הגולם של אליהו מחלם

האם יש קשר בין עיר השוטים המפורסמת חלם ובין הסיפור המפורסם אפילו יותר של הגולם ?
התשובה המדהימה היא שכן  וייתכן שתדמיתה של העיר חלם כ"עיר ה שוטים " נוצרה דווקא בגלל סיפור זה.
והמעניין הוא שדווקא בעיר חלם בירת הסיפורים ההומוריסטיים של העם היהודי ,נוצרו הסיפורים המצמררים ביותר על הגולם.

מי מהקוראים אינו מכיר את סיפור הגולם של המהר"ל מפראג ? אותו יצור מלאכותי שנוצר בסוף המאה ה-18 בידי הרב המפורסם על מנת להגן על יהודי פראג מפני פוגרומים ועלילות דם משל הכנסייה הנוצרית ושל שליחי הקיסר רודולף ששלט בפראג ?  מן הסתם רק מועטים מאוד מהקוראים לא שמעו על סיפור זה שימש כבסיס ליצירות ספרות רבות למחזות לסרטים לסיפורי קומיקס והיום כמדומה הוא פופולארי יותר מאי פעם

לאחרונה התפרסמו ידיעות על כך שהסיפור יוסרט  בהפקתו של סטיוארט אורבן בשפת היידיש בעיר פראג עם חיים טופול בתפקיד המהר"ל .

יש גם חרדים רבים במיוחד בחסידות חב"ד שטוענים שהסיפור הוא אמיתי וכי שרידי הגולם אכן נמצאים עד היום בגג בית הכנסת הישן בפראג.

. אחרים לא מרחיקים לכת כל כך וסוברים שהמדובר בסיפור עם קדום ותו לא.אך לאמיתו של דבר סיפור עם זה אינו קדום כל כך הוא אינו מוזכר בכלל ביצירות המוקדמות על חייו של המהר"ל ועד כמה שידוע לנו האיזכורים המוקדמים ביותר שלו בדפוס הם משנות השלושים של המאה ה-19 .אמנם ייתכן שזהו סיפור שהיה קיים בעל פה שנים רבות לפני כן אבל אין שום הוכחה לכך.

מי מהקוראים שמע על הגולם של הרב אליהו בעל שם ?  מן הסתם לא רבים.

רוב הקוראים יודעים מן הסתם שהעיר חלם בדרום מערב פולין שימשה כבסיס למחזור סיפורים מצחיקים מפורסם על "חכמי חלם " שהם למעשה טיפשים מטופשים .

אבל כאשר ישאלו מה הקשר של עיר זאת ורבה לגולם מן הסתם לא ידעו להשיב.

אבל האמת היא שיש קשר הדוק ביותר בין העיר חלם ובין הגולם ולאמיתו של דבר הדוק הרבה יותר מזה של העיר פראג לגולם .

בימים אלו יצא לאור אלבום קומיקס של יוצר הקומיקס החרדי הידוע "גולד" (דוד גולדשמיט) "היה ונברא על ידי רבי אליהו בעל שם –הגולם מחלם "( הוצאת פלדהיים 2010 )המתאר, לכאורה לפחות , את הסיפור הקדום של הגולם מחלם. זהו הסיפור ששימש כמקור השראה לסיפור המפורסם יותר על הגולם מפראג והוא הוא המקור האמיתי  לביטוי "הגולם הקם על יוצרו".

תקציר העלילה :

אֵיזֶה יְצוּר מוּזָר יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה הַנּוֹסַעַת מִלּוּבְּלִין לְחֶלְם?
אִם הוּא לֹא יַפְסִיק לִגְדֹּל… יִהְיֶה אָסוֹן!
מוּזָר, זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ עִקְּבוֹת שֶׁל גּוּרִילָה עֲנָקִית?!
מָה רָצָה הַנָּסִיךְ סוֹבְיַאסְקִי מֵהַגּוֹלֶם שֶׁכְּבָר אֵינֶנּוּ…?
אֵיזֶה סִפּוּר מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי מֵאוֹת הַתְּרִיסִים בַּעֲלִיַּת גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶּת…?
סִפּוּר קוֹמִיקְס.מְרַתֵּק וּבִלְתִּי צָפוּי מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי!
רִגְעֵי פַּחַד וְאֵימָה מִתְחַלְּפִים לְשִׂמְחַת יְשׁוּעָה, רִגְעֵי מֶתַח מְפַנִּים אֶת מְקוֹמָם לִתְמוּנוֹת מְבַדְּחוֹת.
כָּל אֵלֶּה מִמִּכְחוֹלו שֶׁל הַצַּיָּר הַנּוֹדָּע "גּוֹלְד".
בֵּין שׁוּרוֹת הַסִּפּוּר תִּלְמְדוּ לְהַכִּיר אֶת חֶלְם כְּעִיר וָאֵם בְּיִשׂרָאֵל שֶׁהִיא וְרַבָּנֶיהָ-חֲכָמֶיהָ
הָיוּ בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל קְהִלּוֹת הַקֹּדֶש בְּמִזְרַח אֵירוֹפָּה.

לסיפור עצמו פרט לעצם השימוש בדמות של הרב אליהו מחלם ותקופתו אין שום קשר לאגדות שאכן נפוצו בנושא והוא כל כולו פרי המצאתו של המחבר .. הוא מספר כיצד הרב אליהו מוזעק בידי קהילת חלם מרבו "המהרש"ל כדי לשמש כרב הקהילה ועל מנת להגן על עצמו מפגעים שונים בדרך ובראשם שודדים הוא יוצת בעזרת ספר יצירה גולם .

אלא שבניגוד לסיפור הגולם מפראג שעד   כמה שידוע לנו קיים רק משנות השלושים של המאה ה-19, סיפור הגולם מחלם קיים כבר מהמאה ה-17 כמה עשרות שנים בלבד לאחר מות גיבורו ונראה שיש בו מידה של אותנטיות.לפחות בכך שאכן היה קשור בצורה כלשהי ( שכבר איננו יכולים לקבוע כיצד)   לחייו האמיתיים של הרב   אליהו בעל שם בעיר חלם שאכן עסק בקבלה מעשית ואולי ניסה ליצור במציאות גולם.

סיפור זה שימש דרך גירסה של יעקב גרים אחד מהאחים גרים המפורסמים כמקור השראה ליצירת הסיפור המפורסם "פרנקנשטיין " של מרי שלי על אדם מלאכותי שקם על יוצרו.

ולא מן הנמנע ,כפי שנראה בהמשך שהיה זה סיפור זה דווקא ששימש ליצירת התפיסה של חלם כעיר הטיפשים ( שמקורה במילה "גולם |).

והנה כתבה ראשונה מסוגה על הרב אליהו מחלם ועל הידוע עליו ועל הקשר בינו ובין הגולם ולתאר סיפורים שונים על הגולם שהתקיימו בקהילת חלם שהתפרסמה כידוע בגלל סוג סיפורים שונה לגמרי.

.."

אלבום קומיקס של "גולד "  על הגולם של המהר"ל מפראג .

.  כיום  כל הסיפורים בנושא הגולם  מתמקדים  בדמות של המהר"ל מפראג מהמאה ה-16שהפך ליוצר הגולם "האולטימטיבי". זה שתמיד מזכירים כשהסיפור עולה..

אך צרה צרורה להיסטוריונים ברור שמהר"ל מפראג לא היה כל קשר ושום עניין מיוחד בנושא הגולם. סיפורים בדפוס על המהר"ל והגולם הופיעו רק משנות השלושים של המאה ה-19 ( מאוחר יותר מפרנקנשטיין של מרי שלי שהופיע ב-1818 ) אם כי ייתכן בהחלט שהם היו נפוצים בעל פה עוד קודם לכן מהמאה ה-18 ואולי לפני . אבל זה לא סביר. מאחר אין שום התייחסות לכך במקורות כתובים על חיי המהר"ל לפני שנות השלושים של המאה ה-19

כל הסיפורים שהובאו כאן למעלה סופרו על האישים הנידונים מאות שנים לאחר זמנם ואין למצוא להם שום רמז בכתביהם או בכתבי מקורבים אליהם שהיה להם עניין מיוחד בגלמים וביצירתם.

