מדור מיוחד לערב ראש השנה – שני שירים מאת חגית גרוסמן

ירושלים

הֵיכָן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבְּלֵב יְרוּשָׁלַיִם?
עַל הַמִּדְרָכָה אֲכַבֶּה סִיגַרְיָה עִם מַזָּל מִזְרָחִי,
פְּקִידָה בְּבַּנְק דִּיסְקוֹנְט לְמַשְׁכַּנְתָּאוֹת,
הֵיכָן יְרוּשָׁלַיִם, מַזָּל, הֵיכָן?

בְּכָל הַבָּתִּים שׁוֹכְנִים זְאֵבִים
נְחָשִׁים, כְּלָבִים, כְּרִישִׁים
גַּם גּוֹזָלִים נִדְרָשִׁים לְהַצְמִיחַ צִפָּרְנַיִם
לְהַשְׁחִיז שִׁנַּיִם לָצוּד טֶרֶף
לְשַׁלֵּם חֶשְׁבּוֹנוֹת חַשְׁמַל וּמַיִם.
וּמֵעַל הַבָּתִּים רוֹבֵץ מִפְעַל תְּרוּפוֹת
'טֶבַע', מוּל הַיְּעָרוֹת
יָבוֹאוּ זְאֵבִים לִטְרֹף שְׁטָרוֹת
מִמַּחֲלוֹת וּתְרוּפוֹת מִכְּאֵבֵי בֶּטֶן
וּבְחִילוֹת, וּבְרֹאשׁ סֶלַע הָהָר, מָרִיָה
מַעֲנִיקָה לָעֲנָנִים אֶת בְּנָהּ הַמְאֻבָּן.

מָרִיָה וְיֵשׁוּ בָּעֲנָנִים
בְּלֵב הָאֶבֶן פּוֹעֲמִים פַּעֲמוֹנִים
מָרִיָה מְנִיפָה אֶת בְּנָהּ אֶל הַתְּכֵלֶת
וְאוֹטוֹבּוּסִים חוֹנִים בְּפֶתַח מִנְזַר נוֹטְרְדָאם
יוֹרְדִים מַאֲמִינִים מִגֶּרְמַנְיָה
כָּאן הָאֱמֶת הִיא אֶבֶן מְטִיחָה רֹאשׁיּ בַּחוֹמָה
יְרוּשָׁלַיִם, הֵיכָן אַתְּ?

גַּבִּי אֶל הָאֶבֶן הַקָּרָה יְרוּשָׁלַיִם יַהֲלוֹם
מִנְזַר נוֹטְרְדָאם הָפַךְ לְבֵית מָלוֹן
סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת עַל הָאֲפֵלָה
וְנוֹתַרְתִּי בָּאוֹר, לֹא מְצִיצָה בַּסְּדָקִים
מְלֵאָה מִלִּים זוֹרְחוֹת אֹשֶר
יוֹדַעַת לְדַבֵּר וְלִנְשֹׁם
בַּחֲדָרִים אֲבַק תַּאֲוָה מְרַחֵף
נְאָקוֹת נִזְרוֹת מִתּוֹךְ זִכָּרוֹן זוֹרֵם
כָּל מְאַהֲבַי כָּלוּ בֶּעָשָׁן.

כַּמָּה דְּלָתוֹת אוּכַל לִסְגֹּר לִטְרֹק מִלִּים עַל קַדְרוּת
לִצְעֹק אֶת הָאֹשֶר לְהִתְפַּתֵּל מֵאַהֲבָה
כַּאֲשֶׁר הַגַּלְגַּלִים מַתְחִילִים לָנוּעַ לְכִוּוּן תֵּל אָבִיב פּוֹרַחַת חֲרִיקַת הַחֲרָדָה
וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל עַד רְחוֹב הַנַּרְקוֹמָנִים הַנִּצְחִיִּים
ווֹדְקָה לַוְּרִידִים, בּוֹא נִבְרַח מִכָּאן, מְכוֹנִיּוֹת צוֹפְרוֹת
לַעֲמֹד בַּסָּלוֹן שֶׁבְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ
צְרָחוֹת עוֹלוֹת בִּמְנוֹרַת הַקְּרִיאָה
כַּמָּה אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב בִּדְרוֹם תֵּל אָבִיב
לָדַעַת שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי לֹא מְשַׁנֶּה מָה,
הַכְּבִישִׁים מֻשְׁחָזִים עַכְשָׁו עַד אֵלֶיךָ
אֶתְפַּשֵּׁט וְאֶלְחַשׁ בְּשִׁמְךָ:
יְהוֹנָתָן יְהוֹנָתָן יְהוֹנָתָן

עַל בֶּטֶן אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית קָרָה
יְהוֹנָתָן
אֵין טַעַם בַּשֶּׁקֶר
בַּשֶּׁקֶר אֵין זְרִיחָה
רַק אוֹר קָלוּשׁ שֶׁל נֵר כָּבֶה.
הַלַּיְלָה נָפְלָה בֵּינֵינוּ הַחוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה
וְסוֹדְךָ נָשַׁר לְתוֹכִי
הַלַּיְלָה יָדַעְתִּי שֶׁתָּמִיד, תָּמִיד.
בְּתוֹךְ הַחֹשֶךְ
כָּל שֶׁאֵינְךָ אוֹמֵר נִלְחָשׁ:
יְהוֹ -  נָתַן לִי אַהֲבָתְךָ
שֶׁאֵדַע מִלָּה מְגָרֶשֶׁת פַּחַד
וּבָהּ יְרוּשָׁלַיִם.

