(המאמר מבוסס על ההרצאה “מה כבר יכול להשתבש באנרכיה” מתוך כנס אייקון 2008)

במאמר הקודם דיברנו על הספר “סוחרי החלל” המציג מראה מול הקפיטליזם הקיצוני. הפעם נבדוק את הצד השני של המטבע: ספר מדע בדיוני המתאר חברה הפוכה בתכלית – חברה שמבוססת על הרעיון האנרכיסטי.האם שם נמצא הפיתרון, או שגם בחברה השיתופית והאנטי היררכית יש בעיות?

Cover of ISBN: 0060125632

הספר “המנושל”  שנכתב ב 1974 ומתאר חברה כזו, זכה מייד עם צאתו בפרסים החשובים ביותר של המדע בדיוני (פרס הוגו, פרס נבולה ופרס לוקוס, ומועמדות לפרס קמפבל – בערך כמו לזכות בפרס האוסקר, פסטיבל קאן, וגלובוס הזהב ביחד).

הספר נכתב ע”י אורסולה לה גווין, אחת מספרות המדע בדיוני הגדולות של כל הזמנים-  סופרת המוכרת לקהל הקוראים הישראלי עוד מהספר “מעבר לעלטה” שיצא בסדרה הלבנה של הוצאת “עם עובד”. יצירתה של לה-גווין מונחית ע”י שלוש פילוסופיות שבהן היא מאמינה – טאואיזם, פמיניזם, ואנרכיזם, אך עמדותיה האישיות לא מנעו ממנה להתייחס לאנרכיזם גם באופן ביקורתי.

 בין שני כוכבים

Cover of ISBN: 0061001376

הסיפור מתרחש בין שני כוכבים – יוראס ואנארס. יוראס הוא כוכב שבו שולטות שתי מעצמות חזקות –  “אה-יו” הקפיטליסטית הקיצונית שבה יש פער מעמדות מטורף, ו-“תו” הקומוניסטית הטוטליטרית. המעצמות נמצאות במתיחות מתמדת (מלחמה קרה) שמדי פעם הופכת גם למלחמה אמיתית ביניהן המתרחשת בשטחה של איזו מדינת עולם שלישי (וויטנאם,מישהו?), כי זה כל כך לא תרבותי להילחם אצלנו בבית… במילים אחרות יוראס הוא כדור הארץ…

מאות שנים לפני תחילת הסיפור מחליטים שליטי יוראס להיפטר מכל המהפכנים האנרכיסטים ולהציע להם להקים את החברה שהם כה חפצים בה על כוכב אחר – אנארס, ירח החג סביב יוראס. כך נוצרת החברה בה חי ופועל גיבור הסיפור – פיזיקאי בשם שֶבֶק. אנארס היא חברה שאין בה שלטון (לפחות לא על פני השטח), אין רכוש פרטי, יש שיתוף מלא בכל דבר, תמיד יש מחסור אבל “אף אחד לא אוכל כשהשני רעב”. זה מה שאומר שבק על החברה האנארית כאשר הוא מבקר בכוכב יוראס:

כאן הכל יפה חוץ מהפרצופים. באנארס, דבר אינו יפה – פרט לפרצופים. אין לנו כלום מלבד זאת – לא כלום מלבד איש את רעהו. כאן רואים את אבני החן. שם רואים את העיניים. בעיניים רואים את היפעה, היפעה של הרוח האנושית, משום שהגברים והנשים שלנו חופשיים – אין  בבעלותם כלום ולכן הם חופשיים

הנסיך

הנסיך קרופוטקין .אבי האנרכיזם .

מהו בעצם האנרכיזם שאנו מדברים עליו? רוב הישראלים נתקלו בביטוי בהקשר של ארגון “אנרכיסטים נגד גדר ההפרדה”, ולכן מקשרים את המונח אנרכיזם עם השקפה שמאלית קיצונית (במובן הישראלי-פלסטיני של המונח “שמאל”). בעקבות המחאה החברתית החלו פוליטיקאים להצמיד את הביטוי “אנרכיסט” לכל מי שמתנגד לדעותיהם כאמצעי של דה-לגיטימציה, ובכך הגדילו עוד יותר את הבלבול בנושא. אז מה זה באמת אנרכיזם? אנרכיזם היא תורה שנוצרה במאה ה-19 ודוגלת באמונה שכל הבעיות של החברה נובעות מקיומה של הממשלה (לא חשוב איזו). האנרכיזם חותר לקראת חברה ללא כל ממשל אשר בה מנהלים האזרחים את חייהם מתוך שיתוף ועזרה הדדית.  דמויות חשובות במאבק לחברה אנרכיסטית היו גולדמן, בקונין, ואחרים אבל לאף אחד מהם לא היה זקן מרשים כמו לקרופוטקין (בשבילכם- הנסיך פטר קרופוטקין …)

