"מר מדע בדיוני ישראלי " :ראיון עם רמי שלהבת

 

רמי שלהבת הוא בעיני  " מר מדע בדיוני ישראלי ". הוא העורך  הוותיק ביותר המנוסה ביותר הפעיל לאורך הזמן הרב ביותר של תחום  מדע בדיוני ופנטזיה בעברית.ולכן גם החשוב והמשפיע  ביותר עד כה על יוצרים ישראליים של סיפורים באורכים קצריםוזאת  בכתב העת שלו ברשת "בלי פאניקה "  הפעיל ברציפות מאז שנת 2000- לאורך 12 שנים רצופות ובו פירסם לצד מגוון של סיפורים מתורגמים ומאמרים כ-200 סיפורי מקור.

לשם השוואה מגזין  המדע הבדיוני המודפס "פנטזיה "2000 המפורסם  החזיק מעמד "רק "  שמונה שנים  תחת כמה עורכים שונים לפני שנפסק ,ולאורך תקופת קיומו פרסם מספר מצומצם בהרבה של פריטים ומתוכם רק כמה עשרות סיפורים מקוריים.

שלהבת  היה גם  בעבר פעיל כעורך התרגומים של המגזין של האגודה הישראלית למדע בידיוני  "המימד העשירי" ועורך סיפורת במגזין המדע הבדיוני קצר הימים "חלומות באספמיה "  אך  לא היה מזוהה עימם לאורך השנים  כמו עורכים אחרים.

הוא גם פעיל מאוד כמתרגם של ספרי מדע בדיוני ופנטזיה. הוא תירגם מחדש בתרגום עדכני  רומנים וקבצי סיפורים של סופר המדע הבדיוני המפורסם מכולם אסימוב ,ושל סופרים ידועים פחות כמו ננסי קרס וטרי גודקינג .וגם את רומן הפנטסיה ההיסטורי הביזארי "המלך ישו " של רוברט גרייבס.  

  לאחרונה הוא החל לערוך גם מגזין פנטזיה ומדע בדיוני בדפוס ו"לפריקון " שממנו יצאו לאור עד כה שלוש  גליונות.  הם משלבים סיפורי פנטזיה ומדע בדיוני ( ובעיקר פנטזיה  ) מאמרים וביקורות ספרים .המגזין יוצא לאור בהוצאת "מובי דיק " של חובב המדע הבדיוני הותיק אלי הרשטיין הידוע כמי שבעבר הפעיל את הוצאת הספרים הזכורה לטוב "ינשוף". השם "לפריקון " לקוח מהמיתולוגיה האירית  שבה לפריקון הוא שדון  אדום שער, בעל זקן ולבוש בגדים ירוקים שעסוק כל חייו בשמירת סירי זהב.

אני תמה:  מדוע מגזין פנטזיה בשפה העברית היה צריך לבחור שם מהמיתולוגיה האירית דווקא שלא יהיה מוכר לרוב הקוראים הפוטנציאליים.האם לא היה עדיף לבחור שם מהמסורת הפולקלורית הפנטסטית העברית –יהודית ? כמו נניח "לילית " או "אשמדאי" ? וזה במיוחד בתקופה שבה יש פריחה חסרת תקדים לספרי פנטזיה שמבוססים על המיתוסים היהודיים –עברים  ששיאה עוד לפנינו ושאותה מגזין מסוג כזה יכול להוביל ולהדריך.לדעתי יש  כאן שגיאה מצד ההוצאה.

בכל אופן הגיליון הראשון כולל מאמר מעניין של נעמי וינר שהוא אולי הסיבה לבחירה של השם לכתב העת  על ההשפעה ( המצומצמת מסתבר ) של הפנטזיה האירית על המוזיקה האירית המודרנית.

