להקת משינה ואשת הוורקהוליסט

חיים מזר חובב אדוק של להקת "משינה " מנתח את אחד הפזמונים הידועים  של הלהקה משנת 1986 ,"היא התווכחה איתו שעות ".

הבלדה על אשת וורקהוליסט

חיים מזר

היא התווכחה איתו שעות

להקת משינה

מילים ולחן: שלומי ברכה

היא התווכחה איתו שעות

כמעט היתה על סף דמעות

הכול קרה כל כך מהר

הרגישה צורך לספר

ישבו הם שניים בסלון

הסיט לאט את הווילון

מיד כיבה גם את האור

היה שיכור, היה שיכור

כן התנגדות הוא לא הרגיש

אינטלגנטי ורגיש

שניהם נולדו מזל סרטן

זה מסוכן, זה מסוכן

הכול הלך כל כך חלק

היו באמצע המשחק

כן הוא והיא והיא והוא

טלי לה לי, טה לה לו

היא אמרה תמצא מוצא

אני רוצה אותך

הוא נאלץ להשתדל

פתאום הטלפון צלצל

מיד הרים והתנצל

אמר שהוא צריך לזוז

מאוד חפוז, מאוד חפוז

דחו הכול כבר למחר

שעה סבירה לא מאוחר

הטלפון נשאר אדיש

הוא לא הרגיש, היה אדיש

הוא לא ידע להתנהג

לכול אחד היה לועג

אבל עבד מאוד קשה

היה עוסק, עוסק מורשה

בטלפון שינה מספר

שלא יפריעו לו מחר

העסק נהפך רגיש

הוא כבר הרגיש

זהו עסק ביש!

היא אמרה תמצא מוצא

אם לא אמצע אותך

הוא נאלץ להיזהר

היא לא קיבלה טיפול נכון

היה לה מזג ים תיכון

היא רק רצתה להתנקם

את הברנש קצת לעקם

אחרי פגישה קצרה בבנק

החליפה מכונית בטנק

גנבה תחמושת מבסיס

זה רק תכסיס

אוושה פילחה את החלל

פגז חדר אל ההיכל

והתנפץ אל תוך הקיר

מוות מהיר, עתיד מזהיר

המשטרה שלחה חילוץ

לבדוק את פשר הפיצוץ

הוא נעלם בלהבה

כן זו כוחה של אהבה

היא אמרה תמצא מוצא

אם לא אמצע אותך

היא אמרה תמצא מוצא

אני רוצה אותך

אין שמש גשם,יש רק צל

שיר זה מתאר מערכת יחסים בין אישה לבין בעלה המכור לעבודה המסתיימת בצורה טרגית. השיר בנוי במתכונת של סיפור עלילה עם התחלה, אמצע וסוף ואפשר להתייחס אליו כאל בלדה. השיר בעל מבנה לינארי כאשר הבתים החמישי, העשירי והחמישה עשר הם מעין פזמון חוזר. לשיר ארבעה חלקים. חלק ראשון בתים ראשון עד חמישי המתארים את היחסים בין האישה לבעלה, חלק שני בתים שישי עד עשירי המתארים את יציאתו החפוזה של הבעל מהבית, חלק שלישי בתים אחד עשר עד חמישה עשר המתארים את תגובתה הקטלנית של האישה, חלק רביעי הבית השישה עשר המתאר את התוצאות הטרגיות של מה שעשתה האישה. בחלק מהבתים ישנן הכפלות בשורות האחרונות שלהן.

חלק ראשון

חלק זה  כאמור בן חמישה בתים, ארבע בתים בכל אחד ארבע שורות ובבית האחרון שלוש שורות.

בית ראשון:

היא התווכחה איתו שעות

כמעט היתה על סף דמעות

הכול קרה כל כך מהר

הרגישה צורך לספר

בבית זה מתוארת מצוקתה של האישה. היא חוותה אירוע קשה ומהיר. לא נמסר מהו. מכול מקום היא הרגישה צורך לשתף את בעלה במתרחש. מהשורה  השניה אפשר לראות כי היא היתה נסערת מאוד. משך הוויכוח יכול להראות עד כמה היחסים ביניהם היו טעונים.