קרופוטקין לא היה הנסיך הראשון שהחליט לעזוב את מגדל השן ולעשות משהו למען המוני העם. (רמז –הראשון שזה קרה לו חי בהודו והיום יש פסלון שלו במאות מיליוני בתים). קרופוטקין האמין שאם יינתן לעם החינוך הנכון – יום אחד הוא יפרוץ לרחובות ויקים חברה אנרכיסטית. כל הרכוש הפרטי ייאסף למחסנים גדולים. כל אחד יקח משם כל מה שהוא רוצה. כל אחד ישתייך לקומונה שבה הוא מתחייב לעבוד 5 שעות לפי בחירתו ויקבל ממנה את כל צרכיו. במציאות, זה לא באמת קרה. מספר אנרכיסטים בודדים התנקשו בחייהם של כמה מנהיגי מדינות בתקווה להצית את הניצוץ, אבל כל מה שקיבלו בחזרה היה דיכוי אכזרי. התנועה האנרכיסטית נבלעה בתוך התנועה הקומוניסטית – איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

אבל האידיאל עדיין קיים בימינו בוריאציות מרוככות יותר. נדון בכך בהמשך.

מה כבר יכול להשתבש באנרכיה

Cover of ISBN: 0380003821

בחזרה לספר –  אנארס שבה חי גיבור הספר היא אם כן חברה שיתופית ללא ממשל, אבל אי אפשר להתקיים ללא מנגנון כלשהו של מנהל. באנארס הוא נקרא אתי”ה –ראשי תיבות של “ארגון, תיאום, יצור והפצה”.

לכאורה אתי”ה אינה שולטת אלא רק מתאמת. בפועל נוצרים מוקדי כח מאחורי הקלעים. היות ואין מספיק נייר, אתי”ה מחליטה אילו ספרים יודפסו ואילו יצונזרו. היות ומשאבי התקשורת מוגבלים – לא כל מכתב יכול להישלח. להלכה – אנשי המנהל מכהנים ברוטציה וכל אחד יכול להיבחר. בפועל- האנשים שמאחורי הקלעים דואגים שייבחר מי שנוח להם, ובפועל מנהלים את החברה האנארית בדרך עקיפה.

בעייה נוספת בחברה האנארית היא הקונפורמיזם : אנשים רגילים לציית לנורמות החברתיות. על פי קרופוטקין כל אחד יכול לבחור את מקום עבודתו וכך גם לפי עקרונות החברה האנארית – אבל בפועל, אנשים אינם מעיזים לסרב להצבת העבודה שהם מקבלים מאתי”ה – כי הם יודעים שהם ינודו חברתית- ובאנארס החברה הקרובה היא הכל. הקונפורמיזם מוביל גם לקיפאון – כל רעיון חדש מוקע כמפר את הסדר הקיים ומעורר אנטגוניזם. כתוצאה מכך – ליוראס הקפיטליסטית יש כבר ספינות חלל אבל באנארס עדיין נוסעים בצפלין. המחסור במשאבי טבע הוביל מדינות כמו ישראל לפתח תעשיה מתקדמת. לא באנארס – שם כל שינוי נחשב רע, ולאנשים המושכים בחוטים, מחסור הוא מצויין – הוא נותן להם תירוץ להמשיך להגביל את כל מי שלא משתף איתם פעולה.

זה מה שאומרת לשבק אישה בת הכוכב יוראס:

יש לך בתוכך מלכה. היא אומרת “עשה זאת” ואתה עושה, “אל תעשה זאת” ואינך עושה.