בכל גיליון יש מאמר של שלהבת בגליון הראשון הוא עוסק בשאלה האם יכול סיפור המדע הבדיוני הקצר ומגזין המדע הבדיוני לשרוד בדפוס או ברשת.בגיליון השני הוא דן בנושא הפרסים הניתנים ליצירות מדע בדיוני ופנטזיה.לפניכם ראיון מקיף עם האיש הפעיל יותר מכולם בתחום המדע הבדיוני המקורי  שכרגע עם עריכת המגזין המודפס "לפריקון " לצד מגזין הרשת "בלי פאניקה"  נראה כמי שהגשים את שאיפתו לשלוט שלטון יחיד על תחום עריכת  המדע  הבדיוני ווהפנטסיה המקוריים בישראל.

ראיון עם מר מדע בדיוני ישראלי :

 אלי :ספר קצת פרטים על עצמך

ך

 שלהבת אני בן 40, עורך ומתרגם.

 מה אתה עושה כשאינך עורך מגזין ברשת ואת לפריקון?

 שלהבת :אני עובד ברשת המקומונים של ידיעות תקשורת, מתרגם פרילנס עבור כמה הוצאות, ועורך להנאתי את מגזין הרשת "בלי פאניקה".

 

המתרגם

 אלי : תרגמת גם את המלך ישוע של רוברט גרייבס.זאת הייתה הבחירה שלך או הצעה של ההוצאה?

 שלהבת :נדיר שמתרגם בוחר בעצמו את הספרים שיתרגם. זאת הייתה בחירה של ההוצאה, ואני שמח עד היום על האתגר שנתנו לי.

 אלי:היו לך בעיות מיוחדות בהבנת הספר והתיאוריות המיוחדות שעומדות מאחריו  של המחבר רוברט  גרייבס על  סיפור ישוע הנוצרי  כשאוב ממיתולוגיה פגאנית של פולחן "האלה האם " ? 

 שלהבת :התיאוריות של גרייבס לא דורשות הבנה מיוחדת, לפחות מהמתרגם. הן גם לא באמת מסובכות ובבסיס אפשר לתמצת אותן בשתי מילים: "מלחמת המינים". הקושי האמיתי היה להתמודד עם הכמות האדירה של המובאות ושל שילובי מיתולוגיות מתחומים שונים ומתרבויות שונות שבהן גרייבס השתמש כדי לבסס את התיאוריה שלו, לא פעם בלי ציון המקור או אפילו לאיזו מיתולוגיה הוא מתייחס. כמות התחקיר שהספר דרש מהבחינה הזאת הייתה עצומה – ימים רבים של עבודה רק על הארכיונאות שהספר הזה דרש.

      

 אלי : תרגמת מחדש  את ספרי המדע הבדיוני הבלשיים  של אסימוב "מערות הפלדה" ו"שמש עירומה " ואת קבצי סיפוריו   לעברית בשלושה כרכים עד כה. איך התרגומים שלך שונים מהתרגומים הקודמים?

 שלהבת :אין הבדל משמעותי לדעתי, פרט לכך שהשפה שלהם עדכנית יותר, לפחות מזו של התרגומים הישנים של הוצאת מסדה. אצלי, למשל, אליג'ה ביילי תורגם בשמו המקורי, ולא עוברת ל"אליה ביילי" כמו בתרגום הישן של "מערות הפלדה".

 

לדעתך אסימוב השתמר היטב בראשית המאה ה21?

אסימוב התיישן מאוד, במיוחד בסיפורים היותר טכנולוגיים שלו (למשל אלה שעוסקים במולטיווק, מחשב הענק הכל-יכול שעובד עם כרטיסים מנוקבים. גם הסגנון שלו פשוט יותר ממה שמקובל כיום בז'אנר ובספרות בכלל, עד כדי כך שיכול להיות שהוא היה מתקשה למצוא בימינו מו"ל גדול שיסכים להוציא אותו לאור. עם זאת, הסיפורים הטובים שלו ממשיכים להיות מצוינים גם כיום, והרעיונות הטובים שלו עדיין מאתגרים ויש להם כוח לעורר עניין ומחשבה.