בית שני:

ישבו הם שניים בסלון

הסיט לאט את הווילון

מיד כיבה גם את האור

היה שיכור, היה שיכור

בית זה מתאר בצורה פלסטית את המתרחש ביניהם, לא בחדר השינה, אלא בסלון החדר שבו נהוג לקבל אורחים. האם יש בכך איזו שהיא רמיזה להחצנת היחסים ביניהם? הבעל למרות שהיה בגילופין הרגיש שלא צריך להוציא החוצה את "הכביסה המלוכלכת", הסיט את הווילון וגם כיבה את האור שאף אחד מהשכנים לא יראה צל צילו של המתרחש בבית. הסטת הווילון היא איטית בניגוד למהירות המתוארת  בבית הראשון. אולי גם ניסיון למשוך קצת את הזמן כדי שהאישה תירגע במקצת.

בית שלישי:

כן התנגדות הוא לא הרגיש

אינטלגנטי ורגיש

שניהם נולדו מזל סרטן

זה מסוכן, זה מסוכן

השורה הראשונה היא קצת סתומה ולא ברורה די צורכה. מכול מקום נמסר על אופיו של הבעל. אדם אינטלגנטי ורגיש. כך גם האישה. שני בני הזוג רגישים כנראה עם אגו לא קטן ורוצים שהצד השני יתחשב רק בהם ואולי יבטל את עצמו בפני השני. מצב כזה עלול להביא לפיצוץ כפי שנאמר בשורה האחרונה  "זה מסוכן זה מסוכן". מקביל לשורה האחרונה בבית השני "היה שיכור היה שיכור". בבית זה ישנה התייחסות לאסטרולוגיה שנפוצה בציבוריות הישראלית. התייחסות מעט ביקורתית כלפי הנהירה אחרי רבים למיסטיקה.

בית רביעי:

הכול הלך כל כך חלק

היו באמצע המשחק

כן הוא והיא והיא והוא

טלי לה לי, טה לה לו

בית זה מתאר רגיעה ביחסים בין בני הזוג. מסערת רגשות שעל סף דמעות ופיצוץ עברו למצב בו היו זה במחיצתה של זו. במצב של אקט מיני. התיאור מרומז  בהכפלות החלקיות בשתי השורות האחרונות "הוא והיא"- "היא והוא" ו"טלי לה"-"טה לה".

בית חמישי:

היא אמרה תמצא מוצא

אני רוצה אותך

הוא נאלץ להשתדל

בית זה כאמור בן שלוש שורות ובו האישה פונה לבעלה בתחינה שימצא פיתרון למצוקה בה שניהם מצויים. הבעל מתרכך ונדרש לעשות מאמץ לשם כך. אבל הוא לא לגמרי שלם עם ההתרצות שלו.

חלק שני

מבחינת הבעל קרה דבר מה בעסק בו עבד שחייב אותו לפעול במהירות. אולי מצא דרך לא צפויה להיחלץ מההתרצות הכפויה עליו.

בית שישי:

פתאום הטלפון צלצל

מיד הרים והתנצל

אמר שהוא צריך לזוז

מאוד חפוז, מאוד חפוז

הבעל מקבל הודעה ולא ברור מה היא וממי, אבל ברור שהוא נדרש  להגיב במהירות. אפשר להבחין בתקבולת למהירות התגובה בבית הראשון "הכול קרה כל כך מהר". ההכפלה בשורה האחרונה "מאוד חפוז מאוד חפוז: דומה להכפלה  שבבית השני " היה שיכור היה שיכור".

בית שביעי:

דחו הכול כבר למחר

שעה סבירה לא מאוחר

הטלפון נשאר אדיש

הוא לא הרגיש, היה אדיש

חזרה לבעל ולאישה. את פיתרון המצוקה שלהם דוחים למחרת עם אילוץ מסוים "שעה סבירה לא מאוחר", שעה ששניהם ערים  וממוקדים ויוכלו לטפל במצוקתם ברוגע. בשורה השלישית ישנה האנשה של הטלפון. הוא המשיך לצלצל כל הזמן. הוא אדיש למתרחש. מתקבל הרושם שהטלפון המשיך לצלצל גם אחרי שהבעל סיים את השיחה. בשורות השלישית והרביעית ישנה הכפלה של המילה אדיש.

