תורת המשחקים של "סיגלית הנסיכה הלוחמת "

 

ד"ר אילנה שילה

 

 ניתוח  ספרותי של סיגלית הנסיכה הלוחמת מאת ריצ'ארד שילה ( הוצאת כתב , 2011)

(הושמע כהרצאה באירוע  השקת הספר)

יצירתיות היא תכונה מרתקת ונכספת. כולנו שואפים להיות יצירתיים, לברוא דברים יש מאין. כולנו תוהים על מקור היצירתיות ועל פשר היצירה: מאיין שאב האומן את  רעיונותיו, מה רצה המשורר לומר?

סוגיה זו העסיקה גם את פרויד, והוא נדרש לה  בחיבורו רב ההשפעה משנה 1908 "סופרים יצירתיים וחלומות בהקיץ"   (“Creative writers and day-dreaming”)  . אבי הפסיכואנליזה רואה ביצירתיות של האמן הבוגר המשך למשחקיות של הילד. עבור הילד משחק הוא עיסוק רציני, כיוון שבאמצעותו הוא יוצר מציאות חדשה, מספקת ומהנה. עם ההתבגרות רובינו משילים מעלינו את הנאת המשחק. אך כל מי שמכיר את הנפש האנושית, טוען פרויד, יודע שהאדם אינו מסוגל לוותר על סיפוק שחווה, והמבוגר ממיר לפיכך את משחקיות הילד בחלומות בהקיץ. כולנו שוגים בחלומות בהקיץ, אבל איננו חושפים אותם, מחשש לדחייה וגיחוך.  אולם שיגיונותיו  של האמן היוצר אינם מעוררים גיחוך. באמצעות כישרונו וההנאה האסטטית שהוא גורם לנו הוא משחד אותנו לחלוק את חלומותיו.

סיגלית הנסיכה הלוחמת מאשש את  התיזה של פרויד, בהיותו סיפור אגדה לילדים בוגרים בנפשם או למבוגרים אשר לא שכחו את נקודת מבטו של הילד. נראה שמשחקיות אינה מאפיינת רק את המחבר הבוגר, אשר כתב ספר לנוער, אלא גם את הגיבורה; משחקיות מהווה גם את נקודת המוצא של העלילה. בתחילת הסיפור סיגלית בת העשר היא בתו היחידה והאהובה של מלך קרקוניה הרחוקה. היא יפה וחכמה,  כיאה לגבורת אגדות, אך גם מפונקת וחובבת תעלולים. תעלול אחד שלה הוא נואל ואכזרי במיוחד ומהווה את נקודת הפתיחה של העלילה רבת הנפתולים.

ליום הולדתה השלושה עשר מקבלת סיגלית מתנה מארץ רחוקה – ספר שגיבורתו היא נערה ושמה אליסה. סיגלית מוקסמת מאליסה בארץ הפלאות וכאשר נפח עני, אשר נקרא לפרזל את סוסה, מעורר את מורת רוחה, היא פולטת מבלי לחשוב את הפקודה החביבה על מלכת הלבבות: "ערוף את ראשו!" ובממלכת קרקוניה, בדומה למקומות אחרים המוכרים לנו, החלטת השליט היא חוק מדינה, גם אם זהו חוק אווילי ביותר.

אולם סיגלית היא מוסרית ורחומה יותר ממרבית השליטים בני ימינו. היא מתחרטת מיד על פליטת הפה האומללה ומחפשת דרך לתקן אותה. והדרך היחידה לתקן אותה, לפי ספר החוקים של קרקוניה, היא לשאת את בן הנפח. מכאן מתפתח סיפור הרפתקאות מותח, מצחיק ורב תהפוכות, המתכתב, באורח מודע-לעצמו, עם מוסכמות מקובלות של סיפור האגדה ושל ז'אנרים אחרים, כגון מדע בדיוני.

משחקיות מאפיינת גם את המישור החוץ-טקסטאולי, את היחס בין הסופר לחומרים שלו. עלילת הספר משקפת את עלילת "היפהפייה הנרדמת," אולם בהיפוך תפקידים מגדרי: בספרו של שילה, היפהפה הנרדם  הוא הנער והנסיכה היא זו המצילה אותו, באמצעות נשיקה במקום מוצנע בגופו אשר נפגע על ידי חץ מורעל. סיגלית מתכתב גם עם אגדות אחרות, ובאותה רוח הומוריסטית: הזאב הרע מ"כיפה אדומה" מופיע כאן כנמושה, הצפרדע אינו הופך לנסיך אלא הנסיך המרושע הופך לצפרדע, הקוסם הכול-יכול מתכווץ למימדים של קשיש זערורי וחסר ישע. גם מאפיינים פוסט מודרניים אינם נעדרים מהעלילה: גבולות המציאות והבדיון מטשטשים כאשר הסופר מבקר בעולמה של סיגלית ומסביר לגיבורה הסקרנית ותאבת הדעת על קיומם של עולמות מקבילים.

אגדות ילדים מציבות דמויות חד ממדיות: הזאב הרע הוא רע מאוד, וסינדרלה המסכנה היא מסכנה מאוד. ספרו של שילה שואב ממאגר הנרטיבים והדמויות של סיפורי אגדה, אבל כפי שכבר נאמר, הוא חוצה ז'אנרים. סיגלית אינה הדמות הסטריאוטיפית של נסיכה מהאגדות, וגם לא היפוכה המוחלט. היא דמות "עגולה", מלאת סתירות,  מעוררת התפעלות אך גם מעצבנת; כאילה הם גם כל חבריה למסע, החל בכלב רוטי וכלה בסוסה הצח שלג. לאספקט הריאליסטי תורמים גם האיורים הצבעוניים, רבי הקסם ועזי ההבעה אשר מקבעים בתודעתנו את הדמויות כפי שהמחבר – שהוא גם המאייר – צייר אותן.   

ניתן אולי לראות בסיגלית את אחותה הצעירה של גבורה בדיונית אחרת – ליסבת סלאנדר, הנערה עם קעקוע דרקון. כמו ליסבת, גם סיגלית היא דעתנית, אמיצה, בעלת עקרונות ולעיתים מאוד אלימה. נערה עם קעקוע דרקון הוא הראשון מבין טרילוגיית ספרים אשר יוצרה, הסופר השוודי סטיג לארסן, העניק לה את השם  "גברים ששונאים נשים." וגברים ששונאים נשים אינם חיים רק בשוודיה.

"משחק אינו ההפך מרצינות," כתב פרויד, "הוא ההפך ממציאות." ובישראל של היום, המשחקיות של סיגלית הנסיכה הלוחמת מציבה אלטרנטיבה בדיונית שהיא יותר שפויה מהמציאות.    

נ.ב. הקוראים הבחינו בוודאי ששם משפחתה של כותבת רשימה זו זהה לשמו של המחבר. נכון, אני אשתו של ריצ'ארד; אבל אני גם חוקרת ספרות. אינכם חייבים להאמין לי. תקראו את סיגלית ותשפטו בעצמכם.         

ראו גם על "סיגלית הנסיכה הלוחמת "

העולמות הפנטסטיים שלריצ'רד שילה

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ספרות ילדים, פנטזיה עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*