       

 אלי : תן דוגמאות לסיפורי אסימוב שעובדים היטב גם היום.

 שלהבת :דוגמה טובה היא הסיפור "ילד קטן ומכוער", שעליו גם כתבתי מאמר בזמנו ב"בלי פאניקה": http://www.blipanika.co.il/?p=1681. גם "שקיעה" היה סיפור מצוין ונשאר כזה, וכך גם "מקצוע", כל סיפורי "המוסד" המקוריים (אבל לא הספרים המאוחרים שהוא הוסיף לסדרה בערוב ימיו – הם לא היו טובים במיוחד כבר כשנכתבו) ועוד רבים.

 יש עוד תרגומים שלך שעומדים לצאת?

בדיוק סיימתי את התרגום של "מקדש הרוחות", הספר הרביעי בסדרת חרב האמת של טרי גודקינד. ספר נוסף שתרגמתי, ספר מצוין שמביא את סיפור המחזה מקבת של שייקספיר מנקודת המבט של הצעירה בשלוש המכשפות, תורגם כבר מזמן ואני מקווה שיראה אור בעתיד.אנחנו גם אמורים להשלים את התרגום של "אסימוב: כל הסיפורים".

 

עורך הרשת

 

 

מה אתה מעדיף – מדע בדיוני או פנטסיה?

 שלהבת : בעבר הייתי עונה "מדע בדיוני" בלי לחשוב פעמיים. אבל אני חושב שכיום הרבה מהדברים היותר מעניינים בז'אנר נעשים דווקא בפנטסיה, בעוד שהמדע הבדיוני קצת עומד במקום. זה לא אומר כמובן שאין ספרים וסיפורים מצוינים גם במדע הבדיוני החדש, אבל המציאות אילצה אותי לפתוח עיניים ליצירתיות הרבה ולדינמיות שרואים כיום גם בפנטסיה, במיוחד בתחום הסיפורים הקצרים, שבעבר היו ההתמחות הגדולה של המדע הבדיוני.

 מה לדעתך הקוראים מעדיפים?

 שלהבת : כיום, הקהל הרחב מעדיף פנטסיה על פני מדע בדיוני, אולי בגלל משהו ברוח התקופה שבה אנחנו חיים. קהל חובבי הז'אנר ה"קשים", מהבחינה הזאת "שמרני" יותר. יש בו שיעור הרבה יותר גדול של אנשים שמעדיפים מדע בדיוני על פנטסיה, וביניהם שיעור גבוה יחסית של חובבים שמעדיפים מדע בדיוני "קשה" טכנולוגי על פני הז'אנרים ה"רכים" והחברתיים יותר.

ב"בלי פאניקה" אני לא מתייחס כמעט להעדפות האלה, אלא מפרסם מה שאני אוהב, ומקווה שאנשים יאהבו את זה. בדרך כלל זה עובד. ב"לפריקון" שמנו במוצהר את הדגש על פנטסיה, אם כי איננו מניחים גם את המדע הבדיוני. זו רק שאלה של הפרופורציות ביניהם.

   אלי: כמה שנים אתה עובד על "בלי פאניקה"?

התחלתי לערוך את בלי פאניקה בשנת 2000, כך שבקרוב אסגור בו 12 שנים.

 איזה פרויקטים אתה יכול להזכיר מאותו מגזין?

 שלהבת : עשינו ב"בלי פאניקה" כמה פרויקטים של כתיבה. השניים שיקרים במיוחד ללבי הם פרויקט גלגל המזלות, שבו 13 סופרים כתבו סיפורים המקודשים לכל אחד משנים עשר המזלות, ועוד אחד שלא קיים בו, ופרויקט "בין הזמנים – בחזרה לאספמיה", שבו ביקשתי מהכותבים למצוא שיר, בית או שורה מתוך שירת ימי הביניים בספרד ולכתוב בהשראתם סיפור מדע בדיונ או פנטסיה. שני הפרויקט האלה הניבו כמה סיפורים מצוינים.

