מתחת לכוכב אחד קטן – שיר של ויסלבה שימבורסקה בתרגומו של רפי וייכרט

ישנם מספר משוררים בתרבות שלנו, שכל ניסיון לתאר את העולם בלא שירתם מעלה בעיני רוחי תמונת חלד אפוקליפטית, עם ראשי קופים לפסלי מנהיגי העמים, או סטיות ועיוותים מבעיתים בתמונת המציאות, כבסיפוריו המדע-בדיוניים של ריי ברדבורי.

כזאת היא שירתה של הגברת הראשונה של הפואזיה הפולנית, ויסלבה שימבורסקה – ילידת 1923 וכלת פרס נובל לספרות לשנת 1996 – שמבחר שיריה בתרגומו של רפי וייכרט, אשר ראה אור לראשונה ב-1998, מתפרסם כעת במהדורה חדשה – "שלהי המאה" (קשב לשירה, 2011).

קשה לתאר כיצד היה נראה העולם ללא שירתה הצלולה, החכמה והשנונה של שימבורסקה, לא רק משום שמדובר בשירה שמכוננת מודעות בעולם ש"אחרי" – כמילותיו של צ'יסלב מילוש במסתו המובאת בסוף מהדורה זו: "אחרי קופרניקוס, אחרי ניוטון, אחרי דרווין, אחרי שתי מלחמות עולם, אחרי המצאות המאה העשרים ופשעיה" (עמ' 85), רוצה לומר, מעין דיאגנוזה של האנושות וזהותה – אלא גם משום שבעולם בא בימים שכבר ראה ושמע הכל, יודעת שימבורסקה לשוב אל ליבת הקיום ויסודותיו הנעלמים. לגעת בתמציתו של המופלא ("…קסם, שכן כיצד לכנותו: השמש זרחה היום בשלוש וארבע-עשרה / ותשקע בערב, בשמונה ודקה. // קסם שאינו מפליא די צרכו: / נכון שבכף-יד פחות משש אצבעות / אך לעומת זאת יותר מארבע", מתוך השיר "יריד הקסמים", עמ' 67-66) ובמהותו הראשונית של הרוע האנושי ("האל אמור היה להאמין סופסוף באדם/ טוב וחזק,/ אך טוב וחזק/ עודם שני אנשים שונים", מתוך השיר "שלהי המאה" עמ' 11-10). זו שירה שמציירת את האנטומיה של ההמון ואת האוניברסליות של הפרט.

שימבורסקה – אחת מאותם יחידי סגולה, שמספרם זעום ביותר – יכולה לאחוז בארבעת קצוות העולם ובתנועה קלה לקשור אותם לכדי צרור המוגש לקורא כתמציתם הפשוטה של כל הדברים.

כזה הוא שירהּ "מתחת לכוכב אחד קטן" (עמ' 80) המובא כאן בפניכם באדיבותו של המתרגם, רפי וייכרט:

מתחת לכוכב אחד קטן

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַמִּקְרֶה, עַל שֶׁאֲנִי מְכַנָּה אוֹתוֹ כֹּרַח.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַכֹּרַח, אִם בְּכָל־זֹאת אֲנִי טוֹעָה.

בַּל יִרְגַּז הָאשֶׁר עַל שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת בּוֹ כִּבְקִנְיָנִי.

שֶׁיִּשְׁכְּחוּ לִי הַמֵּתִים אֶת הִתְפּוֹגְגוּתָם בְּזִכְרוֹנִי.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַזְּמַן עַל גֹּדֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא רָאִיתִי בְּכָל הֶרֶף־עַיִן.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵאַהֲבָה נוֹשָׁנָה עַל שֶׁרוֹאָה אֲנִי אֶת הַחֲדָשָׁה כְּרִאשׁוֹנָה.

סְלַחְנָה לִי, מִלְחָמוֹת רְחוֹקוֹת, שֶׁאֲנִי מְבִיאָה הַבַּיְתָה פְּרָחִים.

סִלְחוּ, פְּצָעִים פְּתוּחִים, שֶׁאֲנִי נִדְקֶרֶת בָּאֶצְבָּעוֹת.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת מְחִילַת הַקּוֹרְאִים מִמַּעֲמַקִּים עַל תַּקְלִיט עִם מִינוּאֶט.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַמַּמְתִּינִים בְּתַחֲנוֹת רַכֶּבֶת עַל שְׁנָתִי בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

סִלְחִי לִי, תִּקְוָה מְשֻׁסָּה, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי צוֹחֶקֶת.

סִלְחוּ לִי, מִדְבָּרִיּוֹת, עַל שֶׁאֵינֶנִּי רָצָה עִם כַּף מַיִם.

וְאַתָּה נֵץ, הָאֶחָד זֶה שָׁנִים, בְּאוֹתוֹ הַכְּלוּב,

קָפוּא בִּמְקוֹמְךָ, תָּמִיד נוֹעֵץ מַבָּט בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה,

מְחַל לִי, אַף אִם תִּהְיֶה מְפֻחְלָץ.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵעֵץ גָּדוּעַ בְּשֶׁל אַרְבַּע רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִשְּׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת עַל תְּשׁוּבוֹת קְטַנּוֹת.

אֱמֶת, אַל תִּשְׁעִי אֵלַי יוֹתֵר מִדַּי.

כֹּבֶד־רֹאשׁ, הַרְאֵנִי רֹחַב־לֵב.

שָׂא נָא, מִסְתּוֹרִין הַקִּיּוּם, שֶׁאֲנִי פּוֹרֶמֶת חוּטִים בִּגְלִימָתְךָ.

אַל תַּאֲשִׁימִי אוֹתִי, נְשָׁמָה, עַל שֶׁאַתְּ אִתִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בִּלְבַד.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַכֹּל עַל כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִכֻּלָּם עַל שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל אֶחָד וְאַחַת.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכָּל עוֹד אֲנִי בַּחַיִּים, אֵין דָּבָר הַמַּצְדִּיקֵנִי,

מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי הַמִּכְשׁוֹל שֶׁל עַצְמִי.

אַל תִּטֹּר לִי, דִּבּוּר, שֶׁאֲנִי לוֹוָה מְלִיצוֹת,

וְאַחַר־כָּךְ עֲמֵלָה, כְּדֵי שֶׁתִּדְמֶינָה קְלִילוֹת.

הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה. קישור קבוע.

3 תגובות על מתחת לכוכב אחד קטן – שיר של ויסלבה שימבורסקה בתרגומו של רפי וייכרט

  1. מאת מיכל:‏

    אהבתי

  2. מאת שלמה:‏

    יפה מאוד ומעניין

  3. מאת יסכה:‏

    שיר נהדר ומרגש בתרגום נפלא.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*