ש.שפרה :ההספד הסופי

מאת אלי אשד

הופיע במוסף “מקור ראשון –שבת ”  27.4.2012  תחת השם “השומרית האחרונה “.

בתשיעי לפברואר 2012 נפטרה שפרה שיפמן  שמואלביץ  שהייתה ידועה יותר בכינויה “ש.שפרה ” אחת המשוררות הישראליות הבולטות אם גם “האקסצנטריות” ביותר.בת שמונים  ואחת הייתה במותה.

כמה ימים לפני מותה פורסם  בהוצאת עם עובד ספרה לילדים “עלילות איננה- אישתר בשאול“הספר השלישי בסדרת עיבודים  סיפורים מהמיתולוגיה השומרית –האכדית  לנוער המודרני.

כמה ימים לאחר מותה פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד  ספרה האחרון למבוגרים ” הספר, “אשה היא רק זירה”, מקבץ של  שני מחזורי סיפורים קצרים שכתבה לאורך השנים והתבססו על חייה שלה מהם חושפניים ביותר.

ש.שפרה נחשבה  בחייה לאחת המשוררות הבולטות של ישראל אבל היא הייתה בגדר  יוצאת דופן וכמעט יחידה במינה  בהתמקדותה המעמיקה והיסודית בתרבות המסופוטמית הקדומה, זו הכוללת בתוכה את  תרבויות  העמים השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים.  תרבויות שרק מעט מהן היה  גלוי וידוע לציבור הישראלי, גם בקרב חוגים שהשכלתם יותר רחבה.

ש.שפרה בצעירותה.ציור מאת צילה בינדר

התרבות הישראלית המודרנית  לרוב אינה מגלה עניין רב בעמים עתיקים אלה ותרבותם, מה עוד שאלה כידוע אינם זכורים לטובה בגלל ההגליות שלהם את עמי ישראל ויהודה. כתוצאה מכך  היא זכתה  מצד כותב שורות אלו בכינוי  “השומרית האחרונה” בגלל התעניינותה החקרנית והתמקדותה יוצאת הדופן שגרמה לי לראות את ש.שפרה כ נוצרת הלהבה הראשית של תרבות עתיקת-יומין זו בישראל של היום,ש. שפרה  העדיפה  לזכור ולהזכיר את בני העמים האלה לא רק בגלל הקרבה “הגנטית” השורשים המשותפים להם ולעם ישראל אלא בגלל היותם מניחי יסודות תרבותו.

.

אם כי היא לימדה  באקדמיה היא לא הייתה חוקרת אקדמית “רגילה” אלא בראש ובראשונה ומעל לכל משוררת שמקריאה בספריה  עולה ומתחדדת העובדה כי עבורה התרבות המסופוטמית היא בעלת משמעות הרבה יותר עמוקה מנושא של מחקר בלבד, אלא היא בגדר מקור של השראה ליצירתה.

ש. שפרה סיפרה כי היא הגיעה אל התרבות  מסופוטמית בדרך עקלקלה ששורשיה מעוגנים במחקר העוסק בסיפוריו של המחזאי והמספר נסים אלוני  ( מחבר המחזה התנ”כי הידוע “מות ימות המלך ” ועוד מחזות אחרים ) אותו כתבה, ואגב הקריאה בסיפורים המתארים חיי שכונה בארץ ישראל המנדטורית בשנות ה-40 , ותוך הקריאה והעיון הקפדני בסיפורים המעולים של אלוני  התברר לה כי יש בהם התייחסות למיתוסים  שונים ושאובים מתרבות שלא הייתה מוכרת לה – התרבות השומרית הבבלית. משנדלקה בה סקרנות לגביה  החלה לחקור תרבות זאת בכדי לראות כיצד זלגה והשפיעה על  נסים אלוני. יותר שהעמיקה לחקור ונכנסה לפרדס העצום הזה יותר הוקסמה, ומאז לא יצאה מהבוסתן שגילתה.

ש.שפרה הצעירה עם בן זוגה מתי שמואלביץ.

