גיליון חתום של חוברת בידי  האמן ג’ו קיוברט.

המציאויות החלופיות של ג’ו קיוברט

מאת אלי אשד

בחודש אוגוסט 2011 הגיע לישראל אמן הקומיקס הפעיל הוותיק ביותר בעולם ג’ו קיוברט הפעיל מזה למעלה מ70 שנה. הוא היגיע לרגל פתיחת תערוכה מקיפה על יצירתו ויצירות שני בניו במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.תערוכה בשם “גיבורים ” שאותה אצרה תלמידתו דורית מאיה גור ביחד עם יובל שרון.

ג’ו קיוברט במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בישראל.צילם אלון מיטלמן.

ג’ו קיוברט ידוע יותר מכל ומעל לכול כגדול אמני סיפורי הקומיקס העוסקים במלחמת העולם השנייה וסיפורי מילחמה בכלל יצר וגם כתב אלפי סיפורים העוסקים בנושאים אלו ויצר דמויות של לוחמים אמריקנים שהפכו לקלאסיקה.ממש בימים אלו הוא פירסם רומן גראפי חדש שעוסק באחד הקרבות הנשכחים של מלחמה נשכחת מלחמת ויטנאם ,קרב שהתרחש כאשר קיוברט יצר סידרת קומיקס בעיתונות האמריקנית על הלוחמים במלחמה זאת.

והוא גם אחד מגדולי אמני הקומיקס של טרזן איש היער שאותו צייר בשנות השבעים עבור חברת די סי ,סיפורים שכמה מהם תורגמו לעברית בהוצאה נידחת בשם ש.אור.בשנים האחרונות

בקריירה של 71 שנה הוא הספיק לצייר את כל גיבורי הקומיקס הידועים סופרמן ובאטמן את הפלאש הוא יצר את הדמות של האוקמאן (איש הנשר ) .

.במקביל לכל זה הקים ב-1976 בית ספר לאמנות האיור הקומיקס שבו למדה אותה דורית מאיה גור. בית ספר שעדיין פעיל.ושני בניו הצעירים אדם ואנדי הם גם אמני קומיקס ידועים ( אם כי אין לטעות הם אינם מגיעים לקרסולי האב ביכולתו וביצירתיות ולעניות דעתי לא היו צריכים להיות בתערוכה אחת עימו,מאחר שהם אמני קומיקס אמריקניים ממוצעים ושגרתיים מכל בחינה ).

בשנים האחרונות הוא עסק רבות ביהדותו.הוא פירסם סידרת סיפורי קומיקס המבוססת על סיפורים של חסידי חב”ד שהופיעה גם בגירסה ישראלית. הוא זכה לפרסום מיוחד עבור ורומנים גרפיים שכתב וצייר על גנגסטרים יהודים בשנות השלושים.

ויצירת המופת שלו שפורסמה רק בשנים האחרונות היא “יוסל ” אלבום גראפי המתאר מסלול חיים חלופי שלו עצמו .מה היה קורה אם אחד יוסף קוברט ובני משפחתו במקום להגר לארה”ב ולהיהפך לאמן קומיקס בארה”ב בזמן מלחמת העולם השנייה ,היה נשאר יהודי בורשה הפעיל שם כאמן קומיקס בזמן הכיבוש הנאצי ומשתתף במרד גטו וארשה.

התערוכה אילצה לשמחתנו את קיוברט לצאת מהסטודיו שלו בניו ג’רזי ולהגיע לביקור ראשון שלו בישראל.

אני נתקלתי ביצירתו של קיוברט לראשונה אי אז בשנות השבעים בחוברות של סדרת טרזן.לא אלו המוכרות בהוצאת מ.מזרחי ,  אלא  של הוצאה אחרת איזוטרית בהרבה בשם ש.אור.היא פירסמה סיפורי קומיקס מדהימים על טרזן שכמוהם לא נתקלתי מעולם ועטיפות מדהימות גם הן.אלו גיליתי בדיעבד לאחר שנים היו פרי יצירתו של אמן בשם ג’ו קיוברט.וכאשר גיליתי זאת הפכתי לחובב של יצירתו של קיוברט של סדרות כמו “החייל האלמוני ” עלילות סוכן חשאי בעל אלף פרצופים ורבים אחרים.

ג’ו קיוברט עם אלי אשד .צילם ארז צדוק.