בית שמיני:

הוא לא ידע להתנהג

לכול אחד היה לועג

אבל עבד מאוד קשה

היה עוסק, עוסק מורשה

בבית זה מסופרים מספר דברים על הבעל. הוא עובד כעצמאי. אדם שעובד קשה מאוד למחייתו. עם זאת, יחסי האנוש שלו גרועים אמוד. מבחינת גישתו כלפי מי שנמצא איתו בקשרי עבודה יחסו הוא של "אני ואפסי עוד". זה מסביר אם כי בצורה חלקית  את יחסו כלפי אשתו. למרות הרגישות שלו, כפי שנמסר בבית השלישי, נראה שהוא רגיש כלפי הנאמר עליו ולא כלפי רגשות של אחרים. הוא אדם שלא ער למושג אמפתיה. בשורה האחרונה ישנה הכפלה של המילה עוסק.

בית תשיעי:

בטלפון שינה מספר

שלא יפריעו לו מחר

העסק נהפך רגיש

הוא כבר הרגיש

זהו עסק ביש!

בית זה חריג ביחס לשאר הבתים. זה הבית הארוך ביותר, חמש שורות אורכו. מהלכים שהבעל ביצע הם בעיתיים. נראה שהוא נכשל במה שעשה. כפי שנאמר בשורות שלוש וחמש "העסק נהפך רגיש… זה עסק ביש!".  יש לשים לב לסימן הקריאה שבשורה האחרונה, שמעיד גם הוא על כשלון המהלכים של הבעל. מה טיב העסקים לא ידוע. בשל כישלונו הוא נאלץ להחליף את מספר הטלפון  באותו לילה בו התקשרו אליו. ניכר  כי הוא נלחץ ומצוי במתח רב מאוד.

בית עשירי:

היא אמרה תמצא מוצא

אם לא אמצע אותך

הוא נאלץ להיזהר

בית זה דומה במבנהו לבית החמישי. בשני הבתים שלוש שורות בכל אחד. הפעם האישה פונה לבעלה לא בתחינה, אלא בדרישה. בקולה נשמע איום. אם בבית השני בשורה השניה נאמר "אני רוצה אותך" בבית זה נאמר  "אם לא אמצע אותך". הבעל הבין את הרמז. הפעם היה עליו להיזהר במעשיו. האם הוא מעורב במעשים לא כשרים? ממי הוא צריך יותר להיזהר ממי שהיה איתם בקשר או מאשתו?

חלק שלישי

חלק זה מתאר את תגובתה של האישה על חוסר התחשבותו  בצרכיה ורגשותיה. בעוד שלגבי הבעל אין ידיעה באילו עסקים היה קשור, על האישה מסופר בפרטי פרטים מה עשתה.

בית אחד עשר:

היא לא קיבלה טיפול נכון

היה לה מזג ים תיכון

היא רק רצתה להתנקם

את הברנש קצת לעקם

התיאור של מעשיה מתחיל במה שהתחולל בנפשה. מתברר שהיא התמוטטה. נראה שקיבלה סיוע נפשי, אך הוא לא הצליח במיוחד. מי שטיפל בה לא ירד לסוף דעתה, לא השתמש בכלים הראויים ולא הביא בחשבון "שהיה לה מזג ים תיכון". לא לגמרי יציבה. כמו הים התיכון כך גם היא, פעם שקטה ופעם סוערת. האהבה לבעל שכה בולטת בבית הראשון מקבלת אט אט צבעים קודרים ואלימים. עתה היא רוצה שירגיש מה גרם לה ומחליטה לנקום בו, אם כי בצורה מינורית משהו.

בית שנים עשר:

אחרי פגישה קצרה בבנק

החליפה מכונית בטנק

גנבה תחמושת מבסיס

זה רק תכסיס

בבית זה מתוארים הצעדים המעשיים בהם נקטה כדי לממש את תחושת הנקם. התיאור הוא פרוזאי. היא לקחה הלוואה מהבנק ואת המכונית שהיתה ברשותה החליפה בטנק. לא פחות(תיאור מופרך שהרי שום אדם פרטי לא יכול לרכוש טנק) וגנבה תחמושת מהצבא. בסוף  הבית נמסר כי "זה  רק תכסיס". לא ברור למה. אולי היה לה קשר עם עבריינים שהתמחו בגניבת נשק מבסיסים צבאיים והתכסיס שנקטה בו היה לגביהם. כביכול להשתתף באיזה תוכנית משלהם, שעה שתכוונה לעשות בו שימוש לצרכיה.

