חסמבה -ספרי היהלום יְקוּם תַּרְבּוּת

יגאעל מוסינזון .צייר מ. אריה

חסמבה -ספרי היהלום

מאת אלי אשד

הופיע בגירסה מקוצרת בז'ורנאל –מעריב 2-1 2012 .תחת השם "הארי פוטר תיזהר" ע' 6-7.

מאה וחמישים אלף ,זה מספר העותקים ,המרשים יש לאמר ,שנמכרו בשנה החולפת מספרי "חסמבה "שהוציאה לאור ידיעות ספרים מחדש. מסתבר שגם בעידן הפייסבוקי נטול מנדט בריטי הקוראים הצעירים בישראל להוטים לעקוב אחר חבורת הקוראים של יגאל מוסינזון שנאבקה באויבי המדינה ובעולם הפשע. משפחת מוסינזון בעלי הזכויות על הספרים אף קיבלו ב-25.12 מהוצאת ידיעות תעודת יהלום על מכירות עשרת הספרים הראשונים בסדרת ספרי "חסמב"ה.ההצלחה הזאת אינה מובנת מאליה .לפני עשור הוציאה כינרת לאור את חמשת הספרים הראשונים בסדרה ,אך המכירות היו אכזבה גדולה.בלי קסמים ובלי צנזורה הצליחה ההוצאה המחודשת של ספרי חסמבה לסחוף את הקוראים הצעירים בישראל.

כך זה קרה.

מבה חוזרת. חבורת הנעריים גיבורי סדרת ספרים של יגאל מוסינזון שנאבקה באויבי המדינה ובעולם הפשע לאורך 45 שנה ב- 44 כרכים ( בשתי חבורות שונות ) חוזרת במהדורה החדשה של עשרת הכרכים המקוריים של יגאל מוסינזון שיוצאת לאור בהוצאת ידיעות אחרונות וזוכה להצלחה עצומה.אולי אפילו בלתי צפויה.במשך כמה דורות, מסוף שנות הארבעים ועד אמצע שנות התשעים, ( ויש הטוענים ,עד בכלל ) הגיבורים הגדולים מכולם עבור אלפי ילדים במדינת ישראל, היו שתי קבוצות ילדים בבית ספר יסודי, גיבורי שני דורות של סדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון.

בסך הכול יצאו לאור 44 ספרים בסדרה זו במשך 35 שנה (1994-1950), ועל כך יש להוסיף חמישה ספרים נפרדים, המיועדים לילדים קטנים יותר. על-פי הסדרה הופקו כמה וכמה הצגות ילדים ושני סרטי קולנוע, , ב1998 אף הופק מחזמר על-פי שני הספרים הראשונים בסדרה. 'חסמבה' הפכה לחלק בלתי-נפרד מהגנאולוגיה של התרבות הישראלית ובו כיכבו שני הכוכבים הלוהטים דאז אקי אבני וסנדי בר.

והשנה הוקרנה לראשונה סדרת טלוויזיה שתיעדה את הדור השלישי של החסמבאים במאבק נגד דור חדש של אויביהם ,בני משפחת זורקין. מפיקת הסדרה רנן מוסינזון מבטיחה ,תהיה עונה נוספת.

מקום המפגש הקבוע של החבורה הוא המערה הסודית, המערה החשמלית מפקדתם המלאה ובמכשירים משוכללים של החסמבאים הממוקמת אי שם בסלעים ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב.מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.לאורך השנים היו ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ( כן גם אני בינהם) .

החיפושים שלי אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים וכל מי שחיפש את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא באנשים מבוגרים ואף זקנים שהיו ניגשים ומציעים לו הצעות מגונות..

