השיגעון על פי טל סלוצקר

טל סלוצקר הוא אמן שיש המגדירים אותו כ"דיסידנטי " ויש אחרים  שרואים בו משוגע .סלוצקר עצמו מתנגד להגדרה זאת ומסביר שהוא נרדף בידי הפסיכיאטרים קבוצה מסוכנת לחברה לדעתו.מכיוון שאיני מכיר את האיש לא אכנס לשאלת הגדרתו המדוייקת .עם זאת אין ספק שלטל סלוצקר יש עניין אמנותי בכל נושא השיגעון  ויש לו כישרון אירגוני בלתי מבוטל. הוא אירגן ערבים  מעניינים  מאוד בנושא שבהם  כינס תחת קורת גג אחת  שורה של יוצרים שעוסקים ביצירתם בנושא בדרך זאת  או אחרת ואף פירסם חוברת שכללה את היצירות בנושא שהושמעו בערב השני בחנות "סיפור פשוט " בתל אביב.

אני מדפדף בחוברת בעניין רב .וניזכר שהשיגעון הוא נושא שתמיד מלווה את עולם היצירה כצל שהרי מיטב היוצרים היו קרובים לשיגעון ומעבר לו  ציירים כמו ואן גוך  ומונק וסופרים כמו אדגר אלן פו וה.פ. לאבקראפט ופילוסופים כמו ניטשה ורבים ורבים אחרים   ולפעמים קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי  להבדיל בין גאוניות לשיגעון.האם יכול להיות שיום אחד כאשר יצליחו הרופאים לחסל סופית את "שיגעון "  עם כדורים אלו ואחרים הם יחסלו ביחד עימו גם את היצירתיות המוגברת  ?את היכולת להסתכל על העולם והסובב אותך מזווית שונה לגמרי ?

מי יודע אולי כמה מהנקראים על ידינו "משוגעים " רואים דברים אמיתיים במימדים אחרים ?אני תמה.

ציור העטיפה של החוברת של טל סלוצקר עצמו  דמות ערום עם ראש כלב מדגימה היטב את הנושא היכולת להסתכל על העולם מזווית שונה מכל מה שאנו מכירים.החוברת עצמה כוללת שירים של  יוצרים מהם מוכרים לי כמו  ללי ציפי מיכאלי  בשיר "בלהות בלהות "   שחר מריו מרדכי  וקטע פרוזה שירית חזק שנקרא כהזיותיו של מישהו שהוא לא לגמרי בקו השפיות. יש את נועם שדות בשיר רלבנטי  "אישפוז "  יש את עודד כרמלי יש את שלי חן ויש את חגית גרוסמן  על ישו  המשוגע בכיכר בכיכר השוק  ( שיר שנראה כמבוסס על דמות אמיתית שיושבת ליד שוק הכרמל ). . ומהם לא מוכרים כמו אילור פורת.

ויש את המשורר יואב עזרא שתמיד נראה לי כמישהו שהולך  כמו לוליין על קו השפיות מתנדנד ונראה כנוטה ליפול אבל לא…הוא מפרסם בחוברת שירים על "הספריה הכאוטית "(מטר ספרי שירה):

נופל בלילה מלא כוכבים

על רקע

"נוף נהרס לחתיכות

יופי

רחוקות ..

ושיר חזק בשם "למנצח על השמינית"

שבמרכזו עומד "יהוה …מחריב העולמות ".

שיר בסגנון "תהילים " שאינו בשביל רכי הלבב ורומז שאולי גם הישות שבראה או שולטת בעולם הזה אינה יכולה להיחשב כמי שנמצאת בקו השפיות .לפחות על פי דעת הנשלטים על ידיה שאמנם אינם יכולים להיות אובייקטיביים בעניין…

ויש גם את הציורים של טל סלוצקר שנראים כאילו יצאו ממוח הסובל משיגעון. או   שיש לו נטייה לראות את המציאות והסובב אותו בצורה מאוד מאוד לא קונבנציונאלית. ונותנים לחוברת עוצמה מיוחדת . טל סלוצקר מזכיר לי את אותם חולמים מסיפורי האימה של ה.פ.לאבקראפט שמציירים את חלומותיהם שהם בגדר שערים למימדים אחרים שבהם יש גיאומטריות שונות מאלו המוכרות לנו  ולישויות המפחידות ששולטות בהם.ולפעמים אותם ציורים הם שערים לאותם ישויות לחדור דרכם למימד שלנו .ולהפך.

חוויה לא קלה אבל בהחלט ראויה לקריאה ולמחשבה.

ראו גם

האתר של טל סלוצקר

טל סלוצקר בפייסבוק

ערב שיגעון

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אמנות עם התגים , . קישור קבוע.

3 תגובות על השיגעון על פי טל סלוצקר

  1. מאת אלי אשד:‏

    ימים אלו עלה למרשתת (במסגרת ערוץ "יקום תרבות") סרט על טל סלוצקר ועל יצירתו בבימויו של אלי אשד. בסרט מראיין אשד את סלוצקר, המספר עליו ועל יצירתו.
    טל סלוצקר צייר הצללים :
    https://www.youtube.com/watch?v=FGTPqKoPYW0

  2. פינגבאק: מסיבת שיגעון – מסיבת תה בשש

  3. מאת טל סלוצקר:‏

    יש עידכונים לגבי 'ערב שיגעון' מסתבר שחמי רודנר ירמי קפלן אסף אמדורסקי, ירמי קפלן ושלומי שבן תחת עמותת 'אנוש' הגועלית השתמשו בקונצפט ובשם האירוע להפקת חיקוי עלוב שלהם שעמותת אנוש ביקשו ממני רשות להפיק אותו ואמרתי להם לא. הם גנבו את שם האירוע והקונצפט בשביל החיקוי שלהם שאינו כולל שום מרכיב של מחאה אותנטית אלא רק מרכיב קונצפטואלי בלי השלד שלו וקיימו אותו שנה אחרי האירוע שלי.

    מסתבר שכדי להסתיר מחאה ולהגניב מרעית עין של מחאה צריך רק לגנוב שם וקונצפט של מחאה ולבצע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*