חלומו של קיקרו

                                                  

 

חיים מזר  ואלי אשד

 

פורסם   בגירסה מקוצרת  תחת השם "האם קיקרו שהה בחללית " גיליון מס. 44 יולי 2004   ביטאון  המרכז הישראלי לחקר עב"מים.

חלק מהמאמר הופיע באתר "הידען " תחת השם "מה ידע קיקרו על הקטבים "?

 Images/Somnium_Scipionis

קיקרו היה עורך דין ופוליטיקאי רומאי במאה הראשונה לפני הספירה.  הוא היה אחד הפוליטיקאים חשובים והבולטים ביותר בתקופה שבה יוליוס קיסר היגיע לשלטון ברומא ,וגם גדול הסופרים  הכותבים והנואמים בשפה הלטינית בתקופתו והאינטלקטואל הראשון במעלה של רומא. מכיוון ששרדו בידינו מספר גדול ממכתביו הוא האדם שעליו אנחנו יודעים יותר מכל אחד אחר שחי בימי קדם,  באימפריה הרומאית.

בזמן שהוא לא התעסק בענייני פוליטיקה הוא עסק רבות בספקולציות פילוסופיות. יצירתו הבולטת ביותר בתחום היא "חלומו של סקיפיו " ( "סומניום סקיפוניס " בלטינית ) שהוא "הפרק המסיים בספרו " על המשטר המדיני" שנכתב  בשנת 54 לפנה"ס.

היצירה היא לכאורה דיאלוג בין המדינאי הרומאי המפורסם סקיפיו אמילאנוס כובשה ומחריבה של העיר הגדולה קרתגו במאה השנייה לספירה וחבורת ידידים.

במהלך השיחה מספר סקיפיו אמילאנוס על חלום שהיה לו  בזמן שסייר בצפון אפריקה אצל מיסיניסה מלך נומידיה שבמהלכה קיים שיחה על חייו של אביו המאמץ המת סקיפיו אפריקנוס  מנצחו  המפורסם של חניבעל. לאחר השיחה שקע סקיפיו אמילאנוס בשינה וחלם חלום   שבמהלכו מופיע לפניו רוחו של  סקיפיו אפריקנוס .במהלך החלום סקיפיו אפריקאנוס מצביע לאמיליאנוס על קרתגו ומנבא את חורבנה בידיו ומתאר לסקיפיו אמיליאנוס את הקריירה העתידית שלו. שהוא מספר לו על החיים שלאחר המוות הצפויים לאישים דגולים כמוהו. ומספר לו שיש מקום בעולם הבא השמור במיוחד לנשמות של  פוליטיקאים צדיקים .

לאחר מכן מופיע אביו האמיתי של סקיפיו אמיליאנוס אמילוס פאולוס והוא מסביר לסקיפיו אמיליאנוס שאי אפשר להאיץ את המסע לעולם הבא על ידי התאבדות .ומכאן סקיפיו אפריקנוס ממשיך  מראה לסקיפיו אמיליאנוס את היקום .

כדור הארץ קטן  והולך והשניים כמו טסים בחלל היקום  שמשם ואפשר לראות את שביל החלב את ביתם של הנשמות המתות.

סקיפיו אמיליאנוס יכול לראות בחלום את הגודל האמיתי של הכוכבים ואת הקטנות של כדור הארץ לעומתם. סקיפיו אפריקנוס מסביר לאמיליאנוס שהגדולה של המנהיג הרומאי מוגבלת רק לחלק קטן של כדור הארץ ולא יכול להגיע לכולו.והיא גם לא יכולה להתמשך זמן ארוך.אך למרות זאת על המנהיג הרומאי לעבוד למען ארצו ,ולא גורלו יהיה רע .סקיפיו אפריקנוס עוזב ובכך מסתיים חזונו של סקיפיו אמיליאנוס.

  לכאורה במהלך החיזיון תיאר קיקרו את מבנה  בדור הארץ והיקום כפי שהפילוסופים של תקופתו תיארו אותו. אבל ניתן לתמוה :מאיפה הושג הידע הזה? וכיצד ?

 

הקטבים ב"חלומו של סקיפיו "

File:Macrobius DK nks218 4o fol 38v.jpg

הקטבים ב"חלומו של סקיפיו "איור מהמאה ה-12.

