המרד בסוריה: מאזן ביניים

בשבת ה-7 לאפריל 2012, ציינו בסוריה 65 שנים להקמת מפלגת הבעת. קופי אנאן, אשר שמש כמזכ"ל האו"ם, קדם יוזמת הפסקת-אש שאמורה להכנס לתוקפה ב-12 לחודש. למרות זאת, מאזן הדמים בחומס, חמה ודרעה, הסתכם ב130 הרוגים באותו סוף-שבוע. תמונות לווין אמריקנית, שפורסמו בתקשורת המערבית, הראו כי הצבא הסורי אינו עושה כל נסיון לסגת ממרכזי הערים, אלא אף נוקט בהליכי היערכות מחודשת. לכן, עולה הצורך לערוך מאזן ביניים ולבדוק לאן נמשך התהליך?

המרד הערבי שהחל בטוניס, עת מוחמד בועזיזי שרף עצמו במחאה כנגד השלטון, הפך לשיטפון מבית מדרש תומכי תיאורית הדומינו. שיטפון זה סחף אחריו את לוב, תימן, מצרים וסוריה וגרם לזעזועים בירדן, בערב הסעודית ובארצות המפרץ. הנשיא אסאד, אשר היה מוקף בדרג המדיני והצבאי מימי אביו, החל את כהונתו בתחילת האלף השלישי בקול הבטחה גדולה. הצגתו את עצמו כרופא שחונך בבריטניה, אשר נשא בת למשפחה סורית שחיה בלונדון, מלא את המזרח-התיכון וההנהגות המערביות בתקווה כי החל שינוי בסוריה. אכן, לכאורה נראה כי רפורמות טכנולוגיות והשפעה מערבית, מחלחלות על הארץ הסטגנטית.

כל זאת היה נכון, עד לפרוץ המהומות טיפין-טיפין בתחילת 2011 וביתר שאת, באביב בשנה זו. נראה כי עצות יועצי הנשיא חאפז אל-אסאד, שהיו נוכחים עת דוכא המרד בחומס בתחילת שנות השמונים, חזרו בשנית לבנו בשאר. ככל הנראה קוו להסתיר את המידע על המתרחש עד כמה שאפשר, כפי שהיה בטבח האחים המוסלמים בעיר חומס, בשנת 1982. מסורת ההתנהגות הסורית, נתגלתה במלוא "תפארתה". העוסקים במלאכת תיעוד המתרחש בסוריה, יודעים לתאר בפרוטרוט את זוועות המשטר. מנגנוניו, ידועים לשמצה בהפעלת אמצעי השפלה, דיכוי ועינוי משוכללים, המיועדים ליצור שבר פיסי ופסיכולוגי של קורבנם. המרד הסורי החל אט-אט להתפשט ברחבי הארץ, למרות נסיונות הדיכוי של המשטר, בדמות הכנסת הצבא למרכזי הערים וטווח מדויק של האוכלוסיה, ע"י כוחות קונוונציונאליים וצלפים מיוחדים. נסיונות נוספים של מנגנונים אפלים להתעמר באזרחי סוריה, התגלו עת האופוזיציה הדליפה תמונות וראיונות של פליטים שתארו את המתרחש. הדבר הותיר את המאזינים והצופים ברשתות הרדיו והטלוויזיה בעולם, מזועזעים.

