העולמות הפנטסטיים של ריצ'רד שילה

 

 

ריצ'ארד שילה, אמן וסופר, אחראי לארבע יצירות ספרות  השונות לכאורה האחת מהשנייה :ספרי פנטזיה אימה ומדע בדיוני לילדים ומבוגרים. אולם כולן חוקרות עולמות שונים של פנטסיה. עוד מאפיין בולט שעומד במרכז ספרו החדש סיגלית הנסיכה  הלוחמת  הוא ההנחה שלא קיימת  הפרדה בין מציאות לפנטזיה. שתיהן  מתקיימות בו-זמנית בעולמות שונים והיוצר מתווך ביניהן.

העולמות הפנטסטיים של ריצ'רד שילה.

(הרצאה של אלי אשד  באירוע  ההשקה של הספר "סיגלית הנסיכה הלוחמת " של ריצ'רד שילה )

  ריצ'ארד  שילה הוא סופר אבל הוא  גם צייר ופסל, אשר פיסל בין היתר, את  פרס "אופיר" – פרס האוסקר הישראלי של תעשיית הקולנוע, גן פסלים  בעיר חולון לפי דירה להשכיר – ספר הילדים הקלאסי של לאה גולדברג , תשעה פסלים ושער ברונזה באחת הכנסיות המרכזיות בנצרות, סנט פיטר אין גליקנטו בירושלים. הוא פיסל גם פסל ענק של הזמר אלביס פרסלי בנוה אילן ליד ירושלים ולהבדיל גם את דיוקנו של משה קצב בבית הנשיא בירושלים, דיוקן שכידוע עורר ויכוח עצום בשאלה האם יש להוציא אותו מבית הנשיא והאם אין בכך סילוף  ההיסטוריה.  נוסף על כך פרסם ריצ'ארד עד היום ארבעה ספרים בארבע סוגות שונות: פנטזיה, אימה, מדע בדיוני והרפתקה. המשותף לארבע היצירות היא חקירת עולמות ורבדים שונים של פנטסיה – כל אחת מהן מתארת סוג אחר של מציאות אלטרנטיבית. הודות לפרטי הפרטים המאפיינים את כתיבתו מצליח ריצ'ארד לשכנע באמינותם של העולמות ונדמה שאכן הם מתקיימים … איפה שהוא.

את ספרו החדש של ריצ'רד שילה "סיגלית הנסיכה הלוחמת"   ( הוצאת "כתב , 2011)

) אפשר לקטלג לכאורה כספר ילדים. אבל כמו הרבה ספרי ילדים קלאסיים אשר נכתבו במקור למבוגרים, סיגלית הנסיכה הלוחמת אינו ניתן לקטלוג. ניתן לקרוא אותו כאגדת הנסיך והיפהפייה הנרדמת אשר בו הנסיך הוא היפהפה הנרדם; ניתן לראות בו סיפור פוסט מודרני עם סופר המתערב במהלך העלילה. הסיווג  איננו משנה בעצם: בסיגלית ריצ'ארד מצליח לעשות את מה שכל ספרות טובה אמורה לעשות: לברוא עולם פנטסטי אך גם משכנע, לטוות סיפור מותח, מצחיק ומפחיד לסירוגין, וליצור גיבורים, ובמיוחד גיבורה צעירה, אמיתיים, פועמים ונוגעים ללב. ריצ'ארד הוא אמן רב-גוני, ורבגוניות זו באה לידי ביטוי גם בסיגלית, שאינו רק טקסט ספרותי אלא יצירת אמנות שלמה, עם איורים המאירים את העלילה וגם אותיות ראשונות מאוירות, כמקובל בכתבי קודש יהודים ונוצריים.

ריצ'רד שילה ,פסל צייר סופר ואופנוען בנשמתו.

את ריצ'ארד שילה אני מכיר לכאורה רק מזה כמה שנים, דרך קפה "תמר" שבו שנינו יושבים, ודרך ידיד משותף, המשורר והמסאי גיורא לשם ז"ל, אשר ערך את סיגלית הנסיכה הלוחמת.

אבל באמת אני מכיר אותו יותר משלושים שנה. תחילה מתוך סדרה על תולדות האמנות אשר שודרה בטלוויזיה הלימודית בשנות השבעים, "דני וגיל במסע בלתי רגיל", סדרה אשר בה אמיר אוריין יוצא למסעות בזמן ללמוד על האמנות בתקופות שונות, ואשר ריצ'ארד כתב חלק מפרקיה.

