קיצה המתקרב של שושלת אסד? -חיים מזר

.

משפחת אסאד בהרכב המלא .חאפז האב  המייסד יושב במרכז.באשאר היורש השני משמאל מאחור . 

דמדומיה של משפחת אסאד ?

 מאת חיים מזר

חאפאז אל אסאד .מייסד שושלת אסאד.

אחת מהנחות היסוד המקובלות ביחסים בינלאומיים היא שאין להתערב במדינה כל שהיא מאחר וכל מדינה מעצם מהותה היא סוברנית באשר לנעשה בתחומה. אבל מה עושים כאשר במדינה פועל משטר דיקטטורי? גם כאן המגמה היא לא להתערב, גם אם אזרחי המדינה נאנקים תחת עולה של ממשלה שזה המבנה המשטרי שלה. הניסיון מראה שבדיקטטורות הממשל מנכס את המדינה, הופך אותה לקניינה הפרטי ועושה בה ככל העולה על רוחו. בסוריה התופעה חמורה יותר. אסאד האב בעלותו לשלטון, בתהליך הדרגתי החל למנות מקורבים ובפרט בני משפחה לתפקידים ממלכתיים והפך את המדינה לעסק פרטי. הלכה למעשה הממשל במצב זה מנותק מהאוכלוסייה. לכן, ספק רב אם משפחת אסאד מייצגת את האוכלוסייה. כל מה שנעשה במדינה בא לשרת את משפחת אסאד. על משקל אמרתו של לואי ה-14 אפשר לומר כי "המדינה היא משפחת אסאד". החוגים המקורבים לשלטון, מפלגת הבעת' ובפרט הצבא, משרתים את המשפחה. נפילה שלהם תביא בהכרח לנפילת השלטון. למשפחת אסאד לא יהיו כידונים להישען עליהם. גם הכלכלה תקרוס במצב זה.

מסיבה זו באשאר אל אסאד מגיב באכזריות כדי למגר כל ניסיון התקוממות. ברור שהצלחתם של המתקוממים תביא לחיסולו. מה שתורם לעוינותם של המתקוממים כלפיו היא העובדה שהמיעוט העלוואי שולט במדינה. בחתך גס אפשר להבחין בשלושה רבדים מבחינת המבנה השלטוני הסורי- משפחת אסאד, העלוואים ושאר המדינה. הניכור כלפי האוכלוסייה הוא כפול מצד אסאד עצמו ומצד העלוואים והצבא נותן להם את המשענת הקיומית.

שאלת היסוד המתבקשת היא מהי סוריה? מדינה ככל המדינות או מסגרת מדינתית הבאה לשרת אליטה מצומצמת וקבוצה דתית? אין גם לשכוח שסוריה היא מדינה מלאכותית. עד להסכם החלוקה המפורסם במזרח התיכון בין אנגליה וצרפת, הסכם סייקס פיקו ב-1917 לא היה עם סורי ולא היתה מדינה סורית. סוריה היתה תמיד מחוז, פרובינציה של מעצמות ששלטו באזור.

מה לגבי נציגיה של סוריה בעולם, שגרירים במדינות רבות ובאו"ם? את מי הם מייצגים-את המדינה הסורית, את האוכלוסייה הסורית, את משפחת אסאד? את מי הם באים לשרת, את צרכיה של המדינה או את הצרכים של משפחת אסאד? האם יש בכלל טעם להיות איתם בקשרים דיפלומטיים? אם הם נציגי המדינה הסורית הם בבחינת דובריה במדינות רבות והם מייצגים את הצרכים והאינטרסים של המדינה. אבל אם הם מייצגים את משפחת אסאד לא רצוי להיות איתם בשום קשר ואם כן, אזי בצורה המינימלית ביותר. עצם קיום קשרים דיפלומטיים איתם נותן לגיטימציה להמשך שלטונה במדינה. למה הדבר דומה? למשפחת מדיצ'י כשליטה של פירנצה המחזיקה מערך של נציגים במדינות שונות בעולם. ספק אם כיום הדבר היה מתקבל בעין טובה.

מקרה בולט לחוסר האונים בהתייחסות הבינלאומית כלפי הנעשה בסוריה מצא את ביטוי כאשר הצבא מוטט את אחד המסגדים במדינה. אם באחת ממדינות אירופה בהן חיה אוכלוסייה מוסלמית היה מופל מסגד, כל העולם לרבות המוסלמי היה כמרקחה.

השלטון ובעצם משפחת אסאד יעשו הכול כדי להישאר בשלטון וללא שום עכבות. המתרחש במדינה הוא אבן בוחן כלפי הצפוי במדינת דיקטטוריות אחרות. יש על כן לפתח כלים תיאורטיים ומעשיים חדשים במסגרות של מדע המדינה והחוק הבינלאומי כדי לתת מענה לבעיות אלה.

ראו גם

ברק בוקס על התקשורת בסוריה במשבר האחרון

בשאער אל אסאד מנהיג סוריה .

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פוליטיקה עם התגים , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על קיצה המתקרב של שושלת אסד? -חיים מזר

  1. פינגבאק: אותותרבות #8 – CTRLALTNEU.NET

  2. מאת סבדרמיש יהודה:‏

    מאמר מענין.
    מעציב להסכים עם הנתון שמראה מזר על כך שמשפחת אסד והעלווים יעשו הכל כדי לאחוז בשילטון כי הרי בשבילם זה להיות או לחדול, הם לא יוכלו לצפות לרחמים ברגע שהם יפלו. גם האיומים הנשמעים משם שהם יציתו את המזרח התיכון וגם התמיכה שהם מקבלים במועצת הביטחון ע"י רוסיה וסין, דורשת התייחסות רצינית מצידה של ישראל.
    אבל הערה קטנה- אני לא חושב שבעבר לא הייתה קיימת מדינה סורית. לדוגמא ארם, ארם נהריים, או פשוט דמשק. נדמה לי גם שמקורו של אברהם אבינו היה בעבר הנהר שגם הוא באזור סוריה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*