ממלחמת העולם ועד מלחמת העולמות – אוניית הקרב יאמאטו בהסטוריה ובתרבות הפופולרית-צביקה ברקוביץ

עטיפת ספר בהוצאת "ענבל " על פי סדרת האנימציה היפנית "חלוצי החלל".

בישראל רבים זוכרים ולטובה את סדרת האנימציה היפנית "חלוצי החלל " שהוקרנה אצלנו בגרסה אמריקנית בשנות השבעים ולמיטב זכרוני הייתה סדרת האנימציה היפנית הראשונה שהוקרנה בישראל.אך רק מעטים יודעים על ספינת המלחמה  היפנית מימי מלחמת העולם השנייה , ששימשה כבסיס ההיסטורי  לסדרה זאת "הימאטו ".

צביקה ברקוביץ סטודנט להיסטוריה כללית ,חושף את כל הפרטים על ספינה מפורסמת זאת ועל סדרת המדע הבדיוני שהתבססה על סיפורה.

צביקה ברקוביץ הוא מהנדס תוכנה, חובב מד"ב, וסטודנט להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה. הרצה פעמיים בכנסי אייקון בתחומי מד"ב חברתי (אודות הספרים "סוחרי החלל" ו-"המנושל")

ממלחמת העולם השנייה ועד מלחמת העולמות :אוניית הקרב יאמאטו בהסטוריה ובתרבות הפופולרית

מאת צביקה ברקוביץ.

זה סיפור על אוניה. אוניה שהיתה עבור תושבי יפן סמל של תקוה וגאווה לאומית, ומאוחר יותר לסמל של אובדן וגבורה. הזיכרון של אוניית הקרב ימאטו התגלגל חסר מנוחה במשך השנים, עד אשר מצא את יעודו בסדרת מדע בדיוני בשנות השבעים, ובסרט שהופק על פיה ב 2010. נראה כיצד הסרט והסדרה מראים את השפעתה של הימאטו על התרבות היפנית, וכיצד היפנים סוגרים מעגל.

The Yamato during sea trials off Japan near Bungo Strait, October 20, 1941.

ספינת הקרב היפנית -"ימאטו " בזמן מלחמת העולם השנייה.

הסיפור שלנו מתחיל ב- 1937. היפנים בונים את אוניית הקרב הגדולה ביותר של אי פעם ונותנים לה את השם "ימאטו" –  שמו של מחוז שהפך לשמה של יפן כולה . האוניה אשר הושקה ב 1942 השתרעה על אורך של 263 מטר (בערך גודלה של  הטיטניק), והופעלה ע"י צוות של 2700 מלחים שאיישו בין השאר את התותחים בני ה- 400 מ"מ שהיו חסרי תקדים בגודלם בכל ציי העולם.

Titans of the Rising Sun Cover for web

הימאטו היתה אוניית הדגל של הצי היפני, השתפה בקרבות רבים וגם נפגעה קשה מספר פעמים – בעיקר ע"י צוללות. ב 1945, כאשר מהלך המלחמה נטה לרעת היפנים, תכננו אלו מהלך של יאוש – מבצע "טן-גו" אותו תוביל הימאטו. מטרת המבצע היתה לפגוע בכח הימי האמריקאי באוקינאווה, מבצע שבסופו היתה אמורה הימאטו לקרקע את עצמה על חופי האי, ולהשתמש בתותחים שלה כדי להפגיז את כוחות המארינס שכבשו אותו. לרוע מזלם של היפנים, כמו במידווי שוב פיענחו האמריקאים את הצופן היפני, ושלחו כח משימה גדול בפיקודו של אדמירל ספרואנס, המנצח הגדול של קרב מידווי לפגוש את כח המשימה היפני.

