לפחות אם נסתמך על פרסומי חזבאללה עצמו, שהכריז כמה פעמים על חשיפת סוכנים ישראלים בשורותיו.

בפברואר 92′ חוסל מוסאווי בהתקפה של מסוקי קרב ישראליים שהפגיזו את מכוניתו. את מקומו תפס חסן נסראללה, שהפך את הארגון לקיצוני ואנטי-ישראלי יותר משהיה בעבר. התקפות חזבאללה נגד מוצבים ויישובים בצפון הלכו והחריפו, וביולי 1993 יצא צה”ל למבצע ‘דין וחשבון’ – הראשון משני עימותים גדולים בזירה הלבנונית של שנות ה-90, ששניהם הקנו לנסראללה מעמד של השליט האמיתי בלבנון. המבצע, שנמשך שבעה ימים, יצר גל של מאות אלפי פליטים לבנונים, ובסופו הושג הסכם הבנות בין ישראל ללבנון. מבצע ‘ענבי זעם’, אפריל 1996, יצא אל הפועל לאחר שחזבאללה הפר את ההבנות ההן, ותקף ברקטות את יישובי הצפון. ישראל הפגיזה בתגובה מטרות בלבנון והטילה מצור ימי על חופי המדינה, וחזבאללה מצדו שיגר מאות רבות של רקטות נוספות. המבצע הופסק בשל לחץ בינלאומי, לאחר שפגז צה”לי גרם עשרות הרוגים בכפר-קנא. ישראל, לבנון וסוריה הגיעו להסכם חדש, שעיקרו היה אי פגיעה באזרחים ובתשתית משני צדי הגבול – מה שאִפשר לחזבאללה להמשיך ולתקוף את כוחות צה”ל מבלי שהדבר ייחשב להפרת ההבנות.

את עיקר פעולותיו כיוון הארגון לעבר כוחות צה”ל ברצועת הביטחון, במטרה לגרום לישראל לסגת ממנה. הוא התמקד בהנחת מטעני צד, תקיפות ראווה של מוצבים ואפילו ניסיונות חיסול של בכירים בצה”ל. מלחמת הגרילה נחלה עוד ועוד הצלחות, עד שב-24 במאי 2000 הביאה לנסיגת צה”ל מלבנון. בכך הצליח חזבאללה לעשות את מה שכל שאר הכוחות הערביים נכשלו בו, ועל רקע זה השמיע נסראללה את נאומו הזכור על אודות ישראל החלשה כקורי העכביש.

לאחר הנסיגה הפך חזבאללה לארגון הדומיננטי בלבנון, הודות לפעילות בעלת חמישה נדבכים. הראשון הוא הנדבך הפוליטי-אזרחי, כלומר עשייה בכל תחומי החיים ומעורבות במערכת הפוליטית. חזבאללה כידוע השתתף בבחירות לפרלמנט, והוא מקפיד לתחזק את קשריו עם גורמים לא-שיעיים בלבנון. מתוך מחשבה לטווח הארוך, הוא נמנע מלממש את איומיו ולנקום באוכלוסייה הנוצרית, ששיתפה בעבר פעולה עם ישראל. על ידי כך יצר לעצמו תדמית של מפלגה פוליטית לגיטימית גם בעיני חוגים נוצריים במערב, בעיקר באירופה.

הנדבך השני הוא זה הצבאי. בעשור האחרון הקים חזבאללה מערך אדיר הכולל ביצורים תת-קרקעיים, מוקשים השתולים תחת דרכי גישה מרכזיות, ועשרות אלפי רקטות המכסות את כל שטח ישראל. במקביל פותח הנדבך המודיעיני: יחידת האזנות לתקשורת ולמסרים שמקורם בישראל, וככל הנראה גם ניסיונות להקים בשטחה רשתות ריגול שיעבירו דיווחים לחיזבאללה.

הנדבך הרביעי הוא שיתוף פעולה עם הפלשתינים. ‘יחידה 1800’ של חזבאללה הוקמה במיוחד כדי לייצא את האידיאולוגיה והשיטות של הארגון לשטחי הרשות הפלשתינית ולהפעיל משם טרור כנגד ישראל. במיוחד פותח שיתוף הפעולה עם ארגון הג’יהאד האסלאמי בעזה, הנחשב כיום לזרוע של איראן וחזבאללה.

נדבך נוסף היה יצירה של נקודות עימות בלתי פוסקות עם ישראל, למשל בנושא חוות-שבעה שהארגון טוען שהן שייכות ללבנון. באופן זה קיוו בחזבאללה לשמר את ההתנגדות לישראל בראש סדר היום גם לאחר הנסיגה מדרום לבנון, וכן להצטייר כגיבורים כלל-ערבים הקוראים תיגר ללא הרף על האויב הציוני. זה גם היה המניע מאחורי החטיפה של שלושת החיילים בהר דב ושל אלחנן טננבוים בחו”ל. במסגרת עסקת השבויים דרש חזבאללה מישראל להשיב לבתיהם בין היתר 14 לבנונים שחטפה והחזיקה כקלפי מיקוח לשחרור הנווט רון ארד, וכן את הדרוזי סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן ב-1979. נסראללה העריך כי החזרתם של אלה ללבנון תתרום מאוד לביצור מעמדו כמנהיג כל-לבנוני, כפי שאכן קרה.

לאורך הגבול עם ישראל נקט חזבאללה טקטיקה של הטרדות והתגרויות שונות. המאבק הגיע לשיאו ב-12 ביולי 2006, כאשר שני חיילי צה”ל נחטפו ושמונה נוספים נהרגו. הפעם הביאה מדיניות החטיפות הזאת לפרוץ מלחמה של ממש, שנסראללה לא צפה אותה. צה”ל בשלב הראשון הפציץ תשתיות בלבנון ומעוזים של חזבאללה – שבכמה מקרים התגלו כעמידים במיוחד – ולאחר מכן יצא למבצע קרקעי. ארגונו של נסראללה שיגר קרוב ל-4,000 רקטות, ששיתקו את צפון המדינה וזרעו הרס רב.

בחזבאללה ובעולם הערבי רואים את תוצאות המלחמה ההיא כניצחון על ישראל, ועם זאת הארגון שוב אינו מרשה לעצמו את ההתגרויות הבוטות שנקט עד קיץ 2006. המלחמה גם שינתה לבלי היכר את שגרת פעילותו של חסן נסראללה, שמאז כמעט אינו יוצא ממקום המחבוא שלו בבונקר מתחת לביירות.

טכניקה של מערכת חיסון

אחד מיתרונותיו הגדולים של חזבאללה הוא יכולות הלוחמה הפסיכולוגית שפיתח. אנשיו יודעים להשתמש במדיה באופן שאף ארגון טרור לא עשה עד כה. בין היתר הם הקימו רשת תקשורת שידועה בתעמולה האנטישמית שהיא מפיצה. האגדה הידועה שלפיה ישראל הייתה מעורבת בהתקפה על מגדלי התאומים, הגיעה מבית היוצר הזה.

חזבאללה הוא גם סוג של מעבדה מתקדמת לייצור טרור. אנשיו המציאו מטעני נפץ שהפכו את כבישי עיראק לסיוט בעבור האמריקנים. הם פיתחו טכניקות הסוואה למוקשים, ומצאו דרכים לבנות במהירות רבה רקטות. יש להם טילים נגד טנקים מהטובים בעולם, שהסבו פגיעות קשות לשריון הישראלי ב-2006. מאז 2004 מבצע חזבאללה גם ניסויים בכלי טיס לא מאוישים, שאותם גם ניסה לשגר לתוך ישראל במלחמת לבנון השנייה.

מפקדי חזבאללה החליטו להנחיל ללוחמיהם טכניקות של לחימת לילה – שבה צה”ל נחשב למצטיין – ובהמשך אימנו את מחבלי החמאס בשיטות הלחימה שלהם. הארגון הלבנוני הקים אף מערכת טלפונים משלו, כדי להקשות על חדירה של אמצעי האזנה. למעשה חזבאללה חיקה בדברים רבים את ישראל, וכמוה גם לו יש כיום סוכנים במדינות שונות, מעין קורי עכביש חובקי עולם.

בהדרגה התברר שכל מתקפה על חזבאללה גורמת לו להיעשות קשוח ומתוחכם יותר, בדומה למערכת חיסון שעל מנת להתחזק זקוקה למחלה שתתקוף אותה באופן עונתי. כשישראל משמידה בניינים ומערכות תקשורת של אנשי חזבאללה, הם חוזרים ובונים הכול מחדש, ובגרסה משודרגת. כל בית ספר לבנוני שנהרס, מוחלף במדרסה שבה לומדים לוחמי ג’יהאד עתידיים. חזבאללה לא רק מגיב אלא גם חוזה את הצפוי ומתכנן את ההתמודדות הבאה, מתוך ידיעה שאנשיו אינם מפחדים למות, בעוד הישראלים תמיד יעדיפו לחיות.

בעיני הישראלים הפך נסראללה למנהיג הערבי המוכשר והפיקח ביותר, ורבים מהם אף ראו בו אדם אמין יותר ממנהיגיהם שלהם. אחרים תפסו אותו כשד מהסיוטים. נסראללה, המבין דבר או שניים בפסיכולוגיית המונים, מודע לכך ומנצל זאת היטב. נכונותו ללכת עד הסוף למען אמונתו, כולל סירובו לנהל משא ומתן על גופת בנו האדי שנהרג בקרב עם לוחמי אגוז ב-1997, הפכה את מנהיג חזבאללה למוערך ושנוא באותה מידה.

בחלוף השנים העדיפו אנשי חזבאללה, מסיבות טקטיות ותעמולתיות, לשים פחות דגש על הצורך בשלטון שיעי-איראני בלבנון, ולהציג עצמם כחלק בלתי נפרד מלבנון המאוחדת. הרטוריקה שלהם נעשתה פחות תוקפנית כלפי העדות האחרות במדינה, והופנתה יותר כלפי ישראל, שהפכה אצלם לאובססיה. מנהיג הארגון חסן נסראללה כינה את הציונות “גידול סרטני, ישות אשר מתפשטת לכל מקום שאליו מגיעים הישראלים ולכל מקום שבו ישב רב יהודי”. את היהודים הוא מגדיר “צאצאי קופים וחזירים” ושאר ביטויים אנטישמיים ממקורות אסלאמיים או מערביים. חזבאללה אף פועל רבות להפצת ‘הפרוטוקולים של זקני ציון’ ולהבאת ציטוטים מהם בכלי התקשורת הערביים.

תוכניתו המוצהרת של חזבאללה הייתה ונותרה השמדת ישראל, ולשם כך הוא אף נבנה כוח פלישה. לפי מסמכים שתפסה ישראל במלחמת לבנון השנייה, גייס נסראללה 42 אלף ילדים מוסלמים בני 8-16 לתנועת הנוער ‘צופי האימאם מהדי’. החניכים לומדים את תורת קץ הימים השיעית, ובמקביל את תולדות חייהם של מנהיגי איראן חומייני וחמינאי, וחייו של נסראללה. הם לובשים מדי הסוואה, צובעים את פניהם בשחור, ונושאים שבועה להשתתף בג’יהאד נגד כופרים נוצרים ויהודים. לפחות עשרים מנערים אלו מתו בפעולות טרור שונות, חלקם כמתאבדים.

על פי ההערכות עומדים כיום לרשות חזבאללה מעל עשרת אלפים לוחמים בלבנון, מלבד אותם אלפי לוחמים-לעתיד שהוא מאמן בתנועות הנוער. מספר הטילים המכוונים כלפי ישראל מוערך ב-60 אלף, ומספר שצפוי לגדול בצורה משמעותית עם העברה מאסיבית של נשק מצבא סוריה המתפורר. שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס אף אמר כי לחזבאללה יש יותר טילים מאשר לרוב צבאות העולם, ודברים דומים השמיע ראש המוסד לשעבר מאיר דגן.

חזבאללה אם כן הלך והתעצב כתופעה יוצאת דופן: ארגון טרור לא מדינתי בעל כוח של מדינה.

החשישיים, גרסת ההווה

כשמרחיקים כמעט אלף שנים אחורה, אפשר למצוא לכך תקדים שהתקיים בדיוק באזורים שבהם שולט בהם החיזבאללה. גם אז פעל במזרח התיכון ארגון שיעי שמוצאו פרסי, וגם הוא השתמש בשיטות דומות כדי להשיג את מטרותיו.

במאות ה-11 וה-12 שלטה בהרי הלבנון כת שיעית שהטילה את חיתתה על העולם המוסלמי והאירופי. אנשיה יצאו ממבצריהם הבלתי חדירים לארצות שונות, וביצעו בשטחן שלל מעשי טרור ורצח. שמם המוכר היה ‘החשישיים’, ומנהיג הכת, שכונה “הזקן מן ההר”, שלח אותם לחסל כל מנהיג שעורר את חמתו.

באמצעות השימוש השיטתי ברצח ובטרור כנשק פוליטי, הוכיחו החשישיים כי כוח קטן, ממושמע ומסור יכול להכות צבא העולה עליו בכל פרמטר מספרי. לשם ניהול מערכת טרור מתמשכת מעין זאת, היה צורך לעמוד בשתי דרישות: קיומו של ארגון שמסוגל לבצע התקפות ולשרוד לאחר מתקפת הנגד הבלתי נמנעת; ומערכת אמונית שתשמש מקור השראה המלווה את התוקפים עד המוות. סופר כי החשישיים עברו קודם צאתם למשימות ההתנקשות שטיפת מוח מלווה בשימוש בסמים, כדי שיראו את גן העדן הצפוי להם אם ייהרגו במהלך הפעולה.

השם ‘החשישיים’ נעשה במרוצת הזמן למילה נרדפת לרוצחים שכירים באירופה (‘אסאסין’). אלא שהחשישיים המקוריים לא ביצעו התנקשויות למען בצע כסף; זו הייתה כת בעלת מטרות מדיניות ובינלאומית, ויעד פוליטי מוצהר – ייסוד ממלכה מוסלמית עולמית. בכך ממשיך את דרכם ארגון חזבאללה, שגם הוא פועל מתוך מטרה דומה.

ניתן לומר כי לחזבאללה יש “זכויות יוצרים” על פיגועי ההתאבדות בעולם האסלאמי של ימינו (באגפים אחרים של כדור הארץ קדמו לו טייסי הקמיקאזה היפנים ממלחמת העולם השנייה, וארגון הנמרים בציילון, שהוציא פיגועי התאבדות בשנות ה-70). הוא זה שפיתח את הדפוס שבו מוצע למתאבדים שכר כפול בעבור מותם: בעולם הבא ממתינים להם תענוגותיו של גן העדן והבתולות המפורסמות, ובעולם הזה – מענקים וקצבאות לבני משפחתו של השאהיד.

גם אם את ההשראה לפעולות ההתאבדות קיבלו אנשי חזבאללה מהחשישיים, ניתן להצביע על הבדל חשוב אחד בין המתאבדים של שני הארגונים: החשישיים היו נכונים למות מידי האויב, ולמעשה לא ראו עצמם כמתאבדים. לעומתם מחבלי חזבאללה שמו קץ לחייהם במו ידיהם. אלא שבבחירתו להשתמש בנשק המתאבדים, פתח חזבאללה תיבת פנדורה באזור ובעולם.

הבומרנג השיעי

ד”ר אורי גולדברג מאוניברסיטת תל-אביב, שבימים אלו ראה אור ספרו ‘לחשוב שיעית’ (האוניברסיטה המשודרת 2012), אומר כי השיעים איבדו זה מכבר את הדומיננטיות בכל הקשור לשימוש במתאבדים.

באופן אירוני, הקבוצה הדתית שסופגת לאחרונה את מספר ההרוגים הגדול ביותר כתוצאה מפיגועי התאבדות, הם המוסלמים השיעים.

:אלי :אתה יכול להעריך כמה שיעים נהרגו עד היום בפעולות התאבדות של הסונים של האל קאידה  ברחבי העולם ? במספרים אבסולוטיים האם זה יותר או פחות ממספר האירופים והישראלים והאמריקנים שנהרגו בפעולות מתאבדים מוסלמיים ( שיעיים ) האם המספר רק הולך וגודל במשך השנים ?

גולדברג : “העניין של ‘המתאבד השיעי’ הוא קצת מיתוס. יש לזה ביסוס היסטורי וגם מודרני, אבל העובדה היא שכיום הסונים עושים את זה הרבה יותר, ובאופן קטלני בהרבה. הרוב המוחלט של ההרוגים המערביים והישראלים מפעולות טרור מצאו את מותם בפיגועים שביצעו סונים, גם אם חזבאללה היה חתום על כמה פיגועים ראוותניים במיוחד”.

. “בעיראק לבדה נהרגו אלפי שיעים מאז 2003″, אומר גולדברג. “פיגועים נגדם יש גם בפקיסטן, שם מגיע מספר ההרוגים בשנים האחרונות למאות. אני מניח שבמונחים אבסולוטיים, הרבה יותר שיעים נהרגו על ידי סונים מאשר על ידי כוחות צבא מערביים. גם בסעודיה יש לאחרונה דיכוי אלים של מחאות שיעיות על ידי שלטון סוני, וכך גם בבחריין. בכל אופן אין ספק שהשיעים הם הקבוצה הדתית האתנית שנפגעה הכי הרבה  מפיגועי התאבדות  שכוונו מראש. הם הקבוצה שהמפגעים המתאבדים  מתמקדים בה. בעיקר בעיראק, אבל גם במקומות אחרים.

“.יש שיטענו שיש בכך סוג של צדק קוסמי כלפי מחדשי פיגועי ההתאבדות   אבל כמובן אותם שיעים לא היו אשמים במעשי הטבח שאותם ביצע החיזבאללה. ייתכן שהשימוש הנרחב בפיגועי התאבדות נגד שיעים הוא הסיבה לכך שחיזבאללה שוב אינו מתרברב במתאבדים שלו ובנכונותם להקריב את חייהם ושוב אינו רואה בכך פריביליגיה בניגוד לטענותיו בכלי תקשורת מערביים.החיזבאללה מודע לכך שפיגועי ההתאבדות שוב אינם נתפסים  בצורה חיובית בידי אנשי קהילת  השיעים הסובלים בצורה איומה מידי מתאבדים מסוג זה.

בכך שיצר את שיטת פיגועי ההתאבדות ,החיזבאללה פתח “תיבת פנדורה” המאיימת כיום  כבומרנג קטלני על השיעים יותר מכל אחד אחר.  השיעים אמנם יכולים לשלוח גם הם מתאבדים כנגד הסונים, אבל לרשות אויביהם  עומד כוח אדם גדול בהרבה, והם תמיד יוכלו להשיב בכפל כפליים.

שובה של האימפריה הסונית

דגל האל -קאעידה אוייב ראשי של החיזבאללה והשיעים.

לא רק ההרהור השני על מידת התבונה שבשימוש בנשק ההתאבדות, הוריד את קרנו של חזבאללה. אחרי שרכב על הילת מלחמת לבנון השנייה ויצר לעצמו תדמית של ארגון כלל-מוסלמי ובעל ערכים נעלים, ספג חזבאללה בשנים האחרונות שורה של מהלומות שפגעו קשות במעמדו בעולם הערבי. מנהיגי הארגון מואשמים על ידי בית דין בינלאומי באחריות לרצח ראפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר. ‘הרמטכ”ל של חזבאללה’, עימאד מורנייה, חוסל בסוריה ב-2008 בידי גורמים עלומים. מקורות זרים טענו שמדובר בפעולה ישראלית, אבל לא מן הנמנע שדווקא הסורים הם שהתנקשו בטרוריסט הבכיר. חזבאללה, שעד היום לא מצא לו מחליף בשיעור קומתו, מנסה מאז לבצע פעולות נקם במקומות שונים בעולם, לרוב ללא הצלחה. לאחרונה הטילה עליו ישראל את האחריות לפיגוע בבולגריה, אולם יש המפקפקים בכך וסבורים שהייתה זאת פעולה של אל-קאעידה, שאחד הארגונים המסונפים אליו אכן נטל את האחריות למעשה.

גם רשת התמיכה הסוציאלית-כלכלית שהקים חזבאללה עבור השיעים בביירות, בבקעה ובדרום הלבנון, אינה מה שהייתה בעבר. הרשת הזאת, שהוקמה במימון איראני ומקיפה את כל תחומי החיים, יצרה תלות של אלפי משפחות שיעיות בחזבאללה, והיא המקור העיקרי לנאמנות לארגון. אלא שבחודשים האחרונים, ככל שמתערער המצב הכלכלי באיראן, כן הולכים ומתמעטים המשאבים שיכולה לספק המערכת הסוציאלית הלבנונית.

אך הפגיעה האנושה ביותר בתדמיתו של חזבאללה נגרמה ממעורבותו הפעילה בדיכוי המרד בסוריה. אנשיו נלחמים בצד הצבא של אסד ואפילו בתפקיד הצבא, כשמולם תנועות גרילה שלמדו את השיטות שהפעיל חזבאללה כנגד ישראל. לאחרונה נחל הארגון מפלה מקומית, כשכמה מאנשיו, ובהם אחיינו של נסראללה, נחטפו בידי המורדים. שוביהם הודיעו כי הם דורשים מנסראללה להתנצל על תמיכתו באסד, וכל שנותר לאנשי מפלגת האל לעשות הוא לחרוק שיניים, לארגן הפגנות בביירות, או לחטוף בתגובה אזרחים סורים. בעת כתיבת שורות אלו, השבויים הלבנונים עדיין מוחזקים בידי המורדים, וחזבאללה אינו יודע לאן יוליך את הבושה.

גם אם שושלת אסד תסולק מהשלטון, אפשר כעת להניח שחשבון הדמים בין הסונים בסוריה לחזבאללה יישאר פתוח עוד שנים ארוכות. כעת עומדים מול חזבאללה הסלפים, אבותיו הרוחניים של ארגון אל-קאעידה ומי שאחראים למעשי טבח רבים בשיעים. אולי יתברר כי גם כאן ההיסטוריה חוזרת על עצמה: החשישיים הנזכרים לעיל, שבנו אימפריה של טרור, הושמדו לבסוף בידי כוחות אדירים שלא הכירו – המונגולים, שהחריבו את מבצריהם באיראן, והממלוכים, שהשתלטו על מעוזיהם בסוריה ובלבנון.

יש עוד נקודה שבה יכולה ההיסטוריה של ארגון המתנקשים הקדום להשיק לקורותיו של חזבאללה: החשישיים שיתפו פעולה עם הנוצרים כנגד האיום האמיתי שנשקף להם, איום המוסלמים הסונים. מצב היפותטי של היחלשות הארגון בלבנון, וגלישה של המדינה לעבר כאוס שבו ידם של גורמי ג’יהאד עולמי סוניים תהיה על העליונה, עשוי לדחוף את השיעים לשיתוף פעולה דווקא עם ישראל, בבחינת ‘אויבו של אויבי המסוכן ביותר הוא ידידי’.

