להוציא לאור ספרים בדפוס בישראל

מכונת דפוס

האמת היא שהייתי צריך להתחיל לספר עכשיו על מצב הספרים האלקטרוניים בישראל, אבל אני לא יכול עדיין לעשות זאת.
הסיבה שבגללה אני לא יכול לעשות את זה היא שאני לא מסתכל על שוק הספרים האלקטרוניים בעברית בעיקר כקורא, אלא בעיקר כמוציא לאור, ולכן, על מנת שאוכל להסביר מה אני חושב על התחום, אני צריך להסביר מעט על הפוזיציה הזאת – להיות מוציא לאור בישראל.
הקמתי את הוצאת רסיס נהרה ביוני 2007, בדיוק לפני חמש שנים. הקמתי את ההוצאה כי רציתי שהוצאת הספרים שלי תתייחס אלי ברצינות ובעקביות כסופר. חשבתי אז שהוצאות הספרים הגדולות לא מצליחות לטפח סופרים חדשים בצורה עקבית. אני לא בטוח שטעיתי.
עד היום הוצאתי לאור (בדפוס) ששה ספרים. אפרט כאן מה קרה לספרים הללו, ומתוך כך אולי יתבהר מה הבעייה להיות מוציא לאור בישראל כיום.

הנה ספרי ההוצאה לפי הסדר:
1. כתר מלכות – זה הספר היחיד עד היום שגם אני כתבתי אותו. הספר לא הופץ מעולם לחנויות, וכרגע, מסיבות שונות ומוזרות, אין לי כמעט עותקים שלו. על הספר הזה הפסדתי (או השקעתי) עד היום יחסית מעט כסף, משהו כמו 5,000 ש"ח. הסיבה להפסדים המועטים יחסית היא שמכרתי את הספר גם באופן פרטי, בשבוע הספר, בפסטיבלי מדע בדיוני וכו'.
2. ימים באים מאת עדו גנדל – הספר מכיל שמונה סיפורי מדע בדיוני. עד היום הפסדתי גם על הספר הזה יחסית מעט כסף, משהו כמו 4,000 ש"ח, כי הדפסתי מעט עותקים, וכי מכרתי אותו בפסטיבלים, בשבוע הספר וכו'. גם הספר הזה לא הופץ לחנויות מעולם.
3. שלושה פינגווינים בעיר הגדולה מאת מריאלה צ'נו מלכיאור – זהו הספר הראשון שהופץ לחנויות, ובשל כך (וגם כי הוא ספר צבעוני) הדפסתי ממנו 2,000 עותקים. השקעתי גם כ 5,000 ש"ח (לא כולל מע"מ) ביחצנות לספר. עד היום לא מכרתי ממנו בחמשת אלפים ש"ח, כלומר הפסדתי על הספר יותר מעשרים אלף שקל. במהלך שנת 2011 המפיץ של הספר אמר לי שהספר תופס יותר מדי מקום במחסנים. לא הייתה לי ברירה, והוריתי לו להשמיד יותר מ 1,500 עותקים של הספר!
4. טליה.דייט.קום מאת טליה פינקל – זהו הספר השני שהופץ לחנויות, ובשל כך (וגם כי הוא ספר צבעוני) הדפסתי ממנו 2,000 עותקים. השקעתי גם כ 5,000 ש"ח (לא כולל מע"מ) ביחצנות לספר. עד היום לא מכרתי ממנו בחמשת אלפים ש"ח, כלומר הפסדתי על הספר יותר מעשרים אלף שקל. במהלך שנת 2011 המפיץ של הספר אמר לי שהספר תופס יותר מדי מקום במחסנים. לא הייתה לי ברירה, והוריתי לו להשמיד יותר מ 1,500 עותקים של הספר!
5. לא הולך לשום מקום מאת מואיז בן הראש – לשמחתי, למרות שגם כשהספר יצא לאור בשנת 2010 ידעתי שהוא ספר טוב, הדפסתי ממנו רק אלף עותקים. למרות שהספר זכה בפרס עמיחי, עד היום מכרתי ממנו קצת פחות ממאה עותקים. זה אומר שעל השקעה של כ – 10,000 שקל, החזרתי לעצמי עד כה כ – 1,000 שקל. באחוזים זה הכי מעט, אבל אולי הזכייה בפרס עמיחי תשנה מעט את המצב. בכל מקרה לי היא שינתה, כי גם למרות ההפסדים אני שמח שתרמתי למדף ספרי השירה בעברית…
6. אימפריה מאת שלומית גיא – למרות שכל מיני אנשים כתבו שזה ספר טוב, גם עליו הפסדתי כסף עד כה. עד היום הוצאתי על הספר משהו כמו שלושים אלף שקל, והכנסתי קצת יותר מ 10,000 שקל. אחת הסיבות להכנסות הגבוהות יחסית היא ששלומית גיא מוכרת את הספר אישית בצורה מאוד טובה.