ישנם בהיסטוריה היהודית רק שני מקרים ידועים ולא יותר (!) של רב יהודי שסופר עליו שיצר גולם קרוב לזמנו בידי בני משפחתו או תלמידיו הקרובים. עדות שהיא אמינה לעין ערוך יותר מזאת של סופרים אנונימיים שכתבו מאות שנים לאחר חיי הרב כמו שאירע בכל המקרים האחרים. .

.בשני המקרים הבודדים האלו ישנה סבירות כל שהיא במקרה אחד,  ודאות במקרה השני, האיש המדובר לפחות אכן התעניין ועסק בנושא הגולם במציאות ולא רק באגדה.

המהר"ל מפראג יוצר הגולם המפורסם מכל בהחלט אינו אחד מהשניים האלו.

שני היוצרים שכן עסקו ברצינות בגולם, מעניין, נקראו בשם אחד ,אליהו.

השני שבהם הוא הגאון מוילנה רבי אליהו זלמן הגר"א שסיפר לתלמידו המפורסם חיים מוולוזי'ין .שהוא עסק ביצירת גולם . וזה הופך אותו לרב היחיד הידוע בתולדות היהדות שאישר בפני תלמיד שהוא עסק ביצירת גולם.

. והוא גם יוצר הגולם היחיד שאכן עסק בפירוש לספר היצירה הפירוש המפורט ביותר הקיים והחשוב מכולם. .. .

כך שיש סבירות גבוהה ביותר, למעשה ודאות ,שאין לגבי שום רב אחר , לגבי שום דמות אחרת של "יוצרי הגולם" , שאכן הנושא עיניין אותו

הראשון הידוע הרבה פחות הוא :  רבי אליהו בעל שם מחלם יוצר הגולם האחר של המאה ה-16 ( שמאחר שנוצר במהלכה לפי הסיפורים לפחות יותר מגולם אחד  אותה ניתן להגדיר כתור הזהב של יצירת גלמים ).

העדויות

עטיפת ספרו של חיים בלוך מ-1920  על הרב אליהו מחלם והגולם שלו.

אליהו בן יהודה אהרון מחלם "( 1500? -1583) .ידוע בפעילותו כבעל שם "בעל מופת בתחילת המאה ה16 ובמיוחד בגלל מעשה הגולם בכוח המילה המייוחס לו .

ידוע בוודאות שנפטר בשנת 1583 והיה סב סבתו של צבי אשכנזי "חכם צבי " אביו של הרב המפורסם יעקב עמדין שהתפרסם במחלוקת שלו עם הרב מפראג יונתן איבשיץ. .

"ואני שמעתי בוודאי ובבירור מכמה אנשים מהוגנים שאיש אחד היה קרוב לזמנינו בק"ק ( קהילת קודש) חעלם ושמו ר' אליה בעל שם ,שעשה בריה מגולם וצורה והיה עושה עבודת פרק זמן ארוך.והיה תולה על צוארו שם של אמת עד שלבסוף, לאיזה סיבה לקח מצוארו השם וחזר לעפרו ".

כתב יד אוקספורד 1309 דפ 90 ע"ב -91 ע"א נתחבר בידי מקובל   יהודי פולני בין שנות השלושים לשנות החמישים של המאה ה17.

על אליהו  "בעל השם " מחלם סופר שיצר גולם כמשרת אולם מידי יום הלך הגולם וגדל עד שהרב החל לחשוש ממנו ומהמשך גידולו וצווה על הגולם שיתכופף ויחלוץ את מגפיו וכך "יוכל הרב להגיע אל מיצחו של הגולם שם היתה חרותה המילה ""אמת"" ולמחוק את" "האות ""א"" כך שתשאר המלה ""מת"" וכך להשמיד את היצור שלא ניתן לפי גרסה זאת" "להשמידו בכל דרך אחרת, על מה שקרא כתוצאה יש שתי גרסאות של הספור אחת מהן" "יהודית ואחת מהן נוצרית, ויש בהן להראות מה ההבדל בין שתי התפיסות של" "דתות אלה לגבי נושא הגולם ויצירת חיים בידי אדם.

הגרסה הקדומה ביותר הידועה של הסיפור היא של מקובל  יהודי פולני שכתב בין שנות השלושים לשנות החמישים של המאה ה17. כמה עשרות שנים  בלבד לאחר פטירתו של אליהו בעל שם.

בגלל סמיכות הזמנים בין חייו של אליהו בעל שם והתחלת פרסום האגדות עליו , יש  לדעתי סבירות שבמקרה הזה המדובר היה באדם שאכן עסק באיזו שהיא צורה בנושא "היצירה" ואחרת האגדות סביבו לא היו צומחות בצורה כזאת זמן קצר לאחר מותו ובקרב חוג משפחתו.בניגוד לרוב שאר יוצרי הגולם הוא לא התפרסם במיוחד  בגלל  למדנותו או יצירתיותו הספרותית ,תחילה..

אבל זוהי סבירות בלבד ולא וודאות.

קשה לדעת על מה התבסס הסיפור הזה. אולי התעניין הרב אליהו מחלם בבובות  נעות , אוטומטים מכניים דמויי אדם שהחלו להופיע אז במקומות שונים במערב והביא אחד לעירו או אף יצר אוטומאט  בעצמו ( דבר לא בלתי אפשרי עבור כל מי שניחן בכישרון מיכאני )  וזה שימש כבסיס לסיפור ?

כמובן ייתכן שהוא אכן עשה ניסיונות ליצור גולם "אמיתי" על פי "מירשמים " שונים שאותם ניתן למצוא במהדורות "ספר יצירה " של רבנים כמו אליעזר מוורמס מהמאה ה-12.

תיאור מפורט עוד יותר של הפרשה  הביא כריסטוף ארנולד שכתב במכתב אל ידיד בשם וגנזיל ב1674

..יהודי פולין מספרים שהיה יהודי בפולין הנקרא רבי אליהו בעל שם שעשה גולם.וכשהבחין הרב שהמשרת גדל כל כך עד שלא יוכל עוד להגיע אל מצחו ולמחוק את האלף אז עלתה בדעתו התחבולה לצוות על הגולם שהוא משרתו ,לחלוץ את מגפיו בהניחו כי כאשר יתכופף הגולם יוכל למחוק את האות ממצחו .וכך היה, אך כאשר חזר הגולם והפך לחימר ,נפל כל כובד משקלו על הרב שישב על הספסל וימחצנו".

המכתב של כריסטוף ארנולד  על הגולם של אליהו מחלם הופיע  ב-  Sota by   Johann Christoph Wagenseil

המקור http://onthemainline.blogspot.com/2011/11/on-golem-of-chelm.html

סיפור דומה מאוד סיפרו צאצאו של רבי אליהו בעל השם הרב צבי אשכנזי שהיה בנה או נכדה של נינתו של הרב אליהו מחלם לבנו יעקוב אמדן המספר על כך בספרו שאילת יעבץ ( 1739) ושוב  באוטוביוגרפיה שלו "מגילת ספר " ( שנדפסה לראשונה ב-1897 ) ובמקומות אחרים בכתביו:

"ר' אליהו בעל שם הזקן ז"ל שהיה אב בית דיון בקהילת קודש חלם בימים ההם ברא גברא וספר ( אביו של עמדין ) ממנו מעשה כי הנוצר ההוא היה בלי הדיבור והיה משמשו כעבד .ובראות הרב שיציר כפיו הולך וחזק וגדול מאוד,על ידי השם הכתוב בנייר שדבקו במצחו ,באופן השהי המתיירא רבי אליהו בעל שם שלא יזיק וישחית ונתיירא שלא יחרב העולם .נתחזק עליו מהרה וקרא מעליו הגליון שהיה כתוב עליו השם ונתקו ממצחו ויפל גוש העפר כשהיה ,אבל הזיק לרבו כי סרט אותו בפניו כשלקח הכתב וניתק השם מעליו. "

לדעת החוקר משה אידל : בסיפור על הגולם של ר' אליהו מחלם לא מוזכרים כוחות על-טבעיים של הגולם וגם לא נראה שהגולם גורם ליוצר שברא אותו דאגות מיותרות.