האינטרס המשותף של ישראל וחזבאללה הוא רחב מכפי שנדמה. מלבד תיבת הפנדורה של פיגועי ההתאבדות, פתחו מנהיגי איראן תיבה נוספת, כשהכריזו על נחישותם להשמיד את ישראל. הם לא תפסו את הכוח של המסר הזה, שאומץ על ידי אל-קאעידה אך שינה כיוון: ארגונו של בן-לאדן קלט מאיראן את העיקרון של השמדת עמים – וכעת הוא מצהיר על כוונתו להשמיד את השיעים. בעיני אל-קאעידה, מדובר בכופרים הגרועים מהיהודים והנוצרים, “קוץ בבשר האסלאם מאז ראשית הזמן”. אידיאולוגים של אל-קאעידה מסבירים באתרי תעמולה שהשיעים, בהובלת חזבאללה, זוממים להשמיד את האסלאם הסוני הטהור, ולהחיות את השלטון של האימפריה הפרסית במזרח התיכון. “המזימה הסאסאנית-ספאוית” הם מכנים את התוכנית הזו, על שם שתי שושלות ששלטו בפרס. את ישראל ואת השיעים הם מניחים באותו סל: נציגי אל-קאעידה בעיראק הודיעו כי כאשר תעבור סוריה לידיהם, היא תשמש אותם ללחימה הן כנגד ישראל והן כנגד איראן ועושי דברה.

חזבאללה, אומרים עוד אנשי אל-קאעידה, מטעה את המוסלמים הפשוטים לחשוב כי הוא מגן עליהם, כשלמעשה הוא מסתיר מהם את הברית השיעית עם ארה”ב בעיראק ובאפגניסטן. סלאח אל-קאראווי, בכיר באל-קאעידה, אף טען לפני כשנתיים שחזבאללה מונע מהארגון הסוני לבצע פיגועים כנגד ישראל מתוך לבנון, והבטיח שנסראללה ישלם על כך ביוקר.

מאז שחזבאללה התגייס לעזרתו של אסד, ההתקפות נגדו באתרי הג’יהאד העולמי רק נעשו ארסיות יותר, והשיעים מוצגים כעת כמי שיתייצבו לצד השטן באחרית הימים. תומכיהם של הצלבנים ושל היהודים, מבטיחים המנהיגים הסונים, יושמדו יחד עם בעלי בריתם כאשר המזימה הציונית-אמריקנית תקרוס.

מפלגת השטן

חזבאללה ואל-קאעידה ניצבים אם כן משני צדי המתרס, כשבכל רגע עלול להתלקח ביניהם עימות גלוי. השאלה שמעניינת את מומחי הביטחון בישראל היא מה טוב ליהודים, או מה פחות רע: האם התחזקות של הארגון השיעי שבסיסו בלבנון, או שמא אנו מעדיפים שהאויב הדומיננטי מולנו יהיה זה הסוני?

יחסי חזבאללה עם ישראל הם יחסים של חיכוך תמידי“, אומר ד”ר גולדברג, “אבל כך פועלת כל דת השיעה, בניגוד לסונה שרוצה הרמוניה מושלמת ודורשת השמדת כל מה שפוגע בהרמוניה הזו. כשחזבאללה תוקף את ישראל הוא בו בזמן גם פועל ליצור עמה הבנות חדשות, וכך הוא עוסק בדבר והיפוכו. משמעות החיכוך על פי חזבאללה היא למידה מתמשכת ועיצוב מתמיד של עצמי בהתאם להתנהגות היריב. הוא נמצא בכל המערכות האלו, ומצד שני הוא נמצא מחוץ לכולן. משאיר לעצמו אופציה אחת וגם אחרת, ולעולם לא נשאר מחויב לחלוטין למטרה אחת בלבד”.

זו הסיבה לכך שחזבאללה, שמצהיר על מחויבות להשמדת ישראל, גם מכבד במידת מה הסכמים ושומר על שקט בדרום לבנון?

רבים טוענים כי ביצוע דבר והיפוכו מעיד על היכולת של חזבאללה להתפשר ולהתאפק בדרך למטרה הסופית – השמדת ישראל, או מהפכה אסלאמית שיעית בלבנון. לדעתי החיכוך אינו פשרה, אלא הוא לב העניין. היכולת לעשות דבר והיפוכו היא מהות ההתנגדות של חזבאללה, והיא שהופכת אותו לגורם בעל השפעה לא רק בלבנון אלא על כל העולם כולו.

“חזבאללה נראה בעינינו כארגון שכל מה שמניע אותו זה השמדתה של ישראל, אבל זוהי טעות. הארגון הזה מְשַחק מִשחק כפול ומשולש: מצד אחד הוא מחויב למדיניות האיראנית ולמאמצים להביא ללבנון את שלטון השיעה; מצד שני הוא מחויב לאינטרסים של הקהילה השיעית בלבנון, שלא תמיד זהים לאלו של איראן; מצד שלישי הוא ממלא תפקיד חשוב בפוליטיקה הלבנונית ומנסה לשכנע את עמיתיו שם שהוא תומך בלבנון עצמאית; ומצד רביעי הוא רואה עצמו כשחקן כלל-ערבי וכלל-אסלאמי, שמסריו מכוונים לסונים ולא רק לשיעים”.

האם ייתכן שיתוף פעולה עתידי בין חזבאללה וישראל, כנגד כוחות סוניים קיצוניים המהווים איום משותף?

לדעתי השיעים הם בעלי ברית טבעיים של ישראל נגד ההקצנה הסונית. אני חושב שזה נכון בעיקר לגבי חזבאללה, אבל גם לגבי פלגים לא מבוטלים בהנהגה האיראנית”.

מי מסוכן יותר ?

אלי :מי מסוכן יותר לישראל לטווח הארוך ?השיעים של החיזבללא ואיראן :או הסלפים של האל קאידה ובעלי בריתם ?

השאלה מי מסוכן לנו יותר היא לא פשוטה”, אומר יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לחזבאללה. “חזבאללה, שהחלו כקיצונים מאוד, הם כיום פרגמטים באופן יחסי. הם נראים לי כאויב הפחות גרוע ויותר כבול למציאות בהשוואה לסלפים, שמייצגים קבוצה רדיקלית ובעלת כוח אדם רב יותר. חזבאללה גילה עד היום יכולת להתפשר עם המציאות, ואילו הסלפים לא הראו שום יכולת כזאת, וגם אין להם שום סיבה. מבחינתם, רוב מניינו ובניינו של העולם המוסלמי עומד לרשותם. אם תעמיד בפניי את השאלה במי לבחור כבעל ברית בעוד כמה שנים, אם חלילה הסלפים ישתלטו על מדינות באזור, אני אומר: חזבאללה”.

ד”ר  ברטי בנדטה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחית בנושאי טרור ואלימות פוליטית במזרח התיכון, רואה את הדברים באופן שונה. “הסונים בסוריה, אם ינצחו, יהיו עסוקים בבניית ארצם, בעוד את חזבאללה כל מה שמעניין זה החרבת ישראל. לכן ניצחון של הסונים הוא טוב מבחינתנו. המורדים ביקורתיים מאוד כנגד חזבאללה ודורשים שיפסיק להתערב בענייני ארצם. הם בהחלט לא רוחשים אהדה רבה לארגון הזה; אדרבה, הם שורפים את דגליו וחוטפים והורגים את אנשיו”.

אלי : וכל זה לא גורם לנסראללה להבין שאולי הוא עושה טעות?

בנדטה “לא ברור עד כמה הוא מודע לעוינות הגוברת בסוריה כלפי ארגונו. נאומיו האחרונים, שכוונו כנגד ישראל, הראו לכאורה על ניתוק מהמציאות לגבי מה שמתרחש בסוריה ולגבי ההשלכות המסוכנות מבחינתו. דומה שהוא חי בנוסטלגיה לעבר המפואר של תנועתו, ומעדיף להישאר שם ולהתעלם ממה שקורה בהווה”.

אלי:יש סיכוי שישראל תוכל להידבר אי פעם עם חזבאללה בנוגע למאבק באויב משותף -הסלפים של אל-קאעידה?

בנדטה י : “אין שום סיכוי שנסראללה אי פעם ישתף פעולה עם ישראל נגד הסונים בסוריה. אין על מה לדבר. לחזבאללה יש מטרה של החרבת ישראל, והוא לא יסטה ממנה”.

לפחות בשלב זה,  אין ספק שהחזבאללה מסוכן בהרבה מאל-קאעידה. הוא נתמך בידי מעצמה אזורית איראן , שולט לכאורה ללא מיצרים  בלבנון, ולרשותו עומדות התשתיות של המדינה וכן משאבים פיננסיים עצומים של הבנקים בלבנון ושל לבנונים שיעים ברחבי העולם. הוא מחזיק רשת טלוויזיה ואתרי אינטרנט (בהם אתר בעברית) שמעמידים בצל את כל מה שיש לאל-קאעידה להציע.

לחסן נסראללה, מנהיגו של צבא חשאי הפרוס ברחבי העולם כולו, יש אותו כוח אדיר שעמד פעם לרשות “הזקן מן ההר”.הוא יכול להטיל את אימתו על המזרח התיכון ועל העולם.

אבל ייתכן שכל זה לא יימשך לאורך זמן, ואולי אפילו לא בטווח הקרוב. בלבנון עצמה כבר צצים כוהני דת סונים שזועקים נגד השליטה השיעית במדינה, ומכנים את חזבאללה “מפלגת השטן”. ככל שכוחם של אלה ילך ויתעצם, חזבאללה ייאלץ להקדיש להם יותר ויותר תשומת לב, על חשבון מאמציו לפגוע בישראל. בשלב כלשהו תצטרך ישראל להחליט מיהו האויב המסוכן יותר בעבורה, ואולי לטפח שיתוף אינטרסים עתידי עם לא אחר מאשר האויב המר של היום. מהלך מעין זה כמובן לא ינעם לאיראן השיעית, אבל השאיפות שהיא מביעה בדבר השמדת ישראל הן לא בהכרח אלו של נסראללה. כל שמעניין אותו, בשנים האחרונות ועוד יותר בשנים הבאות, זה לשרוד.

במהלך שלושים שנות החיזבאללה הארגון הפך את השיעים בלבנון ובעולם מעדה ענייה ומבוזה  למכובדים  מוערכים ובעלי כוח יותר מבעבר ,אולם בו בזמן הם מוצאים את עצמם מאוימים לא פחות מבעבר בידי אויבים אדירי כוח הנחושים להשמידם

החיזבאללה הראה שהוא אירגון בעל מצפון חברתי התורם רבות ללכידות החברתית של השיעים בלבנון. מאידך הוא הפך אותם למגנים חיים שלו בכל פעם שהוא נכנס למלחמה עם ישראל.

החיזבאללה הפך את השיעים ברחבי העולם לשם נרדף לטרוריסטים מתאבדים   מטורפים. החיזבאללה הראה את עצמו כמעבדת טרור יוצאת מהכלל ליצירת שיטות טרור ופיגועים  אבל בכך גם  סיפק לאויביו מהאסלאם הסוני  שיטות השמדה חדשות לחיסולם של אלפי שיעים במקומות שונים בעולם.

החיזבללה הפך את כלל השיעים בעיני הסונים למשתפי פעולה עם משטרו הרצחני  של בשאר אסאד והם לא ישכחו זאת.

החיזבאללה הראה ומראה שוב ושוב ומידי יום  שהוא לא רק מגן לשיעים אלא מהווה עבורם תיבת פנדורה שאין לדעת מה יצא מתוכה לבסוף  ויפגע גם  בהם כבומרנג קטלני.

ביבליוגרפיה

השיעים

פואד עג’אמי , האימאם הנעלם : מוסא אל-צדר והשיעה של לבנון, תל אביב, עם עובד, תשמ”ט 1988

בין סונה לשיעה :   יחסי הכוחות המשתנים /    [תל-אביב] :   מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה,   [תשס”ח] 2008.

יצחק נקש , בדרך אל הכוח : השיעה בעולם הערבי המודרני, אור יהודה, דביר, תשס”ט 2009

ולי נסר    התחייה השיעית :   כיצד יעצבו המאבקים הפנים-אסלאמיים את העתיד / תל אביב :   משכל,   [תשע”א] 2011.

אורי גולדברג  לחשוב שיעית / האוניברסיטה המשודרת    בן-שמן :   מודן,   2012.

ההיסטוריה של החיזבאללה.

בני  קלורי    חזבאללה :   מפלגת האל /   ערך חיים אופז.   סדרת  דע – המזרח התיכון, נושאי מוקד ירושלים :   משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה,   1989 תש”ן.חוברת של 14 עמודים.

Kramer, Martin S.    Hezbollah’s vision of the West /    Washington, D.C. :   The Washington Institute for Near East Policy,   c1989.

ענת  קורץ   משכית בורגין, דוד טל  טרור איסלאמי וישראל :   חיזבאללה, ג’יהאד איסלאמי פלסטיני, חמאס /    תל-אביב :   פפירוס,   1993.


מיכאל ששר , הביצה הלבנונית: משל”ג ל”ענבי זעם“, ירושלים, ששר, 1996.

, Hala.  Jaber    Hezbollah :   born with a vengeance /    New York :   Columbia University Press,   c1997.

גולן להט     טרור בדרום לבנון    [ח”מ] :   צה”ל – קצין חנוך וגדנ”ע ראשי – ענף חנוך והסברה,תשנ”ז 1997

גולן  להט    מערך אסלאם    [ח”מ] :   צה”ל – קצין חנוך וגדנ”ע ראשי – ענף חנוך והסברה,   תשנ”ז 1997
מרטין  קרמר פדלאללה :   המצפן של חזבאללה. /    תל אביב :   מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה,   (1998) (תשנ”ז).

אבי  רז    השתלבות חזבאללה בפוליטיקה הלבנונית… /  דיסרטציה (מ.א.) – המחלקה להיסטוריה כללית  אוניברסיטת בר אילן, תשנ”ח  1998.

אלי   הורביץ   הדרג הצבאי של חזבאללה :   דיוקן חברתי – נתונים וניתוח

1999   תל-אביב :   מרכז משה דיין – אוניברסיטת תל-אביב,

Hizbullah between Iran and Lebanon (Hebrew)

שמעון    שפירא  חזבאללה בין איראן ולבנון / תל אביב :   הקיבוץ המאוחד ,   2000

, אריאלה   חזי-אשכנזי פועלה החברתי של תנועת החזבאללה בלבנון /   עבודת גמר לתואר “מוסמך”. אוניברסיטת תל-אביב  [תל-אביב] :   [חמו”ל],   2001

שאול שי טרור בשליחות האימאם :עשרים שנות טרור שיעי, 1979-1999 הרצליה : המרכז הבינתחומי, 2001.

תקציר :מחקר המתאר את פעילות הטרור האיראנית בשנים 1979-1999. הספר מתאר את היסודות האידיאולוגיים, הדתיים והפוליטיים המניעים את מדיניותה של איראן בסוגיית השימוש בטרור אשר הפך בידיה לאמצעי חשוב לקידום מטרותיה


שמואל  גורדון    ישראל נגד הטרור :   הערכת מצב לאומית /    רעות :   אפי מלצר – מחקר, עיתונאות והוצאה לאור,   2002

דניאל  סובלמן   כללי משחק חדשים :   ישראל וחזבאללה לאחר הנסיגה מלבנון /    (תל אביב) :   מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב,   2003.

שאול שי  ציר הרשע :   איראן, חזבאללה והטרור הפלסטיני /    הרצליה :   מפעלות המרכז הבינתחומי,   2003.

Harik, Judith P.    Hezbollah :   the changing face of terrorism /    London ;   New York :   I. B. Tauris,   c2005

Diaz, Tom    Lightning out of Lebanon :   Hezbollah terrorists on American soil /    New York, N.Y. :   Ballantine Books,   2005.

אליעזר צפריר    פלונטר :   שוטר תנועה בסבך הלבנוני.    תל-אביב :   ידיעות אחרונות :   ספרי חמד :   משכל,   2006

נקודת האל חזור

רונן ברגמן     נקודת האל-חזור :   המודיעין הישראלי מול איראן וחזבאללה / עורך שחר אלתרמן   אור יהודה :   כנרת,   תשס”ז [2007].

אהוד  ערן   תמצית געגוע :   סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון /    תל אביב :   ידיעות אחרונות,   [תשס”ז] 2007.

סיפורו של הקצין הבכיר ביותר שנפל במלחמה עם החיזבאללה.

Norton, Augustus R.    Hezbollah :   a short history /    Princeton :   Princeton University Press,   c2007

, ניקולס בלנפורד     רצח מר לבנון :   בשאר אסד וההתנקשות ברפיק חרירי /    מאנגלית: מיכל סלע תל-אביב :   ספרית מעריב,   2007.

Azani, Eitan.    Hezbollah :   the story of the party of God : from revolution to institutionalization /    Basingstoke :   Palgrave Macmillan,    2008

נווה תומר יחסי ההרתעה בין מדינת ישראל וארגון חזבאללה בשנים 1982-2006 / ; בהדרכת אריאל מררי עבודת גמר (.M.A) – אוניברסיטת תל-אביב, 2007.

יאיר סמבן ההגיונות האסטרטגיים של הנהגת חזבאללה, 2000-2008 /  עבודת גמר (.M.A) – אוניברסיטת תל-אביב; בהדרכת שאול משעל 2008

אייל זיסר לבנון דם בארזים :   ממלחמת האזרחים עד מלחמת לבנון השנייה /    ת”א :   חדקל בע”מ,   2009

Israel and Hizbollah :   an asymmetric conflict in historical and comparitive perspective /    London ;   New York :   Routledge,   c2010

,  Joseph Alagha

Hizbullah’s documents : from the 1985 Open letter to the 2009 Manifesto /

Amsterdam : Pallas Publications, c2011

Joseph Alagha

Hizbullah’s identity construction Amsterdam : Amsterdam University Press, c2011

Cambanis, Thanassis.    A privilege to die :   inside Hezbollah’s Legions and their endless war against Israel /    New York :   Free Press,   2010.

Blanford, Nicholas    Warriors of God :   inside Hezbollah’s thirty-year struggle against Israel /    New York :   Random House,   c2011

מלחמת לבנון השנייה

אילן  כפיר    האדמה רעדה :   [33 ימים, לבנון 2006] /   עורכים  דני דור ואילן בכר   תל-אביב :   ספרית מעריב,   תשס”ז 2006.

עמיר רפפורט     אש על כוחותינו :   [כך הכשלנו את עצמנו במלחמת לבנון השנייה]  עורך יואב קרן /    תל-אביב :   ספרית מעריב,   תשס”ח 2007.

פרק מהספר

עופר שלח  ויואב לימור שבויים בלבנון :   האמת על מלחמת לבנון השנייה /    תל-אביב :   ידיעות אחרונות,   2007.

מלחמת לבנון השנייה :   היבטים אסטרטגיים /   עורכים: מאיר אלרן ושלמה ברום ; עורך אחראי: דב איכנולד   תל-אביב :   ידיעות אחרונות,  2007.

Achcar, Gilbert.    with Michel Warschaws The 33-Day War :   Israel’s War on Hezbollah in Lebanon and its Consequences /    Boulder :   Paradigm Publishers,   c2007

Cordesman, Anthony H.    Lessons of the 2006 Israeli-Hezbollah war /    Washington, D.C. :   CSIS Press,   c2007.

ליאור אבני     יחסי ישראל-ארגון חיזבאללה מ”מבצע דין וחשבון” ל”מלחמת לבנון השנייה” (יולי 1993 – יולי 2006) :   משטר ביטחון מוגבל או דיאלוג אלים עבודת גמר לתואר מוסמך ; העבודה הוכנה בהנחייתו של  /    ירושלים :   האוניברסיטה העברית בירושלים],   2007.

גבי וימן     הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון 2006 /   התקשורת במלחמת לבנון 2006 (סדרה), 1 תל-אביב :   אוניברסיטת תל-אביב, בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת,   2007-.

תמר  ליבס זוהר קמפף     מ“קורי עכביש: ל”חומה בצורה” ובחזרה: המיצוב המשתנה של העורף במלחמת לבנון השנייה / התקשורת במלחמת לבנון 2006 (סדרה) 2    תל-אביב :   אוניברסיטת תל-אביב, בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת,   2007.

מארווין ל.קאלב  וקארול סייווץ ;    מלחמת ישראל-חיזבאללה 2006 :   התקשורת כנשק בסכסוך א-סימטרי   התקשורת במלחמת לבנון 2006 ; חוברת מס’ 3 תרגום מאנגלית: דוד שחם.   /    תל אביב :   בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת,   2007.

יוסי  בן ארי    מלחמת לבנון השנייה בראי הפרשנות של התקשורת הכתובה בישראל :   ניתוח “אקורד הסיום” – מהלך המתקפה היבשתית הכוללת, 11-13 באוגוסט, 2006.    התקשורת במלחמת לבנון 2006 (סדרה), 4  תל-אביב :   אוניברסיטת תל-אביב, בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת,   2007.

עמוס  הראל ו אבי יששכרוף    קורי עכביש :   סיפורה של מלחמת לבנון השנייה / עורך שחר אלתרמן    תל-אביב :   ידיעות אחרונות,   2008.

באנגלית : 34 days :Israel, Hezbollah, and the war in Lebanon /

, Cathy  Sultan,   Tragedy in South Lebanon :   the Israeli-Hezbollah war of 2006 /    Minneapolis :   Scarletta Press,   c2008

Matthews, Matt, 1959-    We were caught unprepared :   the 2006 Hezbollah-Israeli War /    Fort Leavenworth, KS :   Combat Studies Institute,   [2008

החיזבאללה בתקשורת

יאיר, שדה   הסתה ותעמולה של ארגוני טרור אסלאמיים באינטרנט :   גי’האד אסלאמי, חיזבאללה, חמאס ופת”ח /  עבודת גמר (מ”א)–אוניברסיטת בר אילן   רמת גן :   [חמו”ל],   תשס”ז 2007.

Nasr Allah, Hasan, 1960-    Voice of Hezbollah :   the statements of Sayed Hassan Nasrallah /   edited by Nicholas Noe ; introduced by Nicholas Blanford ; translated by Ellen Khouri.  London ;   New York :   Verso,   2007.

מוטי  ניגר    רטוריקה של ביקורת :   ביקורת מאתגרת, ביקורת מאשרת והעיתונות הישראלית במלחמת לבנון השנייה. /  התקשורת במלחמת לבנון 2006 (סדרה), 5   תל-אביב :   אוניברסיטת תל-אביב, בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת,   2008.

חנן נוה    האינטרנט כסביבה לעידוד ולהתלכדות אזרחית במהלך מלחמת לבנון השניה. התקשורת במלחמת לבנון 2006 (סדרה), 6   /    תל-אביב :   אוניברסיטת תל-אביב, בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת,   2008.

אזי  לב-און    תפקודי מדיה חדשים בשעת חירום   המקרה של מלחמת לבנון השנייה /    תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה, מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה,   2010.

.

רונן ברגמן מדינת ישראל תעשה הכל :   הקרב החשאי על השבויים והנעדרים /    אור יהודה :   כנרת,   תשס”ט 2009.