עם זאת לימים גיליתי בניגוד לכל מה שנהוג לחשוב הייתה מערה חשמלית "אמיתית " מערתו של מקס. היא הייתה קיימת בשנות השלושים והארבעים במדרון הכורכר מגן העצמאות, לכיוון הים כמובן , באיזור שהיום הוא מתחת לאנדרטה לזכר הטייסים. מקס אדם בעל עבר מיסתורי מאוסטריה בעל כישורים טכניים הקים בה גנרטור שסיפק לו חשמל מרוחות הים וכך הייתה זאת מערה חשמלית "אמיתית " שהייתה מוכרת לכל ילד בחוף תל אביב בשנות הארבעים מקס עצמו נתפס בידי הרשויות שהיו מעוניינות להרחיק טיפוסים חשודים מאיזור המלון הנבנה. בונה המערה החשמלית סיים את חייו כמשוגע בבית החולים "אברבנאל ". המערה החשמלית שלו הושמדה בידי הרשויות. בעת בניית מלון הילטון.ומשום כך אי אפשר למצוא אותה היום.אלא אם כן יקום איזה יזם שישחזר אותה כאתר תיירות.נוסח העלילה של סיפורי 'חסמבה' קבוע תמיד: חבורת ילדים אמיצים ובעלי כישורים מגוונים, בעלי אידיאולוגיה ציונית נחושה, חבורת 'חסמבה' ('חבורת סוד מוחלט בהחלט'), נחלצת לעזרת כוחות החוק והסדר (המשטרה, הצבא ושירות הביטחון) במאבקם נגד כוחות הרשע למיניהם, סוכני אויב המאיימים על המדינה, או כנופיית פושעים. הם עומדים בפני מצבים מסוכנים ביותר, אך בזכות היותם ילדים אמיצי לב ורבי-תושייה, הם מצליחים במקום שהבוגרים נכשלים, מסכלים את המזימה הנפשעת, ומחזירים את הסדר על כנו.

חסמבה הופיעה רק לאחרונה על המסך הקטן כסדרת טלוויזיה שכתב דרור נובלמן והפיקה רנן ביתו של מוסינזון , ושתיארה את עלילותיהם של גיבורי חסמבה הוותיקים כאנשים מבוגרים בימינו ביחד עם חבורת חסמבה חדשה. והיא גם החזירה ליקום החסמבאי את השחקן זאב רווח שהתפרסם הודות לתפקיד של הארכי-אוייב של החסמבאים"אלימלך זורקין " בסרט משנות השבעים "חסמבה וילדי ההפקר ". הוא חזר בתפקיד זורקין גם בסדרה משנות האלפיים ביחד עם בן ובת מרושעים כמוהו.

אבל בסדרה אם כי הופקה בידי ביתו של יגאל מוסינזון לא נשאר הרבה מהרוח המקורית של ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון . הסדרה הותאמה במכוון עבור הנוער של ראשית מאה ה-21 זה שאינו מתעניין כל כך בלחימה בפשע ומתעניין יותר בגלישה במחשב .זה שאדיש לחלוטין לעולם הידע ומתעניין יותר ב"מגניבות ".והחסמבאים הצעירים בסדרה נראו בהתאם.

לא כך בספרים בהוצאת "ידיעות" .הם יוצאים באור בדיוק כפי שכתב אותם יגאל מוסינזון .

לפני עשר שנים ב-2001 הוציאה הוצאת "כינרת " לאור את חמשת הספרים הראשונים בסדרה. אך עשו זאת עם שינויים שכמוהם כצנזורה של ביטויים לא מ'קובלים " כיום.דוגמאות : בגירסה המקורית של "חסמבה ושודדי הסוסים " הספר השלישי בסדרה ניתן למצוא את המשפט הזה , תמיד אמרתי שילדות אינו יודעות לשמור סוד, רטן הג'ינג'י" – כך במקור, כשרחל מקיבוץ רגבים מנסה להסביר למה היא וחבריה זקוקים לסיוע חסמבאי בהול. ובנוסח של הוצאת "כינרת " המשפט האנטי פמיניסטי צונזר.באותו הספר יש קטע על מנשה (התימני) שחוזר למערה שבקיבוץ כשהוא מחופש, במקור כתוב, "ערבי ניצב בפתח המקלט. הערבי שלף אקדח וצווח בקול גדול", אנשי הוצאת "כינרת " הקפידו למחוק את המילה "ערבי ". בטקסט כתוב "שודד" בלבד. ללמדך שיש להימנע מסטריאוטיפים כנגד ערבים ולהציגם כשודדים.

רימונדה דינור הייתה העורכת בהוצאת "כינרת "לספרי חסמבה " שיצאו לאור "מתוקנים " בשנת 2001 :

אלי :מדוע החלטתם אז לשנות ולמחוק מילים ומונחים שונים מהטקסטים ?