בית שלושה עשר:

אוושה פילחה את החלל

פגז חדר אל ההיכל

והתנפץ אל תוך הקיר

מוות מהיר, עתיד מזהיר

בבית זה מתואר מה עשתה עם כלי הנשק שהיו ברשותה. ירתה לעבר המקום בו שהה הבעל. מהו ההיכל בו שהה?היכן היכל זה נמצא? מכיון שלא נמסר במה עסק והיכן  מקום עבודתו, מתקבל הרושם שההיכל הוא ביתם שלהם. האישה כיוונה את שעת הירי לזמן בו היה בבית והוא נהרג מיידית. תוצאה שונה מאוד מרצונה "את  הברנש קצת לעקם". והעתיד המזהיר למי? לבעל אין כבר עתיד. העתיד הוא רק שלה. עתיד עגום למדי. האמירה "עתיד מזהיר" נשמעת אירונית מאוד על גבול הסרקזם.

בית ארבעה עשר:

המשטרה שלחה חילוץ

לבדוק את פשר הפיצוץ

הוא נעלם בלהבה

כן זו כוחה של אהבה

בבית זה מתוארת תגובתה של המשטרה. התיאור הוא מאוד לקוני. מהבעל לא נשאר זכר והשורה האחרונה גם היא אירונית כמו הסיומת של הבית הקודם. האהבה הפכה לשנאה פתלוגית.

בית חמישה עשר:

היא אמרה תמצא מוצא

אם לא אמצע אותך

היא אמרה תמצא מוצא

אני רוצה אותך

בית זה הוא שילוב של הבית החמישי והבית העשירי. השורה הראשונה והשורה השלישית הן אותן. הפעם זה שילוב של תחינה ודרישה. השורה השניה, האמירה שאותה קראנו בבית העשירי שהיא תדע איך למצוא אותו" והשורה האחרונה בבית זה מקבלות משמעות חדשה. היא רוצה אותו חי או מת מכיון שהבעל "נעלם בלהבה" אין כבר את מי למצוא.

חלק רביעי

בית שישה עשר:

אין שמש גשם,יש רק צל

בחלק זה בית אחד בלבד ובו שורה אחת המתארת את סופה הטרגי של האישה. מקום בו "אין שמש וגשם, יש רק צל" מקום כזה הוא בית הסוהר והצל הוא צילם של הקירות. כל חייה היא תהיה מאחורי סורג ובריח. אפשרות נוספת היא שהצל של מה שעשתה ילווה אותה כל חייה.

שיר זה הוא המקבילה לשיר אחר של משינה "מעבר להרי עמלק". כל אחד מהם מטפל בהיבט אחר של הוורקהוליזם ותוצאותיו. בשיר "היא התווכחה איתו שעות" התוצאות הן קשות יותר.  הוא גם משקף את האווירה האלימה של החברה הישראלית עם רמזים עבים במיוחד לעולם הפלילי כפי שמתואר בבית השנים עשר "החליפה מכונית בטנק/ גנבה תחמושת מבסיס". בעיה המלווה מזה שנים את מערכת הביטחון. שאלה שיכולה להישאל היא האם מחבר השיר  שלומי ברכה ביסס שיר זה על מקרה אמיתי, הקצין והפך אותו למשל אורבני?

ראו גם

קליפ של הפזמון

ראו עוד מאמרים של חייים מזר על משינה

להקת משינה כגלאית מצוקות

/להקת משינה ועמלק

להקת משינה והתבגרותה של  אנה

/

קובץ:Romantica Atidanit.jpg

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פזמונים עם התגים , , . קישור קבוע.

5 תגובות על להקת משינה ואשת הוורקהוליסט

  1. פינגבאק: להקת "משינה" ועמלק « המולטי יקום של אלי אשד

  2. פינגבאק: להקת משינה והתבגרותה של אנה « המולטי יקום של אלי אשד

  3. פינגבאק: להקת "משינה" כגלאית מצוקות « המולטי יקום של אלי אשד

  4. מאת ענת:‏

    לי זה דווקא נשמע מאוד ברור כסיפור קלאסי של גבר ומאהבת מאוהבת.

    אגב, יש שגיאת כתיב חוזרת בשורה "אם לא אמצע אותך" צ"ל "אמצא" כמובן..

  5. מאת דקסטר בוכניק:‏

    השורה "אין שמש גשם יש רק צל" מהדהדת את שירם 'אופטיקאי מדופלם' (החורף מתסכל).

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*