"לכל איש יש שם " : המשוררת זלדה בארכיון

 

המשוררת זלדה

מיכה ובתיה כרמון זוג העוסק מזה שנים בחקר דקדקני של שורשיהם הגנאלוגיים חשפו אגב חיפוש בארכיון בעקבות משפחתם יצירות נעורים לא ידועות של המשוררת זלדה..

הכותב מיכה כרמון/

יליד ירושלים דור שביעי לעליית תלמידי ההגר"א.גמלאי לאחר עשרות שנות הוראה וחינוך ב 'ביתהחינוך התיכון' ירושלים. במקצועות : תנ"ך. היסטוריה

ואזרחות.

אב לשישה וסבא לשישה.הצטרף לאחרונה ל 'חברה הגנאולוגית הישראלית' .עוסק בשנים האחרונות רבות עם רעייתו – בתיה

בחקר המשפחות לפי מקורות ראשוניים, מפקדיםמסמכים , ספרות היסטורית והרבה מה "עיתונות העברית ההיסטורית".

הנה הסיפור המלא :

" לכל איש ואישה יש שם " המשוררת זלדה בארכיון

מאת מיכה כרמון

בשנים האחרונות עוסקים רעייתי ואני בחקר שרשרת הדורות והדמויות של בני   משפחותינו מן ה "ישוב הישן" : רלב"ג , נייפלד , שטמפפר…וה "ישוב החדש"

מימי העלייה השנייה : בקר , רבינוביץ , וילקנסקי – וולקני , זייד , גלעדי…כמו גם משפחותינו – הנספים בשואה מהעיר בילסק – פודלסקי : קרמר , קמין

גולדוייץ, קדלובובסקי ומהעיר סרני : ברלינסקי ווגמן.

אמי פנינה שטמפפר, נולדה בחצר מוזיאון הישוב הישן בירושלים העתיקה ,לפי מסורת בע"פ , באחד מן החדרים נולד בשעתו האר"י הקדוש. לאחר מכן

התגוררה משפחתה בחצר ה"חאש" (חוש) של רבי צדוק ברחוב חב"ד בעיר העתיקה.

סבי – שלמה היה בנו של אברהם שהיה אחיו של יהושע שטמפפר ממקימי "פתח תקוה",שלמה היה רוקח – אפטייקער במושבה "חדרה" בשנות העשרים

של המאה שעברה. במושבה עברו על אמי שנות הנערות והלימודים המאושרות בחייה

על אמי מצאתי תמונות ורשימות במוזיאון- ארכיון "החאן" בחדרה גם  ביומנה של יוכבד לפידות ז"ל, חברת ילדות של אמי, אשר בתה נינה רודין

היא המנהלת ב"חאן" כיום – מצאתי קטעים מעניינים הנוגעים לאמי.

בחדרה ערכתי אף ראיון עם הגב' פנינה סמסונוב בת המאה שספרה לי על אמי וסבי.

אחרי תקופת חדרה שבה אמי לירושלים ולמדה בבית המדרש למורות ולגננות של "המזרחי" בירושלים, ששכן בבית 'מזיא' קרוב לבניין מגדל העיר כיום,

ומתרפ"ט – למדה ברח' סנט פאול, רח' שבטי ישראל היום.

פנינה שטמפפר סיימה את לימודיה כחוק אך לא עסקה בהוראה. גם תעודת הגמר נשארה בסמינר בשל חוב כספי. סמוך למות אמי ביקרה בביתה אחת

מחברותיה – מבוגרות הסמינר- וסיפרה לאמי שראתה את תעודתה בתערוכה שהוצגה במכללת 'אפרתה' –הסמינר דהיום. עוד באותו יום סרתי למכללה

הסמוכה לביתנו והבאתי התעודה המקורית לאמי. נוסף לשמחתה הרבה, הביעהשאלת תדהמה :" את החוב לא דרשו ?"

זלדה בסמינר לבנות "המזרחי" בירושלים.

זלדה

 זלדה שניאורסון-מישקובסקי ( 1914-1984)

המשוררת  זלדה נולדה ב – 1914, ברוסיה. בת למשפחה רבנית – חסידית מיוחסת ,

בעלת שורשים עתיקים, ממשפחות שניאורסון ומש' חן. "הרבי מלובביץ'"

הנערץ של תנועת חב"ד היה בן דודה.

בשנת – 1926 בת שתים עשרה הגיעה זלדה עם בני משפחתה לארץ

ישראל ולירושלים.

בית הספר הראשון בארץ בו למדה היה בית הספר לבנות "שפיצר", לאחריו עברה לסמינר לבנות "המזרחי". משם ההכרות בין אמי הבוגרת וזלדה.

"הסמינר היה מוסד בעל רוח מאד חופשית ומתקדמת " סיפרה שרהפלמן – כהן מ"נען" בת כיתתה וידידה של זלדה.

