מיכל דורון היא גרפולוגית מומחית אחת מגדולות המומחים כיום בניתוח אישיותו של אדם כפי שהיא מתבטאת בכתב היד שלו.היא אולי גדולת המומחים בכלל  בניתוח גרפולוגי של  כתבי יד של סופרים ומשוררים כפי שמראה ספרה על ספת הגרפולוג :   מבט אל כתבי-יד של סופרים ומשוררים עבריים /    [תל-אביב] :   עקד,   תשס”ד 2004.

היא עצמה משוררת ופירסמה את הספר בקרום הדק :   שירים /    תל-אביב :   עקד,   תש”ע 2010.והנה ניתוח גרפולוגי ראשון שלה  עבור “יקום תרבות “של אישיותו של הסופר חיים הזז מחבר יצירות מופת כמו “חתן דמים ” סיפור ראשון מסוגו בספרות העברית שבו סופר גבר כותב מנקודת מבט של אישה הלא היא  ציפורה אישתו של משה רבנו “”בקץ הימים ” מחזה על ימי שבתאי צבי “ו”יעיש”  רומן ענק על יהודי תימן,שבו חדר הסופר ממוצא מזרח אירופאי לנבכי נפשם של יהודי תימן. מי ומה היה הסופר הזה שחדר ובהצלחה כזאת  לנבכי נפשם של יהודי תימן מיסטיים ושל נשים ?

מיכל דורון מנסה לפענח את התעלומה.

מיכל דורון הסכימה לבצע ניתוח גרפולוגי  מידי פעם עבור  כתבי יד של משוררים וסופרים צעירים ולא כל כך צעירים  המפרסמים במגזין “יקום תרבות “. 


 

חיים הזז: זעקתו של הנון-קונפורמיסט

מאת מיכל דורון

 

כתב יד של חיים הזז.

כתב-ידו של חיים הזז בלתי קריא. מעטות המילים שניתן לקרוא אותן נכון. הכתב גועש וסוער, עם פניות חדות וזוויתיות ומזכיר גלי ים שוצפים, הנתקלים בשובר גלים חד, ללא התראה מוקדמת. 

קצב הכתיבה מהיר, נע לכיוונים שונים, ומאפיין אותו חוסר אחידות בגודל האותיות ובצורתן. תופעות גרפיות אלו מצביעות על רגשנות, אימפולסיביות וסף גירוי נמוך. יש בכתב זוויות ותנועות חדות רבות עוצמה, המעידות על כעס ומרדנות.

העיצוב האישי של החיבורים בין האותיות, השונה כל-כך מהתבנית הנלמדת, מצביע על הפרת המוסכמות ועל מקוריות. הצורות והקישורים המיוחדים שיצר משקפים הסתכלות מקורית ואישית על העולם.

מהלך השורות בכתב ישר, אך אותיות רבות חורגות מהמסלול ודוחפות בזעם את האותיות בשורות שלידן. נראה כי הזז מצוי היה בסערת רגשות עזה, חש חוסר מנוחה תמידי וכעס על החוקים והכללים הכובלים אותו וחוסמים את הביטוי האישי שלו. הוא היה אדם אנטי-ממסדי, התנגד לכל רעיון שגרתי, כאב את כאבם של אלו הכבולים במסגרות הנורמטיביות ושאף לפרוץ החוצה בכל כוחו ולזעוק את זעקתם של הנון-קונפורמיסטים.

 כאשר הכותב שובר את התנועה העגולה באותיות, הוא מבטא בכך את חוסר שביעות רצונו ואת הביקורת שלו. זהו אדם שאינו מקבל את המצבים והנסיבות כפי שהם. הוא מעורב, אינו יכול להתנתק ולהתבונן מן הצד, חווה את ההתרחשויות וחש כעס רב.

