צ'ארלס בוקובסקי בתרגומו של משה דור וכמה מילים על הגרפומניה

Graphomania. The Mania not to create a form, but to impose one's self on the others. The most grotesque version of the will to power.
– Milan Kundera, Sixty-Three Words

רבים הקווים לדמותו של הגרפומן המצוי. רבים אף יותר מן ההקשרים השונים שבהם נאמרת מילה זו לשווא או הרפרנטים המגוונים שאליהם מוצמד (בצדק ושלא בצדק) תואר זה. לסוגיה זו ראוי לייחס מאמר נפרד, שלא לומר – מחקר שלם, שהרי לא מדובר בתופעה חדשה או מקומית. במסה שכותרתה "Philistines and Philistinism", ביקש ולדימיר נבוקוב לעמוד על טיבעו של ה-Genteel או ה-Bourgeois ("בורגני" במובן שפלובר העניק לו). נבוקוב תהה על קנקנו של "הבּוּר הזחוּחַ", המתקיים בהכרח במחיצת בני תרבות, אולם קלע הישר להגדרה של הגרפומן הספרותי – כותב השירה והביקורת, "מחדש הספרות" הלוקה בהזיות, אשר מטביע את סביבתו במיצי יצירתיותו.

Philistinism, לשיטתו של נבוקוב, הוא תופעה חוצת יבשות ותרבויות. הוא מרמז לא רק לאוסף הרעיונות העדריים, כי אם לשימוש שחוק במשפטים מן המוכן, בקלישאות ובבנליות. הבור הזחוח הוא תוצר אוניברסלי של טריוויאליות ובינוניות. "זהו הקונפורמיסט, אדם המסכין עם קבוצתו, שנוסף על אלה מתאפיין במשהו אחר: הוא פסאודו-אידיאליסט, פסאודו-רחום ופסאודו נבון". הפסאודו-אינטלקטואל של נבוקוב אינו מבין אמנות או מתעניין בה – שכן מהותו היא אנטי-אמנותית – ומטבע הדברים, אין הוא מרבה בקריאה. עם זאת, הבּוּר רוכש לעצמו, קום איל פו, ספרי "מופת" התורמים ליוקרתו בעיני הבריות. יש להניח כי מתוך הכמיהה האימננטית להרשים, יכתים הבּוּר גם אי אלו דפי שירה או פרוזה.

אלא שכיום, למרבה האימה, פעילות "פיליסטינית" מסוג זה לא תרשם באף סיסמוגרף תרבותי (ולו ברגישים ביותר), שכן הבור הנבוקובי או הפלוברי זכה זה מכבר לטור של ביקורת שירה בעיתון גדול ולתפקיד עורך ראשי בהוצאת ספרים מכובדת. לאמתו של דבר, הגרפומניה במחוזותינו עברה לאחרונה מוטציה מעניינת, שבזכותה צורפו למרחב מחייתה הטבעי (מדעי הרוח) צורות חיים חריגות בנחיתותן, אפילו ביחס לסטנדרטים הרדודים שקבענו לעצמנו.

Charles Bukowski

הגרפומן החדש כבר לא מנסה לשמור על ארשת של בן תרבות. הוא לא מעמיד פנים עוד. הגרפומן החדש יסביר לכם באריכות שאיננו קורא שירה, וזאת על מנת לא להיות "מושפע". הוא יתבונן בעשייה תרבותית ויראה שממה. הוא יודה בפה מלא, כי הידע שלו מוגבל לתחומי קיומו המצומק ולבו נאמן אך ורק לסערות המתחוללות בו: ראו, הקונפורמיזם חי וקיים. זו בורות אחרת, שאיננה מתביישת עוד בעצמה או באחרים, אלא אומרת בגאון: "אותי זה לא מעניין", "אני לא מכיר".

"אם אלה יוצרינו, / בבקשה, בבקשה תנו לי משהו אחר", שטח לפני קוראיו את תחנוניו צ'ארלס בוקובסקי בשירו "קריאות שירים" המובא כאן בתרגומו של משה דור. ולנו אין אלא לחזור ולשנן את מילות הבית האחרון בשיר זה שלפניכם.

