יהודה איגוס יצר ספר חדש מהז’אנר הספרותי החדש במקומותינו “ז’אנר הפנטסיה העברית ” או ז’אנר “הגלמים והליליות “.
נשאלת השאלה האם מעבר לכך: מה שיש בו מספיק גם כדי לכונן דת חדשה?

.

תקציר העלילה :

  

לילית, נסיכת הגיהינום וגבירת השדים, נעלמת יום אחד מהשמים ומופיעה בעולמם של בני התמותה. אלוהים פותח במצוד בן מאות שנים אחריה, אך לשווא. כשלילית חוזרת לארצות הגיהינום עם הבטחה להביא את המשיח ואת סוף העולם, שדים ושאר יצורים אנושיים ואנושיים-פחות נענים לקריאתה, ופורץ מרד נגד שלטון הרקיע.

בינתיים, בעולמם של בני האדם, אגודה סודית ועתיקה מגלה את דבר החורבן הצפוי ונרתמת להצלת העולם. כשהשאפתנות האנושית חוברת לכוחות הרקיע, נרקמת מזימה שלילית והצבא הססגוני שהיא מצליחה ללקט סביבה לא היו יכולים להעלות בדעתם.

כך או כך, מה שבני התמותה אינם יודעים ולא ברור אם יצליחו לקלוט, למרות מה שנגלה לעיניהם, זה שהעולם הוא לא בדיוק מה שחשבו שהוא, העולם הבא שונה אפילו יותר, וסיפור בריאת העולם הוא, בסך הכול, הגרסה הרשמית של ההיסטוריה כפי שמספרים אותה המנצחים.

יהודה איגוס מציב בספר הביכורים החדשני שלו, מדרש לילית, אלטרנטיבה לסיפור הבריאה. בכתיבתו הסוחפת והשנונה הוא בורא עולם חדש ומלא קסם, בו בני האדם חיים לצד אלים, שדים ומלאכים. דמויותיו שאובות מהמיתולוגיה היהודית והכנענית, אך גם מהמיתולוגיה המודרנית של ימינו. הישגה המרשים של יצירתו של יהודה איגוס הוא היכולת לייצר פנטזיה ישראלית חדשה, שכמוה פגשנו עד כה רק אצל הקלאסיקונים העולמיים.

נירית קורמן ויגאל שוורץ

   

מדרש לילית

 

מדרש הסיטרא אחרא

ביקורת על

יהודה איגוס מדרש לילית,הוצאת כינרת –זמורה ביתן , 2011 478 ע’

מאת אלי אשד

ספרו של יהודה איגוס “מדרש לילית ”   הוא ספר פנטסיה מיוחד במינו שעד כה היו רק מעטים כמוהו בעברית וכולם מהשנים האחרונות ממש.

זוהי מרקחת המשלבת בתוכה  ציטטות מספר בלתי קיים “מידרש הסיטרא אחרא” שכביכול אמור להאיר את עיני הקורא למתרחש בעלילה ( אבל בהחלט אינו עושה זאת ) , ביחד  עם   אלמנטים מהמיתולוגיה היהודית מקראית  ( אלוהים מקראי ,המלאכים,אליהו הנביא  )   פלוס אלמנטים של  “יריבתה” הקדומה המיתולוגיה הכנענית הקדומה ( האלים בעל וענת ) מאמונות מודרניות יותר ( משיח השקר שבתאי צבי שכמסתבר חי וקיים גם היום הוא דמות מפתח בעלילה, ועמיתו המשיח מאיספהן ,שאולי שאוב מספרו בשם זה של יעקב חורגין  )  וגם ממיתולוגיית   הפופ המודרנית בסיגנון כותבי הקומיקס המודרניים אלן מור וניל גיימן  לבליל אחד גדול שממנו מסתבר שכל המיתולוגיות הן  גם נכונות וגם  שגויות.

ניתן לראות ב”מדרש לילית ” כסנונית נוספת בזרם ספרותי חדש  ומיוחד של ספרי פנטזיה “יהודית” אלא שזהו  שם שאינו תואם אותם באמת.   את הז’אנר  החדש  אני מציע לכנות  ( מחוסר שם טוב יותר כרגע )  ז’אנר המיתולוגיה ה”עיברית ” ואולי ז’אנר “הגלמים והליליות”. האב הרוחני של ז’אנר זה בספרותנו  הוא הסופר מיכה יוסף בן גוריון –ברדיצ’בסקי ,שבקובץ האגדות שלו “צפונות ואגדות ” שכתב בעשורים הראשונים של המאה הקודמת הביא לפני הקורא העברי סיפורים מיתיים מסוגים שונים ונוגדים ,מהם יהודיים טהורים מהם חצי ויותר מחצי פגאניים.

הוסף לסל את המיתולוגיה היהודית - מיתוסים / חגי דגן

את  דרכו של ברדיצ’בסקי  המשיך בעשור האחרון   חוקר היהדות חגי דגן בספרו “המיתולוגיה היהודית ” ( 2003 )  שבו הטווה לראשונה  מאז בן גריון את המיטווה של  ז’אנר המיתולוגיה העברית שאינו רואה את עצמו מחוייב כלל לפרשנות חז”ל את המקרא ,וגם לא לפרשנותם של בעלי המקרא עצמם לאגדות הקדומות שעמדו לרשותם.   את דרכם של בן גריון ודגן ( שהוא אגב שם של אל כנעני ,מקריות ?)  המשיכו  סופרים כמו שמעון אדף  בספרו “הלב הקבור ( 2006)   ואסף אשרי בסיפרו “סימנטוב ” ( 2008 “)   .כל היוצרים הנ”ל התאפיינו בכך  שהם משתמשים בדמויות וברעיונות ובפנטזיות  של הדת היהודית “המסורתית ” גם זאת הקבלית כרק אופציה אחת מני רבות של קיום ושל יקום  ולא דווקא הנכונה והמדוייקת ביותר.