Harb, Zahera    Channels of resistance in Lebanon :   liberation propaganda, Hezbollah and the media /    London ;   New York :   I. B. Tauris ;   New York, NY :   Distributed in the U.S. and Canada by Palgrave Macmillan,   c2011

עתיד החיזבאללה

דני   ברקוביץ  האם ניתן לכרות את ראשי ההידרה? :   המערכה להחלשת חזבאללה / (תל-אביב) :   המכון למחקרי ביטחון לאומי,   2007.

Hezbollah and Hamas: A Comparative Study

Gleis Joshua L., Berti Benedetta

Hezbollah and Hamas: A Comparative Study

The Johns Hopkins University Press (July 10, 2012

Dekker, Ted,  and Carl Medearis. Tea with Hezbollah :   sitting at the enemies’ table, our journey through the Middle East /    New York :   Doubleday Religion,   c2010.

,     .

ראו גם

החזבאללה בויקיפדיה

ישראל החיזבללא :רשימת מקורות מומלצת באתר “פרש”

העלאווים :בעלי ברית של החיזבלאלה

מתורכיה באיבה

האפוקליפסה השיעית

52 תגובות

  1. החוקר יורם שווויצר מבקש לסייג את דבריו במאמר וקובע כי “אני לא רואה בחזבאללה בן ברית לישראל בשום מצב (בניגוד לנכונות לשמור על הפסקת אש מלווה במתיחות ועוינות אידיאולוגית) .אבל מאשר כי “החזבאללה קשוב יותר לאילוצי המציאות לא מטעמים אידיאולוגיים אלא מטעמים אילוצים מדיניים ריאליים שלו ושל איראן. הסלאפים הג’יהאדיסטים שמבצעים טרור לא”.

  2. המשגה הישראלי התמידי וןהקבוע. מלחמה עם יד כפותה לאחור, כפפות מששי ופינצטה והבלוף ששמו טוהר הנשק.
    במלחמה כמו במלחמה. השמד השמד השמד.
    ישראל מתפארת שאינה פוגעת באוכלוסיה אזרחית שמשמשת מגן לתוקפיה. והם מנצלים זאתלפגיעה באזרחינו.
    הכה באויב – ולעולם אל תתנצל

  3. מה יקרה עם מצרים שכנתנו מדרום תקרוס חס וחלילה ומאות אלפים פליטים ויותר ממנה יתחילו להגיע דרך סיני לישראל.
    חלקם סלפים רצחניים מטורפים.
    איך תוכל ישראל להתמודד עם מצב חסר תקדים כזה?
    ראו
    והיה ומצרים תקרוס ..
    /%d7%95%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c

  4. מאמר מאת מרדכי קידר על הסכסוך הנצחי בין הסונים והשיעים :

    השד והבקבוק
    מאת מרדכי קידר

    המסורת בעל-פה האיסלאמית (החדית’) מצטטת את דברי הנביא מוחמד: “אומתי תתפלג לשבעים ושתיים עדות, ורק אחת מהן תימלט (מהגיהנום).” מאז שמוחמד עצם את עיניו לעולמים בשנת 632 לספירה, עסוקים המוסלמים – בהקשר לאמירה זו – בשתי שאלות, האחת תיאורטית והאחת מעשית. התיאורטית היא מי היא אותה עדה צַדֶּקֶת וצודקת העתידה לרשת את גן העדן, ומי הן כל העדות האחרות ששערי הגיהנום ממתינים להן פתוחים לרווחה. השאלה המעשית, הנובעת מהתיאורטית, היא איך מוודאת כל עדה שהיא – הצַדֶּקֶת והצודקת – חיה בגן עדן כבר בעולם הזה, ואיך היא עושה בו גיהנום לעדות האחרות.

    שיעים

    העיסוק בשאלות אלה החל מיד אחרי הלווייתו של מחמד, כאשר ישבו זקני המוסלמים להחליט מי יהיה הח’ליף – המחליף – של מוחמד. עלי בן אבי טאלב, בן דודו של מוחמד, שהיה גם חתנו, טען כי הח’ליפות מגיעה לו. אבל טענתו לא התקבלה, ושלושה אחרים מונו לח’ליפים לפניו. 24 שנים ארוכות הוא המתין עד שהתמנה לחליף הרביעי. במשך זמן זה הוא גיבש סביבו קבוצת תומכים, שהיו מוכנים אפילו להיכנס למאבק אלים כדי לכבוש את עמדת השליט. הם היו השיעים הראשונים. המילה שיעה בערבית משמעה “סיעה”, כלומר סיעת עלי.

    לאחר שנרצח עלי בשנת 661, המשיך בנו, חוסיין, לטעון כי היות שהוא ממשפחת האשם, משפחת הנביא, השלטון שייך לו, ולא לח’ליפים ממשפחת אומייה – ענף אחר של שבט קורייש, שהשתלטו על השלטון. טענתו זו הפכה אותו למורד, ובשנת 680 נתפס על ידי צבא השלטון ליד העיר כרבלא שבדרום עיראק, ונטבח יחד עם מרבית משפחתו ותומכיו. אירוע זה הוא האירוע המכונן של השיעה עד היום הזה, והשיעים מציינים את ה”עאשורא” – היארצייט – של חוסיין בטקסי זיכרון, וחלקם מכים ופוצעים את עצמם עד זוב דם.

    לאורך השנים פיתחה השיעה תיאולוגיה משלה והלָכה שונה מזו של הזרם המרכזי באיסלאם, הסונה, עד כדי כך שיש הטוענים שהסונה והשיעה הן שתי דתות שונות. סונים רבים רואים בשיעה סוג של כפירה, ושיעים לא מעטים רואים באופן זה את הסונים. שיעים רבים אף רואים בסוני “נג’ס” – טמא. השיעים טוענים שיש בקוראן שני פרקים המבססים את טענת השיעה לשלטון, ואילו הסונים טוענים ששני פרקים אלו הם זיוף שיעי. לאורך ההיסטוריה נחשבה השיעה קבוצה מורדת בשלטון, ולכן דינו של כל שיעי היה מוות. במקומות שבהם שלטה השיעה, זה היה גורלו של הסוני.

    המאבק בין הסונה והשיעה נמשך במלוא עוזו עד היום הזה, כשאיראן מובילה את הצד השיעי ואילו סעודיה היא חלוצת האיסלאם הסוני. בסעודיה שולטת האסכולה החנבלית בגרסה הווהאבית הקיצונית שלה, הרואה בשיעים כופרים. לכן השיעים הגרים במזרח סעודיה מדוכאים עד עפר: אסור להם לקרוא לתפילה ברמקולים היות שקריאתם כוללת תוספת שיעית, אסור להם לציין בפומבי את העאשורא ואסור להם להפגין. השלטון הסעודי מתייחס אליהם בנחישות רבה וברגישות אפסית.

    מלחמת איראן-עיראק (1988-1980) שעלתה בחייהם של מיליון בני אדם בשני הצדדים, היתה חלק מן המאבק בין השיעה והסונה, שכן סדאם חוסיין היה סוני. בלבנון, חיזבאללה השיעי נאבק בסונים ובחבריהם על ההגמוניה בארץ ארזים, ובבחריין הרוב השיעי דובר הפרסית מנסה זה שנים להשתחרר מן המיעוט הסוני השולט בו ביד רמה. בשנה האחרונה, כשרוחות “האביב הערבי” הוציאו את הרוב השיעי לרחובות, כבשה סעודיה את בחריין והחזירה את השד השיעי לבקבוק.

    בלבנון, ארגון חיזבאללה בחר לעצמו שם זה (“קבוצת אללה”) כמסר שהשיעים שייכים לאללה, בעוד שהסונים, הנוצרים, הדרוזים, הציונים וכל האחרים הם “חזבּ אלשַיְטָאן” (“קבוצת השטן”). מאבקו של חיזבאללה הוא קודם כל מאבק עדתי ורק אחר כך – לאומי או פוליטי.

    גם מלחמת האזרחים בסוריה היא המשך של מאבק השיעה נגד הסונה: העלווים השולטים בסוריה מציגים את עצמם ככת שיעית, שכן הם רואים בעלי בן אבי טאלב, מייסד השיעה, את התגלמות האלוהות בגוף אדם. לכן הקואליציה השיעית הכוללת את איראן וחיזבאללה עומדת לצידם, ומולה התייצבה קואליציה סונית – סעודיה, קטר וטורקיה. המלחמה היא “על כל הקופה”: על השלטון, על עצם הקיום ועל השאלה מי העדה האיסלאמית האמיתית, זו שתינצל מהגיהנום: השיעית או הסונית. ובינתיים שתיהן עושות גיהנום זו לזו.

    סלפים – סונים

    רבים כיום חוששים מתחיית האיסלאם בעקבות “האביב הערבי”. זה החל בתקווה גדולה לדמוקרטיה שתציף את המזרח התיכון, אך הגיע עד להשתלטות המפלגות האיסלאמיות על מצרים ותוניסיה, ולעליית כוחן של המפלגות האיסלאמיות במרוקו ובכווית. המיליציות הג’יהאדיסטיות הרבות הפועלות בסוריה נגד שלטון הבעת’ הסוציאליסטי החילוני מגבירות את הדאגה מן האיסלאם הלוחמני, ובעיקר אם יצליחו המיליציות הללו לשים את ידן על נשק להשמדה המונית הנמצא בסוריה בכמויות גדולות.

    בתוך כל הבליל הזה הופיעה על הבימה הפוליטית תופעת הסלפים. ארגונים אלה שואפים להחזיר את החברות האיסלאמיות אל סגנון החיים של “אלסלף אלצאלח” – “הקדמונים הצדיקים” – שחיו במאה השביעית לספירה, ומכאן שמם. חלקם עושים זאת באמצעות דעווה, כלומר פעילות חברתית, אך חלקם דוחקים את הקץ ומשתמשים בג’יהאד המלחמתי להשגת מטרתם. במצרים התנועות הסלפיות שהצטרפו לפוליטיקה בשנה האחרונה זכו ברבע ממושבי הפרלמנט, ובסוריה מיליציות אנטי-שלטוניות רבות נושאות סממנים סלפיים ג’יהאדיסטים.

    קבוצות סלפיות אלימות משחיתות בקביעות מונומנטים שהקימו קבוצות הנתפסות בעיניהן ככופרות: הטליבאן באפגניסטן השחיתו במארס 2001 את פסלי בודהה; לפני כחודשיים השחיתו קבוצות סלפיות מציבות ומבנים של צופים (פלג מיסטי איסלאמי) בטימבוקטו שבמאלי, וב-25 באוגוסט האחרון, לאור היום, הרסה קבוצה סלפית מסגד וכיפה של צופים בטריפולי, בירת לוב, ואיש לא העז למנוע זאת: הנשק שנשאו ההורסים שכנע את האחרים להישאר בטווח ביטחון.

    בתוניסיה שלאחר “האביב הערבי” פועלות כמה קבוצות סלפיות, ולאחרונה התפרסם קליפ המציג אחת מהן בטקס שבו חבריה שוחטים בחור שהעז להתנצר. חלק מהקבוצות האלימות הפועלות בעיראק מאז 2003, וכיום ברצועת עזה, בחצי האי סיני, בסעודיה, בסוריה, בתימן, באלג’יריה, במרוקו, בצ’צ’ניה, בבלוצ’יסטן האיראנית, בכורדיסטן (העיראקית, הסורית, הטורקית והאיראנית), בפקיסטן, באפגניסטן, בפיליפינים, בניגריה, בקניה, בסומליה ובמדינות רבות אחרות – מציגות את עצמן כסלפיות ג’יהאדיסטיות, כשמעל כולן מרחפת דמותו בת האלמוות של אוסאמה בן-לאדן והמודל המצליח של אלקאעידה.

    יש לציין כי אומנם הסלפים הם סונים, אך המאבק שהם מנהלים הוא נגד סונים, שיעים, נוצרים, יהודים וכופרים באותה מידה. בעיניהם, כל מי שאינו סלפי ג’יהאדיסטי הוא יורש גיהנום, בעולם הבא כמו בעולם הזה, והסלפים הג’יהאדיסטים הם הממונים מטעם עצמם על גובה הלהבות שעליהן ייצלה כל מי שאינו שותף לדרכם.

    האויב המשותף

    לשני הצדדים במאבק העדתי – הסונים והשיעים – יש אוייב משותף, הלא הוא המערב בכלל המהווה אוייב אידיאולוגי ותרבותי, בעוד שארצות-הברית וישראל הן האויב הקונקרטי, הצבאי והפוליטי. אלא שהאוייב המשותף אינו מצליח בדרך כלל לחבר את הניצים הללו. יתר על כן, לעתים צד אחד – בדרך כלל הסוני – מסתייע במערב כדי להתמודד בהצלחה רבה יותר עם הצד השיעי. כך מוסברת הברית ארוכת השנים בין ארה”ב וסעודיה, הרחוקות כל כך תרבותית זו מזו.

    ייתכן שגם הסכם השלום בין ישראל ומצרים, שנחתם במארס 1979, היה במידה מסוימת תגובה למהפכת האייותאללה באיראן שהתרחשה חודשיים קודם לכן.

    ההתנגשות

    ההתגוששות בין הסונה הסלפית הג’יהאדיסטית ובין השיעה נמשכת כבר כמעט 1,400 שנה, ולא חדלה גם בדור האחרון. בשנים האחרונות יש כמה זירות בעולם הערבי שבהן מתקיימת התגוששות מדממת בין השיעים והסלפים:

    בעיראק מאז 2003 מתנהל מאבק איתנים, שבו בצד אחד נמצאות מיליציות שיעיות שאיראן מממנת, מחמשת ומאמנת, ובראשן “צבא המהדי” של מוסא צדר, כמו גם ארגונים ציבוריים ומפלגות פוליטיות העושים את דברה של איראן. מנגד ניצבות מיליציות סוניות, ובראשן “אלקאעידה של ארץ הנהריים” שמממנות סעודיה ואמירויות המפרץ.

    סוריה בשנה האחרונה משמשת זירת קרב-איתנים בין השלטון הממומן ונתמך על ידי איראן, ובין מיליציות סוניות סלפיות הפועלות בכסף ובנשק מסעודיה, קטר וטורקיה – כולן מדינות סוניות. מדינות אלו עושות כל מה שהן יכולות על מנת לבתר את הזרוע הסורית של התמנון האיראני, ובכך להקטין את האיום של איראן על העולם הסוני בכלל ועל המפרץ במיוחד.

    לבנון, מאז תחילת שנות ה-80′, היא זירת התגוששות בין חיזבאללה הנתמך בידי איראן השיעית, ובין שאר העדות בראשות הסונים ומנהיגים כמו רפיק אלחרירי. הוא אמנם לא היה סלפי, אבל המשטר הסעודי שתמך בו הוא סלפי בהגדרת עצמו. לא לשווא מסייע חיזבאללה למשטר הסורי לעמוד בפני הסונים המורדים בו בשנה ומחצה האחרונות.

    ההתנגשות בין הצדדים מוגברת על ידי פסקי הלכה מצד שני הצדדים, המשמשים לכל אחד מהם אמצעי לקעקוע הלגיטימיות של הצד האחר. הדת הופכת כך לכלי שרת בידי סכסוך שבמקורו הוא משפחתי-שבטי – בין בתי אב בשבט קורייש – על מורשתו של מוחמד.

    יש מקרים של חציית קווים: איראן השיעית וגרורותיה, סוריה וחיזבאללה תמכו בארגוני הטרור הפלסטינים הסוניים, חמאס והג’יהאד האיסלאמי. אך לאחר פרוץ האלימות בסוריה, נאלצו אנשי חמאס לצאת מדמשק ולנתק את קשריהם עם איראן, בגלל אי-יכולתם להסכים לטבח הסונים בידי השלטון הסורי.

    גם ביקורים הדדיים בין מנהיגיהם של שני הצדדים אינם יכולים לגשר על פני 1,400 שנות שנאה ומעשי טבח הדדיים. אחמדינג’אד ביקר בסעודיה, ומוחמד מורסי ואיסמעיל הנייה אומנם ביקרו באיראן. אך ביקורים אלה אינם משנים מיסודה את העוינות בין הצדדים, ושגרירויות שפותחים הצדדים זה אצל זה משמשות בעיקר כבסיסי ריגול וחתרנות.

    קיימת תחרות בין שני הצדדים מי מהם ינהל ג’יהאד מוצלח יותר נגד האוייב המשותף – המערב, ארה”ב וישראל. התחרות מקורה באמונה שהצלחה בהפקת פעולות טרור מגדילה את הפופולריות והלגיטימיות של הצד המצליח. לכן, כל הצלחה של צד אחד בהפקת פעולה נגד המערב מגדילה את המוטיבציה של הצד האחר להפיק פעולה מוצלחת יותר: הצלחת חיזבאללה השיעי לסלק את ישראל מדרום לבנון במאי 2000 דחפה את הפלסטינים הסונים לפתוח באינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000, ואת אלקאעידה לפגע בארה”ב שנה לאחר מכן, בספטמבר 2001.

    תובנות ומסקנות

    האיסלאמיזציה במזרח התיכון היא תופעה קיימת, והשפעתן הגוברת של מפלגות איסלאמיות על החיים הפוליטיים היא מוחשית ואמיתית. עם זאת, תופעה חשובה וחזקה יותר היא צאתו של השד העדתי מהבקבוק שבו הוא היה כלוא כל עוד שלטו הדיקטטורים במרחב. מובארק במצרים, קד’אפי בלוב, בן עלי בתוניסיה, צאלח בתימן ואסד בסוריה – ידעו והכירו אותו היטב, הן בגרסתו השיעית והן בגרסתו הסונית, ונקטו כל אמצעי שהיה ברשותם, בעיקר מרתפי עינויים, כדי לטפל בג’יהאדיזם העדתי שאין לו מגבלות של חוק או מוסר. כיום הדיקטטורים מסולקים זה אחר זה, והג’יהאדיזם פורח.

    תנועה איסלאמיסטית שהגיעה לשלטון, גם אם היא מתנהגת כמקובל, עלולה לשאת ברחמה קבוצה ג’יהאדיסטית שתהפוך את חיי הקבוצה האם לגיהנום. שלטון איסלאמי כמו זה הקיים במצרים, סעודיה, עזה או איראן, נוטה להעלים עין מהקבוצות הקיצוניות, שכן הוא רואה בחבריהן אנשים טובים ונאמנים יותר ממנו לאיסלאם המקורי. רק כאשר קבוצות אלו פוגעות בשלטון, מתעורר זה לפעולה נגדן. אבל פעולה זו תהיה תמיד מוגבלת, בשל אי-רצונו להתנהג כמו הדיקטטור שסולק. השלטון יעדיף להגיע להסדרים עם הקבוצות הג’יהאדיסטיות, אבל הסדרים אלה הם קצרי מועד, בשל אופיין הרדיקלי של הקבוצות, ונטייתן לדחות כל שלטון.

    על מדינות שיש בהן ציבורים של מהגרים איסלאמיים לעמוד על המשמר ולפקח היטב על הנעשה בקרב קבוצות מהגרים בדלניות השומרות בקנאות על סממנים מסורתיים, שכן יש סיכוי לא קטן שקבוצות אלו יפַתחו מאפיינים ג’יהאדיסטיים. פעילותן הג’יהאדיסטית תשים את המדינה המארחת למטרה, אך גם את קבוצת האם האתנית, שאינה די פעילה ואינה די נאמנה לאיסלאם בעיניהן של קבוצות הג’יהאד המהגרות. אלו מורכבות בדרך כלל מבני מולדת אחת. הן קשות מאוד לחדירה מודיעינית שכן הן סגורות, ומבוססות על היכרות אישית ונאמנות מוחלטת לקבוצה. ככל שהקבוצה קטנה יותר והומוגנית יותר, כן היא עלולה להיות מסוכנת יותר.

    איראן מקיימת קשר עם קבוצות ג’יהאדיסטיות, בעיקר שיעיות, בכל רחבי העולם, המשמשות לה “תאים רדומים” הממתינים לפקודתה. שקי הדואר הדיפלומטי של איראן, שאינם עוברים ביקורת ביטחון במדינות המארחות, משמשים להעברת אמצעי לחימה לתאים רדומים אלה. שגרירויות איראן בכל העולם משמשות מחסני נשק, תחמושת ואמצעי חבלה, כמו שהן משמשות כבסיסי מודיעין, ומרכזים להפעלת סוכנים ומשתפי פעולה. יש להניח כי חלק משגרירויות סעודיה נמצאות בקשר דומה עם סונים מקומיים. מעקב אחרי שגרירויות אלה ופעילות אנשיהן יכול לספק למנגנוני הביטחון של המדינה המארחת מידע רב על פעילות חתרנית וג’יהאדיסטית המתבצעת בשטחה.

    המאמר התפרסם במגזין “מראה” 212 ובעיתון “מקור ראשון”.

  5. דיווח מסוריה :
    מפקד כוחות החיזבאללה בסוריה מוחמד חוסיין אל חאג’ נאסיף, נקבר היום בלבנון בלוויה בהשתתפות בכירים נוספים בארגון.
    על פי הדיווח באל-ערביה, נאסיף נהרג בפיצוץ מטען במארב שטמנו המורדים באזור אל-כסיר שבעיר חומס. באירוע נהרגו גם פעילים אחרים בארגון ואחרים נפצעו. חיזבאללה הודה כי נאסיף נהרג אולם לא מסר היכן אירעה התקרית.
    ראו מקור כאן
    http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.1834669
    לחיזבאללה יש מינימום של מאות ואולי אלפי לוחמים בסוריה. הם לוחמים שם ביחד עם משמרות המהפכה האיראניים לצד צבאו של באשאר אסד.
    ומסתבר יותר ויותר שהם נופלים כעת כזבובים לאותם שיטות לחימה שהם השתמשו בהם בכזאת יעילות בלבנון.
    מבחינת חיזבאללה :היתרון היחיד שיש ללחימה כעת בסוריה הוא שהוא דרכה רוכש עוד ניסיון לקראת הלחימה בישראל , שהם מודיעים כעת על תוכניותיהם לפלוש אליה ביום פקודה.
    אבל מסופקני עם ניסיון בסוג הלחימה הזה דווקא כנגד צבא בלתי סדיר כפי שהיה החיזבאללה עצמו באמת יעזור להם כנגד צה”ל.

    מאידך אנשיהם בסוריה מחוסלים בידי צבא זועם של נוקמים שלומד טוב טוב את שיטות החיזבלאלא כדי להשתמש בהם כנגדם. החיזבאלאלה ועימם משמרות המהפכה האיראניים הולכים ושוקעים בבוץ סורי שיקשה עליהם להיחלץ ממנו אם יצליחו בכך בכלל.ההשערה שלי :ככל שהלחימה בסוריה תיארך כך סוריה תיתגלה כ”ויאטנאם ” או אם נרצה באופן אירוני ביותר כ”לבנון” של איראן ושל החיזבאללה .