בנוסף לסיפורים קיימנו שתי תחרויות של תרגום, כחלק מהמאמץ לקדם במעט את היחס לתרגום איכותי בז'אנר. בשתי הזדמנויות אחרות ערכנו משאל קוראים לבחירת הספרים הטובים ביותר שנכתבו לאורך השנים בז'אנר. יש עוד מאמרים, סיפורים ופרויקטים רבים שיקרים ללבי ולא אוכל להזכיר את כולם, כמובן. עוד אחד שכן אזכיר הוא התרגום של "לקסיקון טרקי סיטי" – מעין מילון מושגים מפורט שמיועד לכותבים מתחילים ולמשתתפי סדנאות כתיבה. הלקסיקון התפרסם במקור בבלי פאניקה ואחר כך עודכן בגרסה ישראלית משודרגת בשיתוף עם אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

 אלי: כמה סיפורים מקוריים הגיעו עד היום אליך ? כמה מתוכם מצאת ראויים לדפוס (און ליין)

 שלהבת : מזמן הפסקתי לספור. תאודור סטרג'ן אמר בזמנו ש-90 אחוז מכל דבר הוא זבל. אז אני לעולם לא מתייחס לסיפורים שאנשים כתבו בדם לבם והשקיעו בהם את עצמם בתור "זבל", אבל זה פחות או יותר שיעור הדחיות גם אצלי. נכון להיום יש באתר כ-200 סיפורי מקור, חלקם כאלה שהתפרסמו בו לפני תקופתי, כך שאני מניח שהגיעו אלי בין אלף לאלפיים סיפורים במשך השנים.

  אלי :יש שיפור ברמה לאורך השנים?

 שלהבת :כן ולא. אצל כותבים שמתמידים, יש שיפור משמעותי, וזה ניכר באיכות הסיפורים שלהם, בהתמקצעות שלהם ובכך שאחדים מהם פרסמו ספרים בהוצאות מסחריות. באיכות כל הסיפורים שנשלחים אלי אין שינוי משמעותי. רובם סיפורי בוסר, כפי שהיה ויהיה תמיד בכתב עת שפונה בראש ובראשונה לכותבים בראשית דרכם.

 אתה יכול להצביע על מאפיינים מיוחדים של הכותבים הישראליים?

הם כותבים עברית. ואני אומר את זה לא בתור התחכמות, אלא כי זה באמת הדבר המהותי ביותר – השפה והתרבות שלנו בישראל נוכחים בדרך זו או אחרת ברוב הסיפורים היותר טובים שהופיעו בשנים האחרונות בארץ.

 אלי : הישראלים טובים יותר במדע בדיוני או בפנטסיה?

 שלהבת : אין קו אחד שאופייני לכותבים ישראלים. יש מכל הסוגים.

איזה סיפורים ישראלים קצרים הם לדעתך הטובים ביותר עד כה. מנה 5 שמות והסבר.

 שלהבת : זו שאלה בלתי אפשרית – יש עשרות סיפורים מצוינים. אני יכול לתת לך רשימה של חמישה סיפורים טובים מאוד בעיניי, אבל הם לא יהיה בהכרח "הטובים ביותר":

1.   אבן ביד היוצר / יעל פורמן (מתוך אסופת הסיפורים "היה יהיה 2010"): יעל לקחה נושא שחוק ומשומש לכאורה – אנשים שהופכים לפסלים במוזיאון – ולקחה אותו לכיוון אחר לגמרי, עם המון רגש, אכזריות, אבל אף טיפה של רוע. יש בו "איש רע" מעורר הזדהות ואפילו אהדה וקורבן שעושה מעשה איום ונורא מתוך אי ידיעה. אני אוהב מאוד את הכתיבה של יעל, והרבה מהסיפורים שלה, וזה בעיניי הטוב שבהם.