הסכנות הנזכרות בגרסה המאוחרת של מעשה הגולם אינן מופיעות בגרסה זו. ר' אליהו מסיר את המילה "אמת" בלי לתת הסבר מפורש למעשה. המילה "אמת" היתה כנראה תלויה בקמע על צווארו. על פי גרסה זו נחשב היצור למת מלכתחילה. לפיכך נראה שיש לתארך את הדרמטיזציה של האגדה לא לפני אמצע המאה ה-17 ואולי מעט מאוחר יותר.

יש הבדל בין שתי הגרסאות של הסיפור שהובאו כאן בגרסת רבי יעקוב עמדין אליהו בעל שם לא שילם בחייו על בריאת הגולם אלא רק נפצע.

הגרסה הידועה ביותר של הסיפור היא גרסתו של יעקב גרים אחד משני האחים גרים שהתפרסמו בקבצי האגדות העממיות שלהם כפי שהופיעה ב"עיתון למתבודד" משנת 1808:

"יהודי פולין עושים, אחרי אמירת תפילות מסוימות וקיום ימי צום, דמות של אדם מטיט או מחימר, וכאשר הם לוחשים עליו את שם המפורש הפועל נפלאות, אז בהכרח נכנסת בו רוח חיים. אמנם, לדבר אין הוא יכול, אך הוא מבין די הצורך מה שנאמר לו או מה שמצווים אותו. הם מכנים אותו גולם ומשתמשים בו כמשרת לעשיית עבודות בית שונות, ואולם אסור לו לעולם לצאת מחוץ לבית. על מצחו רשומה המילה 'אמת', ומדי יום ביומו הוא מוסיף במשקלו ונעשה בהדרגה גדול וחזק מכל בני הבית, אפילו קטן היה בתחילתו. על כן בגבור פחדם מפניו הם מוחקים את האות הראשונה, עד שלא נשארת אלא המילה 'מת', ואז הוא מתמוטט וחוזר להיות עפר. אולם אדם אחד, מהיסח הדעת, הניח לגולם שלו לגדול יותר ויותר עד שלא יכול היה האיש להגיע אל מצחו. אז ברוב פחד ואימה ציווה על משרתו זה לחלוץ לו את מגפיו, בחושבו שכאשר יתכופף הלה, יוכל להגיע אל מצחו. וכך אמנם היה, והוא הצליח למחוק את האות הראשונה, אך גוש החימר נפל כולו על היהודי וימחצנו".

בגירסה הנוצרית הרב הצליח למחוק את האות אולם הגולם נפל עליו וקבר אותו תחתיו והרגו, ובכך" "הסביר המספר הנוצרי שילם היהודי הנבזה על החטא הנורא של הכישוף שביצע," בגירסה היהודית המקורית לעומת זאת הרב אמנם נשרט קלות כתוצאה מגושי עפר "שנופלים עליו מהגולם אולם שום דבר יותר מכך,הוא לומד מהניסיון וחוזר ליצור" גלמים בטוחים יותר.

בכל אופן הביטוי השגור  ":הגולם קם על יוצרו " לקוח ישירות מסיפור ספציפי זה.

ספור זה בגרסתו הנוצרית לפחות הוא אחת הדוגמאות הראשונות בספרות על יצור "מלאכותי היוצא כנגד יוצרו, וכאן מתחילים להדגיש את עצם הסכנה של ניסיון" האדם לחקות את מעשי בוראו אם כי כפי שנראה בהמשך במסורת היהודית האוטנטית קימת גישה דומה אך לא דומיננטית, הגישה הדומיננטית היא בדיוק הפוכה" ולכל היותר מזהירים את היוצר לשמור על אמצעי זהירות. היהודים נחשבו בעיני הנוצרים לבעלי כוחות כישוף אפלים ורק טבעי היה שנוצרים מפוחדים יקחו את הספורים היהודיים על יצירת גלמים ויהפכו אותם לספורי אימה.

האם מותר להרוג גולם ?

החכם צבי אשכנזי ,נכד נכדתו של אליהו בעל שם מחלם.

בעקבות סיפור רב אליהו והגולם נוצר דיון הלכתי מעניין שיש לו השלכות גם ימינו לגבי השאלה :האם מותר להרוג גולם ?

בדיון זה נטלו מקום מרכזי שני צאצאים של הרב אליהו מחלם שלמעשה ניסו להגן על אבי אבותיהם בעניין.

המקובל הידוע מהמאה ה-16 ,הרב משה קורדובירו מצפת כתב בענין זה שגולם הוא כמו חיה ולכן אין בהמתתו כול עבירה כמו שאין עבירה בהמתת חיה.

הרב צבי אשכנזי לא היה כה בטוח בכך. הוא היה צאצא ,דור שביעי ( וליתר דיוק נכד נינתו ) של הרב אליהו מחלם שסופר עליו שיצר גולם , וביגלל המשמעויות המשפחתיות של הסיפור שאל את עצמו ( בספרו " שאלות ותשובות חידושים וביאורים, חלק א'… / אמשטרדם :1712) : מה יכולות להיות המשמעויות ההילכתיות אם יש לך גולם בבית? ודן בשאלה אם גולם יכול להחשב כחלק ממינין,כמו אדם "רגיל".

הוא הביא שיקולים בעד ובנגד

מצד אחד קבע ניתן לראות בגולם כמעין "ילד מאומץ" של יוצרו ולכן יצור אנושי ואפשר להכלילו במנין ולכן יש לו זכויות שוות לאלה של יצור אנושי.  אולם אשכנזי לא יכול היה היה להתחמק מהעובדה שאם נכונה דעה זאת זה אומר שרבי זירא מהספור התלמודי ביצע מעשה רצח ( ובהשלכה מן הסתם גם אבי אבותיו הרב אליהו מחלם ) ,כתוצאה היתה קביעתו הסופית, לאחר התלבטות שאדם הוא רק מי שנוצר כעובר בגוף אישה,וגולם אינו יכול להחשב כאדם ואין לו אותם הזכויות,אם זאת אשכנזי קבע שאם כי הרב זירא לא ביצע רצח הוא בהחלט ביצע עברה נגד רכוש, הגולם נוצר בידי רבא למטרה מסוימת ורבי זירא לא היה צריך להרסו.כלומר: רצח לא היה כאן אך עברה הייתה והייתה כאן.

הרב יעקב עמדין ,בנו של צבי אשכנזי

בנו של אשכנזי הרב יעקב עמדין המשיך בדיון וקבע שכשם שילד או מפגר אינם יכולים להיות חלק ממניין על אחת כמה וכמה שגולם שמטיבעו הוא חסר "אינטליגנציה, אינו יכול להמנות במניין. עמדן המשיך וקבע חד משמעית (בניגוד לגישתו המהוססת של אביו ) שהגולם הוא בהמה בצורת אדם ומותר מלכתחילה להרגו ללא חשש כפי שהורגים חיה.

לדיון זה יש מן הסתם גם השלכות כיום לגבי הדיון ההלכתי של המשפט היהודי  על זכויות רובוטים ואנדרואידים וילדים משובטים.

איור מהמאה ה-19 לספר "פראנקנשטיין " של מארי שלי. ספר שהושפע מסיפור הגולם של אליהו מחלם.

נראה שסיפור זה של יעקב גרים שהיה מוכר היטב לקוראי גרמנית  היה ידוע לסופרת האנגליה מרי שלי והוא שימש עבורה כמקור השראה כאשר יצרה את רומן האימה המפורסם "פרנקנשטיין "( 1818) על אדם מלאכותי שיוצא כנגד יוצרו מדען בשם פרנקנשטיין.והורג את האהובים עליו.. הספר שוסרט פעמים רבות במאה העשרים.