ג’ו קיוברט הסכים להיפגש עימי במלונו ובמשך כשעה וחצי דנו על חייו ויצירתו לאחד הראיונות המקיפים ביותר שנערכו עימו על חייו ושבעים שנות יצירתו.

אני מסתכל על קיוברט הוא נראה אדם צעיר בהרבה מ-84 שנותיו.אולי בן 65 אבל הוא עדיין נראה נלהב ממה שהוא עושה וזה משווה לו מראה צעיר ,אולי בדומה לשמעון פרס הפוליטיקאי והנשיא הישראלי שמבוגר מקיוברט בכמה שנים בלבד.

.

ולהלן ראיון מקיף עם ג’ו קיוברט.

אלי :איך היגעת לעולם הקומיקס בגיל צעיר כל כך ?

קיוברט: היגעתי לעולם הקומיקס עוד מילדותי דרך סדרות ההרפתקאות הגדולות שפורסמו בעיתונים. המילים ובעיקר התמונות משכו אותי פנימה לעולמות אחרים והיה לי קשה מאוד לצאת החוצה… סדרות פלאש גורדון של אלכס ריימונד,טרזן והנסיך ואליאנט של הרולד פוסטר,טרי והפיראטים של מילטון קאניף , דיק טרייסי של גולד כל הסדרות האלו הקסימו אותי וראיתי ביוצריהם דמויות גדולות מהחיים בדיוק כמו גיבוריהם. רציתי להיות כמוהם. והם עדיין האמנים החביבים עלי ,אפילו היום.

קיוברט הילד החליט שהוא רוצה להיות צייר קומיקס גם הוא. ובשנת 1938 השנה שבה הופיע לראשונה סופרמן לקח כמה ציורים פרי עפרונו ויצא למשרדי חברת הקומיקס של הרי צ’סלר.

ב-1938 הוא היה אז בסך הכל בן 11 וחצי.

קיוברט :”פשוט נכנסתי פנימה למשרד שלהם ואמרתי להם שאני רוצה לעשות קומיקס.הם הסתכלו על החומרים שלי, נתנו לי עצות והציעו לי לעשות עוד ציורים ולבוא שוב. ואני באתי שוב…הארי צ’סלר בעל החברה אמר לי :” אני לא יכול להשתמש בציורים שלך אבל אתה מראה איזו שהיא יכולת.אתה יודע מה בוא אחרי בית הספר כל יום .שב כאן וצייר,והבחורים שעובדים כאן יבואו יסתכלו ויבקרו את מה שאתה עושה …”

קיוברט פגש אחרי עשרות שנים את צ’סלר שהפך לאדם עשיר כתוצאה מנדל”ן.כיום ציור ענק של צ’סלר שאותו צייר הקומיקסאי ג’ק בינדר תלוי בבניין בית הספר של קיוברט כמחווה לאיש שהוא רואה כמי שהכניס אותו לתחום הקומיקס.

קיוברט :אני יכול להגיד לך שאני כילד, הייתי אז רק ילד, הייתי הולך למשרדי הוצאות שונות של קומיקס מראה להם את הציורים ,הדי עלובים אז שלי , ומבקש עצות ועבודה. ומעולם לא היה אף אחד בכל ההוצאות האלו שלא התייחס אלי באדיבות שלא היציע לי משהו וענה בנימוס לכל שאלותי. הייתי אז אפס מאופס, רק ילד בן 12-13 ולהתעסק עימי היה בגדר בזבוז של זמן עבודה יקר , אבל כל אחד ואחד מהם עשה מה שיכול כדי לעזור לי. היום תדע ,דבר כזה מאוד לא סביר שיקרה אם כי לא הייתי אומר שזה בלתי אפשרי.

אלי :איך אתה מסביר את זה?

קיוברט ( מהרהר) :אני חושב שזה משום שכל אחד מהם ראה כמה אני אוהב קומיקס ובעצם את היצירה שלהם עצמם והם הגיבו לזה. אחרי הכל אלו היו אנשים שעסקו לפרנסתם בתחום יצירה שזכה לזלזול כללי בידי בני משפחותיהם ושכניהם כ”אמנות זבל “. אבל עבורי הילד הם היו סוג של מכשפים. ועבורם ,אני משער , יחס כזה של הערצה למה שעשו בהחלט היה משהו יוצא דופן.