ספרו של איגוס משתלב היטב בין ספרי ז’אנר זה ,הוא רק הולך כמה צעדים קדימה.

צילום: גיל יוחנן

יהודה איגוס.צילם גיל יוחנן.

” מדרש לילית ” הוא למעשה המשך של הספרים החיצוניים הקדומים בנוסח ספר חנוך שכותביהם יצרו לעצמם מיתולוגיה חדשה משל עצמם כשהם מעמידים פנים שהם מסתמכים על מקורות קדומים.בהחלט אפשר להעלות על הדעת שכמו שקרה עם ספר חנוך החיצוני יום יבוא ותקום כת כלשהיא שתשתמש ברעיונות הקוסמיים שבו למתרות האמונה והסברת היקום ושאלות הטוב והרע וכו’.

אנו פוגשים בו  כל מיני דמויות שהן לכאורה מוכרות היטב מהמסורת היהודית אלאשאיגוס מטיל עליהן אור חדש לחלוטין שמראה שהן בעצם בכלל לא מה שחשבנו שהן ..הבולט מכולם ,  אלוהים,  אכן מולך בשמיים .אלא שמסתבר שהוא אינו בורא היקום אלא רק אל אחד מני רבים   ( כמה ? זה לא ברור מהעלילה ) הוא שולט לא בגלל שהיה  לפני כולם וברא את כולם   אלא בגלל שהוא .המנצח במאבק קוסמי כל שהוא בין ישויות קוסמיות  אי אז בעבר הרחוק.נצחונו היה תוצאה של היותו הישות האכזרית הערמומית והנחושה  ביותר בשטח.

ואלוהים אכן מוכיח זאת שוב במסגרת העלילה  במסגרת מאבק שיש לו עם לילית מלכת השמיים שהיא ככל הנראה זוגתו בעבר הרחוק וכעת מורדת בו על מנת להביא לקץ העולם ( מדוע ? זה לא לגמרי ברור לקוראים ).  נחשוף שאלוהים מסיים את המאבק בצורה דרמטית מעין כמוה שבו בזמן מראה על הפרימיטיביות הטכנולוגית של צבא השמיים לעומת זה של האדם המודרני ומעלת חשש  בקורא שמה  גם האלוהים לא יוכל לעמוד לבסוף כנגד הטכנולוגיה המקדמת של בני האדם אם יאלץ לעמוד כנגדה.מאידך הוא הרי אינו מהסס להשתמש בה בכל הזדמנות אז ניתן לסמוך עליו שלא יהסס להטיל אותה כנגד בני האדם. .

הספר מלא וגדוש בדמויות מוזרות מיתיות אגדיות  אלוהיות וקוסמיות מסוגים שונים ומשונים. בשפע האדיר של הדמויות  חסרה רק דמות אחת שהקורא יוכל להזדהות עימן בדרך זאת או אחרת וכתוצאה לא באמת איכפת לנו מי ינצח במאבק הקוסמי האדיר.הסיטואציה שאותה יצר הסופר היא אכן מעניינת ביותר אך הוא מכשיל את עצמו שוב ושוב בגודש העצום של הפרטים ופרטי הפרטים שאותם יש להבין על מנת לקלוט מי כנגד מי ולמה.

יש  גם מקום לחשוד שהמחבר חוטא בחטא הנורא מכל  של מרבית סופרי הפנטזיה וספר זה  מתוכנן להיות בסך הכל הראשון מבין סדרה אינסופית של כרכים ולכן אינו עומד באמת בזכות עצמו.

פסק הדין :

הרעיון מעניין ביותר ,הביצוע  לוקה בחסר והגודש אינו לטובתו של הספר.העורכים היו צריכים להדק יותר את העלילה.אבל עבור ספר ראשון של כותב הוא לא רע.

עם זאת חוששני שכספר מכונן עבור דת חדשה הוא יתגלה ככשלון מוחלט. העלילה בו פשוט אינה ברורה מספיק עבור הקורא מחפש האמונה הממוצע. גם כוהן הדת שירצה להשתמש בו כבסיס לפולחן חדש  שימשוך המונים עלול לגלות שיש בו יותר מידי פערים עבור צרכיו הפרקטיים ולכן יעדיף משהו אחר. כוהני דת ראו הוזהרתם.

ראו גם

פרק מהספר

תקציר “מדרש לילית “

מדרש לילית בפייסבוק

אפיקורסיות למתחילים :עדי לויה על “מדרש לילית

שמואל דאבה על “מדרש לילית “

אביבה יובל על מדרש לילית

 ראיון עם יהודה  איגוס

הגרסה של המפסידים :סיפורת תנ”כית פגאנית

יהוה נגד זאוס :תנ”ך ופגניזם בקומיקס  

3 תגובות

  1. מעניין אם הוא לא ‘אוגיס’ מהסידרה של תמיר ‘רפיק’ קימחי על המסע להודו עם אחותו.

  2. שילוב מרתק בין ניל גיימן, ר.ר טולקין וספר האגדה. כמו ב״שר הטבעות״, המפה המצויירת גורמת לי לבדוק כל הסמן ״היכן זה קורה״, הדמויות המיתולוגיות השפה וצורת הדיבור שלהן מקסימות. ספר מרתק!

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

eleven − 1 =