הסיפור  המקורי של אליהו מחלם והגולם  שימש כבסיס לספר של חיים בלוך בגרמנית ספרו השני על הגולם  ( לאחר ספר מפורסם ומצליח שכתב של סיפורי  הגולם מפראג) שהרחיב מאוד את סיפורי אליהו מחלם ויצר סיפורים חדשים עליו.אך זה זכה לפרסום מועט בלבד ונעלם. כנראה בגלל ההתחרות של סיפורי המהר"ל והגולם שזכו להצלחה גדולה הרבה יותר.

סיפורי הגולם בחלם

סיפורים שונים על הגולם נוצרו גם בעיר חלם עצמה.

את  סיפורי הגולם מחלם ניתן למצוא בספר ספר הזכרון לקהילת חלם : מ' שנה לחורבנה / עורך שמעון קנץ תל-אביב : ארגון יוצאי חלם בישראל ובארה"ב, תשמ"א, 1981.שם מובאים אגדות נוספות על הגולם מחלם שהיו נפוצות בקהילה בעל פה בראשית המאה העשרים והן שונות ומפורטות יותר מהאגדה שהובאה למעלה.נראה שכל סיפורי הגולם של היער חלם מראים על אווירת חרדה מפני התנפלויות פוגרומים והטרדות שהיו כנראה מנת חלקם הקבועה של יהודי חלם.

על פי גרסה אחת שמובאת שם הרב אליהו בעל שם יצר גולם מחמר שעמד ביום שוק וגרזן בידו.כשראה הגולם  איכר רוצה לפגוע ביהודי ( תופעה נפוצה ביותר ככל הנראה ) הניף גרזן על האיכר והרגו מיידית.כל ימי השבוע שרת הגולם את הרב אליהו בעל שם ואת הרבנית ועשה עבודה שחורה בביתה מדרש. עד שנודע מעשי הגולם לפריץ שכמובן דרש את הפסקתם .אז לקח הבעל שם את הגולם אל עליית הגג הוציא מפיו את השם "המפורש "וזה שב להיות חמר.הבעל שם נעל את הדלת לקח אימו את המפתח ומאז עליית הגג נעולה.

על פי סיפור אחר שמובא שם הגויים של חלם היו נוהגים להשתכר ולהתעלל ולרצוח את היהודים.בכל יום שלישי יום היריד בעיר הם היו משתכרים מכים את היהודים מכות רצח ובוזזים את סחורותיהם. הרב אליהו בעל שם החליט לעשות מעשה בעניין.צם צומות עינה את גופו בסיגופים והתפלל לאל שירחם על יהודי עירו וישלח אליו את בעל "היד החזקה" את הרמב"ם שיגלה לו בחלומו את סוד יצירת הגולם אשר לא ידרוס חלילה את הבריות אלא יפחיד את בני הבליעל למינהם את החומסים הגזלנים וצמאי הדם של ישראל שמצאו בחלם כר נרחב לתעלוליהם.תפילתו של הרב התקבלה ובחלומו ראה את הרמב"ם עומד על תל שלג שהיה מוכר לרב.

השכם בבוקר יצא הרב לאותו תל שלג מחוץ לעיר והחל ליצור שם גולם משלג. לבסוף לאחר מאמץ  אחרון של עבודה גולם השלג הפך לענק ונראה כבן אדם.

כשהגיע יום שלישי בשבוע והגויים כמנהגם החלו בהשתוללותם הרצחנית הופיע לפתע הגולם ובידו גרזן .עשרות גויים התנפלו עליו בסכינים שלופות ודקרוהו הגולם נע לכל הכיוונים בעת ובעונה אחת מחץ את ראשיהם של הגויים באדישות אלימה.הם שטופי דם ברחו מהעיר.  במשך כמה שבועות שרר בעיר שקט והיריד התנהל כסדרו. הגויים הקפידו מעתה להגיע למקום בשקט ולהתנהג ליהודים בדרך ארץ מפחדו של הגולם.תור זהב היגיע לחלם

.יום אחד פרצה בעיר שריפה הגולם סחב חביות ימים וכיבה את השריפה

אלא שביום אחד קרא לגולם משהו הוא החל להשתולל כאחוז אמוק עם הגרזן בידו.  הוא ודרס יהודים ללא וגויים ללא הבחנה.  בעיר  הייתה בהלה היהודים החלו לסגור את החנויות והגולם השתולל שובר דלתות מנפץ שמשות .לאחר מכן פנה לבית הכנסת להרוג את הרב .הרב שראה אותו צעק "אני משחרר אותך גולם מתפקידך וארור תהיה לעולמי עד".

אז נפל הגרזן מידיו של הגולם הוא עלה במדרגות לעלית הגג שמעל לעזרת הנשים והפך לגל שמות.

המקום הזה היה עליית גג של שמות וספרים פסולים והוא הטיל מאז את פחדו על ילדים שסיפרו זה לזה ששם נמצאת גופת הגולם.

.

שם נח הגולם

.

לפי מסורת זקני קהילת חלם ניטמן הגולם בכניסה של ה"פוליש "בכניסה לבית הכנסת הגדול בגניזה בין  שמות ספרים קרועים ותשמישי קדושה פסולים.שם מונחי הגולם עטוף בטלית קרועה ואסור לעלות שמה בגלל סכנה שקרתה פעם לפני שנים רבות לאיש שהעיז לעלות שמה ולחטט בין הספרים ולראות את הגולם.

לימים סיפרו ילדים בחלם שעלו לעליית הגג שראו שם ערימה של שמות שמראה כמראה גוף ענקי "הילדים מילמלו "גולם גולם אל תקום,סופך הוא שמות פסולים " וברחו מהמקום.

סיפור דומה סופר על ליחזקאל לנדא הרב של קהילת פראג שעלה לעליית הגג של בית הכנסת לראות את שרידי הגולם שם ולאחר מכן גזר שאיש לא יעלה לשם יותר.ומסתבר שהיה סיפור דומה גם על הגולם של הגאון מוילנה. הסופר Hirsch Loeb Gordon,  מספר בספרו  ( The Maggid of Caro, (New York, 1949  שבילדותו בוילנה מתי שהוא בעשורים הראשונים של המאה העשרים הוא שמע מאביו אליהו גורדון שהיה רב קהילת וילנה סיפורים שהגולם שאותו יצר הגאון מוילנה נח בגג בית הכנסת הגדול שם .

ונשאלת השאלה מהו מכל אלו הסיפור המקורי ?  או איזה סיפור בא קודם ?

זה של פראג ?המפורסם ?  ואולי דווקא זה של וילנה? אולי חלם?

גורדון מספר לנו שכאשר שמע את הסיפור על הגולם של וילנה בילדותו אביו הרב אליהו גורדון שהיה הרב הראשי של וילנה אישר שזוהי מסורת ידועה ועתיקה אם כי לא אישר את אמיתותה.  כך שיש להניח שזאת הייתה מסורת וותיקה שהתקיימה מזה עשרות שנים בראשית המאה העשרים.

על הסיפור של הגולם ששרידיו נחים בפראג העדות הקדומה ביותר היא בהערות המהדיר לספר "מגילת יוחסין מ-1844.

אולם כאמור למעלה אין שום עדות שבכתב שסיפור הגולם מפראג היה קיים או ידוע למישהו לפני שנות השלושים של המאה ה-19 וייתכן שהומצא רק אז .

מאידך סיפור הגאון מילנה והגולם היה ידוע לכל לכל המאוחר מ-1818 ועל כך אין ספק.

לעניות דעתי יש מקום לחשוב שסיפור הגולם ששרידיו נשארו בבית כנסת הועתק מוילנה המקור האמיתי לפראג .אבל נראה שהסיפור הקדום מכולם התרחש בחלם.

חיי רבי אליהו בעל שם

מה אנחנו יודעים על חייו של רבי אליהו בעל השם מחוץ לאגדות עליו ?

לפי גרסה אחת נולד בסביבות שנת 1514 לפי אחרת נולד רק ב1550 ואם כך היה צעיר מאוד במותו בסביבות שנת 1583 .