את סיפורו המקצועי הראשון צייר קוברט בשנת 1940. הוא עסק בגיבור על בשם וולטון-האיש החשמלי ” או “הגנרטור האנושי ”

קיוברט : כשהייתי בגיל 12 מצאתי מו”ל שהסכים לפרסם את הקומיקס הראשון שלי “וולטון”. קיבלתי עליו חמש דולר לעמוד.לא האמנתי שבאמת משלמים על משהו שנהניתי כל כך לעשות כסף ואז בימי השפל הכלכלי הגדול זה היה לא מעט כסף.האמת היא שהסיפור היה גרוע מאוד.

למרבית הצער הסיפור הזה הופיע רק בפברואר 1942.ויש לקוות שקיוברט לא היה צריך לחכות שנתיים עד הופעת החוברת לקבלת התשלום.

אלי : היום היית מוכן לקבל ציורים של ילד בן 12 לפרסום ?

קיוברט ( צוחק ). בהחלט לא. אני כילד צייר בן 12 וחצי לא הייתי יכול להתקבל היום בשום מקום. ילד כזה יצטרך קודם ללמוד טוב טוב אמנות בסיסית כפי שאני עוד לא למדתי אז. תדע לך שאז הם היו מפרסמים בחוברות “מקצועיות ” אמנות גרועה במידה שלא תיאמן היום. כזאת שאפילו אמנים מתחילים שאינם מתקבלים היום לעבודה הם הרבה דרגות מעליה הודות למחשב.בבית הספר שלי לאמנות הקומיקס פסלנו לאורך השנים עבודות רבות שהיו בכמה וכמה דרגות טובות יותר ממה שפורסם אז בחוברות הקומיקס המקצועיות של שנות השלושים והארבעים ! פעם ידיד אמר לי בצחוק כשראה עבודות  של תלמיד שנתתי להן ציון נמוך שאם אותו תלמיד  כושל היה נוסע במכונת זמן לשנות השלושים ומפרסם אז את העבודות האלו הוא היה הופך לענק בתחום הקומיקס..( קיוברט צוחק )אבל זה המצב , הדרישות לאורך השנים עולות ומה שהיה מתקבל פעם שוב לא יכול להתקבל לאור הסטנדרטים המקצועיים של היום.

אלי : ההורים שלך עודדו אותך במאמציך כאמן ?

קיוברט :כל הזמן. הם אמנם חשבו שאף פעם לא תהיה לי פרנסה מהציורים שלי, אבל שמחו שאני עושה את מה שאני אוהב.ובגיל 14 כבר  הרווחתי יותר מאבי שהיה קצב ובקושי הרוויח מספיק כדי לשלם את החשבונות שלו. ומאז לא הפסקתי לצייר אפילו לרגע אחד במשך יותר משבעים השנה שחלפו מאז.

קיוברט לאחר מכן התמקד בדמויות קומיקס ידועות כמו “דוקטור גורל” ” “איש הנץ ” ורבים אחרים שאינם זכורים כיום.

בדיעבד סיפורו הבולט ביותר בשנות ה40 היה סיפור שעסק בגולם מפראג שהופיע ב-1946 במגזין למען אחווה בין דתית ונגד רדיפות דתיות. הסיפור שנכתב בידי רוברט ברנשטיין תיאר כיצד טייס אמריקני שנחת נחיתת אונס באירופה הכבושה שומע סיפור מסנדלר יהודי על הגולם של המהר”ל מפראג ועל מאבקו בנוצרים רצחניים ש”שותלים ” גופות מתים בבתי יהודים על מנת להביא כלפיהם עלילות דם ורדיפות . הרדיפות נפסקו כתוצאה מפעילותו של הגולם , אולם הסוד של יצירת הגולם נאבד עם מות המהר”ל וכתוצאה אין מי שיגן על היהודים בצ’כוסלובקיה של 1944. “אחרי הכל ” שואל הסנדלר היהודי ” האם לא נשפך דם יהודי בפראג ובכל אירופה כיום ? ” בסיום הסיפור מצדיע הטייס לגולם ומבטיח לו שהטייסים האמריקנים ימשיכו את עבודתו להילחם בגזענות באשר היא.

הסיפור פורסם מחדש בשלמותו באלבום שסוקר את יצירתו של קיוברט בשנות ה-40.

Ragman 4.jpg

קיוברט :אני זוכר שחזרתי לדמות של הגולם בשנות השבעים עם סדרה בשם RAGMAN שהגולם חזר בה אם כי לא היה לו קשר רב לאותו גולם משנות ה-40. ואת הדמות של הגיבור לא יצרנו כיהודי דווקא אלא יותר כאירי. בשנות השבעים לא היה לי עניין רב לחזור לשורשים היהודיים שלי .אני הייתי “כל אמריקאי”. החזרה לשורשים היהודיים שלי החלה רק שנים מאוחר יותר.