:רימונדה דינור נזכרת : :אני לא בטוחה שהשינויים היו דווקא מסיבות של "קורקטיות ". ההנחיות שקיבלנו אז היו להתאים את הספרים לשפה יותר עדכנית .אני בהחלט חושבת שילדים היום יתקשו מאוד לקרוא את ספרי "חסמבה" בלשון המקורית ,ומונחים שונים פשוט לא יהיו ברורים להם.רנן מוסינזון אישרה את כל השינויים האלו .שמע מילים כמו "ערבוש " למשל ,ילדים היום אפילו לא יבינו מה זה. השינויים שעשינו אז היו "קוסמטיים " בעיקר . הם היו בשלושה תחומים מילים קשות למשל "הבוז לך " ולמשל במשפטים כמו זיעה קרה עלתה בכל יצורי גווי ". "בנקל " הפך ל" בקלות" "שקוע בשרעפים", הפך ל"שקוע במחשבות ""חמישה רגעים " ל"חמש דקות " "פת שחרית " הפכה ל"ארוחת בוקר". וגם עדכנתי ביטויים כמו "הבוז לך " "בן בליעל" ודומיהם.מאידך את "בית האסורים " ב"חסמבה בבית האסורים " לא שיניתי בהתייעצות עם רנן מוסינזון שעבדה איתי מאוד צמוד כי לכלא ולבית אסורים יש קונוטציה קצת שונה וגם האווירה אחרת".

סוג שני היה בעניינים פמיניסטיים. למשל במשפטים כמו "אמא של ירון פינתה את השולחן בעזרת תמר ושולמית ". נראה לי לא מתאים שרק בנות יעסקו בעבודות הבית. היה גם משפט מקומם מאוד של עוז בספר הראשון י "שאין זה ראוי שילדה תהיה סגן מפקד הילדים יסרבו לשמוע לה" אבל השארתי אותו משום שהתשובה ניתנת בטקסט עצמו תמר הזכירה לו אז את חנה סנש ודבורה דרקסלר .היו אולי שלושה או ארבע שינויים כאלה.

עוד שינוי שרנן מוסינזון דרשה היה שבכל מקום שהופיעה דמות הערבי , נתייחס בזהירות. אין צורך לכתוב "הערבי הרע " מספיק לכתוב "האיש הרע " כי אם הוא רע אז זה מפני שהוא רע ולא מפני שהוא ערבי ואין צורך להדביק תוויות וסטריאוטיפים".

סוג שלישי היה של תוספות מידע על פרטים שהיום לא מוכרים כמו "הבית האדום" שהסברתי מהו. מאידך קיצרנו מידע אנציקלופדי שמוסינזון עצמו סיפק לשם השכלת הנוער. והיה באורך מוגזם יגאל מוסינזון מאוד דאג להשכיל את הנוער אז הוא שם בפי הגיבורים נאומים על שבעת נפלאות העולם או אגדות על יפו או המצאת הראדאר.קיצרתי מאוד את הנאומים האלה .אבל לאחר כל השינויים אני יכולה לאמר שלא נעשה שינוי מהותי .לא הייתה במהדורה שערכתי שום משפט שלם שאת כולו כתבתי מחדש .הייתה מילה פה ,מילה שם,לפעמים שתי מילים במשפט ,אבל לא הוספתי דבר ,לכל היותר השמטתי קצת.

היו ביקורות על שדיללנו את השפה העשירה. אבל לדעתי יגאל מוסינזון שהיה אדם מודרני מאוד היה מכניס את השינויים האלו בעצמו אם היה חי היום . .

המהדורה העדכנית הזאת אכן לביקורות קשות ביותר .רון מייברג כתב עליה ב"סוף שבוע " של מעריב:

"שום דבר מהדברים הטובים ( או הרעים ) שהנחילה לנו חסמב"ה. אינו מתקרב לרשעות המגמתית שהולידה את רעיון העוועים שכיבוס הספרים ממונחים מיושנים וארכאיים ,הצערתה של השפה והניסיון לעדכן אותה מבלי לפגוע בעלילתה ובהיגדה המוגבל ,יגרום לילדים יצירי הפוסט מילניום לקרוא על אלימלך זורקים והומר עובריהן. הרעיון הזה נואל מכיוון שאם חלילה יעלה יפה –המדד היחיד הינו כספי בלבד,הרי שיהיה קשה למצוא את הגיבורים ..שיעמדו בדרכם של מכבסות הספרים שיוקמו במקומותינו. מדוע שלא נכבס בהזדמנות חגיגית זאת את "חבורה שכזאת " של פוצו את ספריו של ראובן קריץ ,את שפתו הקשה מנשוא של ש"י עגנון " את ספריו הרבים תחת פסבדונים שונים של שרגא גםני…

אלמלא חשבו המכבסים החמדנים שחסמבה אינה נכס צאן ברזל שאין לגעת בו ,או להזיז בו פסיק ,וכי העילה הקולחת היא עיקרה ולא השפה ,הם לא היו נוגעים בה. גם הסכמתה של שמפחת מוסינזון לניקוי היבש של ספרי האב אינה מפילה אותי על ישבני .אם היה בא משיהו אל יורשי עזבונו של הצייר יוסף זריצקי והיה מציע להוסיף יותר צבע או להפוך את הציור לפיגורטיבי וקומוניקטיבי יותר בהבטחה שהשינוי יניב הכנסה של מליונים ספק אם היה עומד מי מהם בפני הפיתוי. למה לשקר ,בעבור מליון דולאר על השולחן אני מוכן לכתוב כמו אודטה שוורץ .

