חמש המלצות נוספות לשבוע השני של חודש הספר בחמש פסקאות קצרות

1. "מחיצות" מאת אמיט מג'מודר (2012) , הוצאת ידיעות ספרים. תרגם: גרשון גירון – מחיצות הוא רומן לירי ועוצמתי המגולל את ימיה הקשים של חלוקת הודו לשתי מדינות עצמאיות בשנת 1947 – הודו ופקיסטאן. הספר הוא דיוקן מופלא ורגיש של הודו באחד מהרגעים הסוערים שלה.

2. "עד סגירת הגיליון " של טון רקמן (2012), הוצאת עם עובד.תרגמה: יעל סלע-שפירו – ספר מופלא שכל עיתונאי חייב לקרוא על המשבר של העיתונות המודפסת בעידן המדיה החדשים. הספר נע בין החיים המקצועיים של הדמויות לחיים הפרטיים בייחודיות מרשימה ואפילו מושלמת מידי. זהו ספר רגיש מלא אהבה לעולם העיתונות המודפסת הגוועת.

3. "שמים כחולים, אדמה לבנה" של הירומי קוואקמי (2012). הוצאת סמטאות. תרגמה : נעמי עזר נקשימה- הספר כתוב מעין כתיבה של זן –פופ בגלל השילוב בין הישן לחדש. הספר משלב יפה את חיי המוסרת היפנים לחיים המודרניים ומעניק הצצה יוצאת דופן לשילוב בין חכמה עתיקה מול חכמת רחוב. לא להחמיץ .

4. "בית קיץ עם בריכה" של הרמן קוך (2012). הוצאת כתר. תרגמה: ענבל זילברשטיין- הרמן קוך ממשיך את המסורת שלו בהצצה לעולם הבורגני שמסתיר תאוות, קנאות ונבכי לב קשים לעיכול. הספר נקרא כמו דרמת מתח כתובה היטב עם נגיעות של פרוזה מעולה.

5. "חירות" של ג'ונתן פראנזן (2012). הוצאת עם עובד. תרגמה : עפרה אביגד. נאמר כבר הרבה על הסופר ועל הספר בכל מיני ז'ורנאלים. לא אוסיף ואומר-קראו. פראנזן במיטבו.

אודות ד״ר ניסים כץ

מבקר ספרות וכותב טורי דעה בוואלה ובגרוזלם פוסט בין השנים 2007 ל-2009. מרצה לתקשורת, בתחומי ההתמחות : מדיה ושינוי חברתי, מדיה ומיעוטים.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פרוזה. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*