תור האדם הקדמון

הפרויקט הבולט הראשון של קיוברט היה יצירת קומיקס בשלושה מימדים ,דבר שאמנם כבר היה קיים בגרמניה שבה הוצב קיוברט בצבא. הוא ראה שם אנשים מסתכלים בעיתונים דרך משקפיים צבעוניים טכנולוגיה שפותחה בגרמניה הנאצית וניסה לבין איך אפשר לתרגם את הטכנולוגיה החדשה לקומיקס. כשחזר לארה”ב עמלו קיוברט וחבר על ההתאמה של הטכנולוגיה לקומיקס האמריקני. הם פנו למו”ל שהיציע שהם יתחילו לעשות זאת עם דמות של עכבר העל “מייטי מאוס” שמקורו בסרטי האנימציה הקצרים”והיה מעין פרודיה עכברית על סופרמן.

החוברת בתלת מימד הייתה הצלחה מטורפת.והמו”ל רצה עוד ועד קומיקסים בצורה חדשה זאת . קיוברט החליט ליצור בתלת מימד גיבור נוסף מקורי משלו ואחד הידועים ביותר שלו. זהו האדם הקדמון תור. תור חי בעולם של מליון שנה לפני הספירה שבו מתברר בניגוד לעדויות הפרהיסטוריות הארכיאולוגיות דינוזאורים המשיכו להתקיים לצד האדם.

הסיפורים תיארו את מאבקיו של תור במפלצות אלו כמו גם בבני אדם אחרים פרימיטיביים ואכזריים הרבה יותר מתור. הם נחשבים היום לקלאסיקה של הקומיקס משנות החמישים ומתפרסמים שוב ושוב בצורת אלבומים אם כי לא בצורתם המקורית כקומיקס תלת מימדי.

תור נשאר אחת הדמויות המזוהות ביותר של קיוברט גם מכיוון שכתוצאה מגחמה של המו”ל יש לו את הזכויות על הדמות וכתוצאה הוא חוזר לתור שוב ושוב לאורך חייו בסיפורים חדשים.

אך הקומיקס וגם טכנולוגית התלת המימד לא האריכו ימים. לאחר הצלחה ראשונית הציבור התעייף מהם והמו”ל שהעביר את כל החוברות שלו לטכנולוגיה זאת פשט את הרגל. קיוברט המשיך הלאה.

הוא היגיע לחברת נאשיונל די סי המוציאים לאור של סופרמן ובטמאן ועסק שם בציור של גיבורי על שונים ובהם דמות גיבור העל שעימו הוא מזוהה במיוחד מאחר שהוא היה הצייר הראשון שלו האוק מאן  “”איש הנץ” שוטר חייזר מכוכב אחר המגיע לכדור הארץ כדי ללמוד כאן שיטות חדשות של לחימה בפשע ונלחם בפושעי על שונים בכלי נשק עתיקים.

אלי : אתה אוהב לצייר גיבורי על ?

קיוברט ( מהרהר ) : האמת היא שאני מעדיף דמויות שקרובות יותר למציאות ,אם כי כשהייתי ילד סופרמן אכן היה הדמות שהקסימה אותי ביותר בעולם הקומיקס.בכל אופן כשאני מצייר גיבורי על אני מנסה להפוך אותם עד כמה שאפשר לאמינים ואמיתיים כמו כל הדמויות שאני מצייר. בהחלט יכול להיות שבאיזו מציאות אחרת הפכתי להיות ידוע בראש ובראשונה כצייר של גיבורי על ולא כל כך כצייר של סיפורי מלחמה כמו במציאות הזאת.

הנסיך הויקינג

במקביל ל”איש הנץ” הוא עסק בציור של סדרות הרפתקאות היסטוריות ומלחמתיות עם העורך רוברט קניטר.

סדרה אחת שיצר הייתה נסיך הויקינגי עלילות ויקינג לוחם כנראה במאה התשיעית אחרי הספירה שאיבד את זכרונו ומחפש את עצמו במאבקים נגד רודנים מרושעים. זאת הייתה סדרה שהשפעתו של הלוחם מימי המלך ארתור הנסיך ואליאנט של הרולד פוסטר הייתה נכרת עליה היטב .פה ושם לאורך השנים יצאו סיפורי המשך על עלילות הנסיך הויקינגי אך אין לאמר שהיא זכתה להצלחה גדולה.לבסוף היא הופסקה .