(על סיפור חיי המשוררת ניתן לקרוא בספרה של הסופרת , המשוררתומבקרת הספרות : אסתר אטינגר – "זלדה " 'שושנה שחורה' , הוצאת 'מפה' )

חיי המשוררת משולבים בעיון בשירתה.

המורים בסמינר למורות "המזרחי" בירושלים.

מנהלת סמינר 'המזרחי' באותם הימים הייתה הלני בארט.בארט מורה מצטיינת בקהילות גרמניה שהוזמנה כמורה ונבחרה לנהלו.

בארט הנהיגה מדיניות דינאמית, שביטוייה היו : סיורים, טיולים , בקוריםבקונצרטים…היא ניהלה שיעורים בטבע והדגישה את החינוך המכיר באופי

המיוחד של האישה. אחרי ימי הסמינר פעלה הגב' בארט בתחום 'המועצהלמען הילד חסר החינוך' ובמשרד החינוך הקימה את 'המדור לחינוך מיוחד'.

על הלני בארט , תעודות ותמונות בארכיון עיריית ירושלים ובסמינר 'אפרתה'.

בין המורים בסמינר היו גם בעלי השכלה יהודית ואירופית רחבה ובהם :

טוני הלה -שלימים הקימה את בית הספר 'תיכון חדש' בתל אביב וניהלה אותו

עד מותה.

עקיבא ארנסט סימון- הפילוסוף וחוקר חינוך, מאנשי " ברית שלום" וגם חתן

'פרס ישראל בחינוך'.

פייבל מלצר,- המורה האהוב והאהוד על אמי ותלמידות הסמינר. מלצר היה

המורה לספרות ותנ"ך, איש חינוך , מנהל ביה"ס "רוחמה" בירושלים.

לימים פרשן מקרא בפירוש : 'דעת מקרא' , הוא גם העביר שיחות פרשנות

יומית ב'קול ירושלים' ו'קול ישראל' – פרקי היום בתנ"ך, והיה שותף

פעיל ומוביל ב'חידוני התנ"ך' הארציים, נוסף היה מראשי 'בית חינוך עורים'

בירושלים ואף עסקן פעיל ואיש ציבור פורה מימי המדינה בדרך ובמדינת

ישראל.

הארכיון האישי של פייבל מלצר.

מכיוון שחיפשתי מקורות של ועל אמי , פניתי לאוספי ארכיון עיריית ירושלים.

(על הארכיון ניתן לקרוא בכתבתו של מנחם לוין ב'קתדרה' מספר 65 ,

1992)

מנחם לוין שהיה מנהל הארכיון כתב גם ב 'שרשרת הדורות',

"מקורות גנאלוגיים בארכיון העיר ירושלים ", כרך ה מס' 1, 1991.

הארכיון האישי של פייבל מלצר ובו מכלים רבים כמוהו : כספוג שהוא סופג

את הכול. ארכיון זה נולד ומשקף תהליך אורגאני – טבעי על פעולותיו

המגוונות בתחומים הרבים שאוזכרו. שם גם היבטים מנהליים כמו מהנהלת

" רוחמה ", מעבודתו ב 'בית חינוך עורים' ,חידוני התנ"ך ועוד…

עברתי בשקידה בסבלנות ובפרטנות על כל המכלים מתוך אמונה ונחישות

למצוא מקורות לאימי ז"ל.

באחד המכלים מצאתי כשלושים חיבורי תלמידות. מתוך ניסיוני כמורה שנים

רבות אני סבור שמלצר המורה אסף חיבורים נבחרים או שכח להחזירם

וייתכן שהתלמידות נעדרו מהסמינר ביום החזרת החיבורים.

לשמחתי המרובה, שניים מן החיבורים היו של פנינה שטמפר – אמי.

הנושא האחד: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים

לעמד ' למה נאמר ? " החיבור מאדר ב תרפ"ט. החיבור השני נושאו :"הרצל

המנהיג".

נוסף מצאתי הערכת צוות המורים על שעור לדוגמא אותו הגישה.שניים מן החיבורים נשאו את השם-זלדה.

פנינה שטמפפר והכרותה עם זלדה.

המשוררת זלדה

אמי ספרה שהכירה את זלדה משנות הלמודים בסמינר.

נוסף לכך ביקרה את ואצל זלדה בבית המשוררת שהיה סמוך לבית אמי.

זלדה התגוררה באחרית ימיה ברחוב 'הקליר' ואמא סמוך לשכונת 'כנסת

ישראל' בירושלים.

ספר שירי זלדה "פנאי" שכן במקום כבוד ועל בין ספרי הורי ז"ל.

מגנזי הארכיון::מתוך שלא לשמה בא לשמה של : זלדה.