“זהו המקום שבו היא צריכה להיות”,”בתוך ראשי”

“לא,מוטב שתהיה בתוך ארמון. אז אתה יכול למרוד בה. תהייה מוכרח לעשות זאת. אבי-סבך עשה זאת ולפחות נמלט לירח כדי לברוח ממנה אבל הוא לקח איתו את המלכה והיא עדיין אתכם”

מבחינתו של שבק הממסד מגולם בדמותו של פיסיקאי בשם  סאבול. סאבול לא פרסם מאמר מקורי מזה שנים, ותהילתו נובעת ממחקרים שהעתיק או גנב. כאשר שבק מסרב לשתף פעולה הוא מוצא את עצמו מוצב לעבודה כפועל פשוט בקצה השני של אנארס. בהתחלה זה נראה לו הגיוני – באמת יש מצוקה גדולה באותו אזור וכפטריוט הוא צריך לתרום.אבל לאט לאט הוא מתפכח. חלק מחבריו נתקלים גם הם בתקרת הזכוכית של “השיטה”. אחד מהם יוצא מדעתו. אחר מעיז להפוך למובטל ולשלם את המחיר החברתי. שבק וחבריו מקימים ארגון בשם “איגוד היוזמה” –ארגון שמטרתו לקרוא תגר על המוסכמות, הקונפורמיזם החברתי, ומוקדי הכח,  ולהחזיר את רוח החדשנות והאנרכיה האמיתית לאנארס.

אחת הדרכים לבעוט במוסכמות היא לשלוח את שבק אל יוראס – המקום המסמל באנארס את הרוע האולטימטיבי, והאנטי תזה המוחלט להשקפת עולמם. כמו כן – רק ביוראס יוכל שבק להשלים את המחקר שלו על ה-“בו זמניות”,תיאוריה המאפשרת תקשורת מיידית כל שתי נקודות בחלל ועתידה לשנות את עתיד האנושות.

Cover of ISBN: B007C1V1N0

החברה האנארית מתנגדת לנסיעה ליוראס – גם באלימות קשה. ככלות הכל, אם מישהו רוצה לעזוב, הרי שבהכרח אנארס אינה גן העדן שהיא אמורה להיות. אז מה עושים למי שפוגע בדיסוננס הקוגניטיבי ? השומרים בחומת ברלין כבר נתנו את התשובה לכל מי שהעז לעזוב את גן העדן של הפועלים…

 Cover of ISBN: 1857988825

שבק מצליח להגיע ליוראס אך מהר מאוד מתברר לו שהצרות של אנארס הם כעין וכאפס. ביוראס, המעמד העליון נהנה מחיי נוחות, בעוד פשוטי העם חיים ברמת חיים של ימי הביניים (וכמובן במלחמה רק פשוטי העם נשלחים לשדה הקרב – שוב אנלוגיה למלחמת וויטנאם שבה בני המעמד הבינוני ומעלה שהלכו לקולג’ שוחררו מחובת הגיוס). הוא מצליח לפתח את תורתו אך מבין לפתע שהיא תהפוך לרכוש בידי ממשלות כפי שבעצם הפך הוא עצמו. הוא בורח ומצטרף למחתרת האנרכיסטית ששוב קמה ביוראס –אך לאחר שזו מדוכאת באכזריות, מצליח שבק למצוא מקלט מדיני בשגרירות כדור הארץ. שבק מוצא עצמו בין הפטיש לסדן- הוא אינו יכול לתת את הפיסיקה שלו לאנארס –המדכאת כל רעיון חדש, או ליוראס שתהפוך אותו לרכוש פרטי. הוא בוחר בדרך שלישית – “קוד פתוח”. הוא משדר את תורתו אל כל העולמות כדי שכולם יקבלו אותה, ולאף עולם לא יהיה יתרון על האחר. לאחר מכן הוא חוזר אל אנארס ומגלה כי המעשה שלו הביא לשינוי, וכי המאבק של חבריו לאנרכיה אמיתית נמשך וצובר כח.