  1.  2.  שתילי יער / רותם ברוכין (http://www.blipanika.co.il/?p=1406) – הסיפור התפרסם במסגרת פרויקט "בין הזמנים – בחזרה לאספמיה" ב"בלי פאניקה" ונשאר עד היום הסיפור הארוך ביותר שפרסמתי באתר. זה סיפור עם המון רגש, כרגיל אצל רותם, ועם סיפור אהבה מקסים ופיוטי בין אדם לדריאדה. הוא נכתב בהשראת שיר טבע של יעקב לרנר (שהוא דווקא לא ממשוררי תור הזהב, בניגוד לשאר הסיפורים בפרויקט), ושואב ממנו סוג של ליריות שהיה קשה ליצור בלי הדיאלוג הזה בין השיר לסיפור. מקסים בעיניי
  2. .
  3. נ   נוכחים נפקדים / ורד טוכטרמן (http://www.blipanika.co.il/?p=1126) – זה אחד מהסיפורים היותר מוקדמים של ורד, שכתבה הרבה מאוד סיפורים מצוינים. היא bלקחה כאן את תחושת האובדן הפרטי שלה לסיפור שתופס את המהות של תחושת ה"אין" שכל כך חזקה כשרוצים להיפרד ממישהו שהיה קרוב, אבל רחוק.
  4. תינוקות שנשבו / חגי אברבוך (http://www.sf-f.org.il/story_714) – חגי אברבוך הוא סופר מצוין, ובמיוחד בסיפורים שבהם הוא באמת נותן לעלילה להתפתח. זה אחד מהסיפורים האלה, שמשלב בין יהדות, הומור ומדע בדיוני. התוצאה היא סיפור מבדח מאוד על מחשב של ספינת חלל שחוזר בתשובה וכופה את אמונתו החדשה על הצוות כולו.
  5. סיפורה של בתולה / יעל מיכאלי (http://www.blipanika.co.il/?p=1033) – הסיפור הזה נכתב במקור לפרויקט "גלגל המזלות" ב"בלי פאניקה" והוקדש למזל בתולה. הסיפור מדגים בצורה מושלמת איך פנטסיה אסקפיסטית לכאורה יכולה להשתמש בחומרים אמיתיים מאוד ולהיות הכי רלוונטית שאפשר. הקסם של הפנטסיה משתלב עם חוויית אונס, אובדן בתולין וחיפוש הדרך והמבוכה האופייניים לגיל הנעורים. ומעל לכל, הוא פשוט כתוב יפה.

  אלי : איזה סיפורים ישראליים אתה מכיר שמן הראוי מאוד שיתורגמו כדי שיכירו אותם בחו"ל?

 שלהבת :יש הרבה כאלה, אבל תרגום לחו"ל הוא סוגיה מסובכת שדורשת גם לקלוע למה שהקהל בחו"ל מחפש. אני לא מרגיש שאני מבין בזה מספיק כדי לענות.

אלי :מנה חמישה שישה כותבי מדע בדיוני ופנטסיה ישראליים  שמן הראוי לעקוב אחריהם ותאר כל אחד וייחודו .  

  שלהבת :

 1. לביא תדהר:

לביא הוא בלי ספק סופר המדע הבדיוני הישראלי המצליח ביותר שחי כיום, ובראש ובראשונה בגלל העובדה המצערת מבחינתנו והטובה מבחינתו, שהוא חי בחו"ל וכותב בעיקר באנגלית. סיפוריו מופיעים בכתבי עת נחשבים וספריו זוכים להכרה ואפילו לפרסים. בעברית הופיעו שני ספרים שלו שכתב בשיתוף עם ניר יניב, וסיפורים רבים שהופיעו בכל הבמו העיקריות של הז'אנר בארץ. למרות האנגלית, יש בלא מעט סיפורים שלו משהו ישראלי מאוד, הן בבחירה שלו באתרים ישראליים למקום ההתרחשות של חלק מסיפורים והן הקודים התרבותיים ועולם האסוציאציות הצברי שלו.