    באיראן מתברר בהדרגה ששלושת הצבאות שהם משלמים להם משכורת מהקופה המתדלדלת שלהם : הצבא הסורי משמרות המהפכה והחיזבאללה הלבנוני לא מצליחים להביא את הסחורה ולא מצליחים לחסל את צבא המורדים הסורי.כתוצאה יש כעת מתח גובר והולך בין המנהיג העליון חמינאי ובין משמרות המהפכה שלא מביאים לו את הסחורה :חיסול המרד בסוריה. ההשערה שלי ככל שחמינאי יכעס יותר כן הוא רק יגביר את הסיכוי שמשמרות המהפכה יחליטו לבסוף להיפטר ממנו ולתפוס את השלטון.

  6. […] שלושים שנות החיזבאללה לאהוב את זה:אהבתילהיות הראשון שאוהב את זה. מאת מספר 666, בתאריך אוקטובר 3, 2012 בשעה 7:03 am, בקטגוריה פוליטיקה. תגים: איראן, חיזבאללה, סוריה. אין תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « אספן הקריקטורות מבית השיטה […]

  7. […] שלושים שנות החיזבאללה לאהוב את זה:אהבתילהיות הראשון שאוהב את זה. מאת מספר 666, בתאריך אוקטובר 3, 2012 בשעה 7:03 am, בקטגוריה פוליטיקה. תגים: איראן, חיזבאללה, סוריה. 3 תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « אספן הקריקטורות מבית השיטה […]

  8. דיווח :מפקד צבא המורדים בסוריה אומר כי אנשיו הם שטמנו מארב למפקד המבצעים של חיזבאללה בסוריה, המכונה אבו עבאס. הגנרל ריאד אל אסעד אמר כי המארב תוכנן לפני שבועיים, ואבו עבאס נפגע מאש המורדים כשהיה בדרכו לפגישה עם כוחותיו של אסאד באזור חומס. מפקד צבא המורדים בסוריה מזהיר את חיזבאלה ואת איראן כי יהיו עוד התנקשויות באנשיהם בסוריה. לדבריו, 300 אנשי חיזבאללה ופעילים איראנים נהרגו באחרונה באזור חומס.

    אתמול דיווחה האופוזיציה הסורית כי לפחות 75 לוחמי ארגון חיזבאללה נהרגו בחומס במהלך קרבות עם המורדים. עם זאת אתרי חדשות באיראן דיווחו אתמול כי המוסד הוא זה שעומד מאחורי חיסולם של עשרות לוחמי הארגון.

    ראו :
    http://www.timesofisrael.com/syrian-rebels-claim-hezbollah-shelled-homs-suburb/
    ובנתיים נסראללה מנהיג האירגון עומד לתת נאום רשמי על חדירת מזל”ט שלו למשך עשרים דקות לשטח ישראל. מן הסתם כדי להתרברב.
    אמנם הצורך התעמולתי כאן הוא ברור,אבל מצד שני זה נראה כניתוק גובר והולך מהמציאות.של מנהיג החיזבללא. אנשי העדה השיעית שאנשיה נהרגים בסיטונות בסוריה והם הולכים ושוקעים שם בבוץ טובעני כנגד אוייב מסוכן מעין כמוהו , ,ספק רב אם מה שמעניין אותם כרגע זה לשמוע מצד מנהיגם שמזל”ט שלו חדר לשטח ישראל למשך 20 דקות שלמות.

  9. […] שלושים שנות החיזבאללה לאהוב את זה:אהבתילהיות הראשון שאוהב את זה. מאת מספר 666, בתאריך אוקטובר 3, 2012 בשעה 7:03 am, בקטגוריה פוליטיקה. תגים: איראן, חיזבאללה, סוריה. 3 תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « אספן הקריקטורות מבית השיטה הביקור בישראל של כריסטופר פריסט » […]

  10. דיווח מרשת “ערביה “:
    מנהל טכני בכיר בארגון חיזבאללה ערק לישראל כשברשותו מסמכים מסווגים, מפות וכחמישה מיליון דולר גנובים – כך דיווחה בסוף השבוע רשת “אל ערבייה”. מידת המהימנות של הדיווח מוטלת בספק ונכון לעכשיו אין לו אישור ממקורות אמינים יותר.
    על פי הדיווח, שציטט גורמים רשמיים בארגון, מדובר בחסן פאחס, מהנדס טלקומוניקציה בן 29 שנולד בלבנון ואחראי במסגרת תפקידו גם על הקמת רשתות התקשורת המבצעיות של הארגון.,ויש הטוענים שהוא מנהל כספים בכיר של החיזבאללה.על פי הטענות הוא גנב יותר מחמש מליון דולאר שהיגיעו לחזבאללה מאיראן ונועדו לתקציב התקשורת של האירגון.בין היתר לשיקום תקציב התקשורת של החיזבאללה שנפגע בפעולות של ישראל.”זוהי המעילה הכספית הגדולה ביותר בתולדות החיזבאללה” נטען בלבנון.

    לפני כחודש, נכתב, נעצר פאחס בשדה התעופה בביירות ונלקח לחקירה יחד עם ארבעה חברים נוספים בחיזבאללה, בחשד שמעלו בכספי הארגון ושיתפו פעולה עם ישראל. המעצרים יצאו לפועל בעקבות שיתוף פעולה של חיזבאללה ואנשי המודיעין האיראני, שהביא מאז 2009 למעצר של מעל מאה אזרחים בלבנון בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל.

    בתום חקירתו, דיווחה הרשת הלבנונית, הצליח פאחס להימלט מהמדינה וחצה את הגבול לישראל.

    לפי כמה פרסומים הוא תיאם מראש מסלול בריחה ,ערק לישראל ואף הביא עימו “נדוניה” :מפות איסטרטגיות מסווגות ומסמכים סודיים שמוכיחים את הקשר בין יחידת המבצעים של חיזבאללה ובין אירגונים סוניים ובראשם האל קאעידה.

    ראו מקור כאן :
    http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.1841521
    אמת או המצאה?
    האירוע כנראה התרחש .אולם נשאלת השאלה האם יכולה להיות כאן מזימה מתוחכמת של החיזבאללה ו”העריק ” הוא למעשה סוכן משולש שנשלח עם כסף ומסמכים כדי להטעות את ישראל ?
    יכול להיות.
    כנגד ההשערה הזאת עומדת העובדה שספק אם החיזבאללה יכול להרשות לעצמו לוותר בעת כזאת על חמש מליון דולאר גם בעבור מזימה מסובכת ומתוחכמת
    מאידך נכון הוא שהכסף הגנוב כיכול או באמת מחזק את אמינות הנמלט.
    את האמת מאחורי כל הפרשה יצטרכו החוקרים בישראל לקבוע .אבל אני מציע דבר אחד את הכסף הגנוב שבכל מקרה אינו של ישראל כדאי להעביר דרך מוסד בינלאומי כלשהוא למטרה הומניטרית כל שהיא :למען הפליטים ( סונים ועלאווים ) בסוריה ובלבנון. ויש לדאוג היטב שאכן יגיע למטרתו ההומניטרית ולא יעלם בדרך אצל עוד גוף מושחת.

  11. מרדכי קידר

    חיזבאללה במיזבללה

    באוגוסט 2006 הסתיימה מלחמת לבנון השנייה אחרי 33 ימים של מתקפה ישראלית שהביאה למותם של 1,300 לבנונים, רובם לוחמי חיזבאללה, להרס תשתיות ובתים, ולהימלטותם של חצי מיליון פליטים מדְרום לבנון. למרות זאת, הפכה התעמולה של חיזבאללה את התבוסה לניצחון, ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, הצליח לשרוד. זאת, בזכות אי-ויתורו על שני חיילי צה”ל החטופים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר הי”ד, ובזכות עקשנותו שלא להסכים לפירוק נשקו של חיזבאללה, בתירוץ שנשק זה נועד למלחמה באוייב הציוני ולשחרור האדמות הכבושות.

    חיזבאללה הפך לארגון האהוד ביותר בעולם הערבי, שכן הוא לכאורה הצליח במקום שכל צבאות ערב נכשלו, ונסראללה הפך גיבור האומה הערבית בשל עוז רוחו ודבקותו במטרה. העולם הערבי התעלם מהיותו של חיזבאללה ארגון שיעי, בעוד שהרוב הגדול של העולם הערבי הוא סוני, ושחיזבאללה הוא היד הארוכה של איראן. ההערצה הערבית לנסראללה ב-2006 הרקיעה שחקים.

    למרות שיוניפי”ל תוגבר והמנדט שלו הורחב בעקבות החלטת מועצת הביטחון 1701, הגבול בין לבנון וסוריה נשאר פתוח לרווחה, וטילים, נשק ותחמושת, זרמו דרכו באין מפריע מאיראן לסוריה ומשם ללבנון. חיזבאללה חייב לאיראן ולסוריה את קיומו, לאחר שאלו שיקמו וחיזקו אותו במבצע מתואם. לולא חאפז ובשאר אסד, והאימאמים ח’ומיני וחמינאי, היתה העדה השיעית בלבנון נותרת שולית ומוזנחת, עם המיליציה המזדקנת שלה – אמל.

    “כמה ישראלים יש בדמשק?”

    מאז שפרצו ההפגנות נגד בשאר אסד במארס 2011, הביעו דוברי חיזבאללה תמיכה בלתי מסוייגת בשלטון הסורי, שכן ליבם נמצא עם השלטון בדמשק ולא עם ההמונים בני הרוב הסוני, החפצים לסלקו. ביוני 2011 הגיעו הידיעות הראשונות על הגעתם של אנשי חיזבאללה, בעיקר צלפים, לסוריה כדי להשתתף בדיכוי ההפגנות שהיו אז לא אלימות.

    במשך 2012 התרבו הידיעות על “לבנונים” אכזריים במיוחד הנלחמים לצד צבא אסד, על קבורה חשאית של הרוגים לבנוניים סמוך לגבול עם סוריה, על איסור שהטיל חיזבאללה על משפחות חלליו שנהרגו בסוריה להתאבל בפומבי, ועל שבויים לבנוניים הנמצאים בידי הצבא הסורי החופשי. אך חיזבאללה בדרך כלל לא התייחס לידיעות אלה, וכשהתייחס – הכחיש.

    התקשורת הערבית לא שתקה. זו עסקה בהרחבה במעורבותו של חיזבאללה בסוריה, במיוחד לאחר שלפני כמה שבועות פורסם כי הצבא הסורי החופשי נושא ונותן עם חיזבאללה על שחרורם כמה עשרות של לוחמי חיזבאללה שנפלו בשבי הצבא הסורי החופשי. לעולם הערבי התברר כי חיזבאללה, גיבור 2006, הפך לרוצח ערבים, למחסל מוסלמים, לאויבם של הסונים. מתנגדי חיזבאללה בלבנון ומחוץ לה, בעיקר בסעודיה ובאמירויות, לגלגו על הטענה השגורה בפי דוברי הארגון, כי הנשק שלהם מיועד למלחמה בישראל, וכי הארגון מחויב לג’יהאד רק נגד הציונים. “כמה ישראלים יש בדמשק? כמה ציונים יש בחומס?” שאלו.

    ארגון המתקרא “התאחדות האינטלקטואלים הערביים” שבראשו עומד פלסטיני בשם עאמר אלעזם, פרסם בימים האחרונים הודעה שבה קרא לנסראללה להוציא מיד מסוריה את כוחותיו, ובמיוחד את 1,500 הלוחמים של חיזבאללה השומרים לטענתו על הנשיא אסד. להלן נוסח ההודעה (תוספותיי בסוגרים, מ”ק):

    “אנו, שהאמנו ותמכנו בך במלחמת יולי 2006, חשים בוז עז ולגלוג גדול כלפיך נוכח הסתבכותך המגונה עם שותפך לשפך הדם הסורי. העדתיות השיעית הבזויה שבקרבך התגברה על הערביות המזויפת שלך. בעבר דמיינו כי השיעים בלבנון הם הקרובים ביותר לאחיהם הערבים הסונים – היסטורית, תרבותית, לאומית ודתית. אך הטורבן שעל ראשך מיוצר בקום (שבאיראן, עיר האיותאללה) ולכן אתה משת”פ של האיראנים בשפך הדם הסורי. חלקך בחיסול פוליטיקאים ואינטלקטואלים לבנוניים רבים (כדוגמת רפיק אלחרירי) והחלק שאתה ממלא בדיכוי המרד הסורי מבשרים על תום תקופתך, ואתה ראוי להישפט כמי שביצע פשעי מלחמה נגד הערביות והאנושות. אנו מבטיחים לך שנפתח מרכזים דתיים שיעיים גדולים שבהם יתאבלו עליך אלפי אנשים לאחר שתחוסל יחד עם הכנופייה שכירת החרב שלך. אנו קוראים לך להציל את שארית הכבוד הערבי המחולל, לפני שהמקלע הבוגדני שלך (הנשק של חיזבאללה, שאמור היה להילחם רק נגד הציונים) יתאבד בדממה, בפח האשפה הקרוב.”

    אלא שהביקורת על חיזבאללה אינה באה כיום רק מצד הארגון הנ”ל, אלא ממרבית הארגונים והדוברים בעולם הערבי, כולל שיעים ואחרים בלבנון. מאז ומתמיד היו בלבנון שיעים שמתחו ביקורת נוקבת על הברית בין חיזבאללה הערבי ובין האיראנים, שהיתה מכוונת נגד ערבים סונים ונוצרים. אך ביקורתם הודחקה לשוליים בעקבות “ניצחון” חיזבאללה על ישראל ב-2006.

    נסראללה חייב כיום לתמוך באסד בגלל תמיכתם ארוכת השנים של הנשיאים אסד בחיזבאללה, וכן בגלל תמיכתו בלב ובנפש של הפטרון האיראני של חיזבאללה במשטר אסד. בדיון שהתקיים השבוע בתחנת הרדיו של הבי.בי.סי. טען הדובר בשם חיזבאללה כי אם יש לוחמים של הארגון בסוריה, תפקידם מצטמצם להגנה על גבול לבנון מפני “טרוריסטים” המאיימים על אזרחי לבנון. בתגובה, איים דובר הצבא הסורי החופשי כי לאחר שיחסלו את אסד וכנופייתו, 23 מיליוני סורים יבואו חשבון עם כנופיית חיזבאללה ויחסלו את נסראללה, אפילו אם ימשיך להסתתר כעכבר בבונקר שלו בדאחיה, הפרבר הדרומי, השיעי, של ביירות.

    איום זה ומצבו המתנדנד של בשאר אסד מציגים את נסראללה כאיש שהימר על הסוס הלא נכון. כי כאשר ייפול אסד, יהפוך נסראללה לאישיות בלתי רצויה, ויוכרח להסתלק מלבנון כדי שלא יחוסל.

    השלכות אזוריות

    ללא ספק, כאשר ייפול משטר הדמים של אסד, יתערער מאוד מעמדו של חיזבאללה, וכך ייקטעו באבחת חרב הזרוע הסורית והלבנונית של התמנון האיראני. הדבר עשוי להכניס את השכבה השלטת באיראן לסכסוכים פנימיים בשאלה מי אחראי להימור האיראני על אסד ומי אחראי לנטישתו ולנפילתו. סכסוך כזה עלול לערער את הלכידות הפנימית של משטר האיותאללה ולקרב את קיצו.

    שאלה חשובה היא האם האיראנים יקבלו את הנפילה הכפולה הזו של אסד וחיזבאללה כגזירה משמיים, או יפעלו נחרצות נגד מתנגדי אסד. יש באפשרותם כיום להעביר לסוריה כוחות צבא גדולים – כולל דיוויזיות משוריינות – דרך עיראק, שכן הם שולטים על המתרחש בה באופן כמעט מוחלט, וזאת גם לידיעת הבית הלבן. מעבר הכוחות האיראניים יהיה כמובן על פי הזמנה רשמית וחוקית לחלוטין של ממשלות עיראק וסוריה. האם טורקיה תתערב במצב כזה ותתקוף את הכוחות האיראנים הזורמים לסוריה דרך עיראק? האם ארה”ב או ברית נאט”ו תפעלנה? מה תעשה ישראל כדי למנוע התייצבות של צבא איראן מול הגולן, ואיך יגיב העולם להזרמת כוחות איראניים לסוריה, אם תכריז איראן כי יש בידיה פצצה גרעינית?

    על העולם בכלל, וישראל בפרט, להתייחס גם למצב בירדן. זאת, משום שבשנה האחרונה, מאז שיצאו ממנה כוחות נאט”ו, הפכה עיראק, הגובלת בירדן ממזרח, חברת כבוד בקואליציה האיראנית. צבא איראן הנכנס לעיראק בהסכמת ממשלתה יכול להגיע בקלות ובמהירות לא רק לסוריה, אלא גם לירדן, ולאיים גם על סעודיה ועל ישראל.

    בשל האפשרות, גם אם קלושה, שתסריט כזה יתרחש, על ישראל לדחות בתקיפות כל הצעה לסגת מבקעת הירדן, שכן היא האזור היחיד שבו ישראל יכולה לעצור כל כוח זר, איראני או עיראקי, שירצה לפגוע בישראל ממזרח. כוח צבאי משמעותי שיצליח לחצות את בקעת הירדן ממזרח למערב, עלול להביא את המלחמה הבאה אל רחובות תל-אביב. די לנו להביט בתצלומי רחובותיהן של חומס, דמשק וחלבּ – ומה שעושה בהן חיזבאללה לסורים, הוא יעשה לישראלים בתל-אביב, ואפילו בשיינקין.
    את מי שחושב כי תסריט זה הוא דמיוני ובלתי אפשרי, יש לשאול: האם לפני שנתיים חשב מישהו על נפילתם של חוסני מובארק במצרים, מועמר קד’אפי בלוב, זין אלעבדין בן עלי בתוניסיה, עלי עבדאללה סאלח בתימן, ואולי גם בשאר אסד בסוריה?
    די שקואליציה של איראן, אסד וחיזבאללה, חמושה בנשק גרעיני וחסרת מעצורים מוסריים, לא תעשה גם לאחרים את מה שהם עושים לסורים – על העולם לוודא שזו תיכנס במהירות האפשרית למזבלה של ההיסטוריה.

    המאמר מפורסם במגזין “מראה” 216 וכן בעיתון “מקור ראשון”.

  12. במאמר למטה קובע המחבר :על מנת שחיזבללא ימשיך לשרוד בלבנון עליו לנצח בסוריה.
    דעתי היא שחיזבללא יכול להמשיך לשרוד בלבנון גם בלי לנצח בסוריה .
    זה רק יהיה קשה הרבה יותר..

    Hizbullah’s Unspoken War in Syria
    by
    Col. (ret.) Dr. Jacques Neriah

    Col. (ret.) Dr. Jacques Neriah, a special analyst for the Middle East at the Jerusalem Center for Public Affairs, was formerly Foreign Policy Advisor to Prime Minister Yitzhak Rabin and Deputy Head for Assessment of Israeli Military Intelligence
    source
    http://jcpa.org/article/hizbullahs-unspoken-war-in-syria/

    The fighting in Syria has already spilled over the border into Lebanon, threatening the fragile sectarian balance holding that country together. Cross-border attacks have become customary, with the Syrian Army shelling and shooting into Lebanese villages that it says are harboring Syrian rebels.
    Across from El Hermel in northeastern Lebanon and inside Syrian territory, a string of villages inhabited by Shiites has been clashing with majority-Sunni villages that back the Syrian opposition forces in the countryside of Qusayr, on the outskirts of Homs. Hizbullah is interfering directly and militarily in Qusayr under the pretext of protecting the Shiite villages in the area. It currently claims control of 18 villages along the widest part of the Orontes River Basin.
    The French Mandatory authorities delineated the Lebanon-Syria border in the years following the creation of Greater Lebanon in 1920, but the border was never finalized. What is happening on the ground could be called de facto demarcation since Hizbullah has a presence in the string of Shiite villages (annexing them de facto to Lebanon), while the Free Syrian Army is present in most Sunni villages, thus annexing them to Syria.
    Hizbullah appears to be carving out a 20-kilometer (12-mile) border corridor to the Syrian Alawite enclave on the coast. Hizbullah appears to be seeking to control strategic access to the Orontes River Basin in Syria and Lebanon to form a contiguous Alawite-Shiite mini-state. Yet the Shiite belt would likely face a major challenge from Sunnis on both sides of the border.
    For the first time, Hizbullah is “exporting” its military know-how and might for use against Arab neighbors, in order to respond to Tehran’s strategic scheme to protect the Assad regime from falling. But by doing so, Hizbullah has alienated the Sunni majority in Syria and also in Lebanon. It would be fair to assess that in case Assad’s regime falls, Hizbullah will also have to fight for its life in the Lebanese context.
    Hizbullah has been fighting for years to prove its “Lebanese” credentials. Fighting alongside the Alawite regime has turned Hizbullah back into what it really is: just another Lebanese armed militia, a Shiite army at the service of its patrons, sponsors, and protectors in Tehran.
    The Syrian Conflict Spills into Lebanon
    As the fighting in Syria intensifies, the conflict has already spilled over the border into Lebanon, threatening the fragile sectarian balance holding that country together and sparking yet another blood-spattered internal conflict. Although the clashes are still limited to the ill-defined border areas between the two countries and in the northern Lebanese town of Tripoli, still, the latest car bombing in Beirut on October 19 (the first since 2008) which targeted senior Lebanese intelligence official Wissam al-Hassan, who led the investigation that implicated Syria and Hizbullah in the assassination of former Prime Minister Rafik Hariri, was most probably the result of Syrian–Hizbullah cooperation and could herald an expansion of the domestic Lebanese conflict between supporters and opponents of the Assad regime. Hassan was the brains behind the uncovering of a bomb plot that led to the arrest and indictment in August 2012 of former Lebanese minister Michel Samaha, an ally of Syrian President Bashar Assad, in a setback for Damascus and its Lebanese allies including Hizbullah.

    These events are serious enough to cause alarm among Lebanese politicians and the public that the military situation might escalate and the country might find itself in civil strife for sheltering opposition rebels within its borders.

    Since the beginning of the rebellion in Syria, the Syrian regime has repeatedly requested that Lebanon secure its borders from smugglers, to no avail. As a result, cross-border attacks have become customary, with the Syrian Army shelling and shooting into Lebanese villages that it says are harboring Syrian rebels. The Syrian army has strengthened its positions along Lebanon’s northeastern border to prevent weapons smuggling and the infiltration of fighters. Syria’s opposition groups have indeed made use of this largely porous territory. Many of those fleeing from Syria or wounded in the violence have been brought across the border into Lebanon. Since the uprising began, Syrian security forces have slipped into various border towns and villages in pursuit of what they call “armed terrorist groups.”

    The Lebanese government has made numerous complaints to the Syrian authorities but the incursions have not stopped. Lebanese President Michel Suleiman asked his foreign minister in July 2012 to send an official letter of complaint to the Syrian ambassador in Beirut, but the complaint got tangled up in sectarian and regional alliances, a common feature of Lebanese politics. Lebanon’s foreign minister, Adnan Mansour, is a member of Amal, a Shiite political party that is a strong supporter of the Syrian government, and the letter he ultimately sent to the ambassador fell far short of a formal complaint.1

    Lebanon’s northeastern border with Syria was once calm, with smugglers regularly ferrying food and fuel between the two countries. But now the dynamics have changed: Fighters and weapons have replaced consumer goods as the hot commodities, and fighting erupts frequently in the once quiet border villages. Free Syrian Army (FSA) fighters easily cross into the country and can move freely to carry out operations or move men and arms. The region befits these activities with its heavy tree cover, borders that are not clearly demarcated, and Sunni residents who are generally supportive of their aims.