ספרואנס הורה לשייטת בפיקוד אדמירל וואיו ליירט את כוח המשימה של הימאטו. אך לא לקח בחשבון את עקשנותו ונחישותו של פיקודו – האדמירל מיצ'ר אשר פיקד על כוח המשימה 58 של נושאות מטוסים. בתקופה זו נאבקו אנשי נושאות המטוסים על מקומם בציי העולם אשר הונהגו ע"י אדמירלים זקנים שנסיונם היה בפיקוד על משחתות או אוניות מערכה. גם לאחר פרל-הרבור ומידווי עדיין הרגישו אנשי נושאות המטוסים את הצורך להוכיח את עדיפותה של נושאת המטוסים בקרב הימי המודרני. ההזדמנות להטביע את אוניית הקרב הגדולה בעולם, הייתה אם כן פיתיון שמיצ'ר לא יכול היה לעמוד בו. הוא הורה להתחיל לנוע לעבר היפנים ושלח מברק לספרואנס "אני לוקח אותם או אתה?". ספרואנס הבין עניין וענה "אתה לוקח אותם".  ב 7 לאפריל 1945 איתר מיצ'ר את הימאטו ושיגר את מטוסיו להתקפה. לאחר שספגה כ 11 טורפדות וכ 6 פצצות, טבעה לבסוף הימאטו עם רוב אנשי צוותה. לפי המסורת הימית הבריטית (שהיפנים אמצו ברצינות יותר מהבריטים עצמם) בחרו הקפטן אריגה ומפקד כח המשימה, תת אדמירל איטו לרדת למצולות עם האוניה. מאז הונצחה הימאטו  במוזיאון גדול המוקדש לה, אנדרטאות מרשימות ואף סרט מלחמה (די הוליוודי) מ 2005 המתאר את קורותיה.

ב 1974  קמה הימאטו לתחייה בסדרת מדע בדיוני מצויירת : Uchū Senkan Yamato"" (בתרגום חופשי: "אוניית הקרב החללית ימאטו").  הסדרה תיארה את כדור הארץ המופצץ בפצצות רדיואקטיביות ע"י גזע זר בשם "גאמילאס" (או "גאמילון" בגרסה האמריקאית).  בפרק הפתיחה היפנים משקמים את הימאטו בקרקעית הים, הופכים אותה לספינת חלל, וממריאים איתה כדי להציל את האנושות. הודעה מנסיכה מסתורית בשם "סטארשה" מזמינה אותם להגיע אל הכוכב "איסקנדר", שם ימצאו מתקן שיאפשר לטהר את כדור הארץ מהקרינה. האנלוגיה למלחמת העולם השנייה היתה כמובן ברורה – הזרים התוקפים בפצצות רדיואקטיביות הם כמובן משל לארה"ב והאוניה ימאטו המקורית – עולה מקברה כדי להגשים את ייעודה ולהציל לא רק את יפן – אלא את האנושות כולה.

בארץ הוקרנה הגרסה האמריקאית של הסדרה שנקראה "חלוצי החלל" (Star Blazers). האמריקאים שלא אהבו כל כך את האנלוגיה, השמיטו את הסצינה של הפטריות האטומיות ושינו את שם האוניה ל "ארגו" (למרות שהשם ימאטו מוזכר פעם אחת בפרק הראשון). כמובן – גם כל שמות הדמויות עברו אמריקניזציה. בשנות השמונים הופקו סדרות המשך ואף סרט טלוויזיה מצוייר.

ב 2010 זכתה הסדרה לרימייק קולנועי בדמותו של סרט קולנוע מרשים הפעם הכל היה מצולם ולא אנימציה. .הסרט נצמד בדייקנות יפנית לסדרת האנימציה המקורית. רוב הדמויות האנושיות  נראות זהות לדמויות האנימציה.

