המלך שירד מגדולתו -חיים מזר

 

איש התקשורת ירון לונדון התפרסם כיוצר בראש ובראשונה ומעל הכל כמחבר פיזמונים.מהם ידועים מאוד כמו "מרדף " ו"אליעזר בן יהודה" .

חיים מזר סקר את פזמוניו השונים של לונדון לראות אם יש בהם משהו גם מעבר לאמירה פזמונאית רגילה ולמילים המנוסחות היטב.   הוא מצא אחד כזה."המלך הגולה " המבוסס על עלילת המחזה הידוע של ניסים אלוני "הנסיכה האמריקאית ". מחזה שבו כיכב הזמר של השיר יוסי בנאי .  

 

תמונה מ"הנסיכה האמריקאית ".

המלך הגולה

מילים: ירון לונדון

לחן: מרטין מוסקוביץ'

שר יוסי בנאי

המלך הגולה

הוא נער מעלית

עולה,יורד,עולה

אדיב מאוד דובר אנגלית

מקסים את כל התיירים

האוהבים לשים מטבע

באחד מן הכיסים שבמדיו

והמדים מאוד דומים

לאלה שלבש בתמרוני הסתיו.

 

עולה,יורד,עולה

המלך הגולה

ולמה יקונן על עברו

תודה לאל שהוא תלוי במעלית

ולא תלוי בצווארו,

ולא תלוי בצווארו.

 

המלך הגולה

כעת הוא בן תמותה

אוהב,רעב,חולה

והאמת לאמיתה

שטוב להיות כמו כל אחד

לשאוב וגם לחצוב במצח מקומט

רטוב מדאגות

וכשתבוא ההפסקה

יאכל הוא לחם קר

במקום לזלול עוגות.

 

עולה,יורד,עולה…

 

 

המלך הגולה

יורד עד למרתף

ואז לגג עולה

בזכרונות הוא מתעטף

ניצב ליד המעקים

מביט במעמקים רואה את הבריות

כמו חגבים בקצה רגליו

ואז המלך הגולה

חוזר למעלית

ושב להרגליו

 

 

עולה,יורד,עולה

המלך שירד מגדולתו :

                                                  חיים מזר

מה קורה לשליט שנאלץ לעזוב את תפקידו בשל שינויים פוליטיים, לברוח מארצו ולחיות בניכר הרחק ממקום הולדתו. אם שפר עליו גורלו וצבר הון, ובדרך כלל צבירת הון זו לא נעשית בדרכים כשרות, הוא יוכל לחיות את שארית חייו ברגיעה בלי להיות טרוד בניהול מדינה גם אם דרכו מושחתת. אבל  אם הוא נאלץ להשאיר מאחור את כל רכושו וכל שנשאר לו הוא הבגדים אותם הוא לובש ביום הבריחה, מצבו עגום ביותר. זה מקרה קלסי של נפילה מאיגרא רמה לבירא עימקא. זהו המקרה המתואר בשירו של ירון לונדון "המלך הגולה".

מקרה של מלך שנפל לתהום תחתיות. אם לנקוט לשון המעטה, לא שפר עליו גורלו. הוא הפך לנער מעלית. שכרו נמוך וכל שנשאר לו הוא לסמוך על רצונם הטוב של משתמשי המעלית. ירצו יתנו לו תשר. לא ירצו לא יתנו. הרכוש היחידי שנשאר לו הוא ידיעתו את השפה האנגלית והזכרונות המתוקים מעברו. זכרונות   שיש בהם הרבה מרירות. היו לו מעמד, שררה,ממון רב ותענוגות שיותר לא יחזרו. הדבר היחידי שמזכיר לו את מעמדו הרם הוא המדים שהוא לובש הדומים למדי השרד, כאשר היה כל יכול וצבא המדינה היה תחת מרותו. ממרום מעמדו, המוני העם נראו לו כפעוטי ערך כפי שנרמז בבית השלישי "מביט במעמקים רואה את הבריות/כמו חגבים בקצה רגליו"

מלך זה למרות מצבו העגום יודע כי בעצם מעמדו שפר עליו. היה זה מרחק פסיעה בין חיים למוות כאשר ברח מארצו כפי שנאמר בפזמון החוזר בסרקזם מקברי " תודה לאל שהוא תלוי במעלית/ ולא תלוי בצווארו". ומה הוא אוכל? לחם קר ולא עוגות. רחוק מאוד מהארוחות הדשנות שהיה מורגל בהם.  שתי השורות האחרונות הן פארפראזה על מה שאמרה מרי אנטואנט  כאשר דיווחו לה כי להמוני העם אין לחם ותשובתה היתה שיאכלו עוגות. רק שבמקרה זה המצב הוא הפוך. קודם היו עוגות ועכשיו לחם, מה שכמעט לא היה להמוני העם ערב המהפכה הצרפתית.

ראו גם

ירון לונדון נגד ירון זהבי

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פזמונים עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*