    However, across from El Hermel in northeastern Lebanon and inside Syrian territory, a string of villages inhabited by Shiites has been clashing with majority-Sunni villages that back the Syrian opposition forces in the countryside of Qusayr, on the outskirts of Homs, and there has been a series of mutual kidnappings between the groups. Hizbullah is interfering directly and militarily in Qusayr under the pretext of protecting the Shiite villages in the area. Hizbullah has deployed its combatants in the upper Brital villages of Tfeil and Maaraboun, and it also has men in Zabadani and Sarghaya, where there are regular clashes between the rebel Free Syrian Army and Assad’s troops. In 23 Shiite villages (mostly inhabited by members of the Hamadeh, Jaafar and Zeaiter clans) which once housed 21,000-30,000 people, less than half of the original residents remain; the rest were forced out or fled. In fact, Hizbullah forces have been assigned to protect and control the Orontes River Basin – a strategic area that links the Syrian hinterland to the port of Tripoli in northern Lebanon. Control of this area would, of course, prevent the FSA from smuggling arms, ammunition, and fighters into Syria from Lebanon.

    Hizbullah has been using heavy weapons including artillery and rockets in the Qusayr area in an effort to dislodge FSA forces from Abu Hori, Al Nahiyah, Sakarjah and Al Burhaniyah, as it seeks to prevent the FSA from enjoying direct territorial continuity with Lebanon. It was even reported that Hizbullah has taken control of Syrian villages and towns in that same area such as Zeyta, Hawik, El Hamam, Al Safsafah, Al Fadiliyah and the groves of Al Nazariyah. Hizbullah currently claims control of 18 villages along the widest part of the Orontes River Basin: Bab al-Hawa, Wadi Hanna, Rabla, Matraba, Al Jadaliyya, Balluza, Al Huwayik, Ghawgharan, Al Summaqiyyat, Al Hamam, Al Safiyyah, Zeita, Al Fadiliyya, Al Qarniyya, Al Misriyya, Dibbin, Al Suwayidyya and Al Hush. The most Hizbullah activity in Syria has occurred in this area, particularly around the border town of Al Qusayr.2

    The Syrian rebel forces have displaced the occupants in order to create a smuggling link from the Homs countryside to Wadi Khaled and north Lebanon, which tends to back the Syrian uprising. This forced displacement prompted Hizbullah to confront the opposition with heavy force, driving the Free Syrian Army to focus their smuggling on the area between Masharih al-Qaa and Upper Aarsal.

    Hizbullah officials have repeatedly denied that their group has troops on the ground in Syria. However, on October 9, Hizbullah had to face an unanticipated event: Ali Hussein Nassif (alias Abu Abbas), commander and coordinator of Hizbullah’s forces in Syria, was killed in Qusayr, deep in Syrian territory, prompting further speculation about Hizbullah’s role in the fighting. According to reports from that area, Hizbullah suffered severe losses to the FSA, which succeeded in repelling Hizbullah attacks combined with Syrian Air Force strikes against the strategic town of Joussiyeh.

    Abu Abbas was treated like a martyr and a ceremonious funeral was held in his hometown of Boudiyah (on the border with Syria). In his eulogy, Mohammad Yazbek, head of the Judiciary Council and member of the Shura Council (Hizbullah’s highest decision-making authority), said that Abu Abbas had died in Syria protecting Lebanese citizens who live there (!). In his own words, Yazbek described those Lebanese as “oppressed and as such who have been abandoned by the state (Lebanon) and government” – a typical Shiite wording used to describe the Shiites living in Lebanon.3

    According to local sources in the Homs countryside, Hizbullah and the Syrian opposition have 5,000 fighters each. Both sides have kidnapped members of their rivals, and there have been three rounds of fighting between clusters of villages since September 2011. The Free Syrian Army accused Hizbullah of “occupying” six Syrian towns near the Lebanese-Syrian border including Joussiyeh and Al Qusayr, where the Hizbullah commander found his death.

    The Lebanon-Syria Border Was Never Finalized
    No doubt, the cross-border conflict also stems from the fact that the border remains in dispute in numerous places. Former UN Secretary-General Kofi Annan conceded that “there seems to be no official record of a formal international boundary agreement between Lebanon and the Syrian Arab Republic.” The continued ambiguity over the Lebanon-Syria border is due to the indifference of the Lebanese state to its impoverished frontier regions and Syria’s reluctance to accept the notion of a separate Lebanon. Syria has always considered Lebanon to be a province of Syria.

    Greater Lebanon was created by France to be a “safe haven” for the Maronite population of Mt. Lebanon, an area with a Maronite majority that had enjoyed varying degrees of autonomy under the Ottoman Empire. However, in addition to Mount Lebanon, Greater Lebanon included other, mainly Muslim, regions that were not part of the Maronite administrative province; hence, the word “greater.” Those regions correspond today to north Lebanon, south Lebanon, the Beqaa Valley, and Beirut. The capital of Greater Lebanon was Beirut. The new state was granted a flag merging the French flag with the cedar of Mt. Lebanon.

    The French Mandatory authorities delineated the Lebanon-Syria border in the years following the creation of Greater Lebanon in 1920, drawing detailed maps of the frontier in 1934. The border was supposed to follow the perimeters of four ex-Ottoman sub-provinces: Akkar in the north, Baalbek in the east, and Hasbayya and Rashayya in the southeast. For the sake of convenience, the boundaries were defined by the geographical features of the Nahr al-Kabir in the north and the peaks of the Anti-Lebanon mountain range and Mount Hermon in the east.4

    But these natural boundaries often conflicted with property rights, where Lebanese-owned land ended up inside Syria and vice versa, and with local demographics. For example, the village of Tufayl, which longitudinally lies just east of central Damascus, is connected to the Bekaa Valley by a narrow finger of Lebanese territory that projects eastward over the Anti-Lebanon range and into the semi-desert north of the Syrian capital. Tufayl was included in Lebanon due to its population being Shiite, therefore more closely connected to their co-religionists in the Bekaa than the Sunnis and Aramaic-speaking Greek Catholics who are their immediate neighbors in Syria.5

    Muslims in Greater Lebanon rejected the new state upon its creation. The continuous Muslim demand for reunification with Syria eventually brought about an armed conflict between Muslims and Christians in 1958 when Muslim Lebanese wanted to join the newly proclaimed United Arab Republic, while Christians were strongly opposed.

    In the decades after Lebanon and Syria gained independence in the 1940s, both countries formed several committees to settle border disputes, all of them unsuccessful,6 and the notoriously porous border remained a source of contention between Lebanon and Syria:

    ■There is at least 460 km2 of Lebanon occupied by Syria.
    ■There are dozens of smuggling passages in operation, all used to import goods and infiltrate foreign fighters and weapons.
    ■There are numerous Syrian Army camps inside Lebanese territory.7
    The Free Syrian Army and Hizbullah Move to Protect Their Interests
    In late 2008, Lebanon and Syria made the historic decision to establish diplomatic relations for the first time, but the border issue was left open. The beginning of the rebellion against Assad put an end to any possible cooperation for the time being on the issue.

    Left with no alternative, the FSA and Hizbullah have decided to act in order to protect their interests. In fact, what is happening on the ground could in a way be called de facto demarcation since Hizbullah has a presence in the string of Shiite villages (annexing them de facto to Lebanon), while the FSA is present in most Sunni villages, thus annexing them to Syria. The fighting is therefore taking place in the mixed villages or in those which are vital for maintaining geographical homogeneity in the Sunni and Shiite areas. When the fighting ends, it is likely that the demarcation of the ill-defined border will have been facilitated by the events of today.

    Hizbullah appears to have a contingency plan to carve out and defend a 20-kilometer (12-mile) border corridor to the Syrian Alawite enclave on the coast. This is a difficult endeavor because Hizbullah does not exercise authority in Sunni-dominated northern Lebanon. Instead, Hizbullah appears to be seeking to control strategic access to the Orontes River Basin in Syria and Lebanon to form a contiguous Alawite-Shiite mini-state. Controlling the bulge of the river basin would theoretically allow Hizbullah to pool resources with an Alawite enclave in the northern Bekaa while the organization attempts to hold its ground in the southern Beirut suburbs and southern Lebanon.8 The purported plan to build this sectarian fortress is fraught with complications, especially since the Shiite belt would likely face a major challenge from Sunnis on both sides of the border. But in contingency planning, one must hope for the best and prepare for the worst. Hizbullah is evidently doing just that.

    Hizbullah’s direct participation in the fighting in Syria has created a precedent: For the first time since its establishment, Hizbullah is “exporting” its military know-how and might for use against Arab neighbors, in order to respond to Tehran’s strategic scheme to protect the Assad regime from falling. But by doing so, Hizbullah has alienated the Sunni majority in Syria (and also in Lebanon) which, in the event that Assad falls, will probably strive to make Hizbullah bear the consequences of its support for the Alawite regime. Signals in this direction are already being sent in the media, while Hizbullah itself has stepped up its preparations in the Dahiyah area of south Beirut in anticipation of such consequences. It would be fair to assess that in case Assad’s regime falls, Hizbullah will also have to fight for its life in the Lebanese context. For this reason, it seems that Hizbullah’s involvement in the fighting in Syria is crucial. Hizbullah has to win the war there in order to survive in Lebanon.

    Finally, Hizbullah has been fighting for years to prove its “Lebanese” credentials. Fighting alongside the Alawite regime has turned Hizbullah back into what it really is: just another Lebanese armed militia, a Shiite army at the service of its patrons, sponsors, and protectors in Tehran. Its aims remain sectarian and not national or supra-national – namely, fighting a Shiite war. This is far from what it claimed to be – a pan-Islamic movement to fight Israel and the West.

    * * *

    Notes

    1. Babak Dehghanpishch, “Lebanese Worry that Syria Army Might Escalate Attacks,” http://www.yalibnan.com, July 30, 2012

    2. Louai Beshara, “ Hizbullah’s Contingency Planning,” AFP-Stratfor, 18 October 18, 2012.

    3. Rashed Fayed, “Jihad? Ay Jihad!,” Al-Shafaf, October 9, 2012.

    4. Nicholas Blanford, “Border Complications Promise Long Dispute,” Bitterlemons International, September 18, 2008, http://www.bitterlemons-international.org/inside.php?id=1002

    5. Ibid.

    6. Ibid.

    7. “Lebanese-Syrian Borders: Fact-Finding Survey,” May 2007, nowlebanon.com

    8. Beshara, op. cit.
    Publication: Jerusalem Issue Briefs Filed Under: Hizbullah, Syria

    .

  13. דיווח :
    “האינדיקציות להסתבכות של חיזבאללה בלחימה בסוריה, רק הולכות ומתרבות. רק הבוקר (ראשון) דיווח העיתון הלונדוני “א-שרק אל-אווסט” כי 12 אנשי חיזבאללה נהרגו במהלך לחימה מול כוחות של “צבא סוריה החופשי”, באזור אל-קסיר שממערב לחומס. בנוסף, לטענת אנשי האופוזיציה הסורית, חיזבאללה כבש שישה כפרים בשטח סוריה במסגרת שיתוף הפעולה של הארגון הלבנוני עם צבאו של בשאר אסד. על פי דיווחים שונים, ביומיים האחרונים התנהלו קרבות קשים באזור הגבול בין סוריה ולבנון בין חיזבאללה ו”צבא סוריה החופשי”, ובכלל זה אנשי “ג’בהת א-נוסרה”, הנחשב לקיצוני במיוחד ואנשיו תומכים באידיאולוגיה של הג’יהאד העולמי. וכך מוצא עצמו חיזבאללה במלחמת קודש, הפעם מול תומכי אל-קאעדה, קיצוניים סונים שרואים בפעילי חיזבאללה כופרים לכל דבר.

    אך מלבד אינדיקציות בשטח להסתבכות של חיזבאללה בלחימה (האופוזיציה גם טוענת כי בכוונת חיזבאללה לכבוש את חומס שבשליטתה ולכן פועל הארגון השיעי לטהר את האזור הכפרי שמסביב לעיר כהכנה לקרב על חומס), הנאום האחרון של מזכ”ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לרגל “יום השהיד” שציין אתמול הארגון בביירות, חושף גם את מצוקתו הפוליטית בלבנון, בין היתר כתוצאה מהתפרקות השלטון בסוריה. אמנם נסראללה הקדיש כהרגלו חלק נכבד מנאומו לאיומי הקבע על ישראל: נפציץ את תחנות הכוח, נפציץ את נמלי הים וכו’, בהבטיחו של”התנגדות” יש כבר את כל אמצעי הלחימה שהיא זקוקה להם. “אני רוצה להזכיר להם שרק מספר מועט של רקטות דרוש כדי לפגוע בשדות תעופה, נמלים ותחנות כוח בישראל”, אמר. “יש תחנת כוח שאם נפגע בה ישראל כולה תוחשך. האם היא מסוגלת לעמוד בשישה חודשי עלטה?
    חלק משמעותי לא פחות הייתה ההתייחסות של נסראללה לדרישה שנשמעת וביתר שאת במדינה בחודשים האחרונים במדינה: לפרוק את חיזבאללה מנשקו. מזכ”ל הארגון פתח במתקפה אישית, יוצאת דופן, על מנהיג מחנה “14 במארס” , סעד א-דין אל-חרירי והאשים אותו בניסיון לשחד את חיזבאללה, לא פחות. נסראללה טען כי במסגרת יוזמת התיווך הטורקית-קטארית הציע לו אל-חרירי הבן להסכים לשובו לראשות הממשלה בתמורה להמשך שמירת הנשק בידי חיזבאללה וביטול הטריבונל הבינלאומי. “האם אין זה שוחד?”, שאל מזכ”ל חיזבאללה. “כאשר ‘ההתנגדות’ עושה ויתורים מדיניים ומוותרת על השלטון בתמורה לשמירה על המולדת, האם זה חסרון? לא נסכים שבתמורה לפירוק ההתנגדות מנשקה יבוטל בית הדין הבינלאומי והמדינה כולה תועבר לידי אדם אחד – זהו שוחד. איננו מבקשים לשמור על הנשק, אלא על ההתנגדות. לנשק אין סיבה לקיום אלא להגן על לבנון ולהתנגד לישראל”. לדבריו, “בעבר דנו עם אביו של חרירי, ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי, על נושא פירוק ההתנגדות מנשקה, והדגשנו בפניו כי ההתנגדות היא בראש מעייננו. הוא השיב לנו” ‘אני אתכם עם השמירה על ההתנגדות ונשקה עד החתימה על הסכם שלום'”.

    ההחלטה האסטרטגית של נסראללה להטיל את מלוא כובד משקלו של הארגון בראשותו הוא עומד, למען הצלתו של בשאר אסד אינה מוכיחה עצמה בשלב זה. הסימנים מעידים כי כוחו של צבא סוריה הסדיר נחלש בכל יום שחולף. רק הבוקר דיווח ערוץ אל-ג’זירה כי 650 חיילים ובהם 50 קצינים, ערקו משורותיו של אסד והצטרפו לאופוזיציה באזור דמשק. ירי טיל סקאד הלילה על שכונת מגורים בחלב, רק מדגיש את מצוקתו של הנשיא הסורי ולא את עוצמתו. נסראללה עלול למצוא עצמו ובקרוב נטול בני ברית בדמשק ומוקף בסונים, דרוזים ונוצרים שיבקשו את ראשו, בלבנון ובסוריה.


    עד כאן הכתבה: ההיגיון האיסרטגי הוא כנגד חיזבאללה.אבל יש לתת לו להתיש את עצמו ואת כוחותיה של איראן בסוריה שם הם שוקעים מידי יום ביומו עוד ועוד בבוץ.
    . לאחר מכן אני מציע לנהל עימו שיחות חשאיות על שיתוף פעולה אפשרי עם ישראל כנגד כוחות האל קאעידה שיתעצמו בסוריה.
    הוא יסרב בהתחלה ויסכים בהמשך ככל שמצבו ילך ויחמיר.

  14. דיווח מעניין מאוד מסוריה :
    רמטכ”ל הצבא הסורי החופשי, הגנרל סאלים אידריס, יצא היום (רביעי) באיום חסר תקדים על חיזבאללה. אידריס, שנחשב לראש הכוחות המזויינים של האופוזיציה, דרש מהארגון להפסיק את כל פעולותיו בסוריה וכך גם פעילות של גורמים לבנונים אחרים. בשידור בערוץ הטלוויזיה “אל ערבייה”, הבהיר אידריס כי אם חיזבאללה לא יעצור, יתקפו כוחותיו של הצבא הסורי החופשי את עמדות חיזבאללה בכל אמצעי הלחימה העומדים לרשותם. מדובר באולטימטום יוצא דופן שלא נשמע עד כה בין האופוזיציה לחיזבאללה.כמו כן, בהודעה שפורסמה מטעם הצבא הסורי החופשי נקראה לבנון להפסיק את כל פעולות חיזבאללה ואת ההתקפות על אדמות סוריה.
    http://news.walla.co.il/?w=/13/2618664

  15. ועוד כתבה מקיפה ומעייינת מאוד על חיזבאאללה בשבועות האחרונים שנכתבה בידי מישהו שכבר פירסם עליהם ספר:
    הכתבה הופיעה בהארץ כאן :
    http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.1932917
    הגיליון הבא של המגזין “ניו יורקר” עוסק בנעשה בסוריה ובהשלכות של נפילת משטרו של אסד. כתב העיתון, דקסטר פילקינס, נסע ללבנון לבדוק כיצד ארגון חיזבאללה מתמודד עם השינויים באזור, בשעה שסוריה, בעלת בריתה החשובה ביותר מלבד איראן, שרויה במלחמת אזרחים עקובה מדם.
    פילקינס מתאר את התפתחותו של הארגון, שהוקם בשנות ה-80 של המאה שעברה, בזמן מלחמת האזרחים בלבנון מ”אוסף של קבוצות חמושות נואשות, שקיבלו תוך זמן קצר הכשרה, ממון והכוונה ממשמרות המהפכה האיראניים והפכו לגוף החזק בלבנון, שהקים מדינה בתוך מדינה ואת אחד מצבאות הגרילה המתקדמים ביותר בעולם”.

    בכתבה מצוטט ההיסטוריון, דיוויד כריסט, מחבר הספר “מלחמת הדמדומים” (The Twilight War), העוסק במתיחות בין ארה”ב לאיראן, שאומר כי “האיראנים חיפשו הזדמנות לזכות בדריסת רגל בלבנון וקיבלו אותה בזכות הפלישה הישראלית אליה”.

    פילקינס מתמקד במלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבעקבותיה הזרימו האיראנים כספים רבים כדי לבנות מחדש את האזורים שהחריבה ישראל במלחמה. “לפי מקור ביטחוני בלבנון, האיראנים השקיעו כשלושה מיליארד דולרים במדינה. הכסף הועבר במטוסים לסוריה ומשם הועברו דולרים אמריקאים על משאיות ללבנון”, הוא כותב.

    ואולם, עתה, טוען פילקינס, “מלחמת האזרחים בסוריה מאיימת לשבור את ציר ההתנגדות השיעית בעולם הערבי. ללא סוריה, חיזבאללה יהיה ללא בעל ברית שיגן עליו מפני אויביו הסוניים בלבנון ומחוץ למדינה”. “אם אסד ייפול”, הוא מוסיף, “הקשר של הארגון עם איראן עשוי להיפגע והוא יישאר לבד בהתמודדות נגד ישראל. כמעט כל כלי המלחמה של הארגון – טילים, כסף ותחמושת – עוברים דרך סוריה. השאלה היא כיצד יתנהג חיזבאללה בשעה שעוצמתו תלך ותצטמצם”.

    באחרונה פורסמו דיווחים על כך שחיזבאללה שולח כוחות לסוריה כדי להילחם נגד המורדים במשטרו של אסד. אפשרות קריסת המשטר בסוריה מציבה את הארגון במלכוד. “הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיז את הסונים, אולם גם לא יכול להרשות לעצמו שבעל בריתו מסוריה ייפול”, כותב פילקינס ומראיין בכיר בחיזבאללה, שמכונה בכתבה “דני”. הוא אומר כי “אסד הוא ידיד שלנו. אנחנו לא מכחישים זאת. אם הוא ייפול, אלה חדשות רעות בשבילנו. אם הסונים ישתלטו על סוריה, אנחנו נילחם בהם בביירות”. בכיר אחר בארגון מודה כי לפחות שני לוחמים של הארגון נהרגו בסוריה. לדברי פליט סורי שנמלט לעיירה בגבול בין סוריה ללבנון, אנשי חיזבאללה ביקרו באופן קבוע בסוריה. “הם אספו את הפצועים שלהם מהלחימה והביאו אותם לכאן”, הוא אומר.

    בכתבה מתייחס פילקינס להשפעה האיראנית על חיזבאללה. לדבריו, רבים במדינה אמרו לו כי חיזבאללה יצטרף למלחמה אם ישראל תתקוף את מתקניה הגרעיניים של איראן. הוא מראיין את וליד ג’ונבלאט, מנהיג הקהילה הדרוזית בלבנון, שאומר כי החלטה של חיזבאללה להילחם בישראל בשמה של איראן היא לא בהכרח עצמאית: “יש בלבנון ארגון עם מצבורים עצומים של ציוד, נשק, תחמושת וכסף וצריך לשבת ולדבר איתם, אבל מה אפשר לומר להם? הם לא מקבלי ההחלטות. מי שמקבל את ההחלטות הם חמינאי וקאסם סולימאני (מפקד כוח אל-קודס)”.

    בחודש יוני יתקיימו בלבנון בחירות לפרלמנט. בכירי חיזבאללה מאיימים כי אם יעלו לשלטון הכוחות האנטי-סוריים שינסו לפרק את הארגון מנשקו “תהיה מלחמת אזרחים”. ואולם, בכיר במערכת הביטחון של לבנון טוען כי “כעת לחיזבאללה יש מספר טילים שמספיקים לעוד מלחמה אחת – מלחמה גדולה – אבל אחריה לא יישארו להם עוד כלי נשק. במקרה שכזה, אם אסד ייפול, חיזבאללה ייתקל בקשיים רבים. אנשיו יצטרכו לוותר על חלומותיהם”.

    בסוף הכתבה מתוארת נסיעה של פילקינס ו”דני” לאורך הגבול עם ישראל, “אחד הגבולות הסוריאליסטיים בעולם”, בה הם צופים בחיילי צה”ל. אחד מהם, שהוריד את חולצתו, טיפס על סולם כדי לתקן פרצה בגדר. לידם חיילים מכוח השלום של האו”ם, שבאו במקור מפיג’י, הצטלמו להנאתם. ממול נראה גרפיטי שבו נכתב “ביבי, אנחנו אוהבים אותך”. פילקינס שואל את הבכיר בחיזבאללה אם החלום להשמיד את ישראל התנפץ. “דני” מסתכל לעבר הצד הישראלי ואומר “בפעם הבאה, נחצה את הגבול”.