קיקרו טוען  ב"חלומו של סקיפיו " שהארץ מחולקת לרצועות. שתי הרצועות המרוחקות ביותר ואשר נמצאות משני צידי הארץ והממוקמות מתחת לקטבים של השמיים מכוסות בשלג. הרצועה המרכזית שהיא הגדולה ביותר חרוכה בשל חום השמש ושתי הרצועות האחרות מאוכלסות באנשים. ברצועה הדרומית ,אלה הגרים בה רגליהם נמצאות ממול רגליו של סקיפיו ואין להם שום קשר איתו. ברצועה הצפונית חיים סקיפיו ובני עמו ונושבות בה רוחות צפוניות.
תיאור זה מעורר תהיות לא מעטות מכיון שהוא חורג מעבר למה שהיה ידוע בימיו של קיקרו לגבי כדור הארץ. ישנה כאן התייחסות מפורשת לקטבים.

 מהיכן קיקרו שאב ידע זה? הדרכים המקובלות בעת העתיקה להגיע למקומות שונים היו בדרך היבשה ובדרך הים ונעשה בהן שימוש במסגרת של נדידות עמים, מסעות כיבושים וקשרים כלכליים, חברתיים וצבאיים בין מדינות. משכם של מסעות אלה ליעדים ארוכים יכל להמשך שבועות וחודשים מה שחייב הערכות לוגיסטית כבדה לקראת היציאה לדרך. במידה והמסע היה נערך במסגרת של נדידות עמים, את הבעיות הלוגיסטיות היו מנסים לפתור עם היווצרותן. אולם אם המסע היה מתוכנן, ההערכות הלוגיסטית היתה חלק אורגני מההכנות למסע. כאשר מדובר בקטבים, המרחקים אותם יש לעבור גדולים יותר, הרבה מעבר למרכזי הישובים המוכרים בימיו של קיקרו. באמצעים שהיו מקובלים בימיו מסעות מעין אלה יכלו להמשך יותר משנה.

יש לשים לב לעובדה כי בתיאורו של קיקרו אין עדות לנוכחות קצרת זמן של קרח בקטבים. הקרח הוא קרח עד, מה שאומר שמי שהגיע לשם שהה שם תקופות ממושכות. באילו אמצעים השתמשו כדי לשרוד בתנאים כה קיצוניים? אם אכן המסעות לקטבים היו מתוכננים, סביר להניח שרק חלק מהיוצאים חזרו בריאים ושלמים וקרוב לוודאי שהיו מתייחסים אליהם כגיבורים והיו עורכים עבורם קבלות פנים מפוארות. אין לכך שום סימוכין בכתובים ולא בידע המועבר מאב לבנו, כדרכה של ספרות אורלית.

מבחינה גיאוגרפית הקוטב הדרומי מרוחק יותר מרומא מאשר הקוטב הצפוני, מה שמעצים את עומק התהייה באשר לידיעה מסוג זה בימיו של קיקרו. אם לקוטב הצפוני חלק מהמסע הוא יבשתי, הרי שלקוטב הדרומי המסע כל כולו הוא ימי. למסע ימי כה ארוך יש לבנות ספינות גדולות מאוד, הרבה מעבר למה שנבנה ברומא. משך המסע היה צריך להיות ארוך במיוחד מספר שנים ,שלא לדבר על ההוצאות הכספיות הכרוכות בכך. בהתחשב בכך שכיפת השמיים הדרומית לא היתה מוכרת, ניווט על פי כוכבים הופך לבעייתי במיוחד. כיום ספינות המגיעות לקטבים חייבות להיות מצויידות במכשור מתאים לשבירת הקרח המכסה את האוקיינוסים בקטבים, טכנולוגיה שלא היתה מוכרת לרומאים.

קיקרו מציין שצידה השני של הארץ מיושב וכי אין שום קשר עם תושבי המקום. וכאן מתעוררת שאלה אחרת. באם לא קיים שום קשר עם הצד השני של הארץ איך קיקרו ידע על כך? באם אנשים אלה או חלקם הכירו את הקוטב הדרומי איך הם עשו זאת? ובאם אין שום קשר איתם אין הם מסוגלים להעביר ידע זה לדריה של אירופה או של הודו, שלמערב היו כבר אז קשרים איתה, הגם שאלה היו בעלי אופי רופף (ראה מסעותיו של אלכסנרר מוקדון לכיוונה של הודו).

נתון אחר שיש לשים לב אליו הוא מיקומם של הקטבים. על פי תיאורו של קיקרו איזורי קרח העד נמצאים מתחת לקטבים של כיפת השמיים. זהו תיאור מדוייק שידיעתו מתאפשרת רק בדרך של הסתכלות מגובה רב והרי לכך דרוש כלי טייס. קשה להאמין שלקיקרו היה רשיון טייס וכל שכן מטוס שיכול להביאו לשם.

ויש קטע שהוא מדהים אף יותר ב"חלומו של סקיפיו " בתיאורו את מבנה היקום.

"מבנה היקום ב"חלומו של סקיפיו "

 

 File:Macrobius, universe with the earth in the centre.jpg

כדור הארץ במרכז היקום .איור ל"חלומו של סקיפיו" מהמאה ה-12.

