שישים שנה לקבוצת השירה "לקראת " -משה דור

משה דור אחד המשוררים הבולטים של ישראל וחבר קבוצת השירה המשפיעה "לקראת " חוגג שישים שנה להקמתה.  בסך הכל הופיעו שש חוברות 'לקראת' – שתיים בסטנסיל, שלוש בדפוס וספרון 'בשלושה' שתואר כ'לקראת' מס' 4. וזאת בנוסף לספריהם של אנשי 'לקראת' מובהקים כמשה בן-שאול המנוח ומשה דור, וכן ספרו הראשון של נתן זך , 'שירים ראשונים' (55')

60 שנה לחבורת "לקראת"

 מאת משה דור

חבורת "לקראת" בקפה כסית, 1953 (מימין לשמאל:) יצחק לבני, י' ליש, מקסים גילן, נתן זך ומשה דור.

 

בימים אלה מלאו 60 שנה לייסוד חבורת "לקראת", אותה התלכדות ספרותית שערערה על התפיסה הקולקטיבית שרווחה אז בספרות העברית הישראלית, וביקשה להדגיש את חיוניותו של היחיד כמקור השראה פסיכולוגית ואמנותית.  אין בכוונתי לייחד את הכתיבה להשפעת התפיסה הזאת על התפתחות הספרות העברית החדשה, השפעה עמוקה ומרחיקת-לכת, אלא רק לציין את האירוע כשהוא לעצמו ואת הנספחים הגזורים ממנו.

על חוברות כתב-העת, שהופיע "לעתים מזומנות" מטעם אותה חבורה ספרותית ונשא את שמה, מופיעים ארבעה שמות של עורכים: נתן זך, אריה סיון, משה דור ובנימין הרושובסקי, לימים הַרְשָׁב.  מבחינה פורמאלית—אבל בהחלט לא מעשית—הם גם היו עורכי קובצי השירה שיצאו מטעם החבורה על פי הסדר הבא: "ברושים לבנים" של משה דור;  "עכשיו ובימים האחרים" של יהודה עמיחי, ו"מגדל שמש" של משה בן-שאול.  ספר שיריו הראשון של נתן זך, שהיה אמור גם הוא לצאת במסגרת זו, ראה אור כבר לאחר ש"לקראת" התפרקה.

אגב, שניים מבין ארבעת המחברים הנזכרים לעיל כבר אינם בין החיים.

 יובל השישים של "לקראת" הוא גם הזדמנות להזכיר אי אילו עובדות נוספות.

בימים ההם, הנדמים עתה פרה-היסטוריים,  טבעתי את ההגדרה "ספרות ילידית".  כוונתי היתה לספרות, הנכתבת על-ידי ילידי הארץ או אלה שילדותם נתעצבה כאן.  זו ספרות שקשר הטבור שלה מחובר לנופי הארץ הזאת, הפיסיים והאנושיים, ולדברי ימיה המקרינים על ההווה והעתיד שלה, והיא יכולה להיווצר רק בחיק "תבנית נוף מולדת" ממשית וייחודית.

שנים רבות היתה השקפת "הספרות הילידית" מטרה להתקפות וניגוחים, שבחלקם הלא מבוטל שאבו את השראתם מאלה שביטאו ביצירתם תפיסה אוניברסאלית, ואפילו קוסמופוליטית, ספרות העשויה להיכתב בכל ארץ ובכל אקלים ושמה דגש על "המצב האנושי" היפה לכל אדם.  "הספרות הילידית" הוצגה כפרימיטיבית, צרת אופקים, והמקטרגים עליה בחרו להתעלם מתופעות דומות בארצות אחרות, למשל "ספרות הדרום" האמריקאית שראשי יוצריה הם ויליאם פוֹקְנֶר ורוברט פֶּן ווארֶן.  סופרים "ילידיים" אף זוהו עם התנועה הכנענית—אף כי בניגוד לרטוש ותלמידיו לא אָבוּ לוותר על רובדי התרבות והשפה שנתהוו כאן במרוצת הדורות—ונדחקו לקרן זווית שבה נקל היה להתכחש לחשיבותם הערכית.

 

אך המחזוריות ההיסטורית עשתה את שלה.  עכשיו, במלאות 60 שנה לייסוד חבורת "לקראת", וכיוצא בזה לזרם הילידי שנבע מתוכה, אין מבקר-ספרות המכבד את עצמו שאינו "מיילד" ב"ילידיות" ובילדי רוחה.  הבן האובד שב הביתה.  וגם כשחייו מטלטלים אותו אל מתחת לשמים זרים, הוא יודע ש"אוּלַי מָחָר / וַדַּאי מָחֳרָתַיִים, יַגִּיעַ מִן הַמּוֹלֶדֶת הַטְּבוּעָה / הָאוֹת לַחֲזֹר".

 

"ספרות ילידית" איננה מפנה את עורפה אל העולם.  היא יודעת לשאוב מתוכו את המיטב ואיננה מגיפה את חלונותיה בפני משבי הרוח שמעבר לים או לַמִּדְבָּר.  אבל בה-בעת היא נאמנה לישותה שלה ואיננה מוכנה לוותר עליה, לא מטעמים אסתטיים ולא בלחץ אידיאולוגיות מנוכרות.

 "הָאֵלָה הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית הִיא / אֶרֶציִשְׂרְאֵלִית.  אִירוּס / הַגִּלְבֹּעַ צוֹמֵחַ רַק / בַּגִּלְבֹּעַ".

 

ראו גם

נתן זך זוכר את "לקראת "

 

 

 

 

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים , , . קישור קבוע.

2 תגובות על שישים שנה לקבוצת השירה "לקראת " -משה דור

  1. מאת אסף:‏

    שפורסמה בכתב העת 'איגרא'.

    והערה למשה דור: אנצל את ההזדמנות להודות לך, לגיורא לשם ורפי וייכרט על הקמת הוצאת 'קשב'.

  2. מאת אלי אשד:‏

    איתי הגיתי שלח הודעה המופנית למשה דור ולאנשי "לקראת ":

    "שלום לחברים בלקראת,כמה טוב לזכור ולהזכיר אנשים שהיו בלקראת ונהיו מפורסמים בגלל החבורה ההיא… אבל אלו שבאמת היו לקראת אינם מוזכרים או עוים על בדל שפתותיכם אחד מהם הוא אבי חיים הגתי משורר בחסד עליון שכבר איננו פה איתנו היום ,שאצלו ישבתם בחדרי העיון ע"ש מנחם אורן ,ובעזרתו יצאה החוברת יהי זכרו ברוך".

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*