  16. הכתבה שבניו יורקר מראה שחיזבאללא לא איבד את שיגעונו לתקוף את ישראל ולפלוש אליה. . אבל החזון המטורף הזה הולך ומתרחק מיהם מידי יום ביומו. וישראל הולכת ושוקעת יותר ויותר מתודעתם למרות הנסיונת הנואשים של נסראללה לאזכרה בכל הזדמנות אפשרית. כעת הם נמצאים במאבק עם אוייב מסוכן בהרבה עבורם מישראל ,המורדים הסונים בסוריה.
    וכפי שראינו מפקד המורדים בסוריה כבר איים במלחמת כל בכל עם החיזבאללה אם אלו ימשיכו לתקוף בסוריה.
    דבר שמראה על התחזקות הביטחון העצמי של המורדים.
    מי ינצח בכמאבק המורדים או החזבאללה ? קשה לאמר מן הסתם תהיה איזו פשרה ,וגם ייתכן שחיזבללה המנוסה המתוחכם והמצוייד היטב יצא כשידו העליונה לעומת המורדים.
    בסיבוב הזה.
    אבל הסיבוב הבא בוא יבוא.
    האינטרס של ישראל בכל אופן הוא ליצור קשר עם כל מי שיובס בסיבוב הזה ולקיים עימו מו”מ על שיתוף פעולה כנגד המנצחים.

  17. מאמר מעניין מאוד של בלוגר על החיזבללה בלבנון כיום .ומימנו מתברר שחלק מהשיעים אולי רובם חוששים ממש מההסתבכות ש ל החיזבללא בסוריה. ויש בינהם שאפילו מסרבים לפקודות של ההנהגה ללכת לסוריה. דבר שמעולם לא קרה בעבר.

    ראו
    “התחלת הקץ עבור החיזבאללה
    http://www.worldaffairsjournal.org/blog/michael-j-totten/beginning-end-hezbollah

  18. בראשית המאה ה-21 מלחמה של צבא מאורגן כנגד אירגון טרור חמוש היטב הן בנשק והן בדוקטורינות לחימה עדכניות נראית קשה מתמיד כפי שמראה המצב בסוריה ובלבנון. חיים מזר מציע כמה רעיונות ,לגבי מה אפשר לעשות בנושא זה.
    מלחמה עם החיזבאללה -כיצד
    http://www.yekum.org/2013/05/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93/

  19. מרדכי קידר

    ה”סושי” מתחמם

    * המאמר התפרסם במגזין “מראה” 249 ובעיתון “מקור ראשון”.

    בקרב חוקרי המזרח נקוט המונח “סושי” כקיצור לביטוי “סוני-שיעי”.

    שורשי הסכסוך הסוני-שיעי נזרעו באיסלאם ברגע שמוחמד, נביא האיסלאם, עצם את עיניו לעולמים בשנת 632 לספירה, מבלי להשאיר מנגנון לבחירת יורשו בהנהגת האומה. הסכסוך שנתגלע אז הפך עם השנים למאבק גלוי ורווי דם, שתולדותיו שזורות לאורך כל 1400 שנות האיסלאם. לסכסוך זה יש היבטים במישורים רבים: אישי, משפחתי, פוליטי ודתי, ועד היום הזה המאבק בין שני חלקי האיסלאם הוא “על כל הקופה.”

    בתקופה המודרנית נעשו ניסיונות לגשר על פני הסכסוך ולמצוא את המשותף בין חלקי האיסלאם במטרה ליצור רגיעה עדתית שעל בסיסה ניתן יהיה לנהל מדינות כמו עיראק, סוריה ולבנון, שבהן חיים אלה בצד אלה שיעים וסונים. גם השייח’ המצרי ד”ר יוסף אלקרדאווי, המכהן כמופתי (פוסק הלכה) של אמירות קטר, התבטא בע”פ ובכתב על החובה למצוא דרך “לקרב בין האסכולות”, כאילו שהשיעה היא עוד אסכולה לגיטימית, נוספת על ארבע האסכולות הסוניות: החנפית, המאליכית, השאפיעית והחנבלית. לעדה השיעית קראו בימים הטובים ההם “האסכולה הג’עפרית” על שם אחד מאבות השיעה.

    מפלגת השטן

    תור הזהב של היחסים בין הסונה והשיעה היה ב-2006, על רקע מלחמת לבנון השנייה, שבה הצליח חיזבאללה ליצור את הרושם שהוא ניצח “ניצחון אלוהי”. אחרי ככלות הכול, חסן נסראללה שרד את 33 ימים של מתקפות ישראליות כבדות, שחלקן כוונו אישית נגדו, וזאת בהשוואה לצבאותיהן של מדינות ערב שכשלו בכל ניסיונותיהם לחסל את מדינת ישראל, וניגפו מפני צבאה בשישה ימים בלבד בשנת 1967. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הכריז חסן נסראללה בראש כל חוצות – ובעיקר בערוץ “אלמנאר” (“המגדלור”) שלו – כי הניצחון הוא של כל האומה הערבית והאיסלאמית. בכך הוא יצר לעצמו מעמד של המנהיג היחיד במזרח התיכון היודע ועושה מה שיש לעשות, תוך התעלמות מן ההתנגדות של המערב הכופר ושל משרתיו הגמדים – מרבית שליטי מדינות-ערב. בשאר אסד הכריז שרק שיטת הלחימה של חיזבאללה היא הדרך הנכונה להביס את האויב הציוני.

    המוני המזרח התיכון פרצו באותם ימי מלחמה בקיץ 2006 בהפגנות סוערות שבהן נישאו ברמה תמונותיו של נסראללה, והמקפידים אף נשאו את תמונותיו של אסד, התומך הגדול של חיזבאללה. לכולם, כולל לאנשי דת דוגמת שייח’ יוסף אלקרדאווי, היה נוח להתעלם מהעובדה שחיזבאללה הוא קבוצה שיעית, שאיראן עומדת מאחוריה, שכן אם תנועת חמאס הסונית נמצאת באותה סירה עם חיזבאללה, מה רע יכול לצמוח מתנועת “אלמוקאוומה ואלמומאנעה” (“ההתנגדות וההגנה”) הלבנונית המגישה סיוע לכל “תנועת שחרור”, ללא קשר להשתייכותה העדתית? ערוץ “אלג’זירה”, המשמש שופר התעמולה של תנועת “האחים המוסלמים” הסונית, אימץ את חיזבאללה והקדיש לו שעות רבות של שידור אוהד, ובחברות איסלאמיות רבות, כולל זו שבישראל, עברו אנשים לא מעטים מהצד הסוני של האיסלאם לצד השיעי. רק קבוצה קטנה של אנשי דת סעודיים לא נסחפו בגלי האהדה לחיזבאללה, והביעו עמדה שלילית כלפי ההשתלטות השיעית על לבנון, כמו גם על השיח הקולקטיבי הערבי.

    אלא שהאהדה לחיזבאללה לא שרדה את הסערה המטלטלת את המזרח התיכון מאז דצמבר 2010, הידועה בכינוי העיתונאי הרומנטי “האביב הערבי”. המלחמה האכזרית המתנהלת בסוריה מאז מארס 2011 גבתה עד היום כ-100 אלף הרוגים, אלפים רבים של פצועים, ומיליוני סורים פליטים בארצם ובארצות השכנות. מלחמה מלוכלכת זו מתנהלת כשחיזבאללה מגוייס לחלוטין לסייע למשטרו של אסד. הידיעות על מעורבותו של חיזבאללה בלחימה דולפות כבר יותר משנה. בתחילה קברו את חלליו בבית קברות זמני בבקעת הלבנון, בקרבת הגבול עם סוריה, כדי לא לערוך הלוויות במקומות המגורים ולפרסם בכך שחיזבאללה מעורב במתרחש בסוריה. במסגרת ההסתרה, גם נאסר על משפחות ההרוגים לקיים את טקסי האבל והזיכרון על מות הלוחמים.

    עם הזמן הלכה התמונה והתבררה, וחיזבאללה לא יכול עוד להסתיר את מעורבותו. כדי לשמור על הפופולריות, המציא נסראללה סיפור כאילו כוחות חיזבאללה נמצאים בסוריה על מנת להגן על מיספר כפרים “לבנוניים” – וחלק משומעיו הבינו שמדובר בכפרים שיעים – מפני מתקפות המורדים הסוניים. אלא שגם סיפור זה לא שרד מול המציאות שעליה דיווחו אמצעי התקשורת, שחיזבאללה הוא חלק בלתי נפרד מן המאמץ המלחמתי של משטר אסד. במשך השנה האחרונה התגברה הביקורת הציבורית בעולם הערבי על חיזבאללה עקב מעורבותו ברצח הסורים, והדברים הגיעו לשיא לפני כחודש, עת החלה המתקפה על העיירה אלקוסייר הנמצאת על הגבול שבין סוריה ולבנון, ומשמשת גשר למעבר של הסיוע, הנשק, התחמושת והלוחמים מאזור הסוני של טריפולי שבלבנון אל המורדים בסוריה. המורדים השתלטו על אלקוסייר לפני כשנה ובכך הצליחו לתקוע טריז בין אזור דמשק הבירה והאזור העלווי בצפון מערב המדינה. מהתצלומים ומהדיווחים שהגיעו על המלחמה על אלקוסייר במהלך החודש האחרון, עולה כי כוח חיזבאללה היה זה שלחם על העיר ולא הצבא הסורי.

    קרב רווי דמים זה היה הקש ששבר את גב הגמל הסוני. מאז שנפלה אלקוסייר בידי חיזבאללה נפתחו כל סכרי הביקורת, ודוברי האיסלאם הסוני מפנים נגד חיזבאללה את חיצי הרטוריקה האיסלאמית החדים ביותר, כשהם טבולים ברעל הקטלני ביותר. הביטוי השגור כיום בפיהם כשם הארגון הוא “חיזב אלשיטאן” – “מפלגת השטן” – רמז לפסוק בקוראן “מפלגת השטן הם המפסידים” (סורה 58 פסוק 19) בניגוד לשם “חיזב אללה” – “מפלגת אללה” – שגם הוא מבוסס על הקוראן (סורה 5 פסוק 56). בדרשות במסגדים ובאמצעי התקשורת קורא אלקרדאווי לכל מוסלמי ומוסלמית לצאת לג’יהאד נגד חיזבאללה בסוריה, ומאשים בגלוי את הארגון ואת והאיראנים בכך שהם רוצים לטרוף את כל ארצות המוסלמים. הוא מאשים אותם שהם כופרים ומסתירים את זהותם האמיתית.

    קרדאווי אינו חוסך את שבט לשונו מאסד. הוא מתאר בזלזול את השינוי בחוקה הסורית שאיפשר בשנת 2000 לבשאר לרשת את אביו כשהיה בן 34, למרות שהחוקה עד אז קבעה שעל נשיא להיות בן 40 לפחות. הוא אפילו מזכיר את השם המקורי של משפחת אסד – “אלווחש” – חיית פרא. קרדאווי קרא לכנס את כל חכמי העולם האיסלאמי בקהיר ביום חמישי ה-13 ביוני, לדיון במצב מול השיעים בכלל ומול איראן וחיזבאללה בממוקד, ולקבל החלטות בעניין. הוא רואה בברכה שהאיסלאם הסוני הגיע לשלטון במצרים, בתוניסיה, במרוקו ובתימן, וזאת בנוסף על רצועת עזה, שגם בה ערך לאחרונה ביקור.

    בדבריו הודה קרדאווי במפורש שטעה ב-2006 בעניין חיזבאללה והלך שולל אחרי המראה הדתי שלו. קרדאווי מעלה על נס את חכמי הדת של סעודיה, שכבר בימי מלחמת לבנון השנייה צדקו בנוגע לחיזבאללה ולא נפלו למלכודת שבה הפיל נסראללה את העולם הערבי והאיסלאמי. הוא ביקש סליחה ומחילה מאותם חכמים על תמיכתו בחיזבאללה בניגוד לדעתם.

    אלא שקרדאווי אינו לבד. גם שייח’ ראא’ד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל, יצא בגלוי נגד חיזבאללה הפועל נגד “אחינו” בסוריה. יש לזכור כי “אחינו” בהקשר זה יכולים להיות “האחים המוסלמים” בסוריה, אבל גם הפליטים הפלסטיניים החיים בסוריה, שכמה מאות מהם נפגעו בקרבות בין אסד ומתנגדיו, ואלפים רבים מהם נמלטו לירדן וללבנון.

    “חלון הזדמנויות” בעיראק

    המתח הגובר בין הסונה והשיעה נותן את אותותיו גם בעיראק. במהלך חודש מאי השנה נהרגו במדינה זו יותר מאלף בני אדם בפיגועים של סונים נגד שיעים ובפיגועי נקם של שיעים נגד סונים. המתח הגובר בין העדות בעיראק הוליד הכרזות ששני הצדדים מכריזים זה כלפי זה: “כדאי לכם לברוח מעיראק לפני שיהיה מאוחר מדי,” במשמע לפני שהסכינים שלנו מפרידות את ראשיכם מכתפיכם. איראן מחמשת ומציידת את צבא עיראק כמו גם את המיליציות השיעיות דוגמת “צבא המהדי”, בעוד שסעודיה, קטר והאמירויות מסייעות למיעוט הסוני בנשק, תחמושת וכסף. המתח ה”סושי” בארץ הנהריים גובר, והתלקחותה של מלחמת אזרחים במלוא הקיטור היא כנראה רק עניין של זמן.

    גם בארזים

    לבנונים רבים מתנגדים לפעילות חיזבאללה בסוריה מחשש שמא מלחמת האזרחים תגלוש מסוריה ללבנון והם יהיו קורבנותיה. השבוע, בהפגנה של סונים שהתקיימה מול השגרירות האיראנית בביירות, קראו המפגינים לאיראן להוציא את חיזבאללה מסוריה. פעילי חיזבאללה חמושים באלות ובמקלות התקיפו את המפגינים והרגו אחד מהם במכות.

    הלחימה בטריפולי שבצפון לבנון בין שכונת באב אלתבאנה הסונית ובין ג’בל מוחסן שתושביו עלווים נמשכת, וגם השבוע היו בה נפגעים. לפני כשבועיים נפלו פצצות גראד בשכונה הדרומית של ביירות, מעוז חיזבאללה, וכל הסימנים מעידים על התחממות ה”סושי” גם בארץ הארזים.

    יש ידיעות על כך שחיזבאללה דרש מחמאס להוציא את אנשיו מלבנון כי התנועה אינה תומכת עוד בחיזבאללה.

    המתח הסוני-שיעי עלול להביא להתלקחות במדינות רבות: לבנון, עיראק, בחריין, איחוד האמירויות, פקיסטן, אפגניסטן, ואולי גם טורקיה שגם בה יש מיעוט שיעי לא קטן.

    אנו בישראל חייבים לזכור כי במזרח התיכון לא תמיד פועל הכלל “אויבו של אויבי הוא ידידי,” וודאי לא לאורך זמן, כפי שמעיד ה”מהפך” של שייח’ אלקרדאווי ביחס לחיזבאללה.

    העויינות והשנאה בין הסונים והשיעים לא תביא לאהבת ישראל. במקרה הטוב ביותר היא תביא לקואליציה מוגבלת טווח וקצרת מועד בין מדינות סוניות כמו סעודיה, ירדן ומצרים ובין ישראל, אבל אין לסמוך עליה. תמיד נישאר “יישות ציונית”, שעל פי האיסלאם – הסוני והשיעי כאחד – אין לה זכות קיום.

  20. כתבה מעניינת מאוד בוינט על מצבו של החיזבאללה כיום :
    חיזבאללה מהמר על הכל כיום בסוריה :
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4433650,00.html
    בין השאר כתוב שם :..”גורמי ביטחון אזוריים אמרו לרויטרס שכעת יש בין 2,000 ל-4,000 לוחמים, מומחים ואנשי מילואים של חיזבאללה בסוריה. גורם ביטחוני לבנוני טען שהפיקוד העליון באיראן, בהובלת משמרות המהפכה, מנחה מבצעים של חיזבאללה בסוריה בתיאום הדוק עם השלטונות הסוריים. מקור נוסף ציין שלחיזבאללה “חוליות חיסול” עם לוחמים מאומנים היטב, שתפקידם להתנקש במנהיגים צבאיים של המורדים הסונים….

    ..חיזבאללה, שהוקם ב-1982 ונודע לשמצה בשורה של פעולות טרור, מתגאה בסילוק כוחות מערביים מלבנון ובהסגת ישראל מדרום המדינה. הוא הפך לשרת כקבלן משנה שתומך באינטרסים האסטרטגיים של הפטרון האיראני והשתלב ביצירת ציר צבאי יחד עם סוריה ואיראן, נגד ישראל וארה”ב. ברמה המקומית, הארגון היה חוד החנית של עליית השיעים בלבנון ממעמד נחות למה שנראה היום לפי חלק מההערכות כעדה החזקה מכולן.

    עוצמתו הצבאית של חיזבאללה כעת רבה מזו של הצבא הלבנוני ואפילו מצבאות ערביים אחרים, אומרים מומחים לאזור. יש לארגון כוח התקפי שהוכשר על-ידי איראן שמונה כ-7,000 חיילים, ועוד כ-20 אלף מילואימניקים, מעריכים גורמי ביטחון ודיפלומטים.
    בסוריה, המשמעת וההכשרה של לוחמי חיזבאללה השתלמה במיוחד ביוני, כאשר כוחות משטר אסד כבשו מחדש את קוסייר, כ-10 ק”מ מגבול לבנון. לדברי גורם ביטחוני באזור, “הקרב היה למעשה מבצע של חיזבאללה, מהתכנון ועד לשימוש במערכות נשק חשובות. אנחנו מבינים שאנשי חיזבאללה הפעילו שם גם טנקי T-55 ו-T-54, וכל מערכת ארטילריה משמעותית, טילים נגד טנקים ועוד”.

    מאז, חיזבאללה הרחיב את פרישתו בסוריה לכל אזור שבו המורדים נמצאים, אמר גורם אזורי. הנוכחות באזור דמשק תוגברה, וכן אזור חומס, שטח אסטרטגי בין הבירה למוקד ההררי של העלווים. הייעוד העיקרי הוא למנוע מקבוצות מורדים, בעיקר סונים המזוהים עם אל-קאעידה כמו ג’בהת אל-נוסרה, מלפלוש ללב דמשק. “עכשיו זה חיזבאללה נגד אל-נוסרה וג’יהאדיסטים אחרים”, אמר אחד המשקיפים הצבאיים.

    המקור הביטחוני באזור ציין: “במקומות האלה, חיזבאללה מתחפר בעמדות קבועות, מפני שהוא מבין שהלחימה תהיה ארוכה ותעצב את גורלו בלבנון. הפעולות ננקטות בשיתוף פעולה מלא עם הצבא הסורי, ומומחים איראנים מספקים סיוע צבאי וטכנולוגי”.
    באללה גם מכה שורשים בבוסרה א-שאם, דרומית לדמשק, ומקומות נוספים בצד הסורי של רמת הגולן, אמר המקור. הארגון רוצה לעצור נשק שנשלח מלבנון למורדים בסוריה, ולמנוע תנועת מורדים בכיוון השני. לשם כך הוקמו מארבים והניח מוקשים בדרכים שחוצות את הגבול. “בעבר פרישת חיזבאללה בלבנון התמקדה בהגנה על אוכלוסיות שיעיות, עכשיו הם בכל מקום שיש בו לחימה עם המורדים”, הדגיש המקור.

    “יש להם יחידות חיסול, כוחות חשאיים שנבחרים מקרב הלוחמים הטובים ביותר ומאומנים על-ידי איראנים. משימתם היא להתנקש בבכירי אופוזיציה סונים ומפקדים בצבא סוריה החופשי בדמשק ובחלב”, הוסיף המקור.

    פרט לאמצעי הלחימה הרגילים שלו, חיזבאללה משתמש בנשק חדש, רובו מאיראן, שמוטס לדמשק מביירות. הארגון גם קיבל נשק מצבא סוריה, הוסיף המקור, כולל להביורים. הנשק מועבר בלי בעיות של ממש ובתדירות גבוהה, נוכח שליטת המשטר הסורי וחיזבאללה במעברי הגבול.

    משמרות המהפכה האיראניים ו”כוח קודס”, וכן הפיקוד העליון של הצבא הסורי, מפעילים חדר מלחמה כדי לתאם את מבצעי כוחות אסד וחיזבאללה. החמ”ל הזה היה בתחילה אחראי לגיוס של לוחמי חיזבאללה למבצעים מסוימים. לאחרונה, “לחיזבאללה ניתנה האחריות לאזורים גיאוגרפיים וכן למתקנים ביטחוניים”, אמר המקור.
    אך מאידך…
    “כאוס מאיים להוציא מהבקבוק שדים עדתיים מביירות ועד בגדד.
    פרשנות
    חיזבאללה אוכל מהתבשיל המר שבישל
    רון בן ישי
    לגורמים רבים באזור יש חשבון דמים עם נסראללה, שיצא להגנת אסד. מלחמת האזרחים בסוריה גולשת ללבנון והיא אף עלולה להתרחב
    לכתבה המלאה
    התנגדויות לחיזבאללה כבר קמו: במאי, רקטות נורו למעוז הארגון בדרום ביירות (הדאחייה), ומאז התפוצצו בלבנון כמה מכוניות תופת שהרגו עשרות בני אדם – מה שהוביל את צבא לבנון להיכנס בשבוע שעבר לדאחייה. “חיזבאללה נכנס לעימות סוני-שיעי והכריז על ג’יהאד (מלחמת קודש), אז הם צריכים לצפות לג’יהאד נגדי”, אמר גורם אופוזיציה סוני.

    טופיילי, מייסד חיזבאללה, אומר שההתערבות בסוריה היא חישוב שגוי וקטלני. הסכסוך, הוא טוען, הופך ל”מלחמת שליחים” עדתית, שבה המיעוט השיעי לעולם לא ינצח. “עד לאחרונה, חשבתי שההתנגדות החמושה (נגד ישראל) היא העדיפות העליונה ומטרה נעלה… אלו שמבקשים להועיל להתנגדות לא צריכים לגרור אותה למלחמה בין סונים לשיעים… זה עימות שיעסיק את כולם”.

    מוציאים מיליארדים
    המלחמה כופה עלויות עתק על חיזבאללה ואיראן, שגם כך נתונה תחת סנקציות כלכליות קשות לנוכח שאיפותיה הגרעיניות. גורם ביטחוני באזור שמכיר את הערכות המודיעין האחרונות, מעריך שההכנסה השנתית של חיזבאללה נעה בין 800 מיליון למיליארד דולר, מתוכם 90-70 אחוזים מגיעים מאיראן – שיעור שתלוי במחיר הנפט. יתר המימון מתקבל מתורמים שיעים פרטיים, “ארגוני פרוטקשן ועסקים ומאפיה בלבנון”, אמר הגורם.
    מעבר למעורבות בסוריה, מקורות שיעים אחרים ציינו שחיזבאללה משלם שכר ל-80-60 אלף עובדים בצדקה, בתי ספר, מרפאות ומוסדות אחרים מעבר לממסד הצבאי והביטחוני של הארגון.