הוא זכה לכינוי "בעל שם " דהיינו מי שיודע להשתמש בשמות האל לביצוע מופתים שונים למען טובת הרבים. ומה שאנו מגדירים היום כ"מקובל מעשי ".

הוא היה בנו של הרב יהודה אהרון מחלם הרב הראשי ליהודי מחוז חלם לובלין ובלעז תפקיד אשר עליו קיבל את אישור המלך זיגמונט הראשון בשנת 1520. כ"רב המדינה הראשי למחוזות חלם לובלין ובעלז" שנתיים לאחר מכן ב1522 לאחר מכן העניק לו המלך תואר "דוקטור סעינראס" והטיל עליו תפקיד נוסף גביית מיסים מאת היהודים בכל המחוזות והסביבה ושוב אושר התואר בשנת 1522. הרב הראשי היה משרה מכובדת ביותר כרב ראשי היה עליו לאשר את תקנות הקהילה ואת ההחלטות שנתקבלו על ידי ראשי הקהל והפרנסים .הוא גם כיהן כיושב ראש בעת בחירת מנהיגי הקהילה ופרנסיה כיו"ר של כל בתי הדין של היהודים במדינה. רשימת המיסים 'נקבעה על ידי הפרנסים קיבלה תוקף רק באישורו וכן גם המכתבים הרשמיים של הקהילה כרוזי הקהל וכו'.

מחוץ לכל התפקידים הנ"ל היה הוא רשאי לחלק תוארים לאלה הזכאים לכך ותוארים אלו זיכו את נושאיההם בזכויות חשובות. ונוסף לזה היה פטור ממיסי היהודים המיוחדים וזכאי לגור בכל מקום במדינה. על פי גרסה אחת הוא תמנה תחילה כגובה מיסים ומיד אחר כך כרב וייתכן שאף לא היה רב אלא רק גובה מיסים שקיבל תואר "דוקטור למשפט יהודי ".

על מקרה מסתורי במיוחד שהיה קשור לאותו רב מדווחת תביעה משפטית בעיר חלם מ1550 .הנוצריה מארוסיה תבעה את הדוקטור היהודי "יודה"  לבית המשפט וטוענת כי עבדה בביתו כמשרתת ואז שכב איתה ונולד לה ממנו ילד . הנתבע הבטיח לשאת בהוצאות הקשורות בגידול הילד אולם לא קיים את הבטחתו. הכמרים התעניינו מאוד במקרה הפיקנטי והבישוף החלמאי טרח לכתוב לממונה עליו מטעם הכנסיה שהרב הוליד ילד למרוסיה וזה נטבל בידי הכומר סילבסטר.

זה כל מה שידוע לנו בעניין מתמיה זה אין מקורות יהודיים על הפרשה וקשה להאמין ש"דוקטור יהודה" זה זהה עם יהודה אהרון שבשנת 1522 כנראה היה אדם בגיל מבוגר. ואולם מאידך אם היה מסוגל להוליד את אליהו בשנת 1550 כי אז ייתכן שהמדובר באותו האדם.

File:PL chelm gorka oo1.jpg.

העיר חלם.

.הועלתה אפשרות שהמדובר שמשפט שבוים על ידי הכנסייה למטרות פוליטיות לרגל תעמולתה לאסור על יהודים להשתמש במשרתות נוצריות. נראה שבשנת 1550היגיעה תעמולה לשיאה ובשנת 1565 הורה הפרלמנט על היהודים לאסור להשתמש בשירות נוצרי בבתיהם אולי הייתה שערורייה חלק מעניין זה?

אבל אפשר להעלות גם אפשרות אחרת :

שאותו יהודה אהרון אכן היה זהה עם אביו של אליהו מחלם וכי הילד שנולד למרוסיה בשנת 1550 גדל כיהודי ולא היה אלא האיש שהפך ביום מן הימים לרב אליהו מחלם שבסופו של דבר בעקבות מאמצי האב והפך לרב.

ואולי היה זה דווקא בגלל השמועות שאולי נפוצו באותה התקופה סביב מוצאו המוזר שנוצרו סביבו אגדות על הגולם הכמו נוכרי שמשרת אותו ?

על אליהו בעל שם מסופר שנולד בסוף שנות הר' ואביו הקדיש תשומת לב רבה לחינוך בנו שמשחר ילדותו התגלה כילד פלא בכשרונותיו ובלימודיו .בהיותו בן 15 נשלח ללימודים בבית הרב שלמה לוריא המהרש"ל בלובלין והצטיין בלימודיו והיה מופת בלימודיו בבקיאותו העצומה בספרות ההלכה בראשונים ובתלמוד ובמפרשיו.רבו המהרש"ל החשיב מאוד את תלמידו הצעיר וסמך אותו לרבנות בגיל צעיר נתקבל כרב וראש ישיבה בקהילת חלם אז 'קהילה גדולה וחשובה.

הוא נשאר בקשר הדוק עם רבו המהרש"ל ובכל שאלה קשה מסובכת שעלתה בעירו התייעץ עם רבות לחוות דעתו ורק לאחר ששמע את דעתו השיב לשואלים דבר או פסק הלכה.בנתיים התפרסם באיש קדוש ובעל קבלה. רבו המהרש"ל כינה אותו בכינוי בלתי שכיח "גבר ארבה בכולה הר"ר אליהו יצו"ו . הוא חי בחלם עד מותו ונודע כמי שאינו גאה בגדולתו בתורה בניגוד לרוב רבני פולין .

פרט לכך היה ידוע בפעילותו כ" בעל שם "בעל מופת בתחילת המאה ה16.הוא הפך להיות הרב המפורסם ביותר שכיהן בעיר חלם אולי בגלל התעסקותו בקבלה מעשית וצירופי שמות דבר שהיה נדיר בקרב רבנים ידועים . המוני העם בחלם עיטרו את שמו כפועל ישועות ובעל מופת שפעל על ידי כתיבת קמעות ורשימת סגולות שונות לריפוי חולים נגד מזיקים וגירוש שדים ודיבוקים ופעולות ישע אחרות.הסיפורים על פעולותיו חדרו עמוק לתוך העם.

שני אליהו בעל שם

בזמנו של אליהו הבעל שם מחלם חי באיטליה בעל שם אחר מווארמס ורבים שהתבלבלו בינהם . היו שייחסו לאליהו מחלם ספרים שלא הוא חיבר. את "מכלל יופי " פירוש על פירוש רש"ל לקוהלת את "רינת דודים " פירוש על שיר השירים את"אדרת אליהו " פירוש על ספר הזוהר " ואת חיי אדם " ספר שרק שמו וסיפור אגדה עליו מופיע בו ואולי הוא מבוסס על חומרים ידועים שלו בקמיעות ולחשים וכו' אך לא הוא כתבו

כל כך השתרשה הזיהוי בין השניים עד שהיה מו"ל שטען שהם אכן אחד וכי אליהו בעל שם מווורמס עבר לחלם בקפיצת הדרך לאחר גירוש….

האם חיבר אליהו בעל שם מחלם ספרים ?

בספר הלחשים הכישופיים  "תולדות אדם" ( ז'ולקוב 1720)  כתוב שהספר נאסף מכתבי "יואל ואליהו בעלי שם ".  ושם מובא סיפור הקשור ביכולותיו המאגיות  ( ראו למטה )  . היו שראו בו את מחבר הספר אם כי זה כנראה אינו נכון אך ייתכן שהמחבר האמיתי  אכן ביסס את הספר על כתביו . . בסיפור  שאותו נביא בהמשך  אליהו בעל שם מחולל נס בכוח שימוש בשמות תוך כדי ביצוע ריטואל מאגי בהצילו ילד שנחלף על ידי מכשפים

גם הספר "מעלות אלוהים"  יוחס לו ושוב לא נכונה הספר יצא לאור בזולקוב בשנת 1725. מהדורות נוספות 16 במספר יצאו עד סוף המאה ה-19 וככל הנראה העורך של שני הספרים הוא יואל בן אורי היילפרין.