הנסיך הויקינגי התברר לימים קפא בקרח והשתמר בו  במשך כאלף שנה עד שבימי מלחמת העולם השנייה נתקל בגופתו  הגיבור המפורסם ביותר של ג’ו  קוברט שהקים אותו לתחייה והשניים יצאו להילחם במשותף בנאצים.

איש הסלע

דמות ידועה הרבה יותר למעשה הדמות הידועה ביותר בקריירה של קיוברט הייתה הסרג’נט רוק לוחם שעסוק עם היחידה שלו איזי קומפני במאבק בנאצים ברחבי אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.סדרה זאת שאותה כתב קנייטר הפכה לאחת הסדרות ה מצליחות ביותר של חברת “נשיונל בשנות השישים והשבעים ,כמעט כמו סופרמן !

הקוראים נמשכו להרפתקאות הריאליסטיות מאוד של הסרג’נט רוק ואנשיו צוות של בני עמים ומוצאים שונים הנלחמים בנאצים בכל פינה באירופה. לימים דובר על כך שארנולד שוורצנגר שחקן ממוצא אוסטרי יגלם את סרג’נט רוק שהוא מתאגרף לשעבר אך למרבית הצער זה לא יצא לפועל. בשנים האחרונות קיוברט ממשיך לצייר ואף לכתוב את עלילותיו של רוק ,שאין זה ברור מה עלה בגורלו.האם הוא מת ביום האחרון של מלחמת העולם השנייה כפי שטען יוצרו קניטר ?( שאמנם לא תיאר זאת מעולם בסיפור )  או שמה הוא שרד ועלה בדרגות לאחר המלחמה לדרגת גנרל כפי שהראו סיפורים שונים של חברת נשיונאל שהפגישו את הגנרל רוק עם גיבורי על שונים.

רוברט קניטר ,התסריטאי של קוברט.

אלי : אהבת את סרג’נט רוק ?

קיוברט :תראה זה היה בסך הכל ג’וב.  והדמות הייתה מצליחה כלכלית,אנשים קנו את החוברות בהמונים לכן המשכנו איתה. אבל כן אהבתי ואני אוהב את הדמות של סרג’נט רוק. אחרת לא הייתי כותב עליו סיפורים משלי כמו שאני עושה היום.אבל הוא יציר מוחו של רוברט קנייטר שהוא היוצר שלו והוא באמצעות הסיפורים שלו ריתק אותי לדמות שאכן מקסימה אותי עד היום.

טייס האוייב כגיבור

דמות ידועה ומאוד לא שגרתית של קיוברט וקניטר מאותה התקופה הייתה של “הטייס האוייב ” עלילותיו של וון האמר אלוף הטייסים גרמני ממלחמת העולם הראשונה שדמותו התבססה על הטיס הגרמני הידוע “הברון האדום” שהפיל מאות מטוסים של אויבי גרמניה . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בקומיקס האמריקני שבה גרמני אוייב הוצג כגיבור קומיקס.

הסיפורים טראגיים על האלוף זכו לשבחים רבים ולקהל מעריצים קטן אך נאמן במיוחד באירופה. אך רוב קוראי הקומיקס התקשו להזדהות עם הגיבור הגרמני של מלחמת העולם הראשונה והוא נעלם לאחר זמן קצר אם כי חזר והופיע שוב ושוב.

[StarSpangledWar_0140.jpg]

אלי :וון האמר הטייס האוייב ” הוא טייס  גרמני של מלחמת העולם הראשונה.האם היית מוכן לצייר סדרה מקבילה על הרפתקאותיו כטיס  גרמני נאצי במלחמת העולם השנייה ?

קיוברט ( צוחק 🙂 מן הסתם לא.מעולם לא חשבתי על זה במיוחד.. כמובן היו הבדלים  משמעותיים  בין החיילים הגרמנים של מלחמת העולם הראשונה ואלו של מלחמת העולם השנייה.

אלבום כזה שתיאר את עלילותיו של וון האמר במלחמת העולם השנייה נוצר לבסוף בידי אמן אחר בסוף הסיפור וון האמר שמבין את הפשעים של השלטון הנאצי ומסרב להמשיך להילחם עבורו מסגיר את עצמו לידיו של סרג’נט רוק ונלקח על ידיו למחנה שבויים.