 2. יעל פורמן:

 מעבר לזה שהיא בת זוגי, היא גם סופרת מצוינת, פורה מאוד, יצירתית מאוד ומשתפרת בלי הפסקה. בשנה שעברה היא פרסמה את ספרה הראשון, "ילדי בית הזכוכית", בהוצאת מודן ומקווה לפרסם ספרים נוספים. הכתיבה שלה מרתקת, ובמיוחד היכולת שלה לבנות עלילות ולהביא את הדמויות שלה לקונפליקטים מאתגרים.

 

3. רותם ברוכין

: סופרת, מחזאית, תסריטאית, ואחד האנשים הכי פוריים ומוכשרים שפועלים כיום בתחום, שמתפתחת בלי הפסקה. יש לה יכולת נדירה לבנות דמויות ומערכות יחסים מלאות ומרגשות, ויחד עם האמביציה והיצירתיות העצומה שלה אין ספק שעוד נשמע ממנה רבות.

 

4. יואב אבני:

 לצערי לא יצא לי לערוך אותו מעולם, בעיקר משום שהוא כותב בעיקר רומנים. יואב פרסם עד כה שלושה ספרים בהוצאת זמורה ביתן, שלושתם טובים וזכו למכירות נאות. חלק מההצלחה המסחרית קשורה גם לכך שיואב אינו כובל את עצמו בהגדרת ז'אנריות, אלא משלב מוטיבים של מדע בדיוני ומציאות חלופית בתוך כתיבה "מיינסטרימית". מעבר לזה, הוא פשוט כותב טוב, ומעניין. אישית הייתי מקווה שיכתוב גם בשבילי, אבל קודם כל שימשיך במה שהוא כבר עושה. זה עובד.

 

5. ורד טוכטרמן

: קשה לתאר את סצנת המדע הבדיוני והפנטזיה  בארץ בלי ורד. התרומה שלה להתפתחות הכתיבה והכותבים בארץ הייתה עצומה, הן ככותבת והן כמי שייסדה וערכה את כתב העת "חלומות באספמיה". לצערי היא כותבת כיום פחות מבעבר, אולי בגלל צרכי הפרנסה (היא עובדת כמתרגמת), ואולי משום שבשנתיים האחרונות היא היתה שקועה בעיקר בכתיבת הרומן הראשון שלה, "דם כחול", שיצא לפני כמה חודשים בהוצאת יניב.

 אלי  כידוע לך תמיד טענו שרוב חובבי וכותבי  המדע הבדיוני הם זכרים   כיום  יש יותר כותבים ומפרסמים של סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה שהם  זכרים או נקבות ?או שהמספר שווה?

  שלהבת :אין לי מושג – אני לא מסתכל על המין של הכותבים שלי ופשוט לא שם לב לזה. מעולם לא עשיתי סטטיסטיקות על מין הכותבים שלי. כל מה שאני יכול לומר לך הוא שיש הרבה כותבים טובים משני המינים.

 

לפריקון

 

איך נוצר לפריקון?

הוא נולד מהחיבור של הרצונות והרעיונות שלי ושל אלי הרשטיין, המו"ל והאדם שבלעדיו ובלי אהבת הז'אנר שלו והנכונות לסכן את כספו על הרפתקה יקרה כמו כתב עת מקורי, לפריקון לעולם לא היה רואה אור.