שוב נתקלתי בריצ'ארד ב-1980 כאשר שמעתי סדרת תסכיתי רדיו שהייתה מבוססת על ספר הילדים שלו מסעות עם קורחיריו (מסדה, 1980). הוקסמתי מהסדרה, והוקסמתי עוד יותר מהספר עצמו ומהאיורים, פרי מכחולו של הסופר,  המעטרים את עלילתו. מסעות עם קורחיריו מתאר ידידות שנרקמת בין ילד בן זמנינו ותוכי מדבר. במהלך העלילה  מסתבר שהתוכי הוא נסיך מהאי אטלנטיס שכושף לפני אלפי שנים. הילד יוצא עם התוכי למסעות במרחב ובזמן, במהלכן הוא פוגש דמויות מגוונות כגון היהודי הנצחי, מורגי, או איש השלג  האינטלקטואלי יאטי..

כאן כדאי אולי לצטט מתוך הכריכה האחורית של הספר :

 

"כתבתי את הספר הזה כיוון שעד כה לא הצלחתי לעשות מה שעושה רוני גיבור סיפורינו. כלומר במציאות, מעולם לא הגעתי לפסגת האברסט שבהרי ההימלאיה ולא נלחמתי בשוכני מדבר הסהרה הגאים. אבל בחלומותי הייתי בכל מקום אפשרי עלי אדמות ולא רק עלי אדמות – הייתי גם ביבשת האבודה אטלנטיס , טיילתי במרחבי הזמן ונלחמתי נגד הרומאים ביום חורבן הבית השני.  אני לוקח עימי את רוני לכל אותם המקומות,שיראה במו עיניו את כל שראיתי אני ,בחלומותי כמובן, וכדי להקל עליו במסעותיו אני מצרף אליו ידיד – ידיד מוזר מאוד ,מכונף בעל סגולות שאין לאיש מלבדו ,שמו של ידיד זה קורחיריו. שכתבתי את הספר חשבתי לפעמים שאני רוני ולפעמים שאני קורחיריו. אך גם מורגי השמן  –אותו היהודי הנודד שמעולם לא מצא את מקומו בעולם – הוא חלק ממני ובוודאי יש בי גם קורטוב ממורגנשטרן השען, אחיו של מורגי אשר לא עזב את מקומו במשך דורות ורק רוחו היא שטיילה במרחק העבר בעזרת קופסאות הזיכרון המופלאות שלו. בקיצור הספר הזה הוא אני ,או ליתר דיוק – חלומותי.  אתם שתקראו את הספר הזה, אולי גם אתם תמצאו בו את עצמכם ואת חלומותיכם ".

  

אני בהחלט מצאתי בספר הזה כמה חלומות של ריצ'ארד שהיו דומים להפליא לחלומות הילדות שלי.

 

   

   

לימים קראתי עוד ספרים של ריצ'ארד. ספרו השני, סוף הלילה (כנרת 1994) הוא יצירת מדע בדיוני בסגנון סייבר פאנק. עלילתו מתמקדת בדמותו של מחסל מקצועי, המגיע לשיקגו של המאה העשרים ושתיים, אשר הפכה לעיר רפאים בעקבות מגפה קטלנית שהשמידה את רוב האנושות. הגיבור מגיע על מנת לחסל את ראש העיר הסורר, אבל העניינים מסתבכים כאשר הוא מגלה שהמגפה נוצרה בידי אדם והופצה בכוונה בידי ארגונו שלו.  עטיפת הספר היא פרי מכחולו של ריצ'ארד, שמנציח את עצמו בדמות גיבור העלילה הקשוח.

   

 

ספרו השלישי של ריצ'ארד, איש אינו אשם  (אופוס 1997) הוא ספר אימה פסיכולוגי, ולדעתי יצירתו  הטובה ביותר. למרות שלכאורה הוא שונה לחלוטין מהספרים האחרים, יש בו מוטיבים המקשרים אותו למסעות עם קורחיריו מחד ולסיגלית הנסיכה הלוחמת מאידך. ריצ'ארד גולד, גיבור הספר ובן דמותו של המחבר, הוא סופר ניו יורקי ממוצא ישראלי-פולני המתפרסם מכתיבת ספרי אימה אשר אין הוא רואה בהם כל ערך ממשי. בעקבות התאבדות אהובתו הוא מתחיל בכתיבת ספר חדש, ובאמצעות תהליך הכתיבה הוא מנסה להבין את מהות הקשר שהיה ביניהם. אולם בהדרגה הוא מגלה לחרדתו שדמויות שברא פולשות לחייו ומאיימות עליו. ככל שהוא מתנתק מהמציאות הוא מפסיק להבחין בין אהובתו המתה לבין דמותה היוצאת מדפי ספרו. איש אינו אשם אינו משיב לשאלה האם כל ההתרחשויות בספר אירעו במציאות או בדמיונו של הסופר המאבד את שפיותו. הסופר מותיר לקוראים להגיע להחלטה  בעניין.