ייתכן שאליהו מחלם חיבר ספר בדקדוק אך אם כך היה זה אבד. ולפי דיעה אחרת המובאת בספר של דעמביטצער בספרו "כלילת היופי " הוא כותב במפורש : ר' אליהו בעל שם שהיה זקנו של החכם צבי ,היה אב"ד דק"ק חעלם ולא נמצא ממנו שום חיבור , ורק שמענו נפלאות ממנו אשר עשה לפעמים בכוח קבלה מעשית לעת הצורך וסכנה כו'". לפי זה הרב אליהו מחלם לא פירסם שום חיבור.

ידוע שהרב בעל השם נפטר בסביבות שנת . 1583

אך שמו בהחלט לא נשכח.

עוד נפלאות של הרב אליהו מחלם

בחלם היו עוד סיפורי נפלאות על הרב אליהו מחלם מלבד סיפור הגולם שהתפרסם יותר מכולם :

הסופר חיים בלוך שכתב ספר שלם על הגולם של אליהו מחלם בשפה הגרמנית לאחר הצלחת ספר מקביל שפירסם על הגולם מפראג טען שבקרב משפחות רבות בקהילת חלם הייתה נפוצה חוברת בכתב יד ובה רשומות פעולותיו של אליהו בעל שם להצלת יהודים מעלילות דם ומגזירות רעות בשילוח הגולם שיצר על ידי צירופי שמות ויחודים וכן סגולות ורפואות ליחידים שנושעו על ידו .כמה מהחוברות האלו כתובות על קלף ומהן הכתובות על נייר רגיל וכרוכות בכריכה מיוחדת לשמירה מכל צרה עם תבוא .חוברות אלו עברו בירושה מדור לדור ושמרו עליהם כעל ספר קדוש וסגולה להצלה מכל מני פורענויות בבית ומחוץ לבית.

בלוך טען שחייל יהודי שנשלח לחזית לקח עימו חוברת זאת לשמירה והגנה לחייו בעת התקפת האויב או כל מכשול אחר.

תולדות אדם - רבי אליהו בעל שם

בספר "תולדות אדם ( 1720) " ששם כאמור למעלה  כתוב שנאסף" מכתבי "יואל ואליהו בעלי שם"   מובא סיפור מופת הקשור בשמו ואולי בגללו היו שראו בו את מחבר הספר אם כי זה כנראה אינו נכון אך כאמור  ייתכן שהמחבר האמיתי  אכן ביסס את הספר על כתביו של אליהו בעל שם מחלם.

. . בסיפור הוא מחולל נס בכוח שימוש בשמות תוך כדי ביצוע ריטואל מאגי בהצילו ילד שנחטף מאימו על ידי מכשפים והוחלף על ידיהם בדחליל מקש .

"מעשה היה בימי הרב המקובל אליהו זצ"ל אב"ד לק"ק חעלם ובעיר קטנה סמוכה לק"ק חעלם היה איש אחד ושמו רבי גבריאל .וילדה לו אישתו בן וישלח לק"ק חעלם להודיע לרב הנ"ל שם שיבוא למול את הילד כי הרב היה מוהל.

שם העיר הקטנה געלינק.המעשה היה בחודש סיוון ביום ה' והלך רבי אליהו לפנות ערב מעירו לעיר גאלינג ובא לעת ערב קרוב אל עיבורה של עיר גאלינק וראה אנשים ונשים מכשפים ומכשפות יותר ממאה אלפים ומפי כולם יוצא אש שלהבת גם סביבם אש מלהטת והיו משחקים עם הולד הנולד. וכשראה הרב זה המעשה אמר לנערו : תן לי מים מכדי.ורחץ במים והזכיר את השם הגדול והנורא הזה וקודם שרחץ ידיו הזכיר השם והניח שבעה סכינים ושבעה נסרים וב' ככרי לחם ושבעה מנהלים וכל סכין נעץ במנעול אחד .ואחר כך זרק מנעליו מעל רגליו ורחץ ידיו ב' פעמים וזקף אצבע של יד ימין וזרת של שמאלית וכך היה אומר ,"הנני מבטל כשוף של אנשים ונשים בלי נזק" …." ובא ונטל את הילד והביאו לפני אביו ואמו .וכאשר בא לפניהם הזכיר את השם הקדוש ומיד ראו כל הניצבים שמה שהונח אצל אימו הוא קש ותבן ורק למראית עין היה בו צורת אדם ונתן את הילד המוצל מאור אש הקליפות לאמו "

סיפור מדהים עוד יותר סופר על פטירתו של אליהו בעל שם מחלם.  .

על פי מה שסופר שבפנקס החברה קדישא של קהילת חלם היה מקובל שאנשי הכנסייה הקתולית במקום היו נוהגים להציק לקהל המלווים ארונות קורה יהודיים שעברו במקום ולכן ההלוויות היו מתקיימות רק בלילות.

לפני פטירתו הרב אליהו בעל שם השאיר צוואה ובה דרש : לאחר מותו יש לקיים את ההלוויה ביום יש להניח ספר תחת לראשו.כשארונו יעבור על יד הכנסייה (כנראה לא הייתה דרך אחרת למעבר ארונות קבורה בחלם ) והאספסוף הנוצרי יתחיל לידות אבנים על הקהל היהודי כמקובל עליהם מאז ומתמיד אל לאיש לברוח! אלא לעצור את מסע ההלוויה ולעמוד במקום.

כאשר נפטר הרב אליהו בעל שם קיימו  את אותה צוואה במלואה וכלשונה. כשקרב מסע ההלוויה אל הכנסייה יצאו משם כצפוי חבורת פורעים והחלו בידוי האבנים המסורתי על ארון הקבורה ועל היהודים. נפעם איש לא ברח .אז קם רבי אליהו לתחייה (!) התיישב בארונו הביט בספר התורה שהיה עמו בארון תחת מראשותיו רמז להגיש לו מים מהבאר רחץ ידיו והיביט בספר.

הנפטר שקם לתחייה מילמל משהו בשפתיו ורמז להמשיך במסע הלאה. באותו הרגע נשמעו צעקות אימים מבניין הכנסייה שהחל לפתע לשקוע.

ותוך דקות אחדות נבלעו הכנסייה ופורעיה אל מעמקי האדמה.כל מי שהיה שם נקבר חי .

.מיד לאחר מכן השתטח בעל השם וחזר להיות מת ככול המתים. היהודים החליפו בינם מבטי השתוממות ומסע ההלוויה המשיך כדרכו משל זה הדבר הצפוי ומקובל שכנסיה נוצרית עתיקה תיבלע בלב האדמה על כל אנשיה.מאז אותו מקרה חדלו פורעים לידות אבנים בעת לוויות יהודיות בחלם כנראה מחשש לעינא בישה .

במאה העשרים סיפרו תלמידי החדר שכאשר יורדים שם למרתף ומתחילים לקפוץ על רצפת העץ נשמעים שם הדי פעמונים אלה של הכנסיה שנבלעה… גרסה שהייתה מקובלת מאוד על הילדים תלמידי "החדר" .עוד אמרו שעל מקום הכנסיה נבנה ביתו של אחד לייב פק.

על קברו של רבי אליהו בעל שם לא הייתה שום מצבה מאחר שהבעל שם ציווה לבל יעמידו על קברו מצבה. על הקבר היה גל של אבנים קטנות וכך יכלו לזהות את הקבר בקלות.

סיפרו שביום הזיכרון למותו היה מופיע מלאך ומשאיר אות על לבנה של קברו ומשום כך פחדו לגשת ללבנים ולגעת בהן. המקום הפך לאבן שואבת למחפשי סגולות וניסים שהתפללו לבעל השם שיתפור בעיות שונות שלהם בכוחותיו העליונים.עד לפני השואה נהגו יהודי חלם לעלות לבית הקברות העתיק לקברו של רבי אליהו בעל שם ולהדליק נרות על הקבר .בכל מקרה של צרה או מחלה במשפחה התאספו בני משפחה או הורים של החולה ליד הקבר של רבי אליהו בעל שם .אולם הנאצים בזמן שלטונם בפולין הרסו ומחקו את בית הקברות וכיום אין זכר לקבר הקדוש.עם זאת לא מן הנמנע שהקבר ישוחזר לבסוף כפי שקרה עם קברי צדיקים אחרים שנהרסו.