אינני יכול לקבוע בפסקנות שרעיון קלוקל כזה יכול לבוא לעולם רק בארץ כה מכובסת מערכי תרבות כישראל .אבל איפה שהיה אמור לקום קול צעקה גדול ,למרות שמוסינזון לא היה סופר גדול ,על פי כל קנה מידה ניצבים כולם מהצד לראות אם התעלול הנחות הזה יעלה יפה. יש לי חדשות בשבילכם ,כיבוסה של חסמבה ועדכונה –האם תהפוך המערה החשמלית למרתפו של מגדל "היי טק" לא הולכים להגביר את תפוצתה אפילו לא בספר אחד."

אליי :הספרים נמכרו היטב ?

תמי פרמונט עורכת נוספת של הסדרה בהוצאת כינרת מדווחת : .בכלל לא. המכירות היו אכזבה גדולה אחרי חמישה כרכים החלטנו שהפרויקט לא מצדיק את עצמו והפסקנו אותו. בהחלט ציפינו למכירות גדולות יותר ממשהו כמו "חסמבה".

יפעת הראבן העורכת האחראית על הספרים בהוצאת ידיעות אחרונות מדווחת :

העשירייה הראשונה של ספרי חסמבה שיצאה לאור מחדש בידיעות ספרים (החמישייה הראשונה יצאה בנובמבר 2010 והשנייה באפריל 2011) זכתה להצלחה גדולה ונמכרו יותר מ-150,000 עותקים מכלל ספרי העשירייה.

אלי איך את מסבירה את ההצלחה הנמשכת הזאת ?

הראבן לדעתי הסיבה להצלחת הספרים כיום, כשישים שנה לאחר צאתם לאור לראשונה, היא החיוּת הגדולה של העלילה ושל הדמויות, שמצליחה לשמר את הרלוונטיות של הספרים עד היום. חבורת ילדים שנלחמים בנציגי רוע למיניהם (סוכני רשע, פושעים, נוכלים ושאר נבלים) ועושה זאת כנגד כל הסיכויים, בחשאי ועל פי המתכונת החביבה עלינו כאן במיוחד – מעטים מול רבים, אפרופו חנוכה ועלילות גבורה – מצליחה לרתק את ילדי שנות החמישים והשישים כמו את ילדי שנות האלפיים. וכאן יש הישג אדיר שאת כולו יש לזקוף לזכות כישרונו החי של יגאל מוסינזון

אלי : ויש הבדלים בין ספרי החסמבה שלכם ובין מהדורות קודמות ?

הראבן :האמת היא שאין שום הבדלים ,אנחנו הוצאנו את הספרים האלו עם אותו טקסט בדיוק כמו המהדורות מקוריות ככתבן וכלשונן .ותדע שבעניין הזה היה ויכוח .משום שמהדורה קודמת של ספרי הסדרה שיצאה לאור בהוצאת כינרת ,הם לקחו לעצמם את החרות להתערב בכתוב ו"לשפץ את הטקסט " ולהפוך אותו ליותר "פוליטיקלי קורקט " והוציאו משם כל מיני ביטויים שכיום מעוררים אי נוחות ,ביטויים שמבטאים זילזול בערבים , כל ההתייחסויות למנשה כ"תימני " שהיום הן כבר לא קבילות .

ההחלטה שלנו היתה להוציא את הספרים ככתבם וכלשונם. זוהי יצירה המבטאת את יוצרה ואת התקופה שבה נכתבה, ומתוך שכך, לא ראינו לנו הזכות והחובה להתערב בתכניה. מדובר ביצירה היסטורית בעלת מקום חשוב בגוף היצירה העברית בכלל ולילדים בפרט, וחשוב היה לנו להגיש אותה לציבור הקוראים כיום, כשישים שנה לאחר צאתה לאור לראשונה.