    מקורות ביטחוניים נוספים טענו שחיזבאללה מקבל כעת מימון נוסף שמוקדש למלחמה בסוריה. “סוריה מכלה את הרזרבות של איראן, שמשלמת 700-600 מיליון דולר בחודש (רק למטרה הזו)”, אמר בכיר ביטחוני בלבנון. את המספרים לא ניתן לאשר.

    אבל המחיר אינו רק כלכלי. המעורבות בסוריה פוגעת בתמיכה בחיזבאללה בבית. “אין כפר בדרום שלא איבד בן (בסוריה)”, אמר עלי אל-אמין, בעל טור שיעי ומבקר של חיזבאללה. ועדיין, רוב הלבנונים השיעים תומכים בארגון. “חלק גדול מהחברה נעמד מאחורי חיזבאללה, כי הקשרים אליו נתפסים כקיומיים”, הוא הוסיף. “הם אומרים – אנחנו איתו, אם בדרך לגיהנום או לגן עדן”.

    המאמר באנגלית הוא כאן :
    http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4433848,00.html

  21. בעיקרון כל התחזיות שלי במאמר למעלה הולכות ומתגשמות בדייקנות אחת לאחת. חיזבאללה נמצא כיום בבוץ סורי אדיר כנגד רצונו והוא לא יצא משם כל כך מהר. החיזבאללה מנצח וכנראה גם ימשיך לנצח בהמשך הסיבוב הזה.
    החיסרון מבחינתנו וזהו חסרון אדיר :לחיזבאללה כיום וגם ליריביו מהאל קאעידה יש יכולות טכניות ומעשיות של צבא והם רוכשים ניסיון וכישורים תוך כדי הלחימה המתמשכת. אם וכאשר תסתיים המלחמה שני הצדדים יהיו לכל הפחות שווי ערך ביכולותיהם לצה”ל שלא נלחם לחימה כזאת בשנים האחרונות.
    אבל מבחינת החיזבאללה המלחמה בישראל שוב אינה אופציה .יש לו אוייב מאיים ונורא לעין ערוך לידו :האיסלאם הסוני הקיצוני שרואה כעת בשיעים בני דת כופרת ונחוש בדעתו להשמידם.
    הסונים יפסידו בסיבוב הזה ? אז תמיד יהיה את הסיבוב הבא.והוא בוא יבוא .והם יכולים להרשות לעצמם לחכות.יש להם הרבה הרבה יותר כוח אדם מאשר יש לחיזבאללה לעלאווים ולאיראנים.
    מה יעשה החיזבאללה : ההערכה שלי שהועלתה במאמר וכנראה תתחיל להתגשם כבר בחודשים קרובים ,הם יפנו לבדם או לצד האיראנים בגישושים חשאיים לישראל ובהצעות לשיתוף פעולה חשאי עימה.

  22. דיווח מביירות :למעלה מעשרים הרוגים ועשרות פצועים בהתקפה של שני מתאבדים סוניים על שגרירות איראן.
    שני המתאבדים תקפו את השגרירות בהבדל של כמה דקות זה מזה וגרמו לנזק רב.
    וראו פרטים ב”ישראל היום ” כאן :
    http://www.israelhayom.co.il/article/133845
    מעבר לנועזות של התקיפה שהיא כבר שלב אחד קדימה בהשוואה להתקפות קודמות על החיזבאללה והאיראנים בלבנון ,מעניינת העובדה שהיא אינה מפתיעה .שמענו על הרבה מתקפות של מתאבדים סוניים בזמן האחרון.
    מישהו שמע על מתקפה של מתאבדים שיעים לאחרונה ?בשנים האחרונות ? הם הרי אלו שהכיסו את נשק המתאבדים למזרח התיכון.
    אבל בשנים האחרונות הם אלו שסובלים מהמתאבדים יותר מכולם ,כן הרבה יותר מהיהודים בישראל ומהנוצרים באירופה.
    ונשאלת השאלה למה חלוצי ההתאבדות האלו לא מגיבים במתאבדים משלהם ? למה החיזבללא נניח לא שולח כפי שעשה בעבר כנגד ארה”ב וישראל מתאבדים גם לשכונות הסוניות כדי ללמד אותם לקח ?
    ההשערה שלי שהחיזבאללה לא יעשו זאת אלא רק בגלל איזה צורך קיצוני כלשהוא ובכלל הם ישתמשו פחות ופחות בנשק המתאבדים.
    המתאבדים הם נשק טוב להטיל אותו כנגד יריב חילוני שכך אתה יכול להפחיד אותו ,אבל כנראה אין להם הרבה ערך במאבק כנגד יריב פנטי לפחות כמוך ,שיש לו הרבה יותר כוח אדם ממך כדי להשיב לך במתאבדים משלו כפי שיש לסונים.
    השערתי: אצל השיעים הולכת ומסתמנת רתיעה גוברת והולכת מהשימוש בנשק המתאבדים, מאחר שלא תהיה לכך שום השפעה על הסונים להוציא משלוח כמות כפולה ומכופלת של מתאבדים כנגדם.

  23. אודי קיין כתב לי בפייסבוק :אני חושש בעיקר מהתקפה משולבת עלינו של סונים עם שיעים בשיתוף פעולה מבפנים של מליון מוסלמים שהנחנו להם להכנס לתחומי הקו הירוק לאחר 1967″.
    אני חושש פחות.
    אני כרגע לא כל כך חושש ממתקפה משולבת סונית שיעית.אני חושב שהיא הייתה סבירה יותר דווקא לפני חמש או שמונה שנים .אבל לא עכשיו.אם תיהיה מיתקפה היא תהיה או סונית או שיעית אבל לא שני הדברים. למה? כי בנתיים הסונים והשיעים הפכו לאוייבים בנפש שמצד שני אין אוייב גדול מבחוץ שיאיים עליהם וכך יביא לאיחודם הפנימי. ואין להם שום אינטרס לשתף פעולה זה עם זה.גם לא נגד היהודים. ואני לא חושב שהמצב הזה הולך להשתנות כל כך מהר בעתיד הנראה לעין. . יש מחקרים שונים מראים שיש אצל המוסלמים במזרח התיכון ירידה דמוגרפית ברורה וחזקה. הם לא מרגישים את זה כרגע ושולחים המונים שאין להם תחליף למות כמו זבובים בסוריה ,אבל ירגישו את זה ככל הנראה טוב מאוד בתוך עשור.

  24. אבי יששכרוף מצטרף כעת לטענות שלי מזה קרוב לשנתיים שברית סמויה בין י/שראל והשיעים היא בלתי נמנעת.טענתי את זה הראשון ובמשך תקופה ארוכה היחיד בתקשורת הישראלית ( והעולמית ) כקול קורא במדבר. כולם קראו הנידו ראש וצחקו .אבל כעת אבי יששכרוף מצטרף כשני למקהלה ,שלהערכתי בתוך שנה תיהפך לקונצנזוס.

    והנה הכתבה כאן :
    חבר מפתיע במלחמה בג’יהאד
    http://news.walla.co.il/?w=%2F13%2F2712743
    גורם חדש וקיצוני מאיים על שתי האויבות המרות: חיזבאללה נאבק על מעמדו נגד המתאבדים ונגד השמועות, ומתכונן למלחמה הבאה מבלי להתרגש מהעין הבוחנת של צה”ל | הליגה הערבית
    תגיות: חיזבאללה,לבנון,ביירות,חסן נסראללה
    כמו אלה שקדמו לו, גם השבוע החולף הניח לפתחנו עוד מנפלאות המזרח התיכון החדש. לרגע אחד, רק לפני כמה חודשים, היה במצרים משטר איסלאמיסטי עוין לישראל, ורגע לאחר מכן קמה קבוצת קצינים ותפסה את השלטון (ובגיבוי עממי, יש לומר), שמצליחה להעביר במשאל עם חוקה חדשה, והופכת לבת הברית הקרובה ביותר של ישראל באזור.

    רק לפני כמה חודשים נדמה היה שמלחמת האזרחים בסוריה עומדת להסתיים במבצע אמריקני שלא יותיר הרבה ממשטרו של בשאר אסד, וכעת נראה שהצבא הסורי הסדיר עומד על רגליו, ממש כמו נשיאו. סוריה פורקה מנשק כימי, והאופוזיציה מתפרקת גם היא, ומותירה חלל עצום לארגוני הג’יהאד העולמי מבית היוצר של אל-קאעדה. רק בשבוע שעבר נהרגו בסוריה 700 בני אדם בקרבות בין פלגי האופוזיציה השונים.

    ויש עוד הפתעה. חיזבאלל וישראל, אויבות מרות ומושבעות, מתמודדות היום עם אויב משותף בדמותו של האיסלאם הסוני הקיצוני. רק הבוקר (חמישי) נהרגו שלושה לבנונים בפיצוץ מכונית ממולכדת ליד מבנה ממשלתי בעיר הרמל שליד הגבול הסורי. מוקדם יותר השבוע, פרסם ארגון “גדודי עבדאללה עזאם”, המזוהה עם אל-קאעדה ופועל בלבנון, הודעה שבה קיבל אחריות על שני פיגועי ההתאבדות שהיו בביירות לאחרונה (הפיצוץ בדאחייה ובשגרירות האיראנית).

    הארגון, שמנהיגו מאג’ד מאג’ד מת לפני שבועיים בנסיבות מסתוריות במהלך מעצרו בבית החולים בלבנון, הבטיח להמשיך בדרכו של מפקדו: “נכה באיראן ובמפלגתה (חיזבאללה-א.י), וביהודים התוקפנים, כדי להגן על הסונים”.

    אלה אינן סיסמאות ריקות מתוכן. בידי כוחות הביטחון הישראלים מידע מפורש על ניסיונות של פעילי הג’יהאד העולמי בלבנון, לתקוף מטרות של חיזבאללה ושל ישראל ואף לנסות לייצר מתיחות בין שניהם. כך לדוגמה, פעילים סונים קיצונים, החברים בקבוצה הנקראת על שמו של “זיאד אל-ג’רח”, קיבלו מידי אנשי אל-קאעדה בסוריה אמצעי לחימה, שנועדו לפגוע במטרות של הארגון השיעי. חלק מהרקטות נורו לעבר הדאחייה, מעוז החיזבאללה המפורסם, והיתר שוגרו לעבר נהריה באוגוסט שעבר.

    לעת עתה, לפחות, עיקר הפעילות של ארגוני הג’יהאד העולמי מתמקדת בחיזבאללה. אך לא מן הנמנע שבהמשך ינסו חברי הקבוצות הללו להסלים את הלחימה נגד ישראל, ושוב, גם כדי לייצר מתיחות בין ישראל וחיזבאללה, ואולי אפילו לגרור את שני הצדדים לעימות צבאי שהם אינם מעוניינים בו.

    האתגר שחיזבאללה מתמודד עמו בימים אלה אינו פשוט. מצד אחד הוא מנהל מלחמה בסוריה – לא פחות – ומנגד עליו להמשיך ולבסס את ההיערכות הצבאית שלו לקראת עימות נוסף עם ישראל. בין לבין, חיזבאללה מטפל באיום הטרור הגובר בלבנון עצמה, נגד המטרות השיעיות השונות.

    וכאילו לא חסרות לו בעיות, היום נפתח בבית הדין הבינלאומי בהאג משפטם של הנאשמים ברצח רפיק חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, כולם פעילים בכירים בחיזבאללה. הארגון יכול לכאורה להפעיל כוח צבאי והשתלט על לבנון בכוח. אך בהביטו לעבר המציאות שנוצרה בעיראק, שבה כמעט מדי יום מחבלים סונים מתאבדים תוקפים את השיעים, הארגון מבין שייתכן שעליו להימנע מהרפתקאות מיותרות כמו תפיסת השלטון. בינתיים, מי שסובל ממדיניות חיזבאללה בסוריה, הם בעיקר אוהדי הארגון – השיעים בלבנון – שהתעוררו ביום בהיר אחד למציאות שבה הפכו ליעד לפיגועי התאבדות ולנפילת רקטות.

    לפני כעשרה ימים נפוצו שמועות בדאחייה על מכוניות תופת נוספות שהצליחו להיכנס לרובע המבוצר, כמו זו שהתפוצצה שם לפני שבועיים. באחד הימים נפוצה ידיעה כוזבת על שבע מכוניות תופת בכביש הראשי שנקרא על שמו של האדי נסראללה (בנו של מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה) ובמסגד הראשי בשכונת אל-חדת’. יממה לפני כן, השמועה סיפרה על מכונית תופת באל-מריג’ה, שכונה אחרת בדאחייה. השמועות כללו רשימה שהופצה ברשתות החבריות, שפירטה את כלי הרכב של אנשי חיזבאללה. התושבים המפוחדים פינו מיד את הרחובות וסגרו את החנויות, על אף שלא הייתה שום מכונית תופת נוספת.

  25. דיוקן -מקור ראשון” פירסם ביום שישי לצד מאמרי שלי על סופר האימה לאבקראפט והשפעתו על העולם המודרני מאמר ראשי על שומרי הראש של נסראללה מנהיג החיזבאללה. שמאבטחים אותו מכל ניסיון פיגוע של אויביו הרבים ובהם כמובן ישראל.
    ובכן לדעתי המצב האיסטרטגי הוא כזה שהאינטרס של ישראל הוא שנסראללה ימשיך לחיות ולתפקד.
    מדוע? מאחר שנאסרללה והחיזבאללה נמצאים כעת במאבק ארוך טווח לחיים ולמוות עם אירגוני אל קאעידה שונים.יש צורך שבראש החיזבאללה יעמוד אדם חזק ונחוש שיאריך את המאבק הזה לזמן רב ככל האפשר.אני לא רואה שיש לחיזבאללה מנהיגים אחרים ברמה של נסראללה. אם הוא הולך החיזבאללה עלול לקרוס תחת הלחץ של האל קאעידה.
    ולכן המשך שרידתו של חסאן נסראללה הוא אינטרס ישראלי

  26. סופו של חיזבאללה שהוא יקרוס. זהו בעצם ארגון סמי צבאי ללא שום עורף כלכלי תוצרת בית. מזכיר את הצלבנים ששלטו בארץ ולא הצליחו להתערות במקום. בעבר מי ששלט בדרום לבנון היה הפתאח. מה שקרה הוא שגורם סמי צבאי אחד החליף גורם סמי צבאי אחר. כל זה הוא סימפטום לכך שאין מדינה לבנונית,אין עם לבנוני. לבנון היא שם על המפה. לבנון מייצגת למעשה את המזרח התיכון כולו – טלטלות מדיניות ,כלכליות וצבאיות. מדובר בקבוצות אתניות ודתיות המחפשות את ההגדרה הגאוגרפית והמדינית שלהן. זה מה שקרה באירופה במשך מאות שנים עד לידי התגבשותה כפי שהיא מוכרת כיום. ייקח עוד הרבה זמן עד שהמזרח התיכון יתייצב. הבעיות האמיתיות מבחינתה של ישראל הן מאגרי הנשק לרבות הטילים של החיזבאללה ואל קאיידה

  27. אני במאמר דווקא השוויתי אותו לכת החשישיים מימי הצלבנים וזוהי השוואה טובה בהרבה. לחיזבללא יש עורף:הציבור השיעי הגדול בלבנון .כמה מאות אלפים או יותר. זה הרבה יותר ממה שהיה אי פעם לצלבנים.
    ההערכה שלי הם הולכים לחטוף והרבה מהאל קאעידה.אבל ….
    החזבאללא כפי שתיארתי במאמר גילה יכולת לחסן את עצמו מכל התקפות של הישראלים נכון ? ותמיד להתחזק יותר בסוף.
    אז אולי ילמד אותו הדבר גם לגבי ההתקפות האל קאעידה ( שלמדו ממנו רבות בדיוק כפי שהוא למד מישראל ).
    אלה לא יהיו בשורות טובות עבורנו כמובן .אבל המלחמה שלו נגד הקולקטיב של האל קאעידה לדעתי הולכת להימשך זמן רב אולי לנצח .לאל קאעידה אין שום אינטרס ושום רצון להגיע לפשרה עם השיעים.

  28. אני מניח שהחיזבאללה פועלים על פי שיקול רציונלי אם כי יש להודות ההנחה הזאת מה זה שיקול רציונלי היא שנויה במחלוקת. ההיגיון שלי לפחות אומר ,שלשיעים אין שום אינטרס שישראל תיכבש בידי אויבייהם הסונים הקיצוניים מאל קאעידה. זה כפי שאני רואה את זה מסכן אותם “.כמובן הם רוצים להשתלט על ישראל בעצמם.אבל עם הבחירה היא בין ישראל יהודית או פלסטין שהיא חלק מחליפות סונית ,ההשערה שלי שהם מעדיפים את האפשרות הראשונה.בהחלט יכול להיות שאני טועה ומן הסתם גם אצלם יש קולות סותרים בעניין ,אבל משום מה נראה שכל התחזיות שלי באותו המאמר הולכות ומתגשמות אחת אחרי השנייה. אולי גם זאת.

  29. רעידת אדמה באירגון החיזבאלל .מסתבר שהם חשפו שבכיר שלהם הוא סוכן של ישראל.אותו בכיר מסתבר היה אחראי על האבטחה של נסראללה.וזה אומר שישראל יכלה לחסל את ניסראללה אם באמת רצתה את זה.
    אבל היא לא רצתה בכך .
    למה ?
    התשובה היא לדעתי משום שלישראל כבר מזה שנים אין שום אינטרס בחיסולו של נסראללה ואפילו לא בחיסולו של אירגון החיזבאלה .נהפוך הוא האינטרס שלה היא שהוא ימשיך להילחם בכוחות האיסלאם הסוני הקיצוני דאע”ש והנוסרא.
    היגיון איסטרטגי פשוט החיזבאללה כיום הוא הגורם המייצב בלבנון. הוא המגן על הנוצרים שם ואפילו מתחנן לפניהם שלא יעזבו את לבנון וי/שאירו אותו לבד כנגד הסונים.
    נניח שחיסלת את נסראללה ,חיסלת את החיזבאללה שמקדישים כעת את כל הלחימה שלהם בסונים ומי נכנס במקומם ?
    דאע”ש שישמיד כל מי שאינו סוני.
    היגיון פשוט.

  30. ראו על גילוי המרגל הישראלי בשורות החיזבללה כאן :
    חיזבלאלה לאן ?
    http://rotter.net/forum/scoops1/165438.shtml
    חות משבוע לאחר הדיווח הראשוני אודות חשיפת המרגל בשורות החיזבאללה
    חרושת השמועות אצה רצה ומתגלגלת ככדור שלג אחד גדול מדיווח אחד למשנהו.
    הידיעה שעלתה בתקשורת הערבית גרמה להרבה זוגות עיניים להביט לעבר מה שהתרחש ולעקוב מקרוב אחר טפטופי המידע שעולים לרשת שמוגדרים במילה אחת רעידת האדמה בתוך שורות ארגון הטרור הלבנוני – החיזבאללה, פרשייה שעוד לא נאמרה בה המילה האחרונה ועוד תפתיע רבים במזה״ת.

    תקציר הדיווח :
    ארגון החיזבאללה מדווח תפסנו סוכן מוסד בשורות החיזבאללה שמו של הסוכן מוחמד שורבא(צ’ורבה-יש שם משפחה שכזה ממוצא יהודי-סורי) מעצרו של ״הסוכן״ התבצע לפני כחודש לאחר חקירה ארוכה מאוד של (מעל כחצי שנה )בניסיון להתחקות על מקור הדלפות בשורות החיזבאללה לפי אותו הדיווח ״הסוכן״ סיכל לפחות 5 פיגועי נקמה שביקש ארגון החיזבאללה להוציא נגד יעדים ישראלים כנקמה על חיסולו של עימאד מורניה שע״פ מקורות זרים חוסל ע״י ישראל בלב דמשק.
    הדובדבן שבקצפת הוא שהסוכן שימש בין היתר כאחראי מערך האבטחה של מזכ”ל החיזבאללה חסן נסראללה.
    לפי מידע חדש שהגיע אותו סוכן היה קצין בדרגת אלוף משנה בכוחות המזויינים של ארגון החיזבאללה

    ידיעה כזו שלעצמה היא רעידת אדמה ממש ההשלכות שלה הם השלכות תאומות לרעידת אדמה המותירה אחריה בלאגן, בלבול,חוסר התמצאות,נפגעים רבים,שברים,סדקים,חשש בהווה וחשש לעתיד ותחושה ששום דבר לא יחזור לעצמו כמו שהיה .

    אירוע חשיפת המרגל מאלץ אותנו לחזור אחור ולסקור את אירועי העבר הרחוק והקרוב גם יחד פרשיית המרגל מאירה באור אחר את אירועי העבר ומעלה נקודות חשובות מעניינות וככה״נ נקודות שישפיעו על המערכה הבאה עם חיזבאללה נקודות שבכולם אפשרי למצוא חוט מקשר ומכנה משותף המסבר את האוזן.

    החוט המשולש סוריה-לבנון-בורגס

    פברואר 2008 חיסול בכיר החיזבאללה עימאד מורנייה

    היעד : עימאד מורנייה
    תפקיד: מספר 2 בחיזבאללה ראש הזרוע הצבאית של הארגון.
    מיקום החיסול : כפר סוסא
    התוצאה: חיסול מוצלח

    ב13/2/2008 עמיאד מורנייה מי שנחשב כמספר 2 בארגון הטרור הרצחני של חיזבאללה עושה דרכו לכפר סוסא בדמשק לפי דיווחים כאלו ואחרים עימאד בדרך למאהבת או לפגישה עם נציגים פלסטינים כשסיים זה את פגישתו ירד לג׳יפ הפאג׳רו שלו, בהתנעה קלה של הרכב וגופו התפזר לאלפי חלקיקים מטען נפץ רב עוצמה שהגיע בדרך לא דרך למשענת הראש חיסל את עימעאד מורנייה במקום.
    האצבעות הרגיל מופנות לישראל…בישראל- שתיקה.

    היום שאחרי …
    במשך שנים על גבי שנים כל עת שהתקרב מועד יום האבל של המחבל פרסמו רשויות הביטחון בישראל התראות ואזהרות שנבעו מהחשש ומהמידע על כוונת חיזבאללה לנקום את חיסולו של עימאד מורנייה.
    נסראללה אף ציין זאת מספר פעמים ואיים באופן אישי על נקמה שעוד תבוא.

    יולי 2012 פיגוע בבורגס- Proxy איראני

    האוטובוס הפגוע בשדה התעופה בבורגס

    ב 18/7/2012 מבצע מחבל מתאבד פיגוע נגד ישראלים בלב בולגריה מוחמד חסן אל חוסייני מחבל מתאבד התפוצץ באוטובוס במגרש החנייה של נמל התעופה בורגס בולגריה בפיגוע נרצחו 7 יהודים ונפצעו יותר מ-30
    בתחילה האצבע המאשימה הופנתה לאיראן וחיזבאללה וזוהי כנראה הנקמה הראשונה והיחידה שהצליח הארגון לעשות כ 5 שנים לאחר חיסול עימאד מורנייה בשיתו״פ של כח אל קודס האיראני.
    ב2013 המועצה לבטחון לאומי של בולגריה הפנתה אצבע מאשימה לעבר ארגון החיזבאללה והטילה עליו את האחרית לפיגוע.