.

מעיר הגולם לעיר הטיפשים

למה ניצחה פראג את חלם בדמיון העממי לפחות כעירו של הגולם ? מדוע הכל יודעים שהגולם הוא "מפראג" ורק מעטים שמעו על הגולם "האותנטי " יותר מחלם ?

שאלה טובה מאחר שנראה שהיו דמיון בין שני הסיפורים והעיר אחת השפיעה על השנייה בשני הכיוונים כנראה.

לאמיתו של דבר נראה שחלם הפכה ידועה כעיר השוטים בגלל סיפור הגולם של הרב אליהו בעל שם . וזה קרה רק במאה ה-19 כאשר מסיבות שנשארו בלתי ברורות החלו להתפרסם קבצי סיפורים על "חלם " כעיר השוטים ו"החלמאים " .

אנשים תמהו :למה דווקא חלם עיר שמאז המאה ה-16 יצא לה שם של עיר מכובדת הידועה בלמדנות המופלגת של רבניה הפכה לעיר "השלימזלים "? מה היה המיוחד בה ?

תשובה טובה לכך לא ניתנה עד היום  אולם נראה לי  שכל העניין קשור במקורו לסיפור הגולם של חלם.

לאחר שהחל להתפרסם סיפור הגולם מחלם במאה ה17 החלו לספר עליו בעל פה סיפורי גוזמאות ושמועות שונות ובכולן הצד השווה היה טיפשותו של הגולם לעומת חכמתו של הרב שיצר אותו ).אפשר לשער שבכל

פעם שהיזכירו את העיר חלם בסיפורים היה זה בהקשר לגולם שלה .אבל בהדרגה הגולם נשתכח וכל מה שזכרו שהיה איזה "גולם " טיפש מפורסם מהעיר הזאת.

.בהדרגה חלם כולה הפכה לעיר הטיפשים וכיכבה ככזאת בעיבודים של סיפורים אלה בידי סופרים ידועים כמו בשביס זינגר ,פלק הילפרין ורבים אחרים. . ומן הסתם גם הקירבה במילים בין "גולם " ל"חולם " מילה המזכירה מאוד את שם העיר תרמה כאן . כמו כן במקומות שונים נהגו להגות את הגימל העברית כמו החית .וזה תרם עוד יותר לבלבול בין המילים והרעיונות השונים .

וכך סיפור הגולם מחלם הוא גם הגורם לפירסומה של עיר זאת כעיר הטיפשים.

אולי ניצחה פראג שמאחר ששום סופר ידוע חוץ מחיים בלוך לא כתב על הגולם של חלם .ולדעתי זאת הייתה מסיבה פשוטה :חלם הפכה כבר ידועה לעיר השוטים וסיפור הגולם הקודר נראה כלא מתאים לתדמית הזאת . ולכן כל מי שעסק בגולם העדיף לכתוב עליו במסגרת סיפור המהר"ל מפראג וכך הגולם המקורי של העיר חלם נשכח מלב חוץ מאשר אצל תושבי העיר עצמם. .

נספח :

מאליהו בעל שם מחלם ועד הרב יעקב עמדן

שושלת היוחסין

( לקוחה  מספרו של מאיר וונדר אלף מרגליות :   ספר עזר לחקר יוחסין. תולדות חייהם ושלשלת יחוסם של יותר מאלף אבות משפחתנו…מימי קדם עד אבינו…מהר"ר ישראל אריה מרגליות   ירושלים :  המכון להנצחת יהדות גליציה,   תשנ"ג 1993 .)

הדור הראשון

הרב יהודה אהרון

הדור השני

אליהו בעל שם רב בחלם נפטר ש"נ

דור שלישי

יהודה אהרון ( השני ) נפטר בשנת שע

דור רביעי

אליהו ( השני ) גם הוא רב בחלם נפטא בשנת ת'

דור חמישי

רחל ( ולפי גרסה אחרת ,נחמה )  אשת מחבר "שער אפרים "  הרב יעקב אשכנזי .

דור שישי

צבי אשכנזי (אך על פי מקורות אחדים צבי אשכנזי הוא דור שביעי לאחר אליהו בעל שם כלומר חסרים ברשימה דורות. ).  שם אישתו שרה.

דור שביעי

יעקב עמדן

דיון גנאלוג של חיים פרידמן  על השושלת של צבי אשכנזי ויעקב עמדין ראו כאן

צאצאים מודרניים של הרב אליהו בעל שם מחלם כוללים את הסופרת הפסיכולוגית רות נצר ואת הסופרת האמנית  רותי רום

נספח 2: יצירות ספרות על אליהו מחלם

, Chajim,   Bloch 1881-  1973   Israel der Gotteskampfer, der Baalscham von Chelm und sein Golem,   ein ostjudisches Legendenbuch /    Berlin :   B. Harz,   1920
קובץ אגדות על רבי אליהו בעל שם מחלם

אלבום קומיקס על אליהו מחלם

גולד ( דוד גולדשמיט ), היה ונברא :  רבי אליהו בעל שם והגלם מחלם  -על העטיפה "היה ונברא על ידי רבי אליהו בעל שם מחלם )צ מ/    [ירושלים?] :   אורות,   תש"ע. 2010 .

קיים גם במהדורה באנגלית

The Golem of Chelm : A Story About a Golem That Really Lived, Created by Rav Eliyahu Baal Shem

Publisher: Feldheim 2010

נספח 2: רומנים על צאצאיו של  אליהו מחלם

רותי  רום    עקיצת האקנתוס / (תל-אביב) :   ידיעות אחרונות : ספרי חמד,   (2007).
רומן היסטורי על יעקב עמדן ואחותו שבו מופיע תיאור הסיפור על אליהו מחלם  עם הסבר  ספרותי של יעקוב עמדן על מקורו  המיתולוגי כביכול (  הסבר שהוא מאוד לא אמין היסטורית,מאוד לא סביר שהיה  יוצא מפיו של יעקב עמדין מכל האנשים  ,והוא בגדר כשל ספרותי  בולט של המחברת ). .. .  .

ראיון עם המחברת

לובה חרל"פ על הספר

סקירה על הספר

.

, Nomi, Eve  1968-    The family orchard :   a novel /    New York :   Knopf,   2000

רומן על צאצאים מודרניים של אליהו מחלם.

ראיון עם המחברת

עוד ראיון

ביקורת על הספר

מאמר על הגולם ברומן

נספח 3: חומרים על חייו של  העיר חלם ועל אליהו בעל שם מחלם

יעקב עמדין מגילת ספר : כולל תולדות וזכרונות / … מוהר"ר יעקב ישראל עמדן הנקרא יעב"ץ, אשר כתב בעצמו על ספר ; יוצא לאור… מתוך כ"י הנמצא בעיר אכספורד… עם מבוא, הסופרת הגהות והערות וקורות הגאון יעב"ץ… מאת דוד כהנא  ורשה : אחיאסף, תרנ"ז 1897

מגילת ספר : קורות חייו וזכרונותיו של הגאון רבי יעקב עמדין / עפ"י כתב היד השלם אוקספורד, ההדיר והוסיף מבוא, מקורות והערות אברהם ביק (שאולי. ספרית מורשת 1979.  תשל"ז

אברהם נפתלי צבי רות  "סנגוריה על "חכמי חלם" ידע עם –במה לפולקלור יהודי חוברת ב-ג כרך ב תשי"ד ע' 164

דב סדן "חכמי חלם " ידע עם :במה לפולקלור יהודי גליון ד-ה כרך ב' תשט"ו ע' 229-232

ספרים  ומאמרים על העיר חלם

ההיסוריה המוקדמת של העיר חלם

שלמה אידלברג,  .  " לקדמות קהילות חלמא ולודמיר"..   In: ציון, לא (תשכו) 116   1966

ספר הזכרון לקהילת חלם : מ' שנה לחורבנה / תל-אביב : ארגון יוצאי חלם בישראל ובארה"ב, תשמ"א 1981

