הספרון הוירטואלי -מתי שמואלוף

 

האם הפכו אותנו הסמארטפונים ואחיהם האלקטרוניים לעבדים מסוג חדש ובלתי ידוע עד כה?
מתי שמואלוף מהרהר בשאלה זאת
.

הספרון הוירטואלי

מאת מתי שמואלוף

לפני כשנתיים או פחות קיבלתי ספרון קטנטן ליומולדתי וקראתי בו על ההתמכרויות החדשות של העתיד הקרוב. בספרון ניטען כי מכשיר הבלקברי יהפוך למעין "תנ"ך" של התקופה החדשה. אנשים מכורים יקומו בבוקר ויקראו בו כבספר תפילה. אנשים יילכו במשך היום ויסתכלו בספר בכל עת, משום שהבשורה והברית החדשה נטענות בתוך האפליקציות שלו. עברה שנה. הספר צדק. הסמארטפון הוא הממד שבתוכו מתנהלים חיינו.

ידברו עוד בעתיד על מגוון האפליקציות שהם הרחובות של העיר הוירטואלית החדשה. יוסיפו על הממד הפוליטי, החברתי, הסוציו-אקונומי שמוביל מהפכות, באמצעות תקשורת בין הקהילות השונות ברחבי העולם ועל הירידה בכוח של הממשלות לשלוט על המידע. הבלוגים, אתרי החדשות מהלכים אימים על העיתונות המודפסת. אנשים כבר מתאהבים ונפרדים באמצעות הסמסים, המיילים שבתוך הסמארטפונים.

משהו אבד, ואיני נוסטלגי כלפיו. אבל חוויתי אותו בילדותי. זאת אינה קינה כלפי עבר אבוד. הורינו יכלו לראות את כניסת המחשב לחיינו וחלק מהם אפילו התרגלו לשפת הסמארטפונים. אבל קשה שלא לעצור את הריצה קדימה עם המכשירים, האפליקציות והקבלה הבלתי נמנעת של חוקי המשחק החדשים. האהבות שלנו, החברים הכי טובים, עמיתים לעבודה, משפחותינו, כולם מאבדים אט אט את היכולת להביט אחד בפנים של השני מבלי להציץ בכל רגע בסמארטפונים. נכון, איננו מביטים בעצמנו. אנו מתקיימים בתוך קהילות מקבילות. יושבים לארוחת ערב ומדברים בו זמנית עם חברים בטוויטר, או בפייסבוק או עונים לאימיליים. אבל פעם היינו כולנו מרוכזים בשולחן הארוחה והבטנו ממושכות בפני האחר. הזולתיות אבדה ואין דרך חזרה.

אם אוכל להתנבא אצביע דווקא על תהליך הפוך. העתיד צופן לנו חזרה מסודרת לסדר הישן. עוד לא מדברים על כך ברבים, אבל החופשות שיופנו לרבים מאיתנו יבטיחו עולם ללא אינטרנט בצורה מכוונת. נסע להירגע בלי יכולת תקשורת לרבים. נצא לחופשה לתוך מקומות מבודדים מאינטרנט. נירגע, נכתוב, נחשוב, נדבר, נאהב, ונביט אחד בשני ולא נצטרך להיות זמינים.

סמארטפונים עובדים סביב השעון והופכים את זמן הפנאי שלנו לזמן של עבודה. יש כאלו שמשקיעים מאמץ מרוכז להעלות את מספר המנויים, הלייקים, התגובות, השיתופים, הריטוויטים. ויש כאלו שמוצאים את עצמם עוצרים את הרכב רק כדי לענות לעוד מייל כשהם בדרך הביתה, או ביציאה עם החברה. אך מדוע הסכמנו לעבוד מסביב לשעון, מבלי שנקבל כסף. זאת משום שהקפיטליזם מצליח. הוא אינו עוצר בזמן שאנו מעניקים לעבודה. הוא ממשיך גם לזמן הפנאי שלנו. אני זוכר שעבדתי באינטל והתנגדתי ללכת לבילויים עם חברי לעבודה, במקומות שהחברה אירגנה. לא משום ששנאתי את החברה, אלא משום שרציתי את זמני הפרטי ולא רציתי להיבחן גם בו על ידי מנהליי. איך אני משתכר, איך אני נהנה וכד'. אך היום אין דרך חזרה. אולי הדור הבא יהיה חכם יותר וילמד לשים גבולות בין המרחב הפרטי ובין המרחב הציבורי.

התקופה החדשה של התקשורת הסלולרית בין האנשים עדיין לא הפכה למושג בהיר ונהיר לנו. ואולי בגלל אנו עדיין נכנעים לערפל הוירטואלי הזה.

טאבלטים, מצלמות וגם סמרטפון חדש של סוני

אודות מתי שמואלוף

מתי שמואלוף הוא עיתונאי ומשורר. עוסק בפעילות חברתית וממייסדי אירגון "גרילה תרבות ".
הפוסט הזה פורסם בתאריך תקשורת, תרבות, תרבות פופולרית עם התגים , . קישור קבוע.

3 תגובות על הספרון הוירטואלי -מתי שמואלוף

  1. פינגבאק: ברכה שנושבת מהעליון « המבוקש מס' 2

  2. פינגבאק: גאולה למכורים לקראק, לקוקאין, להירואין, לניקוטין ולאלכוהול « המבוקש מס' 2

  3. פינגבאק: גאולה למכורים לקראק, לקוקאין, להירואין, לניקוטין ולאלכוהול « המבוקש מס' 2

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*