הסוכן בעל אלף הפרצופים

עוד סדרה מעולה שקניטר וקיוברט יצרו הייתה ” החייל האלמוני” שהיא סדרת המלחמה של קיוברט החביבה עלי ביותר.עלילות סוכן חשאי במלחמת העולם השנייה שפניו הושחתו ובכל סיפור הוא לובש פנים אחרות מתחזה לדמות אחרת של האוייב הנאצי רק כדי לקרוע את המסיכה בשיא העלילה ובעת ביצוע המשימה . ( בדומה לגיבורי סדרת הטלווזיה “משימה בלתי אפשרית ).

בסיפור הסיום והשיא של הסדרה הסוכן בעל אלף הפרצופים פרץ לבונקר של אדולף היטלר בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה הרג אותו התחזה לו ושיכנע את הנמצאים בבונקר שהפיהרר התאבד, לפני שנמלט בעצמו מהבונקר.

טרזן של ג’ו קוברט

בשנות השבעים החל ג’ו קוברט לערוך ולכתוב ולצייר את סדרת טרזן עבור חברת די סי .הוא ערך במקביל סדרות אחרות שהתבססו על הסיפורים של אדגר רייס בוראוז יוצרו של טרזן כמו קוראק וג’ו קרטר,אבל בכתבתו ובציוריו התמקד בטרזן . העיבודים שלו לרומנים הראשונים של בוראוז טרזן מלך הקופים וטרזן חוזר לג’ונגל נחשבים היום לקלאסיקה למרות שבזמנו היו מאוד לא קונבנציונליים עם הטרזן הפרימיטיבי והאלים שהוצג בהם.

הסיפורים האלו לא זכו להצלחה באירופה האירופים העדיפו את הטרזן הקלאסי יותר של רוס מאנינג אמן טרזן אחר שפעל בשנות השישים והשבעים.מאנינג תורגם גם לעברית בהוצאת מזרחי .במקביל פורסמו סיפוריו של קוברט בסדרת טרזן נדירה היום בהוצאה נידחת בשם ש.אור.ושם נחשפתי לראשונה ליצירתו של קוברט עם כי אז עוד לא ידעתי את שמו של האמן.עד היום אינני יודע את מי אני מעדיף את טרזן של מאנינג או את זה של קוברט אבל אני יודע שאני מעדיף את שניהם על אלו של ציירי טרזן האחרים.

אלי :אהבת את טרזן ?

קיוברט :בוודאי.תמיד הערצתי את הרולד פוסטר ואת סיפורי טרזן שצייר לפני שהחל לצייר את הנסיך ואלינאט.הוא אחד ממקורות ההשראה שלי .עבורי לכתוב ולצייר את טרזן היה בגדר התגשמות חלום. והרי “תור”  שהוא באמת הדמות החביבה עלי מבין יצירתי הוא בעצם סוג של טרזן בתקופה הפרהיסטורית.שמחתי שאני יכול לעסוק גם בטרזן האמיתי ולא רק בחיקוי.כאשר היגיע תורי לצייר את הסיפורים של טרזן ניסיתי להפוך אותו למרגש ומסתורי כמו שהיו עבורי הסיפורים של פוסטר על טרזן.

אהבת את הסיפורים של בורן הוגארט שגם הוא נחשב לצייר קומיקס  קלאסי של טרזן אחרי פוסטר?

קיוברט ( מהסס ) .האמת היא שפחות. למרות שאני יודע שאני אומר בכך דברי כפירה לאנשים מסויימים שרואים בהוגרט סוג של אלוהות של קומיקס.ותדע שהוגארט היה ידידי.אבל תמיד העדפתי עליו את פוסטר.

קיוברט אינו מרחיב אבל כדאי לציין שבדיוק בזמן שקיוברט פירסם עיבוד בחוברות לספר הראשון של בוראוז על טרזן הוגרט מצא זמן לפרסם דווקא אז עיבוד שלו באלבום לאותו הספר. ואחר כך פירסם אלבום המשך המבוסס על “עלילות הג’ונגל של טרזן “( שגם אותם קיוברט עיבד לקומיקס בדיוק במקביל ).מן הסתם העובדה שהשניים מצאו את עצמם עובדים בו זמנית על פרויקטים מקבילים באופן מדוייק לא תרמה ליחסים בין השניים.