( כולל כמה מאמרים על ההיסטוריה של חלם ועל הרב אליהו בעל שם )

contents in English

Dr. Philip Frydman

The Beginning and the
History of a Yiddish Community

I. Janasowicz

The Myth of Chelm in Jewish Literature

Jewish Life and Work in Chelm by    Akiva Winik

כולל את אגדות הגולם של אליהו בעל שם

ישראל חיים   בילצקי   בקהל חכמים-אני אתה וחלם. [תל-אביב] :   גזית,   תשמא.1981

, פנחס בריק "רבי אליהו ה"בעל שם " זצ"ל מחעלם "" מוריה"  שנה שביעית גל יון ו-ז עח –עט תשל"ז 1977

משה הלל בעלי שם : סיפורם המופלא של רבי אליהו בעל-שם מוורמייזא, רבי יואל בעל-שם מזאמאשטש, רבי אדם בעל-שם מרופשיץ ירושלים : מכון בני יששכר, תשנ"ג 1993

עמנואל אטקס  .   מקומם של המאגיה ובעלי השם בחברה האשכנזית במפנה המאות הי"ז-הי"ח.   Inציון, ס,א (תשנה) 69-104

חגית מטרס "ספרי סגולות מנהגים ואמונות בתחום הרפואה העממית לפי ספר תולדות אדם עבודת גמר לתואר מ.א. ירושלים 1980.

חגית מטרס "ספרי סגולות ורפואות בעברית –תכנים ומקורות על פי הספרים הראשונים אשר יצאו לאור באירופה בראשית המאה ה-18 אונ' העברית ירושלים תשנ"ז

ראו גם

אליהו   בעל שם מחלם בויקיפדיה

הגולם של אליהו בעל שם

ספר "תולדות אדם " מיוחס לאליהו מחלם וכולל אגדה עליו

האם היה אליהו מחלם תלמיד של המהר"ל מפראג?

צבי אשכנזי ויעקב עמדן צאצאי רבי אליהו בעל שם דנים בגולם

אגדות אליהו בעל שם

רות נצר צאצאית של אליהו מחלם

אתר ארגון יוצאי חלם

עמי בן בסט וגיל בן עמי :העיר חלם מסע בעיר של סיפורים

ראו עוד על הגולם ויוצריו השונים

יוצרי הגולם

גולם למניין

הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע

מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג ?

הגאון מוילנה והגולם

The Golem as an Israeli –Zionist- Jewish monster

שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית :סיפור קומיקס מאת אלי אשד וקרן כץ

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אימה, יהדות, פנטזיה עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

7 תגובות על הגולם של אליהו מחלם

  1. מאת אלי אשד:‏

    הסופרת והפסיטכולוגית רות נצר מדווחת לי שבקרוב יצא לאור בהוצאת כרמל ספר אוטוביוגרפי שלה הכולל פרק על הרב אליהו בעל שם מחלם ועל ייחוסה המשפחתי אליו.
    כאשר יצא הספר לאור יפרסם "יקום תרבות " את הפרק הרלבנטי.

  2. פינגבאק: הגולם של העיר חלם « המולטי יקום של אלי אשד

  3. מאת אלי אשד:‏

    רותי רום מחברת "עקיצת האקנטוס " על חייו של יעקב עמדין צאצאו של אליהו בעל שם מחלם כותבת לי :
    לאלי אשד שלום,
    אני נהנית מאד לקרוא על גלגולי הגולם במאמר שלך.
    במסגרת התחקיר שערכתי כשכתבתי את הספר הופתעתי והתרגשתי לגלות שהגולם, מקורו
    אולי בחלם ולא בפראג כפי שהורגלנו לחשוב.
    בעניין פרשנותו הספרותית של עמדין לאחותו על מקורו של הגולם, זוהי פרשנות שעומדת
    בבסיס ההחלטה שלי ליצור דמות אמביוולנטית. מצד אחד אורתודוכסית, אבל גם משכילה וחושבת.
    לא בהכרח אותה דמות נוקשה שעמדין הצטייר במהלך הדורות אצל זקני ציון…
    זהו חופש ספרותי שנטלתי על עצמי ולא כשל בפרשנות. הן כל הסיפור על יעקב ואחותו כפי
    שמופיע בעקיצת האקנתוס (כולל שם האחות, ברכה-ציפורה) הינו בדיה. נהניתי לבדות כך את הסיפור
    ולחשוב שאם אני כבר דור תשיעי, אולי כאלו היו אבותיי.
    ואגב, אנגדוטה קטנה: הייחוס לחכם צבי היה מניה כל כך רבת ערך באירופה, עד שסבי וסבתי, הורי
    אימי, שהיו בני דודים ראשונים, כל אחד מהם בנפרד דור שביעי לחכם צבי, הובאו בברית הנישואים, כדי
    לשמר את הייחוס ולחזקו.
    סבי, כאבותיו לפניו, נהג לעלות כל שנה, ביום השנה, לקברו של החכם צבי בלבוב. עוד מספרת
    האגדה המשפחתית, שבאחת הפעמים פגש על השביל את הרבי הגדול מבעלז וזה פינה לו את המעבר
    באומרו: לך ראשון כי הייחוס שלך גבוה יותר…
    ..בכל אופן, הסיפור על הגולם הוא תמיד מרתק.

    תודה,
    רותי רום

  4. מאת אלי אשד:‏

    וכעת תגובתי :
    הקטע בו יעקב עמדין בספר "עקיצת האקנטוס " מסביר לאחותו מדוע הסיפור של הגולם מחלם הוא כנראה רק המצאה של אביו צבי אשכנזי ומבוסס על אגדה לא ידועה במיוחד מהמיתולוגיה היוונית נראה לי כושל מבחינה ספרותית משום שהוא לא אמין לחלוטין ונראה מנוגד לדמותו ההיסטורית של יעקב עמדין. למעשה .בהחלט יכול להיות שעמדין היכיר סיפורים מהמיתולוגיה היוונית. אך הוא לא היה משתמש בהם כדי לפרש את סיפור הגולם ,בוודאי לא היה עושה זאת באוזני אחותו כפי שהוא עושה ברומן ובכך מעמיד בפניה בספק את סמכותו של האב שסיפר להם את הסיפור .
    יעקב עמדין האמיתי בהחלט ייתכן שלא האמין בממשות של סיפור הגולם של אבי סב סבתו ,אבל כאשר כבר דן בו הוא עשה זאת מנקודת מבט של מאמין באפשרות הסיפור ובוודאי שלא הזכיר שם סיפור מיתולוגי על מנת לפרש באמצעותו את הסיפור על אבי סב סבתו.
    זה יותר מידי ברור שהסופרת המודרנית היא זאת שמדברת מפיו של עמדין והיא זאת שמביאה את התיאוריות שלה לגבי הקשר המיתולוגי של הסיפור,והיא מתעלמת לחלוטין ממה שעמדין כן כתב על הסיפור ומה שהיה לו במציאות ההיסטורית לאמר על הגולם שהוא שונה לחלוטין מכל מה שהיא מייחסת לו בסיפור וכך נוצרת צרימה ואמינות דמותו של עמדין בסיפור נפגעת קשות.. . .
    .

  5. מאת אלי אשד:‏

    רשימה מעניינת של פרד מקדואל ( שהוא בין דברים אחרים האיש שגילה את המקור הקדום ביותר הידוע עד כה על הגולם מפראג ,משנת 1834 ) יש כאן
    http://onthemainline.blogspot.com/2011/11/on-golem-of-chelm.html

  6. מאת אלי אשד:‏

    הפסיכולוגית רות נצר שהיא צאצאית של הרב אליהו בעל שם מחלם פירסמה ספר אוטוביוגרפי העוסק גם בקירבה המשפחתית ליוצר הגולם.
    והנה הפרק הרלבנטי -"קשרי המשפחתיים עם הגולם"
    http://www.yekum.org/2012/03/%d7%a7%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a6%d7%a8/

  7. פינגבאק: הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*