 

ב"חלומו של סקיפיו"  מופיעה עוד  פיסקה שמעוררת תהיות לא מעטות ובה נאמר :"ועכשיו כאשר הסתכלתי סביבי( הגם שהשאר נראה עבורי נפלא ומעורר תדהמה) ראיתי כוכבים שלעולם לא רואים מארצנו וכל הכוכבים היו בגדלים שלעולם לא העלנו בדעתנו. הכוכב הקטן ביותר זה  שנמצא הקרוב ביותר לארץ ומרוחק ביותר מהספירה  השמשית, זורח באור מושאל. הכוכבים כדוריים וגדולים יותר מהארץ. הארץ נראית לי כה קטנה עד כי נכלמתי מכך שהאיפריה שלנו בקושי מגיעה לגודלה של נקודה".

 

מתיאורו של קיקרו עולה שהחולם ( סקיפיו אמילאנוס ) נמצא בסביבה זרה ולא מוכרת. הוא מתאר את מה שנגלה לעיניו בצורה רגשית, הגם  שההתפעמות שלו ככל שהיא גדולה ניתנת בצורה מצומצמת. התיאור העובדתי לעומת זאת מפורט, ענייני ומדויק. הוא מתייחס לכוכבים שלא נראים מארצו. מפת השמים בה הוא צופה שונה מזו המוכרת לו. הוא מתייחס לגוף הקטן ביותר מבין הכוכבים שהוא רואה המאיר באור מושאל. גוף זה אינו קורן  באור עצמאי. כוכבים  רבים גדולים מהארץ. למרות שהארץ נראית לו קטנה הוא מזהה אותה. ההתייחסות הרגשית שלו למידותיה של ארצו נותנת מקום להשערה כי הוא היה במקום אחר וכי אפשר להעריך היכן הוא נמצא. בצילומים של כדור הארץ מהירח על ידי טייסי אפולו שנחתו עליו, הארץ נראית קטנה מאוד. בהתייחס לסדר הגודל המתואר  על ידי קיקרו ברור שמקום ההימצאות שלו מרוחק יותר  מהארץ מאשר הירח. על פי היצירה של קיקרו החולם הלא הוא סקיפיו אמיליאנוס , היה בערך במרחק חצי מיליון ק"מ מהארץ.

האם הוא שהה בתוך חללית ?

 מה שיכול לתמוך בהשערה זו הוא התיאור הרגשי שלו ביחס לגודלה של ארצו כפי שהיא נראתה ממקום זה. תחושה של אי נוחות למראה זעירותה האמיתית של המעצמה שהוא היה גאה בה.

 יש להביא בחשבון שמדובר בידע שקיקרו לא אמור היה  לדעת. ידע החורג הרבה מגבולות  עולם התוכן האסטרונומי של תקופתו.

מאופיו של קיקרו כפי שהוא מצטייר מכתביו ומעדויות של בני תקופתו, קשה להאמין שידע זה אינו אלא ניחוש מוצלח לגבי הגיאוגרפיה של כדור הארץ ולגבי מבנה היקום . אפשרות שמין הראוי לתת עליה את הדעת היא שהיה בידיו מקור  ספרותי שאבד במרוצת הדורות ואשר מתייחס לתקופות הרבה יותר עתיקות שקיימות היו בהן יכולות טכנולוגיות הרבה מעבר לכישוריה ההנדסיים של רומא. התעמקות באוצר הידע המדעי של קיקרו ובדיקה מחודשת של המדעים ביוון יכולים לפתוח פתח למחקרים חדשים לגבי עברה של ההיסטוריה וקרוב לוודאי צפויות בהם הפתעות לא מעטות.

  

מקורות

  מרקוס טוליוס קיקרו    כתבים נבחרים /   תרגם מרומית והוסיף הערות ומפתחות ארנסט דוד קולמן ; הקדים מבוא צבי יעבץ   ירושלים :   מוסד ביאליק,   (תשמ"ו 1985)
 

נתן שפיגל קיקרו :   מדינאי, נואם, סופר, הוגה דעות    ירושלים :   אקדמון,   תשמ"א
  

צבי יעבץ קיקרו והריפובליקה הרומית :   רומא במאה הראשונה לפנה"ס /    ירושלים :   מוסד ביאליק,   תשמ"ז 1987

          

Cicero- On friendship and the dream of Scipio    Aris and Philips  Ltd  Warminister –

England    Edited and translated by  J.G.T  1990  p. 141

/ 

ראו גם

חלומו של סקיפיו  באנגלית

 חלומו של סקיפיו בויקיפדיה

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך הגות ופילוסופיה, תעלומות עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*