אנרכיזם בימינו

ובחזרה אלינו –איפה האנרכיזם היום? אף אחד לא רוצה לבטל היום את קיומה של המדינה. היום הוא מופיע בצורות שונות ומשפיע על תופעות רבות בעולם:

  • גישת הקוד פתוח ותוכנה החופשית חוללו מהפכה בעולם ההיי-טק ומהווים סוג של אנרכיזם מבחינת ההתנגדות לרכוש (בתחום התוכנה:”information wants to be free”) ורעיון השיתוף. לולא האנרכיזם לא היו היום מיזמי קוד פתוח שקשה לדמיין את חיינו בלעדיהם כמו לינוקס ווויקיפדיה

 

בתמונה: ריצ’ארד סטולמן – המייסד והאידאולוג החשוב ביותר של תנועת התוכנה החופשית

 רפובליקניזם – הגישה האמריקאית רפובליקנית היא מהדורה מעט מרוככת של אנרכו-קפיטליזם. על פי גישה זו, המדינה צריכה לעשות כמה שפחות בתחומי חינוך בריאות ורווחה ובגרסה הקיצונית של האידיאולוגיה, רצוי שלא תעשה כלום פרט לשמירה על הגבולות.

  • גרינפיס – ארגון אשר אינו מנסה לבטל את המדינה אבל מאמין שיש משהו חשוב יותר מעליה – הנאמנות לכדור הארץ כמכלול ולאקולוגיה שלו.

 תנועת Reclaim The Streets :תנועה המאמינה שהמרחב הציבורי צריך להיות באמת לשירות הציבור ומפגינה זאת ע”י השתלטות על רחובות תוך ארגון מסיבות רחוב ספונטניות. כל מי שזוכר את המאבק נגד שלטי הפרסומת באיילון, ודאי מזדהה עם הסנטימנט של למנוע מהמרחב הציבורי להפוך ללוח המודעות הפרטי של הטייקונים.

 אנונימוס וויקיליקס –אלו אולי האנרכיסיטים האמיתיים האחרונים. אנשים שאינם מכירים בלגיטימיות של ממשלות וממסדים ופועלים נגדם.

 אחרונה חביבה –התנועה הקיבוצית :אולי הניסיון הנאצל ביותר וגם המוצלח ביותר להקים חברה שוויונית ושיתופית, אשר החזיק מעמד שנים רבות וממשיך להמציא את דרכו מחדש גם בימינו. (למרות או אולי בגלל בעיות ומשברים אשר חלקם דומים לאלו המתוארים בספר “המנושל”)

 אפילוג

Cover of ISBN: 006051275X

בספרה של איין ראנד “מרד הנפילים” מחליטים האנשים היצירתיים והיזמים שמרגישים מדוכאים ע”י החברה לעזוב ולהקים מקום משלהם – נימה המתאימה לאידיאולוגיה של האגואיזם שקידמה ראנד – לא רוצים את התרומה שלי לחברה? לא צריך!!!.

שבק של אורסולה לה גווין אינו כזה- הוא אוהב את ארצו גם אם “שינתה את פניה” והוא לא יוותר לה “עד שתפקח את עיניה”. לה גווין נותנת לנו מבט מפוכח על הטבע האנושי, אך גם משאירה לנו מקום לתקוה – אפשר להילחם על הצדק ועל דמותה וערכיה של החברה ואפשר להצליח לשנות אותה.

 

מקורות:

המגדל הגאה –ברברה טוכמן (על תולדות האנרכיזם)

סקירה על הספר המנושל באתר  “בלי פאניקה” – רמי שלהבת

NO LOGO –נעמי קליין (בעיקר עלReclaim the Streets )

מאמר על האידאולוגיה של גרינפיס – רועי קהת

העם רוצה מדע בדיוני חברתי !-חלק א:סוחרי החלל

Cover of ISBN: 0575079037

 

2 תגובות

  1. שוב תודה על התאור המצוין של ספר מענין מאוד. ושוב, הרעיונות והתאורים רלוונטיים היום אולי יותר משהיו כשהספר יצא לאור. מענין שבתחילת המאה ה 21 יש כל כך הרבה קווים דומים לסוף המאה ה 19 ותחילת ה 20. כולל המאבק בין קפיטליזם דורסני לקומוניזם/סוציאליזם שאולי גם הולך רחוק מדי?
    למרבה הצער אנשים לא לומדים לקח, ומסתבר שבניגוד לנאמר במאמר דווקא יש מי שגם היום רוצים לבטל את המדינה.
    בארה”ב יש מה שנקרא ליברטריאנים, והנה דוגמא לראיון עם נציג שלהם בגלובס :
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000754807

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע + שמונה =