בקריאה ראשונה בשנות השבעים סיפורי טרזן של קיוברט נראו מורכבים ופראיים מידי ,היום הם נראים פשוטים וליריים כמעט ,קיוברט מעדיף להשתמש בהם כמה שפחות במילים למען התנועות והפעילות.הדמות של טרזן בסיפוריו של קיוברט היא דמות פראית ולכאורה פרימיטיבית שמדברת מעט מאוד ומעדיפה במקום זה לפעול.

אם אני צריך לבחור מבין כל ציירי טרזן את האמן שמתאר את טרזן בצורה הקרובה ביותר האפשרית לדמות האמיתית של טרזן אם באמת היה אדם כזה במציאות ,הרי קיוברט הוא הבחירה המיידית שלי.

פרוייקט מעניין אחר של קיוברט מאותה התקופה 1975 היה עיבוד לקומיקס של סיפורי התנ”ך לתסריט של שלדון מאייר.הוא התכוון לעבד את כל סיפורי התנ”ך והברית החדשה. אך הלחץ עליו בפרויקטים אחרים היה כה גדול שרק חוברת אחת יצאה לאור ( שמן הסתם לא הצליחה במיוחד ) והיא כיסתה את התנ”ך מבריאת העולם סיפור גן העדן המבול עד לסדום ועמורה.

מלחמת יוגוסלביה

בשנות התשעים כתב קיוברט וצייר רומאן גראפי שתיאר את מלחמת יוגוסלביה מנקודת מבטו של קומיקסאי יוגוסלבי שנכלא בסרייבו הנצורה בידי הסרבים.במידה גדולה ניתן לאמר שהרומן הזה הביא קהל חדש לג’ו קיוברט ויצירתו.

קיוברט :הסיפור באלבום הזה הוא אמיתי לחלוטין.הוא מבוסס על ההתנסויות והפאקסים של ידיד שלי Erwin Rustemagic ארווין רוסטמאייק מו”ל קומיקס אירופאי שאותו היכרתי מאז שנות השבעים ושביקרתי אותו בסרייבו ב1990 . שנכלא בסרייבו במשך שנתיים בין 1992 ל1994 ושלח לי פקסים שתיארו את חוויותיו המזעזעות שם את החורבן של ביתו ועירו בהפגזות הבלתי פוסקות,את המוות וההרס שהיו התנסויותיו היום יומיות. בין השאר נשרפו במשרדו 14 אלף יצירות מקוריות של אמנות כולל שלי.הדרך היחידה שלו לתקשר עם העולם הייתה דרך פקסים וכך הייתי מקבל שלושה או ארבע פקסים ממנו כל יום עם סיפור המזעזע.לבסוף ב1993 המשפחה הצליחה לברוח מהעיר הנצורה ועברה לסלובניה.פגשתי אותו והוא סיפר לי על התנסויותיו. חשבתי שזה סיפור כל כך מדהים ומזעזע שמן הראוי שאנשים ידעו עליו ועשיתי ממנו אלבום גראפי. לא ידעתי אם יהיה מישהו שירצה להוציא אותו לאור ,זה היה כל כך שונה ממה שפורסם עד אז. אבל לשמחתי היו לא פחות מארבע או חמישה מולים שהתעניינו בו . הוא פורסם וזכה לביקורות טובות.

[2X4I1654.jpg]

הסיפור עצמו עוסק במאמציו השונים של רוסטמאייק למצוא דרך מילוט עבור עצמו ועבור משפחתו מהעיר המותקפת בזמן שהכל נחרב סביבם.בכל פרק הוא מנסה דרך מילוט אחרת ובכל פעם נכשל בזמן שהתנאים מסביב הולכים ומחמירים ללא הפסקה. בסיפור משולבים קטעים מרשימים ביותר שלא ישכחו מהקורא כמו התיאור של הצלפים הסרבים שיורים בילדים ,הטנקים המתקרבים כדי להרוס את בית המשפחה ,או הקטע שבו הגיבור מאבד את תיקו בנמל התעופה עם כל הכסף הנשאר של המשפחה והפספורטים שלהם.