אז מה היה לנו שם? הרבה מאוד תהילה, כי הרבה מהספרים זכו לשבחים, או לפרסים, או למועמדויות לפרסים, אבל מעט מאוד כסף.
בסוף שנת 2010, גם בגלל ההפסדים הכספיים, וגם בגלל הצורך להשמיד ספרים, החלטתי שאני לא מוציא יותר ספרים לאור בדפוס, או לכל הפחות לא מוציא אותם לאור בדפוס לפני שהוצאתי אותם לאור כספר אלקטרוני.
אבל אני לא רוצה שיווצר הרושם שאני מתלונן. אני לא. אני חושב שספרים אלקטרוניים הם העתיד, הן לקוראי העברית, והן לסופרים ולמוציאים לאור הפחות מוכרים בעברית. היכולת להוציא לאור ספרים אלקטרוניים היא הסיבה שבגללה אני שמח שהחלטתי להיות מוציא לאור!
עוד על כך בחודש הבא…

ערך הויקיפדיה על הוצאת רסיס נהרה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%94

הבלוג של ההוצאה:

http://resisnehara.blogspot.co.il/

רסיס נהרה

אודות אורי מאיר

אורי מאיר - מורה למתמטיקה בעיקר ברמה של שלוש יחידות לימוד. בימים אלה עובד על הרומן הראשון שלי: 'חידת אבן השתייה'.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, סופרים, ספרות אלקטרונית, ספרות ילדים, פרוזה. קישור קבוע.

4 תגובות על להוציא לאור ספרים בדפוס בישראל

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    כלומר אני מסיק שלהוציא ספרים מודפסים פירושו להפסיד כסף.
    זה בערך גם מה שההוצאות הגדולות טוענות
    http://www.themarker.com/advertising/1.1722816
    אבל מצד שני יש פריחה של הוצאות ספרים קטנות (אני מקווה שלא תעלב אורי).
    אז איך מסבירים את התופעה?
    נראה לי שספרים אלקטרוניים הם אכן הפתרון. לפחות העלויות אמורות להיות מינימליות, והבעיה של פרסום קיימת גם בדפוס כפי שתיארת.

  2. מאת אורי מאיר:‏

    לא נראה לי שיש בעייה להסביר את התופעה.
    במשך חמש השנים האחרונות עמדתי בבאר שבע בשבוע הספר ומכרתי ספרים. השנה, מסיבות שונות, אני לא מתכוון לעשות זאת.
    עמדו אתי במשך השנים לפחות עוד עשרה סופרים אחרים, שכל אחד מהם הוציא לאור את ספריו באופן אישי. כל הסופרים והמו"לים הללו היו באר שבעיים, שכן רק לנו יש זכות להקים דוכן בחינם בבאר שבע בתור 'יוצרים מקומיים'.
    באופן כללי יש אנשים שמוכנים להפסיד או להשקיע כסף על מנת לראות את שמם בדפוס.
    כך שהאמירה 'יש פריחה', והאמירה 'מפסידים כסף' לא בהכרח סותרות זו את זו.
    הבעייה עם ה'מגמה' הזאת היא שמי שמשקיע כסף בעצמו, או דרך הוצאה לאור המתמחה ב'הוצאה עצמית', ייטה לחסוך בעריכה למשל, ולדעתי האישית העריכה היא לעתים קרובות מה שהופך טיוטא לא רעה, לספר בעל ערך ספרותי.
    אגב, ברשימה הבאה שלי בסדרה אני מתכנן להסביר בדיוק את חלוקת השקלים במכירת ספר, ואת ההבדלים בין דפוס דיגיטלי לדפוס 'ממשי' מן הזוית השקלית גרידא.

  3. מאת אלי אשד:‏

    האם הספרים של הוצאתך היגיעו לספריות שונות בבאר שבע ובתל אביב אורי ?
    לספריה הלאומית ידוע לי שהם עדיין לא היגיעו.זה אומר שמבחינת הקטלוג של ספריה זאת אתה בגדר לא קיים.

  4. מאת אורי מאיר:‏

    למיטב ידיעתי כל הספרים שלי נמצאים בספרייה הלאומית.
    בהתחלה נתתי להם רק את כתר מלכות, אבל לפני שנה בערך הם ביקשו את כל השאר ושלחתי להם. הם גם אמרו שקיבלו אותם.
    חלק מהספרים תרמתי לספרייה בבאר שבע.
    אני מצפה שספריות יקנו את הספרים, כי כפי שכבר ציינתי, השקעתי בהם די הרבה כסף…
    מי שלא קנה, לא קנה.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*