אלי פנה אלי בפסטיבל אייקון 2011 והציע לי לערוך בשבילו כתב עת חדש. שוחחנו מעט על החסון הכללי שהיה לו על כתב העת שהוא מחפש, ואני הבטחתי לשקול את זה. למחרת כבר חזרתי אליו עם הצעה מפורטת למבנה כתב העת, לאופיו ולסגנונו, בהשראת הרעיונות הכלליים יותר שהעלינו יחד יום קודם לכן. אחר כך נדרשנו לכמה חודשים של הכנות, ועוד כמה חודשים של עבודה על הגליון הראשון, והתוצאה היתה דומה מאוד לאותו מסמך ראשוני.

למי בדיוק מיועד "לפריקון "?

שלהבת : 'לפריקון' מיועד לכל מי שאוהב לפתוח את הדמיון ולחרוג מהגבולות הצרים של הריאליזם והמיינסטרים את התכנים אני מכוון בראש ובראשונה לחובבי הז'אנר. אני שואף לעזור להם להכיר את הדברים החדשים והמעניינים שקורים כיום בתחום – סופרים צעירים, תתי-ז'אנר חדשים, ראיונות עם אנשים מעניינים וכל דבר שיגרום לקורא הסקרן לחשוב: 'אה! זה מעניי. אני רוצה לקרוא עוד דברים של הסופר הזה והזה ולהתעניין עוד בתופעה הזאת'".

במאמר שפירסמת ב"לפריקון", אתה טוען כי האינטרנט יציל בעתיד את ז'אנר המדע הבדיוני, שקשה לו לשרוד בעולם הדפוס. ובכל זאת בחרתם להדפיס את המגזין.

 "בראש ובראשונה, ההבדל בין הדפוס לאתרי אינטרנט נובע מטעם הקהל – רוב האנשים אוהבים יותר לקרוא מדפוס מאשר מהמחשב, לא רק מתוך שמרנות אלא גם כי הקריאה בהם קלה יותר. ייתכן שבעתיד הקוראים הדיגיטליים ישנו את ההעדפות האלו, אבל נכון להיום הם עדיין לא שם.

"לאינטרנט יש יתרונות רבים, אבל אי אפשר לדפדף בו ואי אפשר לשים את הגיליון הבא על המדף או לצפות לו בכליון עיניים. היתרונות הגדולים של האינטרנט חשובים בראש ובראשונה למוציא לאור – הרבה יותר קל והרבה יותר זול להוציא לאור תכנים ברשת, בלי עלויות דפוס וכמעט בלי דד-ליינים קשיחים. מצד שני, החסרונות של הדפוס הם גם היתרונות שלו. מאחר שכל עמוד בדפוס עולה כסף, בחירת התכנים חייבת להיות מוקפדת יותר והגימור – כמה שיותר איכותי".

האם "לפריקון" הותאם במיוחד לקהל הקוראים הישראלי?

  שלהבת :יותר נכון לומר שהוא הותאם במיוחד לקהל הקוראים של ימינו. אילו היינו מוציאים אותו לאור לפני עשור או שניים, סביר להניח שהיינו שמים בו דגש רב יותר על מדע בדיוני ופחות על פנטזיה. כעת הדגש הוא הפוך, כי טעם הקהל השתנה. פרט לכך לא. אפילו להיפך – אני שואף לאפשר לקהל הישראלי להיפתח לדברים שהוא לא מכיר".

האם באמת מדע בדיוני ופנטזיה הולכים יחד, או שנדרש פיצול תוכני כלשהו?

 "בעיני אין הבדל מהותי בין מדע בדיוני לפנטזיה ושניהם שייכים לאותו שדה ספרותי רחב שמכונה כיום 'ספרות ספקולטיבית', שהיא כוללת את המדע הבדיוני, הפנטזיה, ההיסטוריה החלופית, אגדות העם, אימה, מיתולוגיות עתיקות וחדשות וכן הלאה. ספרים וסופרים נוהגים לחצות את הגבולות ביניהם ולא פעם ההבדלים בין ספרים שונים בתוך כל ז'אנר גדולים יותר מהפערים שבין הז'אנרים.