העולמות המקבילים של ריצ'רד שילה

נראה לי שסיגלית הנסיכה הלוחמת נותן לנו את הפיתרון לשאלה מטרידה זו. בספר זה אנו נכנסים לעולם פנטסטי שבו חיה הנסיכה היפה סיגלית, מוקפת בחיות מדברות, מכשפים, ומכשפות. כפי שמתברר לנו, זהו עולם מקביל לשלנו, אחד מאין ספור עולמות. הסופר שהוא גם דמות בסיפור, יכול להיכנס לעולם  מקביל זה דרך חלונות שיצר דודו הקוסם שמואל.

 ריצ'רד כותב:

 ...אני מעין מומחה למדע בדיוני, כי גם כתבתי וגם קראתי ספרים רבים כאלה. בספרים אחדים קיימים  עולמות מקבילים ואנשים יכולים לעבור מעולם אחד למשנהו דרך שערים מיוחדים. למען האמת העולמות המקבילים חרגו זה מזמן ממסגרת הבדיון. גם מדענים אינם פוסלים את אפשרות קיומם… ובמדע האפשרי הוא מה שלא הוכח כלא אפשרי . מן הסתם התמונה שירשתי מהדוד שמואל הייתה השער אל עולם מקביל. דבר אחד לא הבנתי. כיצד קרה שהמציאות בעולם המקביל דומה דמיון מופלג לאגדה פרי דמיוני. אולם גם את הסוגיה הזאת התחלתי להבין – בילדותי צפיתי שעות בתמונה של סיגלית וכנראה שדברים שהתרחשו מעברה השני עברו אל תודעתי והשתקעו בה

. מסתבר שיצירי  תודעתי היו אירועים אמיתיים בעולם מקביל"…

 ההסבר זה של ריצ'ארד תואם היטב את המתרחש בספרו איש אינו אשם. לעולמות הדמיוניים של ריצ'ארד שילה, יש קשר ממשי למציאות. למעשה הם מהווים מציאות אלטרנטיבית, ותפקיד הסופר מתמצה ביצירת קשר בין הקורא והמציאות האחרת. המשפט האחרון בספר סיגלית הנסיכה הלוחמת מחזק את הטיעון שהמחבר רואה את עצמו כמתעד של מציאות בעולם אחר ולא כיוצרה.

 

הסופר ריצ'רד שילה  שהוא דמות בסיפור יוצר קשר עם עולם מקביל זה דרך חלונות שיצר דודו הקוסם שמואל. ונתקל שם בעולמה של סיגלית.

 

"הנסיך השחור " דמות בספר "סיגלית הנסיכה הלוחמת".צייר ריצ'רד שילה.

כמדומה שהסבר זה של ריצ'רד על העולמות המקבילים תואם היטב את המתרחש בספרו הקודם "איש אינו אשם ". כל אותם יצירי דמיון  מספריו שמופיעים  לפתע במציאות שלנו אינם יציר דמיון כלל. הסופר ביש המזל יצר קשר עם דמויות אמיתיות ומפחידות בעולמות אחרים והביא אותם לעולמו.

 

 סיגלית ודרקון .צייר ריצ'רד שילה.

והמסקנה ?

בעולמות הפנטסטיים של ריצ'רד שילה חלומות אינם ברואי דמיון ואינם בהכרך או בכלל רק תוצרי התת מודע שלנו.  הם יכולים להיות שערים למציאויות אמיתיות מאוד מהן מפחידות מהן מדהימות והסופר אינו מדמיין באמת הוא מביא אותם לידי קיום

בעולם הפנטסטי של ריצ'רד שילה  הסופר הוא סוג של מכשף  או מתקשר שרק יוצר קשר עם המציאויות האחרות ולפעמים הוא מביא למימושם  בעולם שלנו.   

לחץ לסגירה

ראו גם

"סיגלית הנסיכה הלוחמת "

פרק א' של "סיגלית הנסיכה הלוחמת "

האתר של ריצ'רד שילה

ראיון עם ריצ'רד שילה

סיגלית נסיכה לוחמת

דני וגיל במסע בלתי רגיל לרומא העתיקה :תסריט מאת ריצ'רד שילה

ריצ'רד שילה מפסל עולמות

 

 

 

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ספרות ילדים, פנטזיה עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*