זלדה .

זלדה למדה ברוסיה בגן עברי וידעה לשיר בעברית.

אחר כך למדה בבית ספר רוסי.

פייבל מלצר המורה הבחין בסמינר בכישרונותיה הספרותיים. בשולי אחד

מחיבוריה כתב : 'אם יתנו לך זלדה לכתוב על מחיר הבצלים והשומים בשוק-תכתבי גם על כך פואזיה'.

.

החיבורים שמצאתי בארכיון.

כאמור נשאו שניים מן החיבורים את השם זלדה ללא ציון שם המשפחה.

החיבורים נכתבו שנים אחדות אחרי עלייתה לארץ ובהם עוד ומעט שגיאות כתיב.

החיבור האחד : " הכותל המערבי".

השני : " כרקטאריסטיקה (קרקטריסטיקה)של שתים מחברותי ".

הערכת המורה פייבל מלצר לראשון:' תכן וסגנון טוב מאד'. כתיב.

(ללא תוספת).

לחיבור השני אין הערות.

החיבורים לא נושאים תאריך.

היה עלי לוודא שאכן הללו חיבוריה של זלדה המשוררת, מאחר ובסמינר

" המזרחי " באותן השנים למדה ככל הנראה עוד זלדה.

לעזרתי נחלצו ד"ר מיכל בן יעקב מורה וחוקרת גם של תולדות הסמינר וכן המורה רפא לסר בת משפחתה של זלדה שאף ציידה אותי בפתק – רשימה בכתב ידה של המשוררת.

בכך לא היה לי די ופניתי למשוררת סופרת אסתר אטינגר ,שכתבה הספר עלזלדה , היא קראה החיבורים ואישרה שאכן האחד שייך לזלדה, באשר לשני –

היססה.

כדי למצוא אישור מלא פניתי לעזה צבי כותבת מסות ומתרגמת שהכירה את

זלדה מאז היותה ילדה. עזה הייתה ידידה צעירה קרובה ונאמנה והיא יזמה

וביצעה כינוס כל שיריה שנשמרו בידי ידידיה של זלדה או הודפסו בעיתונים.

עזה העתיקה אותם ולזכותה הרבה הכנת והבאת שירי זלדה לדפוס.

עזה צבי אישרה והודיעה לי שאכן שני החיבורים הם של זלדה המשוררת.

החיבור הראשון לדבריה,הוא חיבור של תלמידה ובו גם הביטוי :'…רענני כאב

ודמעות…' המאפיין את זלדה. כתב היד בחיבור זה דומה לפתק שמסרה לי רפא

לסר.

החיבור השני לדברי עזה, הבקיאה ומומחית מאין כמותה. נכתב בהשתדלות

ולכן הכתב שונה. תוכנו – נושא העצב שאפיין את זלדה אחרי מות הסבא

והאבא.עזה צבי הסכימה אף היא לדעתה של רעייתי שהחיבור מייצג ומעצב את שני

הצדדים בדמותה של המשוררת עצמה, גם את מה שרצתה להיות.

עזה בחיבור ספר עתידי על זלדה תנתח את ההיבטים הרעיוניים והספרותיים

של שני החיבורים.

 עמוס עוז על המורות יונינה וזלדה.

זלדה לימדה בירושלים גם בבית הספר " מולדת הילד". שם למד הסופר עמוס

עוז בכיתה ב' אצל המורה זלדה – גב' שניאורסון. עליה סיפר והקדיש דפים

יפים ביותר ב "סיפור על אהבה וחושך". אני , צעיר מעמוס עוז בשנים ספורות

וזכרון אהבתי מלימודי ב 'מולדת הילד' – היה מהמורה יונינה.

אצל יונינה למדתי רק בכיתה א', שנה מאושרת עטופה בשמחה, אור וזיכרונות

נעימים.

המורה יונינה לפי עזה צבי מופיעה אצל עמוס עוז בשם הבדוי : איזבלה

נחליאלי ובעלה – גצל.

סוף השרשרת אבל בספר הזיכרון – היד כותבת .

תוך כדי מסע חיפוש השורשים התגלו ונחשפו חיבוריה המקוריים של זלדה.

כך גלינו וחשפנו (אני ואשתי בתיה) מקורות ושורשים משפחתיים

ברשימות שהעלינו על הכתוב באתר של אלי אשד , " היקום / המולטי יקום של

אלי אשד " .הרשימות הן : ' הקבר הראשון במרחביה '

 ו 'רחל אחותו של הגואל' . שתי הרשימות עמוסות אף בהיבטים גנאולוגיים.

זלדה, 1982. צילום: מרק ברגהאש

ראו עוד על זלדה

זלדה בויקיפדיה

זלדה בלקסיקון הספרות העברית

קובץ:Zelda.jpg

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך, תרבות עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*