אפשר לראות בכתב-היד אותיות קטנות וקצוצות, לצד אותיות גדולות, עם תנועה גועשת. הדבר מעיד על תנודות בתחושות ובדימוי העצמי של הסופר. הוא צועק צעקה, מביע תקיפות וסמכותיות, אך מתקשה לשמור על קו לוחמני זה לאורך זמן. רגישותו גבוהה, תחושת חוסר האונים מחלחלת בו בפתאומיות והוא מרפה את המתח על מנת למלא את המצברים. נראה כי הזז התקשה להשלים עם מגבלות המציאות ועם כללי החברה, המגבילים את החופש האישי ודוחים את האחר, השונה.      

תופעה מעניינת בכתב-היד שלפנינו, היא החתימה. הפרט הבהיר היחיד בסבך הסערה הרגשית ובתנועות הפתלתלות של האותיות היא חתימתו, שבה הקפיד הסופר לרשום בצורה ברורה את האות הראשונה של שמו הפרטי ואת שם משפחתו, תוך שמירה על כללי הניקוד. פעולה זו דרשה ממנו האטת קצב הכתיבה ושימת לב לפרטים, תכונה שלא התאימה למזגו הסוער והרגשני. היה לו חשוב שחתימתו תהיה פשוטה ולא בולטת. דווקא בחתימה, אנשים מרבים לקשט את שמם, שכן חתימתו של האדם אינה צריכה לעמוד בכללי הכתיבה ולהיות קריאה. העובדה שהזז בחר לדקדק בכתיבת שמו מעידה על הצורך שלו לשמור על פשטות בחייו האישיים ולא למשוך תשומת-לב. נראה כי הוא חש מעורבות חברתית, כעס על האטימות של החברה, הזדהה עם האחר ורצה לשמש לו פה.    

אילולא היה סופר, יכול היה להיות: דובר או פעיל בתנועת מחאה.

ראו עוד על חיים הזז באתר “יקום תרבות:

קובי חוברה על חיים הזז האיש שאהב

אלי אשד בעקבות “חתן דמים של חיים הזז” :

החלק הראשון

החלק השני

החלק השלישי

ראו עוד על מיכל דורון:  

הבלוג של מיכל דורון

ראיון עם הגרפולוגית מיכל דורון

חיים הזז כותב

 

15 תגובות

    • ניתוח מענין ונראה על פנין נכון, רק מנקרת בלבי אם נין להחשיב את השפה העברית כשפת אמו של הזז..?

      בסופו של הדבר, קשה להאמין שהזז השתחרר טוטלית ממשקעי כל שפה בילדותו זולת העברית.

      על כן, לטעמי היה מקום לסייג א הניתוח ולו במעט בגין שפת אמו של הזז, ויתכן שאילו היה הניתוח בשפת האם היינו מקבלי אישוש של המסקנות או שהיינו מקבלים איזשהו תיקון.

      • שפת אמו של הכותב רלוונטית לניתוח האישיות כאשר האדם לא מאמץ את השפה הנלמדת במקרה זה השפה העברית בצורה שלמה. במקרה שלפנינו הזז אימץ את השפה העברית במלואה, איני בוחנת את הדברים ברובד הספרותי אלא ברובד הגרפולוגי; האותיות מהירות,
        יש עיצוב אישי, הכתב אינו עילג וכל אלו מעידים על “בגרות גרפית” של הכותב.

  1. מיכל דורון כותבת :
    אילולא היה סופר, יכול היה הזז” להיות: דובר או פעיל בתנועת מחאה”
    לא בהכרך לדעתי. הזז לא גילה עניין בפעילות חברתית בימי חייו מעבר לכתיבה. אם כי היו לו דעות מוצקות .אבל את אלו העדיף בדרך כלל להשאיר לעצמו והתבטא בעיקר בנושאי ספרות ותרבות. את הפעילות החברתית העדיף להשאיר לאישים שהכיר כמו ברל כצנלסון.
    מהבחינה הזאת הוא היה שונה מאוד לדעתי מפעילים חברתיים כיום שהם גם משוררים ואנשי תרבות כמו צ’קי ארד ערן הדס ואחרים שיוצאים להפגנות וכו’.

