"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני": יצירתם של ברכט ו-ווייל וקישורה למאה ה-21

בימים אלה מעלה האופרה הישראלית את המחזה: "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני". הגדרתו בתוכנית האופרה מציגה יצירה על מהגרים נודדים, המחליטים להקים עיר חדשה באמריקה בתקופת הבהלה לזהב ומגלים כי רעיון זה אינו פשוט. תאוות הבצע מעבירה אותם על דעתם, בשל הזהב והרצון לחיות חיי מותרות.

בשלהי שנות העשרים (1930), כתבו צמד היוצרים קורט ווייל וברטולד ברכט את המחזה הקברטי. צמד זה עסק בכתיבת יצירות בעלות אופי זה, שאפיינו את שנות העשרים והשנים אשר קדמו לעליית הנאצים בגרמניה. היצירה מוסיקלית עסקה בעיר פועלים אמריקנית דרומית ובחיי העמלים הגרים בה. כמיטב מסורת הקברט מוצגים בה: לשון קשה, משחק תהומני (ההולך על הקצה) וסצנות לא מוסריות בעליל. המטרה הייתה להראות את הנמיכות המאפיינת את עולם המהגרים החדשים, בעיר הפועלים הדרומית. ניהיליזם (חוסר נורמות וערכים) זה שאפיין את חייהם, השפיע על כל ממד ואספקט בהתנהלותם.

מבין השירים ביצירה נודע "שיר אלבאמה". המוטו הכללי הבא לידי ביטוי טוען, כי באם לא יבואו לידי ביטוי תאוות האדם, אזי עליו לשאת במחיר חייו. סוגית היקלעותו של האדם למצב תחתי זה, היא קשה ומטרידה. מטרידה עוד יותר השאלה, כיצד יוצאים ממנו עת בה האדם נמצא בסיטואציה מתמשכת מעין זו?

בשנת 1974, הועלה ערב משירי ברכט שנקרא "ההנאות הקטנות שבחיים". ערב זה היה בבימויו של צדי צרפתי ובכיכובם של יוסי פולק ובני אמדורסקי מן הדודאים (שבימים אלה מלאו 18 שנים לפטירתו), בו הופיעה בנוסף מירי אלוני. הערב הציג קולאז' מיצירותיהם של ברכט ווייל ואף הוצג בטלביזיה הישראלית בשנה זו. במאי הטלביזיה ועובדי האולפן, שחזרו במדויק את אווירת הקברטים הברלינאית.

במדינת ישראל בעשור השני של המאה העשרים ואחת, בחרה האופרה הישראלית להעלות את המחזה בגרסא מחודשת. הגרסה הראשונה שהועלתה באופרה הישראלית, היתה בשנת 1987. לכאורה, נשאלת השאלה מה בין שנות העשרים ברפובליקת וויימאר הנהנתנית ומדינת ישראל כיום? הקו המקביל מסוכן לחשיבה ומוביל לקונוטציות שליליות. האם הכוונה להביא לידיעת הקהל את טבעו הבסיסי של האדם? האם הדבר קשור למחאה החברתית ומראה כיצד נוהים אחרי הכסף ולמה הוא מוביל? יש לזכור כי ניהיליזם אינו נחלתנו, למרות קיומן של תופעות שוללניות רבות. ישנם עשבים שוטים אך גם ממדים חיוביים בקיומנו בימים אלה. האומנות תפקידה לחנך או לבקר, יש לספוג את הביקורת ולחשוב מה מטרתה. יתרונה הוא בהתאמתה למקום וזמן מסוימים.

קישורים:

אוסף המופע "ההנאות הקטנות שבחיים" בהוצאה מחודשת משנת 2008, האנציקלופדיה המוסיקלית "מומה", בערך מירי אלוני.

המחזה באתר האופרה הישראלית:

אודות ברק בוקס

ברק בוקס הוא חוקר מתחום מדע-המדינה ותקשורת פוליטית. שמש בתפקידים מגוונים בחוג למדע-המדינה, בתכנית לדיפלומטיה, באגף הכספים וברשות המחקר באוניברסיטת תל-אביב, כמו גם באוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2003 מונה כפרוייקטור מטעם אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה לחקר מדיניות בטחון ובמסגרת זו נטל חלק בפרסומים בנושא.כיום ברק הוא דוקטורנט למדע-המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תיאטרון עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*