חסד :האבסורד שביוםיום -ביקורת הצגה מאת יואב איתמר

 

 

  

תקציר ההצגה "חסד" :

חסד-ענק-2.jpg

ההצגה חסד מציגה מפגש בין ילדה לאשה זקנה, במשך לילה אחד ליד פסי רכבת, סמוך לתחנה האחרונה בפאתי עיר פרוורית.  מערכת היחסים הלילית שמתפתחת בין השתיים, מכילה בתוכה יחסי אהבה-שנאה, קרבה וריחוק, אכזריות וחמלה ומעלה לפני הפסים את המלכוד האנושי שנקרא "לחיות".

ההצגה "חסד" החלה כפרויקט בעקבות מסמך תיעודי שנכתב על ידי גיא כהן, מנכ"ל תיאטרון נוצר, מדריך לשעבר בבית אל"י , בית המהווה מקלט זמני לילדים בסיכון שהוצאו מביתם בצו בית משפט.

בהפקת תיאטרון נוצר. על תפקיד האשה המבוגרת זכתה שפרה מילשטיין בפרס הפרינג' (קיפוד הזהב) 2010.

שיפרה מילשטיין ויעל צוקר בהצגה "חסד" צילמה ניקול דה קסטרו

 

 חסד : האבסורד שביומיום

/ יואב איתמר

פעם הייתה אישה

היא הייתה אישה זקנה

היא חיתה בעולם

שבעים וחמש שנה

 

בשנתה השבעים ושש

חשבה כי רב לה רב

זרקה עצמה לים

לטבוע בין גליו

 

-מאיר ויזלטיר-

להמשך השיר   

אישה זקנה מגיעה לקטע נידח במסילת רכבת. היא פורשת על הפסים מצעים, ומתכוונת לשכב שם עד שתגיע הרכבת. ילדה קטנה שרוצה לשלב אותה במשחקיה מפריעה לה. זוהי נקודת המוצא שלמחזה זה המקפל אבסורד אכזרי, ושיקוף של צדדים רבים בחיינו, וחוויות שכל אחד, המביט בגביש מזוקק זה יוכל למצוא בו את עצמו. יש כאן כניסה לטריטוריות של בקט וממשיכיו, ומצד שני יש במחזה משהו מאוד יהודי וישראלי.

 

צילום :ניקול דה קסטרו

השקר, כפי שאמר פעם אשכול נבו הוא שיקוף של האמת, והיצירה הזו מתבססת מצד אחד על חוויות של מנכ"ל התיאטרון, גיא כהן, מתקופת עבודתו באל"י ושל המחזאית, רותי אוסטרמן, שבביקוריה התכופים ביד ושם בנערותה נחשפה לתמונה של אם המשעשעת את ילדה רגע לפני ההוצאה להורג. אבל מיהי  האם ומיהי הבת? האם באופן מוזר שתי הנשים הללו הן אם ובת אולי הן המשך של זו וזו? שיקוף של זו את זו? גם הבחירה במוות בדריסת רכבת מתגלית כבחירה לא מקרית בכלל. זהו מחזה של פראבולות, בין אמת ושקר אהבה להכאבה, תום ורוע והדבר מתבטא בכך שמחינתי יש לו שני סופים הנעים בין מה שיהיה ומה שיכול היה להיות. להצגה זו יש חשיבות במיוחד בימים אלה ששאלת מעמד האישה והזהות הנשית נמצאים בלב הדיון הציבורי.

חסד-ענק-1.jpg

 התפאורה מינימליסטית, מסילת ברזל מעוותת, תחושב של מרחב. המשחק של שפרה מילשטיין, אימה של הדרמטורגית והבימאית דלית מילשטין, שאף שיחקה בהצגותיו הראשונות של חנוך לוין,  ושל יעל צוקר-גיל מצוין והקשר ביניהן כמו חוצה את הגבולות שבין משחק למציאות, ונותן ליצירה מימד רב גוני.

אני רואה בתיאטרון נוצר משהו אמיתי, נוגע ומחפש כל הזמן את הדרך לעשות אמנות אמיתית ומצפה בקוצר רוח להפקה הבאה.

ראו גם

פרטים על "חסד"

המחזאית רותי אוסטרמן על "חסד"

 מסע אל הרוע ואל החמלה :צבי גורן על "חסד"

תמונה מ"חסד ".צילום מאת ניקול דה קסטרו.

אודות יואב איתמר

כותב, משחק, מתרגם, מנחה, בעל חתול, מבשל, סובלני, סבלני, אומר הרבה ועושה הרבה. הבעלים של חבר לעט לעריכה, תרגום וליווי תהליך הכתיבה www.penpal.co.il בעל בלוג לנושאי כתיבה http://successful-writer.com/
הפוסט הזה פורסם בתאריך תיאטרון עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*