במקביל להתמקדותה בשירתה החלה ש. שפרה לתרגם באופן שיטתי  שירים ופואמות שונות מהשפות הקדומות עצמן, השומרית והבבלית, שאותן טרחה ללמוד וחלק גדול משירת אותה תרבות עתיקה תרגמה במרוצת שנים רבות בשיתוף פעולה  עם החוקר  ד”ר יעקב קליין, ותוצאת עבודתם המונומנטלית והחשובה הופיעה בכרך ענק הנושא את השם “בימים הרחוקים ההם” ( 1996), שזכה לשבחים לא רק בגלל דיוקו היחסי אלא בגלל שעלה בידי המתרגמים  לבצע את המשימה  הכמעט  ואולי יותר מכמעט הבלתי אפשרית  של  שמירת קסם השירים הקדומים והמקוטעים גם בגרסתם העברית המודרנית, אלפי שנים לאחר שנכתבו לראשונה.

אך את זה יכולים לקבוע רק מומחים .אני כקורא שיכול לקרוא רק את תרגום של שפרה יכול להעיד שלפחות כמה מהטקסטים בתרגומה דיברו אלי יותר מאשר הטקסט הארכיאולוגי המקוטע הרגיל ובראשם עמד תרגומה לפואמה האכדית הידועה “עלילות גלגמש”.

הסופרת לילדים

ש. שפרה הייתה  מעיין מתגבר של אישה אחת שמטרתה לקרב את התרבות המסופוטמית הקדומה למרכז תשומת הלב וזרם החיים של התרבות הישראלית המודרנית שלכאורה היא כל כך רחוקה ממנה, אך לדעתה של ש. שפרה היא קרובה מאוד. היא עצמה התבטאה פעם כשהיא אחוזת כעס על שמנעו ממנה בילדותה את יצירות הספרות המסופוטמית כמו עלילות גלגמש שאותן היא נסתה  להביא לקהל המודרני גם זה הצעיר מאוד, בפרויקט שהגיע לשיאו בספר לימוד שכתבה עבור בתי הספר “מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים: מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא” ( 2003), של טקסטים בבליים ושומריים קדומים..

בשנים האחרונות לחייה  שקדה שפרה על כתיבה בז’אנר חדש ביצירתה ,ספרים לילדים  ובני נוער שיציגו בפניהם את סיפורי המיתולוגיה השומרית –אכדית בבלית וזאת דרך דמות מאחדת הסופר האשורי קרדי -נרגל  העובד בחצרו של המלך האשורי  הגדול האחרון אשורבניפל ( המאה השביעית לפני הספירה ) וחושף לפני מלכו בכל ספר בסדרה טקסטים קדומים שאותם הוא מקריא לפניו להנאת מלכו והקוראים.

קרדי –נרגל אגב הוא דמות מוזרה במקצת הוא סופר  במקצועו,אבל בלתי יצירתי בעליל כל מה שהוא עושה  בעלילה הוא רק לחשוף לוחות קדומים ולהקריא אותם לאחר גילוים בפני המלך. הוא אינו יוצר שום דבר משל עצמו.האם כך ראתה ש.שפרה  את הפונקציה של הסופרים המסופוטמיים כאנשים שאינם יצירתיים מטבעם שרק מעתיקים דברי קדומים ?

יכול להיות .שהרי כמעט איננו יודעים את שמותיהם של סופרים מסופוטמיים קדומים להוציא שניים  יוצאי דופן שרק מעידים על הכלל: משוררת קדומה שהייתה בתו של המלך סרגון הגדול,ואת שם העורך הראשון או  הסופי של  הגרסה הידועה ביותר של “עלילות גלגמש”. פרט להם כל הסופרים המסופוטמיים הקדומים  לאלפיהם  שעברו ביצירה בכתיבה ובהעתקה לאורך אלפי שנים רבות הם בגדר אנונימיים חסרי פרצוף וזהות  מוחלטים.בדומה לקרדי-נרגל הסופר הבדוי של שפרה שאיננו יודעים עליו דבר פרט לכך שהוא אוהב לחשוף יצירות קדומות ,ולהקריא מהן לפני מלכו.