קריאות שירים / צ'ארלס בוקובסקי
תירגם מאנגלית משה דור

מִן הַהֶכְרֵחַ שֶקְּרִיאוֹת שִׁירִים יִמָּנוּ עִם הַדְּבָרִים הַעֲצוּבִים
וְהָאֲרוּרִים בְּיוֹתֵר הַקּוֹרִים אֵי פַּעַם,
הַהִתְכַּנְסֻיּוֹת שֶׁל גְּבָרֵי הַשֵּׁבֶט וְשֶׁל נְשׁוֹתָיו,
שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ, שָׁנָה
אַחַר שָׁנָה,
מִזְדַּקְּנִים בְּיַחַד,
קוֹרְאִים בְּאָזְנֵי וִעוּדִים זְעִירִים,
עֲדַיִן מְקַוִּים שֶׁגְּאוֹנִיּוּתָם
תִּתְגַּלֶּה,
מְכִינִים סִרְטֵי-הַקְלָטָה בְּיַחַד, קַלָּטוֹת בְּיַחַד,
מְזִיעִים לְמַעַן מְחִיאוֹת כַּפַּיִם
הֵם קוֹרְאִים בִּיסוֹדוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לְזֶה
וְזֶה בִּשְׁבִיל זֶה,
נִבְצָר מֵהֶם לִמְצֹא מוֹ"ל בִּנְיוּ-יוֹרְק
אוֹ מִישֶׁהוּ
בְּקִרְבַת מָקוּם,
אַךְ הֵם מַמְשִׁיכִים לִקְרֹא עוֹד וָעוֹד
בְּחוֹרֵי הַשִּׁירָה שֶׁל אֲמֵרִיקָה,
רוּחָם אֵינָהּ נוֹפֶלֶת לְעוֹלָם,
וּלְעוֹלָם לֹא יָדוּנוּ בָּאֶפְשָׁרוּת
שֶׁכִּשְׁרוֹנָם עָלוּל לִהְיוֹת
דַּק מִן הַדַּק, כִּמְעַט חָבוּי מִן הָעַיִן,
הֵם מַמְשִׁיכִים לִקְרֹא
לִפְנֵי אִמָּהוֹתֵיהֶם, אַחְיוֹתֵיהֶם, בַּעֲלֵיהֶן,
רַעֲיוֹתֵיהֶם, יְדִידֵיהֶם, שְׁאַר הַמְשׁוֹרְרִים
וְקֹמֶץ הַשּׁוֹטִים שֶׁנִּקְהֲלוּ
וּבָאוּ
מִשּׁוּם מָקוֹם.

אֲנִי בּוֹשׁ בִּגְלָלָם,
אֲנִי בּוֹשׁ שֶׁנִּגְזָר עֲלֵיהֶם לְעוֹדֵד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,
אֲנִי בּוֹשׁ בִּגְלַל הָ"אֲנִי" הַמְשַׂפְתֵּת שֶׁלָּהֶם,
הֶעְדֵּר אֹמֶץ-לִבָּם.

אִם אֵלֶּה יוֹצְרֵינוּ,
בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה תְּנוּ לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

שְׁרַבְרַב שָׁתוּי בְּמִשְׂחַק כַּדּוֹרֶת,
טִירוֹן בְּזִירָה לִפְנֵי הָרִאשׁוֹן מֵאִרְבַּעַת סִבּוּבָיו,
רוֹכֵב-מֵרוֹצִים הַמַּנְחֶה אֶת סוּסוֹ מִבַּעַד לַגָּדֵר,
מוֹזֵג בַּבָּר בְּטֶרֶם סְגִירָה,
מֶלְצָרִית מוֹזֶגֶת לִי קָפֶה,
שִׁכּוֹר יָשֵׁן בְּפֶתַח-בַּיִת נָטוּשׁ,
כֶּלֶב מְכַרְסֵם עֶצֶם יְבֵשָׁה,
נְפִיחָה שֶׁל פִּיל בְּאֹהֶל קִרְקָס,
תְּאוּנָה בְּ-6 בָּעֶרֶב בִּכְבִישׁ רָאשִׁי,
הַדַּוָּר מְסַפֵּר בְּדִיחָה גַּסָּה.

