במשעולי הפוליטיקה הישראלית / על "הותר לפרסום" של ניסים משעל

ניסים משעל הוא מראיין כמעט מושלם. הוא יודע לשאול את השאלות הקשות ללא מורא וללא משוא פנים, הוא פיקח כמעט יותר מאלו שאותם הוא מראיין, הוא אסרטיבי במידה מספקת שלא דוחה את המרואיין לפינה, הוא לא נתון למניפולציות או מריחה של המרואיינים ומעבר לכל הוא מצליח לתת ההרגשה שהנה צפויות הפתעות מרעישות בראיונות שהוא מעניק. מבחינה זאת היעדרותו הטלוויזיונית מן המרקע שלנו (ובכלל ההיעדרות של תוכניות פוליטיקה בפריים טיים) היא הפסד של הצופים והטלוויזיה הישראלית.

ב-20 הפרקים של הספר "הותר לפרסום" ניסים משעל חושף אותנו להדלפות והדרמות שמאחורי הקלעים של הקריירה העיתונאית שלו ומסע זה הוא מרתק בעליל. הוא חושף פרטים מביכים רבים של פוליטיקאים בכירים שכולנו מכירים וזוכרים עד שלפעמים הם נראים בעיננו מגוחכים עד זרא. במידה רבה ניסים משעל בספר מגלה לנו את מה שגופמן מכנה "מאחורי הבמה" – המקום שבו הפוליטיקאי מרשה לעצמו לשחרר מניהול הרשמים היומיומי שלו, קל וחומר הטלוויזיוני. מבחינה זאת הספר הוא מרתק ומעניין מאוד במיוחד בעידן "הפרסונאליזציה של הפוליטיקה" ו"המדהיטיזציה של הפוליטיקה" שהופכים את ה"מאחורי הקלעים" פחות נגישים לציבור הרחב.

ניסים משעל חושף בספר תיעוד של שיחות עם דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית אבל לא מסתפק רק בזה – הוא מביע את דעתו עליהם כך שהוא חושף הרבה מאישיותו. בהקשר העכשווי ראוי לקרוא מה הוא אומר על ביבי נתניהו ואהוד ברק. על ביבי הוא אומר "נתניהו הוא אדם אינטליגנטי מאוד, ידען גדול ובעל רצון עז להצליח, אבל משום מה הכול מתפספס לו….הוא מאוד רוצה להירשם בדפי ההיסטוריה כמו בגין, רבין ושרון,שהיו להם היכולת והכוח לקבל הכרעות היסטוריות קשות- כנראה שהוא לא קורץ מהחומר הדרוש על מנת להידמות להם. כמה חבל. "

על ברק הוא כותב: "אהוד ברק, ההבטחה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית, הפך לאחת הדמויות השנואות והמאכזבות בזירה הציבורית…ההיסטוריונים שישפטו אותו בבוא היום יצטרכו להתמודד עם השאלות הבאות : כיצד הצליח לאבד את כל האשראי העצום שהיה לו בתחילת דרכו הפוליטית? מה גרם לו לפגוע בכמות שלא תיאמן בחברים, מקורבים וקולגות?… מהיכרותי רבת השנים עם ברק, הייתי מצביע על החשדנות האובססיבית, האטימות הרגשית וההתנשאות כעל הגורמים העיקריים שדחפו אותו אל ההתרסקות הפוליטית."

בהקשר האישי- ספרו של משעל הוא סיפור יוצא דופן של הצלחה על אדם מזרחי מ"ישראל השנייה". בספר ישנו קטע מרגש מאוד כאשר בסיום העימות בין שמיר לרבין (אחרי שבחרו בניסים להנחות אותו) מגיע ניסים משעל למשרדי חברת "קשת רול" ברמת גן כאשר חבריו הכינו לו צלחת של לחם שחור עם חלבה.ישראל סגל הגה את הרעיון משום שניסים סיפר לו על ילדותו הקשה במעברה תלפיות שבירושלים שבה היה אוכל שלש פעמים ביום לחם שחור עם חלבה. סגל רצה להזכיר לו מאין בא ולאן הגיע.

"הותר לפרסום" מאת ניסים משעל. עורך :צביקה מאיר. 335 עמ', בהוצאות ידיעות ספרים.

אודות ד״ר ניסים כץ

מבקר ספרות וכותב טורי דעה בוואלה ובגרוזלם פוסט בין השנים 2007 ל-2009. מרצה לתקשורת, בתחומי ההתמחות : מדיה ושינוי חברתי, מדיה ומיעוטים.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פוליטיקה, תקשורת. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*