..

סקירה על שני ספרים קשורים :

עמוס- גואל הגורל מאת משה מנשהוף 319 עמודים  הוצאת כתב ,2011

סיפור המטמון באי הודאות .מאת משה מנשהוף .הוצאת כתב ,2011

בנתיים המשיך הזרם הסוחף

באמונה כוחו ,כל דבר הוא גורף

מקור האמונה בנפלאות מסעותיו

הרי שאמרנו :ההגיון לשוא

כל אחד קרא את ספורו בפליאה

מנפלאותיו התחזק כל איש באמונה

( מתוך “סיפור המטמון באי הודאות “מאת משה מנשהוף)

 הסופר והמו”ל משה מנשהוף פירסם במקביל שני ספרים שונים מאוד לכאורה זה מזה ,שעם זאת כל אחד מהם מספר את אותו הסיפור אך בצורה ספרותית שונה.

  אחד מהם  הוא ספר מעניין מאוד מרתק אפילו בשם “עמוס –גואל הגורל.”

מנשהוף מתאר בספר את תהליך יצירתו של משיח פוטנציאלי או לא פוטנציאלי .נושא שבו טיפל בעבר דן צלקה בספרו “בסימן הלוטוס “.העלילה : סיפורו של איש צעיר בן ימינו שמתחיל לפתח רעיונות מיסטיים ותיאולוגיים שונים שמבוססים על רעיונות קדומים שנמצאים במגילות הגנוזות ובספרים חיצוניים שונים על מלחמת בני אור בבני חושך.הוא מושך את תשומת ליבם של אנשים אחרים שמוקסמים בידי מה שיש לו לאמר . הם מתחילים ללכת אחריו בעיניים עצומות ולבסוף הוא הופך למשיח מודרני מעין ישו ואולי שבתי צבי.

בית מהמושבה האמריקנית ביפו ששרד עד היום .מקור  השראה לסיפור של מנשהוף.

ומה הסופר עצמו חושב על המנהיג הרוחני  החדש אותו הוא מתאר ? דעתו האמיתית מתוארת בסיפור שמועלה בחצי הראשון של הספר,המבוסס על מחקר היסטורי מפורט סיפור הקמתה של מושבה אמריקנית משיחית כושלת ביפו של שנות השישים של המאה ה-19 מושבה שהוקמה בידי דמות משיחית כומר אמריקני שמקביל מאוד לעמוס.המושבה קרסה לאחר מספר שנים בלבד ומרבית אנשיה חזרו במפח נפש לארה”ב. את סיפור קריסתה תיעד לא אחר מאשר הסופר המפורסם מרק טווין אשר ביקר בדיוק אז בארץ הקודש וראה בסיפור המושבה דוגמה לטימטום האנושי והרצון להאמין בהבלים ויהי מה.במנשהוף ניתן לראות כמעין ממשיך של מרק טויין בהתקפתו על הרצון האנושי להאמין ויהיה מה עם כי דומה שיש אצלו גם סימפטיה למאמינים.

הנושאים שבספר  מן הסתם מעסיקים מאוד את מנשהוף. הוא פירסם במקביל ספר בשם “סיפור המטמון באי ודאות ” ( כתב 2011 )  שהוא מעין סיפור מחורז לילדים ומבוגרים שעוסק  גם הוא  ביכולת האינסופית של האדם להאמין בהבלים ושיש דיאלוג סמוי בינו ובין “עמוס גואל הגורל ” ולמעשה הוא מעין גירסה אחרת פואטית של אותו הסיפור.סיפורו של בחור בעל דמיונות שדמיונותיו מושכים אחריו מעריצים.הסיפור מקביל כמעט במדויק לסיפור של עמוס אפילו באמונות המתוארות :

“חשבו כי זה המקום המכונה חרמון

כי החרימוהו בעבר בגלל איזה אסון

לא המקום אלא מלאכים אשמים

היורדים לשם היו בני אלוהים “

( ספור המטמון באו ודאות )

משה מנשהוף

כמה מהרעיונות שבספרים אלו נמצאים כבר בספריו הקודמים המדעיים בדיוניים  של מנשהוף “אופוריה ” ו”הכפיל הוירטואלי ” שבהם הגיבורים לא רק מדברים ,”יש להם קבלות ” הם עושים ופועלים. בספר הנוכחי מנשהוף הולך כמה צעדים אחורה ומעלה את השאלה :

מהו האדם שיכול לעורר ציפיות משיחיות ?

ההיסטוריה מראה שישנן סוגים שונים של דמויות משיחיות. לדעתי שייך ל”תת הטיפוס המשיחי ” של שבתי צבי. זהו התת טיפוס הפאסיבי שרק יודע לדבר ואינו יודע לעשות. הוא זקוק ל”נתן העזתי ” דהיינו יחצ”ן יוצא מהכלל שיפעיל אותו.

אבל כמו שבתי צבי בעבר הוא אינו נותן דבר למאמיניו חוץ ממילים ריקות. אם כי יש אנשים שזה בהחלט מספיק להם.

דעתי היא שטיפוס המשיחי כיום על מנת להצליח באמת לא יכול רק לדבר הוא חייב גם לעשות ,ודוגמה טובה היא סטיב ג’ובס שהפך למעין דמות כמעט משיחית בגלל השיגיו הטכנולוגיים.

עמוס לא מגיע כלל לדרגה הזאת ולמרות זאת הוא מעורר את עניינם של אלפי אנשים ברעיונות שהוא מביע עמוס הופך יותר ויותר למעין בובה בידי האנשים המאמינים בכישוריו היוצאים מהכלל ,והמחבר נראה כמי שמצטרף אליהם עד שהוא מושך את השטיח מתחתיו של עמוס ומתחת לקורא בעמודים האחרונים בלעג מר.

ספר ששווה לקרוא ולחשוב עליו ועל הבעיות האינטלקטואליות שהוא מעלה.

ההגיון היה רחוק ועוד התרחק

בספור לא היה ממש במה להאחז

אחריו השאיר ריק ושממון

הכרז כי זה מקרה של כישלון

חיי אושר מובטחים לכל אשר הוזה

בדרך שבה מתעתע המדבר בצמא .

( הסיום של “סיפור המטמון באי הודאות “)

ראו עוד על עמוס גואל הגורל.

פרטים על הספר

ציפי לביא על עמוס- גואל הגורל

בריאת העולם נוסח המאה ה-21: עוד ספר של משה מנשהוף

2 תגובות

  1. […] סיפורי יצירתו של משיח Like this:אהבתיהיה הראשון שאוהב את הpost. מאת מספר 666, בתאריך אוקטובר 15, 2011 בשעה 6:17 am, בקטגוריה דת ואמונה. תגים:משה מנשהוף, משיח. אין תגובות עדיין פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « העיר האבודה של הקולונל פוסט […]

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 2 =