הַכֹּל
הַכֹּל
וְרַק לֹא
אֵלֶּה.


הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים , , . קישור קבוע.

4 תגובות על צ'ארלס בוקובסקי בתרגומו של משה דור וכמה מילים על הגרפומניה

  1. מאת אלי אשד:‏

    בעניין הזה אציין :אם מישהו אומר לי שהוא כותב משהו ולא קורא שום דבר בתחום כדי לא להיות "מושפע " הרי עבורי זאת סיבה טובה מספיק לא לטרוח לקרוא אותו .
    אני ממליץ לכל הקוראים לעשות כמוני .

  2. מאת גיא פרל:‏

    עולם בודד הם מציעים לנו, החוששים להיות מושפעים – נחשוש להיות מושפעים איש מרעהו, ולא ניגע ולא נקרא ולא נושפע, רחמנה ליצלן.

  3. מאת ברבי דוד:‏

    צריך לקרוא שירה
    ולא צריך לפחד להיות מושפע
    בכול תחום באומנות הייתה השפעה מתגלגלת
    ומה שחשוב זה לקרוא שירה לקהל רחב
    ולמעט משוררים
    ערבים כאלה שישלבו שיר סיפור ומוסיקה ירחיבו את קהל השומעים
    ובהמשך גם את קהל הקוראים
    ובענין הגרמופונים כול עוד אנו חיים בתרבות השיטחיות שמביאה לנו ריאליטי ומזון מהיר
    יהיו גרמופונים

  4. מי שמוכן להיות מושפע ואם הוא מוכשר, בסופו של דבר יזכה ויעמוד על כתפי ענקים, כמאמרו של ניוטון.
    ואם יזכה, גם על כתפיו שלו יעמדו. וזאת אחרי שיצללו בתהום הנשיה "משוררי הביבים" שלא יעמדו במבחן הזמן.
    אפילו מי שמבקשים "למרוד" בקודמיהם (כמעשה שלונסקי בקודמיו וכמעשה זך בשלונסקי) חייב קודם להכירם.
    תודה על הדברים ועל הבאת תרגומו המשובח של משה דור לשיר מצוין

    משה דור / שמעון רוזנברג

    בְּצַר לִי אֲנִי פּוֹנֶה אֶל מֹשֶׁה דּוֹר
    מִדּוֹר שֶׁנּוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ אֶת הָעִבְרִית שֶׁלִּי
    הַרְבֵּה לְמַעְלָה מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה

    אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה יָצָא אֶל הַמִּדְבָּר
    וַאֲנִי טוֹעֵן שֶׁנַּפְשׁוֹ יָצְאָה
    לַחוֹלוֹת הַנְּקִיִּם שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן
    וְלִבִּי – אֶל הָעִבְרִית שֶׁנִּלְקְחָה עִמוֹ
    וְכָעֵת שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים אֵלַי מִשָּׁם.

    וְצַר לִי כְּשֶׁאֲנִי פּוֹנֶה מִדּוֹר מֹשֶׁה.
    בִּמְיֻחָד מֵאֵלֶּה הָאוֹמְרִים לִי כִּי לֹא קָם כְּמוֹ.
    מִי שֶׁסָּחַב עַל גַּבּוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה
    אֶת הָעִוְּרִים
    לַיֹּפִי שֶׁהֵבִיאָנוּ וְקִיְּימָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה,
    הִשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו דּוֹר עָבָר
    שֶׁכָּעֵת יִפְחַת אֶל עֶבְרֵי פִּי פְּחַת
    עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה וְיֵלֵךְ
    אֶל אֹהֶל מֹשֶׁה דּוֹר הַמִּדְבָּר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*