במהדורה שלנו הקפדנו להוציא הספרים כלשונם כפי שהיו משום שהיה לנו מאוד חשוב לא לגהץ וליפות שום דבר ולהביא את הטקסט כפי שהיה . אני רואה את עצמי כ"רסטורטור" המטפל בספרי "קלאסיקה " וחסמבה הם "קלאסיקה " ללא כל ספק גם האיורים המקוריים משוחזרים בדיוק כפי שהיו במקור. ההתערבות היחידה שלנו בטקסטים הייתה הכנסת פירושים למילים שאולי כבר לא יהיו מובנות לילדים היום .אבל זה בהחלט הכל .מילים כמו "בלוף" "בן בליעל " ואחרות מסוג זה.

. שירה ילדה בת 13 מרעננה קראה כמה מספרי הסדרה וחיוותה עליהם את דעתה :

שירה:הספרים הם מעניינים אבל מיושנים .אבל הרי זה העניין לא?אני יכולה לאמר לך שהפריע לי מאוד שתמר היפה שהיא סגנית המפקד לא עושה שום דבר.רק הבנים עושים שם הכל והבנות נשארות בצד מודרות.

אלי : הפריע לך היחס לערבים ?

שירה :בכלל לא .יש שם ערבים טובים ויש ערבים רעים,כמו במציאות .הרי יש ערבים אכולי שנאה לישראל שרוצים להשמיד אותנו ,תסתכל בתוצאות הבחירות במצרים.

"אלי "והיחס לתימנים?

שירה : זה באמת מפריע ומעליב שקוראים למנשה כל הזמן "מנשה התימני " הוא הרי ילד שנולד בארץ.זה כמו שיקראו לחברה שלי שבאה מרוסיה "הרוסיה " כל הזמן היא הייתה נעלבת מאוד.אני הייתי מוחקת את זה .הביטוי הרי גם לא תורם דבר לדמות של מנשה.

אלי : את בסביבה שלך ברעננה מכירה חבורות ילדים כמו "חסמבה "?

שירה : היום כל הילדים מחוץ לבית הספר נפגשים רק בפייסבוק . אני באמת לא חושבת שהילדים בסביבה שלי יהיו מסוגלים לצאת למסעות מפרכים במו החסמבאים .והכושר הגופני של רובם הוא לא מי יודע מה. בעניין הזה יש לחברים שלי מה ללמוד מהחסמבאים.

אלי : לאור ההצלחה הגדולה האם אם מתכוונים להמשיך להוציא לאור ספרי חסמבה ?

הראבן :ככל הנראה כן .אנחנו בהחלט שוקלים ברצינות להוציא לפחות עוד "נאגלה" אחת של שישה ספרים ,אלו הם ששת הספרים שמסיימים את הסדרה הראשונה על חסמבה זאת שבה מככבים ירון זהבי וחבריו. אם ההצלחה תימשך נוציא את כל שאר 33 הספרים הנוספים העוסקים בחבורת חסמבה השנייה בראשות יואב צור. .

אלי בטלוויזיה הוקרנה לאחרונה סדרה המתארת את עלילות חסמבה חדשה האם עלה בדעתכם לפרסם ספרים חדשים על עלילות חסמבאים מודרנים בראשית המאה ה-21?

הראבן :אם ההצלחה תימשך כפי שהיא עכשיו אז זה בהחלט לא בלתי אפשרי וזה בהחלט יהיה רעיון שמן הראוי יהיה לשקול אותו כמובן בשיתוף פעולה עם בעלי הזכויות כמובן מוסינזון נפטר נזדקק לסופרים חדשים וצעירים שמחוברים לנוער העכשווי .

אלי :את יכולה לזרוק שמות של סופרים שיכולים לכתוב חסמבות מודרניות כאלו ?

הראבן : אורה מורג שכותבת עבורנו ספרי הרפתקאות על חבורות בימי קום המדינה בהחלט יכולה לדעתי לכתוב ספרים טובים על חסמבה הישנה וגם על חסמבה חדשה. יש לנו סופר צעיר ומוכשר בשם יובל אלבשן משפטן שפירסם אצלנו ספר בשם " רומן הנוער "סִיפּוּ – סיפור לא גמור" הוא לדעתי בהחלט יכול לכתוב ספרי חסמבה חדשים. אני יכולה לתת עוד שמות.אבל צריך לחכות שיבשילו התנאים . בכל אופן לדעתי בהחלט יש מקום לחבורת חסמבה שתמשיך את מורשתו של מוסינזון אל המאה ה-21.

×—×¡×ž×‘×”