במלאת שלושים יום לפטירתו של אבי אליאס – שרשרת מכתבים למשורר

התנצלות לאבי אליאס

"לא ידעתי שאבי הלך אלא זמן מה לאחר שזה קרה.
אני מתנצל לפניך, אבי.
על צד האמת אני מוסיף התנצלות להתנצלות, שכן לא עלה בידי להתוודע לאבי כשעדיין היה בחיים.  הוא היה צעיר ממני בשנים רבות, אך זה לא מנע בעדנו מלהיפתח איש אל שירי רעהו.  רציתי להכירו.
לכאורה אין קל מזה, אך כבד תנועה אנוכי ותכנון פגישות אינו עולה לי בקלות.
בפעם האחרונה כמעט-כמעט צלצלתי אליו, אבל נפלתי על גבי.  למזלי לא שברתי דבר, אך כשחזרתי לעצמי, כבר היה מאוחר מדי להתקשר.
אני מבין שאבי פרסם שישה ספרי שירה בחייו והכין כתב יד נוסף לפרסום.
יש לנו הרבה משוררים – צעירים, קשישים, זקנים.  יש בהם מרבי רעש – ולפעמים קרובות מדי הרעש בא על חשבון הכישרון – ויש נחבאים אל הכלים.
אבי, כך נדמה לי, היה משורר שקט.  הוא כתב בשקט ופרסם בשקט ושיריו הגיעו לקוראים הקשובים להם בלי לנפץ שמשות.
באחד משיריו כתב: "על חטא שהתחטאתי במלים והחטאתי את קריאת האהבה".
הנה, אבי היטיב לאתר את אחד החטאים הראשונים של השירה.  ומתוך שקלע אל המטרה בזיהוי הכישלון האפשרי הרובץ לפתחו של היוצר, ידע אל נכון עד מה חייב הפייטן להיזהר לבל "יפספס" .  הוא היה נקי מהיבריס.  אין רבים כמוהו.
"
משה דור

צילום: ענת מוסברג

מכתב למשורר

"אהבתי את אבי בכל לבי. זו הייתה אהבה פשוטה, שכן אבי היה אדם פשוט.
כיום נדמה כי מרבית האנשים שכחו מה פירוש הדבר להיות פשוטים, להיות פשוט – אין זה דבר שכיח. זה מה שיש לי לומר לך, אבי. אהבתיך והיית לי אח גדול, שקט, חומל. בזיכרוני עולים עתה רגעים יפים. אני ואתה. רן יגיל. בנך שחר. אתי זוגתך.
איך צחקנו אז. אתי, שערה התבדר ברוח. רן אחז בכובעו, לבל יישמט ארצה. עוברי אורח אחדים היו ניגשו לעברנו, אולם באותה שעה, היינו כמעין מעגל סגור. חברים שמוצאים כוח איש ברעהו. משפחה.
אני מקווה שאתה נח שם למעלה. אני זוכר שיחות ארוכות, באישון לילה, בצהריי היום. אני ואתה, שעות ארוכות. אני זוכר שכאב לך – הרבה יותר ממה שהעזת לספר – ושמעת לעת היית מתבטא בחריפות בעניינים שונים. אמנם אף פעם לא יותר מדי, כי לא זו הייתה דרכך ומעולם לא נפנפת בצערך, או דחפת עצמך לאי-אלו מקומות, אך ראית את העוולות של הקיום הזה וכאבת אותם. כאבת כי היה לך לב ענק. אולי ענק מדי לעולם הזה, שמלא באדישות, קור ואטימות. אתה לא היית יכול להיות אטום. זה משהו שהיה מנוגד לאופייך. זה דבר טוב, אבי יקירי, כי זה האיר אותי וצבע את חיי לעת ממושכת. זה עדיין מאיר.

היה שלום אדוני ותודה לך. "

יחזקאל נפשי


צילום: ענת מוסברג

מכתב לאבי אליאס


"
הקשר האינטנסיבי בינינו הפך את שמונת חודשי הכרותינו לשנים.
אני מדבר על שיחות טלפון ארוכות וחילופי מיילים, פגישות והיכרות עם אשתך וילדיך. אני מדבר על חתונת הבן, שחר, שכה ציפית לה.
בתקופה קצרה זו הספקת לערוך את ספרי השני, "מרחק נגיעה". ספר זה היה רק חלק קטן מהשותפות שהקמנו.
את מאבקי הקיץ חווינו יחד, דרך שיחות והרהורים משותפים, שכן כבר אז היה לך קשה לנוע.
אבל למרות זאת הקשר התעצם ובעקבות ספרך "שבלול העצב השמיני", נולדו שירים לאלבומנו המשותף. קראנו לו "אלבום למשוררים".
אבי אליאס, היית משורר נפלא וכתבת מחוות מדהימות לשירת משוררים להם האזנת.
מחוותיך היו לשירה שצמחה מתוך טקסטים של אחרים.
בהודעות האחרונות שקיבלתי ממך נערכת לקראת השקת ספרי הראשון ואני קיוויתי בכל מאודי שתוכל להגיע.
במסרון האחרון כתבת: "נכנס בשעה 12 לניתוח בהרדמה מלאה. אבי".
ואני, שהייתי רגיל לשוחח איתך כמה פעמים ביום, נותרתי בודד אל מול המקלדת.
"הזמן המתעתע ידע לְזַמֵּן לנו הכרות נפלאה", אני כותב עכשיו, "ואף שהוא איננו, היא חיה ונושמת". ואילו אז כתבתי:

מזה שבועיים שהוא מורדם

גּוּפוֹ מוּרְדָּם וּמַה עִם נַפְשׁוֹ
אִם מֹחוֹ מַקְשִׁיב לְגוּפוֹ
הַאִם נִרְדַּם גַּם הוּא
הַאִם לֹא יוּכַל לְהָפִיק צְלִילִים
לְסַמֵּן לָנוּ
אָמְרוּ שֵׁינָה כָּמוֹהָ כַּמָּוֶת
וְכָל יוֹם אֲנַחְנוּ
יְשֵׁנִים וְחוֹלְמִים
הַאִם יָכֹל הוּא לְסַמֵּן אֶת חֲלוֹמוֹ
בְּאוֹתוֹת חַיִּים
כָּל יוֹם הָיִינוּ מְגַלְגְּלִים לְשׁוֹנֵנוּ
לְתוֹךְ אֲפַרְכֶּסֶת
מְדַמִּים אֶת הַמִּפְגָּשׁ
וּמַה עַכְשָׁו בְּהֶעְדֵּר לָשׁוֹן עֵרָה
הַאִם דַּרְכָּן שֶׁל הַמַּחְשָׁבוֹת נֶחְסְמָה?

אֵינִי רוֹצֶה לִכְתֹּב עָלֶיךָ
שִׁירִים
"

דוד ברבי

צילום: ענת מוסברג

הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה. קישור קבוע.

3 תגובות על במלאת שלושים יום לפטירתו של אבי אליאס – שרשרת מכתבים למשורר

  1. מאת חנה טואג:‏

    מרגש , אדם ומשורר נפלא
    יהי זכרו ברוך
    הוא יחסר לכולנו
    איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

  2. מאת ברבי דוד:‏

    אכן חנה עצוב
    כששאלתי אותו בימים החמים של הקייץ מתי כואב לך פחות כשקר או כשחם
    אמר;״בחורף יהיה פחות כואב״

  3. מאת יוסי:‏

    אתה חסר אבי ואיזה כייף לדעת אייך הקולגות שלך חושבים עלייך

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*