 "אחרי הכל, ז'אנר הפנטזיה מאגד יחד יצירות שונות לחלוטין כמו 'שר הטבעות' האפי של טולקין, פנטסיה אורבנית כמו 'לעולם לא עולם' של ניל גיימן, 'גשר ציפורים' האגדי של בארי יוגארט ואפילו ספרי ערפדים כמו 'דמדומים'. המדע הבדיוני כולל בתוכו את הספרים מבוססי הרעיון המדעי הקשה של אייזק אסימוב, המדע הבדיוני החברתי והפוליטי של אורסולה לה-גווין, נבואות הסייברפאנק של שנות ה-80, דיסטופיות כמו "1984" של אורוול, רומנים היסטוריים קודרים עם מסע בזמן כמו 'ספר יום הדין' של קוני וויליס ועוד. כל ז'אנר הוא עולם ומלואו, ושניהם משתלבים מצוין יחד".

 מה החזון שלך לכתב העת? מה אתה מתכנן עבורו לעתיד?

לפריקון הוא כתב עת ששואף לחבר את ציבור הקוראים בארץ אל מה שחדש ומעניין בתחום בעולם הרחב. מכאן נובע הדגש שיש בו על סיפורים מתורגמים מהשנים האחרונות ועל ראיונות, סקירות ומאמרים אחרים שיתנו לקוראים טעם של עוד ורצון להכיר יותר לעומק את התחום ולא להסתגר בתוך הביצה הישראלית הקטנה והחמה. עם זאת, חשוב לנו לא להזניח גם את השוק המקומי, ועל כן יתחיל בגליון 3 פרויקט חדש של סיפורי מקור שיוקדש לתקופות חיים: מהפריה, דרך לידה ושלבי הגדילה השונים ועד למוות ואולי גם למה שאחריו. בכל גיליון יתפרסם סיפור חדש על שלב חדש מאת סופר אחר, בתקווה לכמה שיותר סיפורים טובים, ולמגוון כמה שיותר גדול של סגנונות וז'אנרים בתוך המתווה המשותף.

כרגע אנחנו עובדים על שלושה גליונות קדימה, עם כמה הפתעות שאני מקווה שהקוראים יאהבו. מעבר לזה אני לא יודע – בכל גליון אנחנו מפיקים לקחים וחושבים על דברים נוספים שקידמו את "לפריקון" וימנעו ממנו לעמוד במקום. עד כה זה עובד היטב בעיניי. אני מקווה שגם הקוראים חושבים ככה.

 

אתה עצמך עוסק בכתיבה? מה אתה כותב?

אמנם כתבתי כמה סיפורים בחיי, אבל אני לא רואה בעצמי סופר ולא מרבה לכתוב. הרבה יותר כיף לי לערוך סיפורים של אחרים. רוב הכתיבה המקורית שלי היא עיונית – ביקורות ומאמרים ל"בלי פאניקה", "לפריקון", אתר האגודה ובמות נוספות.

  

ראו גם

 לפריקון בפייסבוק

 אתר בלי פאניקה

 בלי פאניקה בפייסבוק

בלי פאניקה בויקיפדיה

מאמרים שונים מאת רמי שלהבת

העבר וההווה של העתיד :ההיסטוריה של גזין המדע הבדיוני בעברית

   

 

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, פנטזיה, ראיון עם התגים , , , , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על "מר מדע בדיוני ישראלי " :ראיון עם רמי שלהבת

  1. מאת מיכל:‏

    סבבה והכול, אבל להגיד שבריאליזם יש פחות דמיון, או שפנטזיה/מד"ב אינם מיינסטרים, זו שמרנות.

  2. מאת 123הןק'ןא:‏

    endersgameroom.com

    הרבה מלל על נושא פשוט
    בלוג של חבר מסביר
    endersgameroom.com

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*