אתה


1

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ יְרוּשָׁלַיִם
הִצְמִיחָה בְּפִי שִׁנֵּי זְאֵבָה
וְהָיִיתִי אוֹרֶבֶת לְךָ בָּרְחוֹבוֹת.
אִם הָיִיתָ נִתְקָל בִּי
הַקֹּר מִסָּבִיב לָאִישׁוֹן,
הַזָּרוּת
הָיִיתִי מְשַׁסֶּפֶת בְּךָ אֶת שִׁנַּי
וּמְיַלֶּלֶת אֶל אֱלֹהִים:
תּוֹדָה, תּוֹדָה.
אוּלַי לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע
עַד כַּמָּה הָיִיתָ לִי הַמָּוֶת
וּכְכָל שֶׁבָּחַרְתִּי בְּךָ כָּךְ חָיְתָה בִּי
הַבְּדָיָה וְהַגּוּף שֶׁהָיָה מְיֹעָד
לְאַהֲבַת בְּשָׂרְךָ צִמֵּחַ בָּשָׂר
וּמִבִּטְנִי בָּקְעָה אַהֲבָה טְהוֹרָה.
אֲנִי נִסְתֶּרֶת בְּחַדְרִי
וְהַדָּם שֶׁהִרְעִיד אֶת הַחֲלוֹמוֹת
כָּעֵת מִשְׁתַּנֶּה לְאֵימָה
לְאַבֵּד אֶת מַרְכִּיבֵי הָאַהֲבָה.
לָאֵימָה מִסְפָּרַיִם גּוֹזְרֵי נְשִׁימָה
מְפוֹרְרִים אֲוִיר לְאַבְקָה מְסַמֵּאת
וּבְתוֹךְ הַחַיִּים זוֹרֵם נְהַר הַיֹּפִי
שׁוֹטֵף אֶת הַצַּעַר בַּמִּדְרוֹן
וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּשְׁמַעַת שִׁירַת יְלָדִים
פִּצְעֵי זִכְרוֹנְךָ נִשְׁכָּחִים וּמִתְבַּהֲרִים כֶּאֱוִילִיִּים.
גַּם בְּלֵב הַבְּדָיָה זוֹרֵם נְהַר הַחַיִּים
וְהַשִּׁיר הוּא נְקֻדַּת הָאֲחִיזָה בְּתוֹכָם.

2

אַתָּה שֶׁהָיִיתָ המַוֶת שֶׁלִּי
כָּעֵת מְטַפֵּס מִן הַמַּרְתֵּף וּמְרַחֵף בָּעֲלָטָה
רוּחִי הָיְתָה מֻפְקֶדֶת בְּיָדֶיךָ
כְּנַעֲרָה צוֹעֲנִיָּה בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ
שִׂמְלָתִי לְבָנָה בְּלִי כֶּתֶם
גּוּפְךָ הַפּוֹגֵעַ נִקְבַּע בִּבְשָׂרִי
כָּל הַדֶּרֶךְ מִמְּךָ אֵלַי
שָׁמַעְתִּי צְעָדִים מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי
הִסְתּוֹבַבְתִּי וְאִישׁ לֹא הָיָה שָׁם
הָיוּ אֵלֶּה צְעָדַי שֶׁלִּי
רָצִיתִי לִהְיוֹת בִּשְׁבִילְךָ נֶהְדֶּרֶת
אַךְ רַק כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה וְהַשֶּׁקֶר הָיוּ אֲמִתִּיִּים
כָּל הַדֶּרֶךְ מִמְּךָ אֵלַי קוֹלִי שָׁמַר עַל חַיַּי
עָטַף אוֹתִי בִּקְרוּם הַשִּׁיר
הִטְמִין בְּלִבִּי אָבִיב דַּק וּבָהִיר
הֶבֶל פִּיךָ בְּפִי
נָהָר אָפֹר נִנְשַׁף
עַל כָּל שֶׁהָיָה בִּי לְפָנֶיךָ
וְכָל הַמַּיִם יוֹדְעִים שֶׁזֹּאת אֲנִי.

השירים לקוחים מתוך ספרה של חגית גרוסמן "רעד העיר", שעתיד לראות אור בהוצאת קשב לשירה. יהיה זה ספר השירים השלישי של גרוסמן, ילידת 1976. קדמו לו הספרים "תשעה שירים לשמואל" (הוצאת פלונית 2007) ו"לויתני האפר" (הוצאת קשב לשירה 2010).

- שנה טובה לכל קוראינו

ומזל טוב לחגית ליום הולדתה –

מערכת "יקום תרבות"

הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*