הקפטן אוקיטה בסרט הקולנוע (טסוטסומו יאמאזאקי הזכור לטוב מתפקידו בסרט "קגמושה") ובסדרת האנימה המקורית

אבל חלק מהדמויות הגבריות הוחלפו בנשים – בכל זאת התקדמנו מאז שנות השבעים (אפילו במסע בין כוכבים כבר היתה קפטן ממין נקבה – בסדרה Star Trek Voyager)

גם בסרט בולט האקט הסמלי של ימאטו העולה מן הקבר – גם אם כאן היא בוקעת מתוך האדמה ולא מתוך "קבר במעמקי הים"

הימאטו יוצאת אם כן לדרכה, ועוברת קרבות רבים כמו בת דמותה המקורית. הקפטן הזקן נופל למשכב ואת מקומו תופס מפקד הטייסת הצעיר "קודאי" (השחקן וכוכב הרוק אקירה קימורה).

מנהיג הגמילונים "הרעים " בסדרה.

לאחר תלאות רבות הימאטו מתקרבת לכוכב איסקנדר ומגלה תגלית מפתיעה (שלא הייתה בסדרה המקורית) :  איסקנדר (הכוכב הטוב) וגמילאס (הכוכב הרע) הם אותו כוכב בדיוק. יותר מכך – הישות ה"טובה" שהזמינה אותם והישות "הרעה" שמנסה להשמיד אותם הם שתי פנים של אותה ישות! (הנאבקות זו בזו). אפשר אולי לראות כאן אמירה פוסט-מודרניסטית או אולי השפעה של פילוסופיית יינג ויאנג – כמהויות מנוגדות המשלימות למהות כוללת. כאן מגיעה הסצינה החזקה ביותר בסרט :הרגע בו נושא הקפטן קודאי את נאום המוטיבציה שלו לפני הנחיתה על הכוכב. הבה נשים לב למילים :

"ב 1945 יצאה האונייה ימאטו להביא תקווה בעידן של יאוש מוחלט. אנו עושים אותו דבר. זו המשימה של כל אונייה הנקראת ימאטו וזו המשימה שלקחנו על עצמנו…"

הקרב על הכוכב גמילאס/איסקנדר עמוס בסצינות של הקרבה המתחברות למסורת הבושידו היפנית ולרוח החייל היפני במלחמת העולם השנייה.. בזה אחרי זה, מקריבים עצמם אנשי הצוות כדי להציל זה את זה ולהבטיח את שובו של הקפטן לאוניה עם המתקן לטיהור הקרינה שיושיע את כדור הארץ. בנוסף, גם המטוס של קודאי נקרא "קוסמו זירו", כמחווה למטוס הקרב היפני משנות הארבעים.

כמו בכל סרט אימה, אחרי שהכל כבר נראה בסדר, מרים שוב הרוע את ראשו המכוער והשרידים האחרונים של ה "גמילאס" שולחים טיל להשמיד את כדור הארץ. הימאטו הפגועה אינה מסוגלת להשתמש בתותח שלה וקודאי מגיע לפיתרון של יאוש : הוא מורה לנטוש את האונייה ומחליט להתנגש בטיל האוייב ולהישמד ביחד איתו. כמו בימאטו המקורית, גם כאן הקפטן מת עם האונייה, בפעולה שהיא למעשה גם שחזור של מורשת הקמיקאזה ושל המסורת הימית.

מעניין לציין שהמוטיב של השמדה הדדית ע"י נגיחה (ramming) מופיע גם בתרבות המערבית (למשל בספר "הסיירת יוליסס" של אליסטייר מקלין ובפרק הסיום של בבילון-5). במלה"ע השנייה זה כמובן מעולם לא קרה – אוניות נגחו מדי פעם כדי להטביע (בעיקר להטביע צוללות ששטו על פני השטח) ונדרשו חד משמעית להפסיק זאת בגלל הנזק הרב שנגרם לאונייה הנוגחת, אך לא מתוך כוונה להשמדה הדדית במצב של ייאוש.