    דצמבר 2013 חיסול – בכיר חיזבאללה חסן אל לקיס

    היעד : חסן אל לקיס
    תפקיד: שימש כראש מערך הרקטות מזלטי״ם והנ״מ של הארגון ומתאם הארגון מול איראן בכל הקשור לנושאי אמל״ח.
    מיקום החיסול : לבנון
    התוצאה: חיסול מוצלח

    ב3/12/2013 שעות הלילה חוזר חסן אל לקיס חוזר מפגישה /ישיבה של כמה בכירים איראנים או לבנונים בכניסה לחניון ביתו מחכים לו מספר מתנקשים,לקיס נכנס לחנייה ונורה מטווח אפס באמצעות אקדחים עם משתיקי קול,לפי דיווחים שונים לאחר הירי הראשוני מבצע אחד המחבלים וידוא הריגה ויורה בצאורו עוד כמה כדורים לקיס נפצע אנושות ומותו הקבע לאחר כמה שעות בבית החולים,אף אחד לא לקח את האחריות על החיסול ארגון החיזבאללה מיהר להאשים את המוסד בהתנקשות.

    היום שאחרי…

    במזה״ת הורגלנו שפעולות מסוג כאלו ואחרות בין אם זה סיירות מיוחדות או פעולה של חיה״א זר האצבעות תמיד מופנות לישראל..וישראל… שומרת על שתיקה!

    אך לא הפעם הזו דובר משרד החוץ יגאל פלמור יצא בהצהרה ברורה שלישראל אין חלק בחיסול
    ההבהרה והצהרה תמוהה וברורה שמעלה נקודה שאולי באמת אין לישראל חלק בחיסול.

    שלושת הארועים הללו היו נקודות מפתח במלחמת הצללים הבלתי נלאית בין ישראל ע”פ פרסומים זרים לבין ארגון הטרור החיזבאללה.

    חזרה למציאות-לא לעולם ח(ו)סן

    ארגון החיזבאללה נחשב כאחד מאויביה העיקריים והמרים של ישראל מעל שלושה עשורים מערכות קצרות ומלחמות עקובות מדם הם ההיסטוריה של ארגון הטרור מול ישראל.
    חיזבאללה מיסד את עצמו מקבוצה של לוחמי גרילה לכח של צבא סדיר בכל הקשור להפעלת יכולות גדולות של ירי רקטות וטילים ואף יכולות של הפעלת מזלטי”ם וכו׳
    ארגון החיזבאללה נתפס כארגון בלתי חדיר ופגיע בעל צמרת מצומצמת על מנת למנוע חדירת מרגלים חיצוניים הדיווחים על גילוי ותפיסה של מרגל בתוך יחידה 910 הם כשלון נחרץ ומאכזב מאוד של חיזבאללה והפסד עמוק שהשלכותיו יימשכו חודשים ואף שנים מרגע הגילוי.

    גולת הכותרת – יחידה 910
    יחידה 910 של החיזבאללה היא הזרוע הארוכה של חיזבאללה כנגד אויביו ובראשם ישראל לפעילות מחוץ לשטח לבנון.
    יחידה 910 נחשבת ומוגדרת כ’ ״המוסד״ של חיזבאללה המתמחת בין היתר בהפעלת סוכנים האזנות ועוד. פעלה ופועלת כזרועה עלומה תחת מעטה חשאיות ומוכרת היטב לזרועות הביון הישראליות והמערביות.

    מרחק נגיעה

    הגילויים על מעמדו של הסוכן בשרות החיזבאלה עוד יפתיעו רבים אך ההפתעה הגדולה היא היותו ראש מערך האבטחה של נסראללה וגם לאחר מכן בעל גישה לטריטוריה הפרטית של נסראללה מתוקף תפקידו.
    שאלת המיליון
    ע״פ אותן הדיווחים ישראל יכלה לחסל את נסראללה בהרבה מאוד הזדמנויות בלי להפעיל כלי טיס או אמצעים שונים שאלת המיליון היא מדוע ישראל לא בחרה בזה?

    תשובות רבות ניתן לספק חלקם עולות על ההיגיון חלקם מתיישבות עם המציאות.

    אך בעולם הביון שיקולים בבחירת ביצוע משימה אינם נתונים לחסדי רגשות זמניים כאלו ואחרים.
    מהתמונה העולה בקריאה של הדברים האינטרס(הרווח) הישראלי לכאורה לטוח ארוך גדול מהריווח לטווח קצר.

    נקודות תורפה-נזק בלתי הפיך
    סקירה קלה ולא מעמיקה של הדיווחים שבאו בעבר הרחוק והקרוב בתוספת הדיווח האחרון שוזרת לנו חוט מקשר בין כל האירועים ומעלה לנו תמונת מציאות בהירה מעט ומביאה אותנו אל הבנה פשוטה ולמסקנה שחיזבאללה על כל מפעליו נמצא במצב רע מאוד.
    בקרת נזקים
    מאז רגע חשיפת המרגל בשורות החיזבאללה ברור שחיזבאללה מתמקד רק בדבר אחד ״צמצום נזקים״ לכולם ברור שמרגלים גורמים לנזקים בלתי הפיכים נזקים שההשלכות שלהם לא משאירות הרבה ברירות וגורמות להפיכה מהקצה אל הקצה בכל מקום שהם נוגעות , חשיפת מרגל בשורות חיזבאללה חושפת את הארגון את פעילותו מפעליו ורוב יכולותיו לחשופים ולפגיעים בטווח הקצר והארוך :

    סימפטום שורבא- מבט לעתיד
    ראש הנחש
    מוחמד שורבא ידע יודע והתוודע לכל הקשור למערך האבטחה סביב מזכ”ל החיזבאללה לפי הדיווחים השונים מוחמד שורבא היה בתפקיד ראש מערך האבטחה של נסראללה ומעצם היותו שכזה נחשף לכל הדרכים היכולות המיקומום והאמצעחם העומדים לרשות מערך האבטחה בעיתות שלום ומלחמה מה שמותיר את נסראללה עירום ושקוף ללא הרבה ברירות מחדל בעיתות מלחמה.

    פריסת הכח הרקטי
    מוחמד שורבא מתוקף תפקידו יכל בין היתר לספק לישראל מידע רב על הכח הרקטי של חיזבאללה על מיקומי פריסת הרקטות האסטרטגיות של חיזבאללה והרקטות הסטנדרטיות המאיימות על ישראל בטווחים קצרים וארוכים.
    בין היתר נשק שובר שוויון שהימצאותו אצל חיזבאללה הייתה לוטה בערפל בימים עברו הברחות נשק שהצליחו להגיע ללבנון ואוחסנו באתרים שונים ועוד.

    מתחמי צבא פיקוד ובקרה
    מוחמד שורבא מתוקף תפקידו יכול בין היתר לספק לישראל מידע רב על מבני פיקוד של החיזבאללה הפרוסים בכל רחבי לבנון גם מחוץ לרובע אדאחייה.
    המכנה המשותף בין הנקודות הללו בלבד הוא עצם היותו של המידע שערכו לא יסולא בפז מידע אסטרטגי לישראל וחשיבותו תוכר ביום פקודה.

    סימפטום שורבא- מבט לאחור

    אירוע חשיפת מרגל המוסד בשורות החיזבאללה מזעזע את כל אמות הסיפים בארגון מלבד היותו כגורם נזק עצום ומסכן את עתיד החיזבאללה אירוע זה שופך אור על ידיעות שונות מהעבר הרחוק והקרוב טעימה קטנה:
    ב 15/11/13 הועלתה לפורום תמונה די נדירה במחוזותינו שמקורה באתרי החדשות הערביים תמונה שע”פ הדיווח היא תמונת שיירתו של חסן נסראללה שצולמה בידי אזרח מגג בניין הסמוך למקום בו נשא נסראללה את נאומו.
    רבות דובר אודות התמונה, השיירה, רכבי השרד ואמצעי האבטחה שנקלטו בתמונה אחת.
    נקודה אחת חשובה ומרגיזה היא היותו של האזור מלוכלך ולא סטרילי, באותו המקום שהיה צלם היה יכול להיות צלף עלום שיכול לפגוע בשיירת נסראללה מטווח אפס בכל כלי נשק זמין .
    תמונה כזו היא מחדל של מי שאחראי על מערך האבטחה של נסראללה שמשקיע את מיטב ומירב זמנו לדאוג שהיעדים אליהם מגיע יהיו סטירלים

    אם הדיווחים והשמועות בזמנו על חיסולו ע״י חיזבאללה היו תמוהים על גבול ההזויים ,הרי שהיום הדברים ברורים סיכוי גדול שחסן אל לקיס חוסל ע״י חיזבאללה באשמת ריגול שבאה מכיוונו של מוחמד שורבא.

    טקס העשוראא-חלון הזדמנויות?

    מאז סוף מלחמת לבנון השנייה מנהיג חיזבאללה נזהר מאוד מלצאת אל הציבור רוב נאומיו הארסיים עולים על גבי מסכי ענק ומרווים בצמא את קהל מאזיניו מאזרחי לבנון עד חיילי הארגון

    פעמים בודדות שנסראללה מארח או מתארח באופן גלוי ואף נחשף אל קהל רב מול ידיעה שהיום יותר מתמיד יש חשש כבד לחייו והפעם נוסף לאוייב הישראלי האיום מבית רב הוא מתוך לבנון מצד המורדים וארגוני הטרור הנוספים.

    חג העשוראא הוא אחד מהזמנים הבודדים בשנה בו קיימת האפשרות שחסן נסראללה ייצא ממחבואו לכבוד החג ובכדי להשמיע את קולו בפני אלפי מאמיניו במקום קבוע בד”כ בפרבר הדרומי של ביירות במגרש א-ראייה
    נסראללה יודע היטב שיום זה הוא מועד לפורענות עבורו והוא לא חסין מפני פגיעה של גורמים זרים אך הימצאותו בתוך קהל רב היא ערובה לביטחונו מצד הצד הישראלי…לכל הפחות.

    חג העשוראא נובמבר 2013
    נסראללה יוצא תחת אבטחה ממחבואו לנאום אל מול קהל אלפים בפרבר הדרומי של ביירות במגרש א-ראייה,בנאומו נוגע נסראללה בכל ענייני החוץ והפנים של ארגונו בלבנון ומחוצה לה,נסראללה לא פוסח על הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך של הארגון מול ישראל.

    חג העשורא נובמבר 2014

    נסראללה לא יוצא לחגיגות טקס העשוראא באופן פומבי אלא נראה נואם על גבי מסכי ענק שהוצבו אל מול קהל מאמיניו ואף נראה באיזה מסגד אך לא נואם מול קהל אלפים.

    בנאום טלוויזיוני לציון יום העשוראא התייחס מזכ”ל חיזבאללה למלחמה הבאה עם ישראל ואמר “עליכם לסגור את הנמלים ושדות התעופה שלכם. לא תמצאו פיסת אדמה אחת בכל פלסטין שלא יגיעו אליה הטילים מלבנון”.
    “הישראלים חשבו שהאירועים באזור ובייחוד בסוריה יחלישו את ההתנגדות ואת המוכנות שלנו. הישראלים אוספים מידע ומתבססים על מה שכתוב בעיתונים הלבנוניים והערביים” – שמדווחים על המצב הקשה של חיזבאללה כתוצאה מהלחימה בסוריה.

    לאור אירוע חשיפת המרגל בחודש שעבר מובנת הסיבה מדוע השנה בניגוד לשנה שעברה בוחר נסראללה אל לצאת לנאום מול קהל האלפים בביירות ידיעה זו משתלבת יפה עם הידיעה שבאה אחריה.

    ם חלק ב’ סיירת מטכ״ל ניסתה לחסל את נסראללה במהלך טקס העשוראא

    לפני מעל חודש עולה אחד הדיווחים התמוהים לתקשורת הערבית ומובא לראשונה באתר רוטר ימים בודדים לאחר מכן עולה הדיווח בערוצי החדשות של ישראל

    תקציר הדיווח:
    גורם ביטחוני אירופי רם-דרג העובד באחת השגרירויות בתל-אביב, חשף בפני העיתון ההולנדי “דה-טלחרף” שישראל ניסתה להתנקש בחסן נצראללה, אך המבצע הופסק ברגע האחרון.
    אותו גורם ביטחוני חשף כי ההתנקשות הייתה אמורה להתבצע באמצעות ירי של טיל מונחה בעל ראש נפץ קטן אך קטלני. זה אמור היה להיראות כאילו נצראללה לא נהרג מירי של טיל אלא ממטען חבלה או מחבל מתאבד. המבצע בסופו של דבר לא יכל לצאת אל הפועל מאחר וכוחות סיירת מטכ”ל אשר היו אמורים להיות מוצבים בשטח לא יכלו להתפרס כראוי עקב ההיערכות של כוחות חיזבאללה ושומרי ראשו של נסראללה במקום האירוע.

    הדיווח הראשוני כפי שהובא ברוטר :
    http://rotter.net/forum/scoops1/155120.shtml

    הדיווח כפי שהובא באתר החדשות של ערוץ 2 מספר ימים לאחר מכן:
    http://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2014/Article-189b32454ddb941004.htm

    ידיעה שכזו די תמוהה בימי שגרה אך פירסומה בימים אלו לאחר חשיפת המרגל בשורות החיזבאללה מסברת את האוזן שסיכוי גדול הוא שחיסול כזה היה אמור לצאת לפועל הסיכוי הזה גובר כשמביטים אל לוח הזמנים הידוע שעלה בדיוחים שלפיו המרגל נתפס בחודש שעבר .
    הנתון הזה חשוב לאור העובדה שישראל ״מיצתה״ את הריווח והאינטרס לטווח הארוך ע״י מוחמד שורבא מה שלכאורה יכול היה לגרום להכשרת הקרקע לחיסול חסן נסראללה מתוך עמדת כח לאחר ניצול מירב המידע על ארגון החזיבאללה .
    שינוי בהתנהגותו של נסראללה והעברת נאומו אל מול מסכי הטלויזיה בחודש שעבר מלמדת שמשהו רע עבר שם….

    חזרה למציאות… – עשרת המכות

    ארגון החיזבאללה מוצא את עצמו בסוף שנת 2014 מוכה חבול סופר גופות ובונה ארונות קבורה מפאתי עיראק עד עמקי שכונת הדאחייה בלבנון.
    חיזבאללה מתמודד עם אויבים על אדמת עיראק עם המורדים השונים על אדמת סוריה ובמגרש הפרטי שלו בלבנון,החשש מפגיעה בבכיריו ומתחמיו ע״י מכוניות תופת בלב לבנון או מחבלים מתאבדים גבוה מתמיד.
    כשכל זאת מתנהל ובעורף שלו נושפת ישראל ע״י הבנה ברורה שהמעקב אחריו צמוד ומתמיד את פירות הביאושים של חיזבאללה מציגים גורמים זרים בדמות תקיפה כזו או אחרת.

    דיווח נוסף שעלה בסופ״ש האחרון בפורום העלה שהמזה״ת בדגש על סוריה ולבנון נמצא בפני תהליך שינוי גדול ומפתיע,תקציר הדיווח:
    בפגישת חסן נסראללה וסגן שר החוץ הסורי בשבוע שעבר העביר הבכיר הרוסי את השברים הברורים מפי נשיא רוסיה רוסיה מנתקת מגע מהזירה הסורית ומאלצת את חיזבאללה לשוב לזירה הפנים לבנונית.
    הידיעה כפי שהובאה בפורום:
    http://rotter.net/forum/scoops1/164954.shtml#16

    ההשלכות של ידיעה כזו במידה והם נכונות הם רבות ובשורה אחת אפשר לסכם מכה נוספת לחיזבאללה .

    חיזבאללה לאן?

    אירוע חשיפת מרגל ישראלי לכאורה בשורות החיזבאללה מעמיד את ארגון החיזבאללה בנקודת פתיחה רעה
    סביר להניח שמרגע חשיפת המרגל חיזבאללה בעיקר מתאמץ למזער נזקים, לסגור פערים, לסתום חורים ולהציל מה שאפשר בכל תחום שהוא .

    חיזבאללה נמצא בפלונטר רציני ביותר כשהפרשייה הנוכחית מעיבה מאוד על מהלכיו והמשך צעדיו באזור כל צעד של חיזבאללה יהיה מסורבל ביותר בעיקר בשל החששות החשדות חוסר האימון והספקות הרבות שגורמות לערפל הכבד המיצר את צעדיו .

    ההשלכות של המרגל נוגעות בכל הרבדים של ארגון החיזבאללה המחייבות אותו התחלה מחדש זמן כזה הוא קריטי רגיש פגיע ומסוכן מאוד מאוד לארגון החיזבאללה.

    את ההשלכות של פעילות מרגל בשורות החיזבאללה עוד יהיה ניתן לראות בהתנהלות החיזבאללה בימים הקרובים בכלל.

  31. חששות שמועלים בתקשורת : כוחות של החיזבאללה עלולים להגיע לתימן כדי לסייע שם למודים החותים השיעיים כחיל חלוץ של איראן.
    יכול להיות שזה חשש של כוחות הקולאליציה הערבית שם אבל בהחלט לא חשש שלנו.האם מישהו באמת מאמין שלראש החזבאללא נסראללה יש את הרצון הקלוש ביותר לשלוח מכוחותיו למדבריות של תימן ?
    הוא מסובך מספיק גם כך בלבנון בסוריה ובעיראק. החיזבאללה הוא צבא לא גדול ולשלוח עוד ועוד מאנשיו לקצות המזרח התיכון כדי לסייע לשבטים שיעיים מרוחקים שספק עם יש לו הכרות אמיתית עימם זה לא דבר שהוא באמת יכול להתמודד עימו לאורך זמן.
    אבל נסראללה יעשה זאת… עם האיראנים ילחצו עליו מספיק. אחרי הכל הוא עושה דברם.
    ובכך יפורר עוד יותר את האירגון שימצא את עצמו מסובך כעת לא רק במלחמה בלתי נגמרת בסוריה אלא גם במלחמה בלתי נגמרת בתימן.

  32. חיזבאללה הקים גדוד נוצרי בשורותיו. מה אנו למדים מזה?
    שנסראללה ככל הנראה ויתר וכנראה לתמיד על חלום המדינה האיסלאמית הטהורה שלו שבה לא יהיו לא מוסלמים. החיזבאללה תמיד הסבירו שזה רעיון לעתיד וכי בהווה הם לא יפגעו בבני קבוצות דתיות אחרות ואכן כך היה.
    אבל עכשיו הוא ממש מתחנן בפני נוצרים שלא יעזבו את לבנון אלא יסייעו להגן עליה. והוא שוב לא מבקש מהם להתאסלם .אין בכך כל צורך מבחינתו. עכשיו הוא גילה שרעיון המדינה האיסלאמית הטהורה והאחידה שממנה יגורשו כל הלא מוסלמים אינו חלום יפה מבחינתו אלא סיוט שיש להילחם בו. שהרי גם השיעים מוגדרים כיום ככופרים לא מוסלמים מבחינת הסונים ודאע”ש.

  33. הרושם המתקבל הוא שהחיזבאללה ימיו ולכל היותר מספר חודשים מגיע לסוף דרכו. עם נפילתו של אסאד גם ארגון זה יתפורר, מה שהוא כמו עקרון הדומינו.

  34. על פי הדיווח ברדיו חיזבאללה עצר כ-175 לוחמים באשמת כישלון במילוי “חובת הג’יהד” בסוריה.
    http://www.iba.org.il/bet/?entity=1106750&type=1
    . העיתון הלונדוני א-שרק אלאווסט מדווח כי לוחמים בחיזבאללה החלו להראות היסוס לאחר שבקרבות האחרונים נגד המורדים נהרגו 120 לוחמים של הארגון ונפצעו יותר מ-200.
    ואותם 175 לוחמים שנעצרו סירבו להמשיך להילחם בסונים כתוצאה.
    אם הדיווח אכן נכון אז זה מראה על החלשות מוראלית חזקה אצל החיזבאללה במאבקו נגד דאע”ש והנוסרה..
    לפני כמה ימים זה אפילו היה מדאיג במקצת.לישראל בניגוד למה שנוהגים לחשוב אין היום שום אינטרס בקריסת החיזבאללה כגורם מייצב בלבנון.
    אבל המצב כמובן השתנה דרמטית בימים האחרונים כתוצאה מחתימת ההסכם בין איראן והאמריקנים.לאיראן הסובלת ממשבר כלכלי יהיו כעת מספיק כספים להפנות לחיזבאללה לחיזוקו.ואין ככל הנראה לחשוש ליכולתו של האירגון להמשיך להילחם מלחמה נצחית בסונים.

  35. in the name of allah
    Please speak to some Jews from the time of the Prophet of Moses and some of the Jews in the creation of a misfortune for mankind.

  36. single handle bathroom faucet

    Toilet Toto Toilets Toilet Seat Kohler Toilets American Standard Toilets Bidet Toilet Modern Toilets Toilet For Sale faucetskycom2019 Toto Toilets Seats Toilet Handles,Buy The Good Quality With Low Price Of Toilet,Toilet Seat Hinges,Bidet Toilet ,Wall…

  37. bodycon dress online

    Plus Size Shapewear. Every woman deserves a sleek look. Plus size body shapers now offer that. These pieces feature all-over support, with stretchable fibers redefining the tummy, thighs, waist, and bust line. Look your very best with Bali, Maidenform…

  38. New Jordan Shoes For Women

    Shop bestairjordansuscheaps2020 men’s basketball shoes top brands like Nike and more. Find all the latest styles and brands that will help you own the court! Men’s Basketball Shoes | nike basketball shoes -Find the best Nike Basketball shoes from LeB…

  39. Nike Running Footwear

    Men’s Jordan Sneakers & Basketball Shoes|bestairjordansuscheaps2020 Men’s Jordan Retros | Real Jordans Shoes: Authentic Cheap Jordan Shoes, 50% Off Discount Men’s Shoes,Jordan Shoes : All the shoes to keep you walking in comfort and style !

  40. Newest Jordan Shoes

    Cheap Jordans for Sale, bestairjordansuscheaps2020 Buy Air Jordan Shoes Online,Cheap Air Jordans for Sale. 2020 Newest Cheap Air Jordan Retro Shoes Up To 50% Off. Real Cheap Air Jordans Retro Sale for Men, Women and Kids. Buy Cheap Authentic Nike Jorda…

  41. Classic Air Jordan 11

    Cheap Air Jordans For Sale | bestairjordansuscheaps2020 Cheap Jordan Shoes Online,Top Quality Real Cheap Air Jordans, Discount Retro Jordans Sale Free Shipping!cheap jordans for sale,cheap jordans-Original Cheap Jordans Online Store,Supply Men Jordans,…

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 − שלוש =