הספר הראשון בסדרה זאת  היה “עלילות גילגמש ” (2000),  הסיפור המפורסם ביותר של התרבות המסופוטמית על עלילות מלך גיבור של העיר השומרית ארך ( שהוא ככל הנראה דמות היסטורית קדומה שחיה זמן קצר לאחר המצאת הכתב ) וידידו איש הפרא אנקידו ומסעותיהם ברחבי המזרח הקרוב המגיעים לשיאם במסעו של גילגמש  לאחר מות אנקידו ,בחיפוש אחרי האדם היחיד ששרד מהמבול בניסיון  כושל להשיג את סוד חיי הנצח.    הספר זכה בפרס זאב בספרות ילדים ובמדליית אנדרסן הבינלאומית.שיפרה תרגמה את הסיפור  לראשונה עוד  באנתולוגיה שלה “בימים הקדומים ההם “. וכעת עיבדה אותו לילדים כביכול כסיפור המסופר בידי קרדי-נרגל  למלך אשורבניפל לאחר שגילה אותו מחדש לאחר שהיה חבוי במשך מאות או אלפי שנים.

היא המשיכה וכתבה ספרים נוספים שבמרכזם עמד קרדי –נרגל   המקריא לפני המלך האשורי אשורבניפל יצירות קדומות שגילחה ממכמני התרבות המסופוטמית .וניתן לשער שהיא הזדהתה עם דמות הסופר הקדום פרי המצאתה שמציג יצירות קדומות לפני דור חדש ומתפעל.   אלו כללו גם את “עלילות אנזו הנשר הגדול :שלושה סיפורים ממסופוטמיה ארץ שני הנהרות ” ( 2009)  שבו עומד במרכז שלושה סיפורים הנשר המיתולוגי . ובהם סיפור מסעו של המלך האנושי הקדמון אתנה ( כנראה אחד המלכים המוקדמים ביותר ששמו ידוע לנו ) אל השמיים על גב הנשר, בסיפור שלישי אנזו הוא דווקא “נציג כוחות הרשע הזורע הרס וחורבן בעולם עד שהוא מובס בידי האל הגיבור נינורתה.הדבר המפליא ביותר בספר   הוא הגיבור, הנשר אנזו שהוא יותר אנושי ויותר מרשים מהדמויות האנושיות .כנראה דמותו דיברה במיוחד לליבה של שפרה.

זיכרון :

פגשתי את ש.שפרה לראשונה בחנות צילום מסמכים  בגבעת שמואל שם גרנו כשכנים. אני באתי לצלם שם חומר לספר שפירסמתי בהוצאה עצמית  בשם “טרזן בארץ הקודש ”  על איש הג’ונגל טרזן ומקומו בתרבות העברית. ספר  שעסק בקרוב לאלף הסיפורים המקוריים שנוצרו על טרזן בספרות העברית בידי סופרים כמו אהרון אמיר ועמוס  קינן,שרגא גפני ואחרים  בתקופה שנחשבו לאושיות של מה שנקרא אז “התנועה הכנענית ” תנועה ששפרה עצמה הייתה קשורה אליה.

בשיחה האקראית שנוצרה בין שנינו   הסתבר שהיא  באה לשם למטרה דומה לשלי:  לצלם חומר על איש הג’ונגל הקדום מכולם אנקידו ידידו של גילגמש מהאפוס הבבלי הקדמון שמקורו בתרבות השומרית הקדומה .  אדם  שכמו טרזן כמה אלפי שנים אחריו  גדל בין בעלי חיים.   התפתחה בינינו שיחה על אנשי ג’ונגל שהמשיכה לדיון על  התרבות הכנענית  ולאחר מכן  התרבות המסופוטמית הקדומה. הסיפור על איש הפרא שגדל בין בעלי חיים לפני שעבר לחיות בתרבות האנושית   התברר  היה קדום באלפי שנים מגירסת אדגר רייס בוראוז שלו מראשית המאה ה-20 ומוצאו בשומר.וזה רק אחד מהדברים המרובים מאוד שמוצאם בתרבות המסופוטמית.