אחרי 65 שנה, הסרט מביא את הגאולה לימאטו והשיג הצלחה קופתית אדירה ביפן. עם זאת מעניין לראות בתוך הסרט עצמו את ההשפעה האדירה של התרבות האמריקאית . ספרתי בסרט כ 15 מילים באנגלית -  למשל energy, scope, warp וכו'. כל הכפתורים ב Cosmo Zero (והשם Cosmo Zero עצמו) וכל תפריטים במסכי המחשב הם באנגלית. הרובוט המלווה את קודאי הוא מחווה ל R2D2 מ "מלחמת הכוכבים". כל הסרט עמוס במוטיבים קולנועיים  שנראו בכל סרט מלחמה שאי פעם הופק בהוליווד,  ושיר הסיום הוא שיר פופ קליל באנגלית.  אולי הימאטו הגיעה אל סוף המסע, אבל בדרך כבשו האמריקאים את ליבם של אנשי יפן.

מקורות על ספינת המלחמה "ימאטו"

מאמר על הקרב האחרון של הימאטו במגזין "World War II

  1. "השמש העולה, שקיעתה ונפילתה של האימפריה היפנית" / ג'ון טולאנד : ספר רחב יריעה (זוכה פרס פוליצר) אשר מתאר את המלחמה באוקיאנוס השקט עם פירוט נרחב מאוד של הצד היפני.(הוצאת מערכות 1970)

מקורות על "ספינת החלל ימאטו".

  1. חלוצי החלל בויקיפדיה
  2. יnידע על הסרט ב IMDB
  3. אתר המוקדש לסדרת האנימה -
  4. הבחזרה לתקופת החלוצים –רז גרינברג על חלוצי החלל

התייחסות לסדרת האנימה באתר TV Tropes המתעד שימוש בקלישאות קולנועיות בסרטים:

נספח מאת אלי אשד :

ישראל יצאו לפחות ארבעה ספרים על עלילות חלוצי החלל :מרחבים  אחרים לאדם מסוג אחר   בהשתתפות הגיבורים הנועזים מסדרת הטלוויזיה  בתרגומה של סימונה לרום בהוצאת ענבל, ב-‏1986.

הספרים שיצאו לאור בעברית היו :


1. ארגו ממריאה.
.2. במימד הרביעי.
. .3. אוייב בין קרחונים.
4. .כוכב תמנון.
עד כמה פופולארית הייתה הסדרה תעיד העובדה שכאשר יצא למסכים סרטו של דוד אבידן "שדר מן העתיד" אחד המבקרים "קטל" את הסרט בכך שהשווה אותו ל"חלוצי החלל " וקבע :" חלוצי
החלל הוא מדע בדיוני טוב יותר" .ומה שנכון נכון.

אודות צביקה ברקוביץ'

צביקה ברקוביץ' הוא מהנדס תוכנה, חובב מד"ב, וסטודנט להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה
הפוסט הזה פורסם בתאריך אנימציה, מדע בדיוני, קולנוע עם התגים , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על ממלחמת העולם ועד מלחמת העולמות – אוניית הקרב יאמאטו בהסטוריה ובתרבות הפופולרית-צביקה ברקוביץ

  1. מאת אלי אשד:‏

    היום יום ה' ה-17 לתשיעי 2013 בשעה 8 בערב תיפתח במוזיאון רמת גן לאמנות יפנית תערוכה שאותה עוצר המומחה לאנימציה יפנית רז גרינברג ונושאה:"סיירת החלל ימאטו -קלאסיקה של אנימציה יפנית".
    והיא תעסוק בהיסטוריה היפנית של סדרת "חלוצי החלל"-"ספינת החלל ימאטו".
    וזאת התערוכה הראשונה בישראל שעוסקת בסדרת אנימציה יפנית.
    פרטים על התערוכה יש כאן :
    http://www.ramat-gan.muni.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%90%D7%99/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7+%D7%A2%D7%A9+%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99/%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%9C+%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%95+%E2%80%93+%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA.htm
    דף הפייסבוק הוא כאן :
    https://www.facebook.com/media/set/?set=a.432941413465842.1073741831.432893566803960&type=3

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*