ככל הנראה, בניגוד לתחזיות רבות, המשטר עומד על תילו. המרד ששטף את ארצות-ערב, מן המפרץ הפרסי ועד להפגנות במרוקו, הצליח להיות מנוהל ע"י מדינות מעטות בלבד. רב השליטים היציבים ביותר, נאלצו לוותר על כסאם אם מרצון ואם תוך לחימה עיקשת, שהסתיימה באופן טראגי. הנשיא אסאד, נסה לגייס כוחות צבא הנאמנים לו נאמנות דם, מקרב בני שבטו ומקרב בני ברית החולקים את משנתו. המצב נוטה כרגע לטובתו של הנשיא אסאד. למרות הפרסומים על קרבות בבירה דמשק, נראה מדווחים שאינם מגמתיים ע"י האופוזיציה, כי כוחות הממשלה הצליחו לדכא את הלחימה בכמה ממדים: 1. הממד הצבאי: במסגרתו הקרבות שהחלו בערי השדה, לא הצליחו להתבסס בשתי הערים המרכזיות: דמשק וחלב. למרות דיווחים על קרבות בפרברי דמשק ויריות מוגבלות ביותר בחלב, הדבר לא צלח בידי המורדים. הקרבות כרגע ניטשים באזורי פריפריה. חשיבות הפריפריה במדינות כסוריה, היא שולית לחלוטין. לכן, דחיקתם לאזורים אלה היא הצלחה של המשטר. 2. הממד המדיני: לא ניתן להחשיב זאת כהצלחת המשטר, כמו כשלון האופוזיציה, להעמיד מנהיג בעל חזות ושיעור קומה, שישמש תחליף לאסאד. האופוזיציה היא ישות אמורפית, המורכבת ממערך מפלגות, קבוצות ומתנגדי המשטר, המנוגדים האחד לשני (למשל, קומוניסטים ואנשי דת), שכל המשותף ביניהם היא שנאתם לאסאד ופליטותם מסוריה. המורדים, הצליחו להעלות את דרג העריקים מאלוף משנה לדרגות בכירות יותר, אך לא ניתן לזהות את המצביא שיסחוף אחריו המונים, לנטוש את הנשיא המכהן.

גורם משמעותי בדבקות אסאד בשלטון והשארותו כרגע, הוא היותו בן לעדה משנית העומדת להיות מדוכאת באופן חריף, עת תפול. הידיעה הבטוחה בהכרתו את המנטליות של עמו, היא כי ברגע ששלטונו ייפול, אזי עדתו תיהפך לפליטה בארצה במקרה הטוב, או שתיהנה מפירות הדיכוי האכזריים של השלטון המזוהה עמה, במקרה הריאלי יותר. נראה כי מצב ייחודי זה, יאריך את הסאגה.

ניתן לסכם את המצב באופן הבא: 1. הנצחון הוא בסיבובים. כלומר, השארותו של אסאד בשלטון והנמכת אש המרד, תזכה אותו בנקודות בסיבוב הנוכחי, אך אין הדבר מבטיח דיכוי טוטאלי של הלוחמים האופוזיציוניים, או חידוש הלחימה בעתיד הקרוב יותר או הרחוק.

2. מקבץ האינטרסים הרואים בסוריה שדה ליישום אידיאולוגיות, ודרכי מדיניות אזוריים ועולמיים, רב. לכן, האזון בין אסאד למורדים יישמר בצורה מסוימת, אף אם נראה כי צד מסוים מציג תמונה כאילו ידו על העליונה. בין דיכוי מלא של המורדים לנפילת הנשיא, נראה כי ידו של הנשיא על העליונה, אך אין הדבר בשעה זו אומר סוף פסוק.

אודות ברק בוקס

ברק בוקס הוא חוקר מתחום מדע-המדינה ותקשורת פוליטית. שמש בתפקידים מגוונים בחוג למדע-המדינה, בתכנית לדיפלומטיה, באגף הכספים וברשות המחקר באוניברסיטת תל-אביב, כמו גם באוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2003 מונה כפרוייקטור מטעם אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה לחקר מדיניות בטחון ובמסגרת זו נטל חלק בפרסומים בנושא.כיום ברק הוא דוקטורנט למדע-המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פוליטיקה. קישור קבוע.

תגובה אחת על המרד בסוריה: מאזן ביניים

  1. מאת אלי אשד:‏

    מבחינתה של ישראל יש יתרון מסויים למצב שבו ארגון חיזבלאלה הלבנוני עסוק כעת במצב בסוריה שם הוא נלחם ביחד עם אסד לשמירת שלטונו.
    החיזבללה נלחם עכשיו במורדים הסונים בסוריה הוא הורג בהם ונהרג בידיהם ,כתוצאה עם כל הרצון של שני הצדדים והעובדה "ש"כולם מוסלמים " ספק עם החיזבללה יוכלו לשתף עימם פעולה בעתיד הקרוב כנגד ישראל כפי שהיה מעדיף,להבות השנאה הרי רק הולכות וגודלות. ואולי יווצר מצב שבו החיזבלאלה ישאב לחור שחור ששמו מלחמת אזרחים ממושכת בסוריה שממנה יתקשה מאוד להיחלץ שלם ובשלום.
    החיסרון :החיזבללאלה צובר עוד ועוד ניסיון יקר ערך בלחימה .וכך גם המורדים הסונים.
    .

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*