הייתי נוהג לבקר אותה בביתה בגבעת שמואל ,שומע ממנה שירים ודברים מרחיבי דעת על התרבות המסופוטמית ומידי פעם מביא לה פריטים בלתי ידועים אפילו  לה על התרבות וההיסטוריה המסופוטמית בשפה העברית .למשל ספר ילדים  בשם נינה ונם על עלילות ילדים במסופוטמיה של ימי המלך השומרי  אור- נמו וסיפור קצר על נסיכה מסופוטמית ביתו של המלך סרגון שהיא המשוררת הראשונה הידועה בשמה. דמות זאת דיברה מאוד לליבה של שפרה.

אך  יותר מכל היא אהבה לספר לי את הסיפור האהוב ביותר עליה מהמיתולוגיה השומרית על ירידת האלה איננה לשאול. אגדה שאת הדיה אפשר למצוא שוב ושוב ביצירתה ובשיריה של שפרה.

וזהו גם נושאו של הספר השלישי בסדרת העיבודים לילדים   של סיפורי המיתולוגיה השומרית -אכדית של שפרה   “עלילות איננה- אישתר בשאול. על ירידתה של אלת האהבה ופריון הפראית איננה –אישתר לשאול  על מנת להשתלט  עליו ושם היא נכלאת בידי מלכת השאול.עד שבסוף הסיפור המצמרר היא חוזרת  בעזרת שדים וגוררת את אהובה החי תמוז אל השאול, על מנת שיתפוס שם את מקומה בעוד שהיא ממשיכה את חייה  בעולם החיים.

הספר  יצא כמה ימים לפני המחברת שלו הלכה בעצמה לארץ ש”באיה לא ישובון ” בצירוף מקרים מצמרר ביותר.מההוצאה מסרו לי שיש בידם ספר אחד נוסף מסדרה זאת המתוכנן לצאת לאור בעתיד אך לא מסרו פרטים נוספים מעבר לכך.

אבל המשוררת השאירה אחריה ירושה של יצירות ותרגומים שישאירו את שמה חי עבור חובבי השירה והתרבות  בישראל הן זו המסופוטמית והן זו העברית עוד שנים רבות.

פורטריט של שפרה מאת קדישמן.

ראו גם

ש.שפרה בויקיפדיה

פטירתה של שפרה בוינט

גילית חומסקי על ש.שפרה

מאיה סלע על שפרה

שהם סמית על ספרי הילדים של ש.שפרה

ענת פרי על ש.שפרה

לאה מזור על ש.שפרה

א.ארגמן לזכרה של ש.שפרה

מכבית אלדד על שפרה

דוד ראפ על מסע איננה לשאול

ספר של ש.שפרה רואה אור אחרי מותה

ש.שפרה על המסתורין של אהרון אמיר

ירון ליבוביץ’ על אישה כמלכה בודדה

אלי אשד על השומרית האחרונה

3 תגובות

  1. התיאורים שתיארת את ש. שפרה ז”ל, ואת כתביה, ראויים לכל שבח. הבקיאות שלך מעוררת השתאות, והיחס העדין שלך לדמות המופלאה הזאת של שכנתנו, היוצרת המיוחדת במינה, שגם אני זכיתי להכיר, נגעה ללבי.
    יישר כוחך, אלי, ורוב תודות לך.

  2. נַנַּה-סִן בן אֶנְלִל את בִּתּוֹ אִנַנַּה שלח, אל האִרְכָּלָה, אל ארץ-כל-בָּאֶיהָ-לא-ישובון, מיְדֵי אֶרְשְׁכִּגַל את נפש השׁוּמֶרִית האחרונה, בכתר שהִכתרתָ אותה אתה, אלי אשד, לחלץ, והביאה אל היכלות האַנֻנַּה שוכנים בְּרוּם-נֶבִּרוּ לשיר באוזניהם את עלילות הימים הרחוקים ההם, לעד
    [מרשה ככה לעצמה סוגשל “חירות המשורר” אחת שמאז אלפיים ואחת עשרה החלו פוקדות אותה “שורות משׁוּמֶר האחרת”, בענווה גדולה לא מיותר לציין, אל מול הכוהנת הגדולה, האחרונה, של שׁוּמֶר]

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − 15 =