    • כשכתבתי את הספר בשנת 2004, זה היה לפני גל המחאות והאוהלים. ניסיתי בספר לחשוב על כיוונים נוספים והכוונות תעסוקתיות בהן יכלו ליטול חלק גדולי הסופרים והמשוררים. על פי כתב היד ניתן לראות פוטנציאל ויכולת, וריתקה אותי המחשבה מה היה קורה אילולא היו פונים אותם הגדולים לספרות ? לאיזה אפיק היתה מנותבת היצירתיות שלהם.
      הזז על פי כתב ידו טיפוס זועק, כועס מאוד, וחש הזדהות רבה עם המקופחים. בהיותו טיפוס טוטאלי, סביר להניח שאם היה הולך להיות בתנועת מחאה , היה מגוייס כולו לעניין זה. ראיתי בעיני רוחי אותו כדובר או פעיל תנועה כמו הפנתרים השחורים אך בעיצוב מקורי משלו, צועק ,מורד וכותב ספרות מגוייסת.בסופו של דבר לא נראה לי שהיה מחזיק הרבה זמן מעמד, זהו איש אמפולסיבי, תוסס, ועד מהרה היה חש אכזבה מהתוצאות הלא מספיק מהירות לטעמו…אך בזמן הקצר שהיה יכול להיות פעיל היה יכול לעורר מהפכה אמיתית..

  2. כתב ונתוח מאד מעניין ומעמיק של מיכל דורון נתוח על נונקונפורמיסט מאד מתאים למחאה החברתית של היום למרות שהנתוח נכתב ב2004 ומתאים להיום.

  3. כתבה מרתקת ומקיפה, ומעניין איך תהיה הקריאה בספריו אחרי הניתוח הגרפולוגי. מעורר מחשבה.

  4. מיכל דורון מגלה רבות על חיים הזז מכתב ידו והניתוח מעניין מאד.
    אוסיף הערכה אישית שלי: תשומת הלב הרבה שגילה הסופר לחתימתו (כולל הניקוד!) מראה על הערכה עצמית וחשיבות שהוא הקדיש לכך שאחרים יכירוהו. אחרים יזהו אותו ויידעו מי כתב את הטקסט וחתם.
    נראה לי – מבלי להכיר היטב את כתביו של הזז, רק מעט מהם – פרט חשוב.

  5. כתבה מאלפת. מלמדת רבות על אישיותו של הסופר, שרבים מכירים את יצירותיו, אך מעטים יודעים על אופיו,
    ועוד לגווני גוונים, כמו שמיכל דורון מצליחה לצייר מתוך כתב היד שלו.

  6. מרתק לראות את חדות הניתוח של הגרפולוגית המוערכת מיכל דורון מחד ורגישות הבנתה לאישיותו המיוסרת כפי שבאה לביטוי בכתב ידו המשורבט !
    אני מאמין שאילו הוא עצמו היה קורא את הניתוח המבריק הזה היה מסכים לכל מילה !
    יישר כוח מיכל !!!

  7. כתבה מרתקת ביותר, כרגיל ניתוח מבריק של הגרפולוגית המיוחדת, המבריקה והאינטיליגנטית מיכל דורון. אשמח לקרוא עוד כתבות מפרי עטה. תודה-נהנתי מאוד.

    • הניתוח הרפולוגי של מיכל דוורן הוא רציני, מרתק ומהנה
      מאד מסקרן לראות את הכתבות הבאות שלה

      • מיכלי , הניתוח הגרפולוגי שלך מעורר השראה ומעורר רצון
        לחזור לספריו של הסופר חיים הזז .
        אין ספק שאת מצליחה להרחיב את חווית הקריאה.
        פתחת צוהר מעניין לאמנות הכתיבה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × 5 =