סיפור קצר ליום השבת / "הטקס" של חיים מזר

פרחי מקהלות ניצבים בטורים אחד אחרי השני, כשכל קבוצת קולות עומדת בנפרד. שורה ראשונה הבסים, ושורה אחרונה המצו- סופרנים. הם עומדים במרווחים קבועים בין שורה לשורה כשכל שורה ניצבת במפלס גבוה יותר מזו הקודמת לה. כל פרחי המקהלות נערים ונערות לבושים בגלימות אדומות. כל קבוצת קולות נבדלת נשאר הקבוצות בכובעים שחבריה חובשים. ביחד הם יוצרים תשלובת נפלאה של צבעים.

כל פרחי המקהלות ניצבים ליד הקיר הימני של ההיכל. במרכז ניצב לוח שיש זהוב המתנשא לגובה 12 מטר ועליו חקוקה מילה אחת-"האור" לכל אות צבע משלה.

משמאל ניצבים פרחי נגנים המלווים בנגינתם את.פרחי המקהלות. גם הם ניצבים בשורות מוגבהות. כל שורה מנגנת על כלי מסוים. שורה ראשונה פסנתרים, שורה שניה כינורות, שורה שלישית טרומבונים, שורה רביעית קרני יער ובשורה האחרונה התופים.

במרכז עומד הכוהן הגדול, דמות תמירה בעלת פנים אציליות אשר כל מבט שלה אומר טוב-לב. הכוהן עוטה גלימה צהובה ועל צווארו הוא עונד שרשרת שחורה אשר לקצה מחוברת פנינת ענק. בתוך הפנינה טבועים יהלומים בצורת המילה "האור". הכוהן מנצח על הטקס.

בחצות היום הכוהן נותן את האות וכלי הנגינה פוצחים במזמור. זהו המנון האור. ראשית פותחים התופים, ואחריהם בהדרגה ולפי הסדר קרני היער, הטרומבונים, הכינורות והפסנתרים. מיד אחרי הפסנתרים פצחו המקהלות במזמור שיר. הצטרפותן לטקס היא הדרגתית שורה אחרי שורה. ראשית הבסים ואחריהן הטנורים, האלטים, הסופרנים והמצו-סופרנים.

קשה שלא להתרגש למשמע שירה ונגינה אלה. ההתרגשות גדלה עוד יותר שעה שלוח השיש האיר בלובן בוהק. האותיות ניתקו עצמן ממנו והחלו לרקוד באוויר ההיכל. כעבור זמן מה הם התפרקו לקווים קטנים וחסרי צורה. אלה המשיכו לרקוד והתפתחו לצורות אחרות. בשלב ההתפתחות הסופי ראו בבירור אותיות ומספרים. גם הם התפרקו והתפתחו לצורות של גבישים. גבישים שהעין לא ראתה כדוגמתם-משולשים בתוך מחומשים, מחומשים בתוך משושים, משושים בתוך מרובעים, מרובעים בתוך מעגלים, מעגלים בתוך מעגלים. המעגלים חפפו זה את זה וכבמטה קסמים התארכו והתארכו עד שתאחדו והותמרו יחד לדמותו של לוח השיש ונבלעו בתוכו. אותה שעה דעך לובן הלוח אט אט, השירה והנגינה פסקו שורה אחרי שורה. ראשית המקהלות ואחריהם התזמורת. משהושלך הס חשך ההיכל. לפתע פתאום הואר הלוח בירוק רך שובה עיניים ועליו הופיעו בשחור ורדרד ושורה אחרי שורה מילות ההמנון.

האור נושב מל לכל כיוון

צומח לתוך עצמו מכל כיוון

אינו נכנע לשום צורת ניוון

אינו פוסע על מדרונות הרי הניוון.

פוסע על בהונות רגליו ברכות

מלטף את בני צבעיו ברכות

כל כולו סמכות אבהית

כל כולו חמימות אימהית.

האור נושב בתוך האור

האור מביט בתוך האור.

אור נולד באור.

אור נבלע באור

אור נולד באור

האור היה

האור הווה

האור יהיה.

האור

נכתב ב- 10.6.1978

הכתיבה בהשראת היצירה P.T.O של המלחין Klaus Schulz . קטע מוסיקלי המצוי בתקליט Body Love. יצירה זו שייכת לזרם המוסיקה האלקטרונית.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פרוזה. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*