[2X4I1652.jpg] בסופו      של דבר מוצא ארוין דרך להימלט מסרייבו והסיפור מסתיים בקטע חזק במיוחד:אישתו וילדיו עומדים לעלות על מטוס כדי להצטרף אליו במקום מפלט מחוץ לסרייבו ואז דומה ששוב כל תקוותיהם עומדים להיהרס .פתאום פקיד של האו”ם מודיע להם שאזרחים לא יכולים לעלות על המטוס. אך למרבית המזל נמצא גיבור טוב במקום עיתונאי גרמני שבקושי מכיר את בני המשפחה שמשכנע את החיילים להעלות גם אותם על המטוס ובכך מציל אותם. אני כשקראתי את הקומיקס הדוקומנטרי הזה שבו כל מילה אמת .חשבתי על המצב האירוני לכאורה של האיש שחייו המקצועיים עוסקים בסיפורי הרפתקאות שמוצא את עצמו במציאות הקשה בהרפתקאות שאינן נופלות בשום דבר מהדברים שבהם עסק בחייו לפני המלחמה. רק שהן קטלניות הרבה יותר..”פקס מסרייבו ” זכה לפרס הרווי לאלבום הגרפי הטוב ביותר ל-1997 ” שהוא “האוסקר ” של עולם הקומיקס והוא מומלץ בהחלט.

טקס של ג’ו קיוברט

קיוברט יצר אלבום קומיקס על דמות גיבור מערבונים שהיא מוכרת היטב בישראל ואיטליה בארצות שונות באירופה ובברזיל אך כלל לא בארה”ב מקום מגוריה.  זהו טקס ווילר  איש חוק ומנהיג שבט אינדיאני במערב הפרוע ,  שבשנות השבעים פורסמו עליו חוברות קומיקס רבות בהוצאת מ.מזרחי בישראל והוא פופולארי עד היום באיטליה ובאירופה ובארצות אחרות .אך האלבום של קיוברט הוא “הטקס” היחיד שיצא באנגלית בארה”ב.

זהו TEX THE LONESOM RIDER שמספר על מסע הנקמה הארוך של טקס ( שבאופן יוצא דופן פועל לבדו ללא חבריו ועמיתיו הקבועים קיט קרסון והאינדיאני ג’ק “הנמר”)בעקבות חברי כנופיה שרצחו משפחת איכרים ידידים שלו והתפזרו למקומות שונים.

הסיפור  יצא לאור רק לאחר שנים של עבודה באירופה ב2001 ובארה”ב רק ב2005.

אלי: ז’אנר המערבונים הוא נדיר ביצירתך באופן יחסי ובקומיקס האמריקני באופן כללי ,למרות שבאופן כללי זהו הז’אנר האמריקני ביותר שיש וכמובן עוסק בארה”ב ובהיסטוריה שלה. אבל משום מה הוא פופולארי היום יותר באירופה מאשר בארה”ב כפי שמראה העובדה שגיבור המערבונים טקס ידוע ומוכר באירופה אבל לא זוכה לכל הצלחה בארה”ב. איך אתה מסביר את זה?

קיוברט :אני לא חושב ש”הז’אנר” באופן כללי הוא זה שמעורר את עניינם של הקוראים.לעניות דעתי הסיבה שכיום יש רק מעט מערבונים בתחום הקומיקס בארה”ב קשורה יותר מכל דבר אחר לעובדה שמה שנוצר בתחום זה היה ברמה נמוכה. אני עצמי עסקתי בעבר במערבונים בסדרות כמו FIREHAIR מ-1969 שעסקה בעלילותיו של נער לבן שגדל בין אינדיאנים אבל הסדרה הזאת שאותה לא  רק ציירתי אלא גם כתבתי וזה מראה לך על המחויבות שהייתה לי כלפיה ‘ לצערי הרב  לא האריכה ימים.

אלי איך היגעת לטקס ווילר ? היכרת את הדמות ?

קיוברט :כלל לא.מעולם לא שמעתי עליו.  הוא התפרסם רק באירופה  ובבראזיל  וממך אני מבין שגם בישראל. אבל אף אחד לא מכיר את טקס בארה”ב.ב1993 היגעתי לכנס קומיקס בברזיל ושם פגשתי את המו”ל האיטלקי סרג’יו בונלי והוא היציע לי לצייר אלבום על הדמות של טקס שאותו יכתוב הסופר האיטלקי קלאודיו ניזי .לקחתי סיפורים למדתי קצת על טקס ולבסוף היסכמתי. לקח לי שנים לעבוד על זה כי היו לי עוד הרבה פרויקטים נוספים ונאמר לי מראש שייקח לי שלוש שנים לעבוד על הדמות.בסופו של דבר סיימתי את הפרוייקט לאחר שש או שבע שנים .. בשלב מסויים חשבתי שאני לא אגמור עם טקס לעולם והיצעתי להחזיר את הכסף ששולם לי ולהפסיק. אבל הם סרבו לשמוע על זה ודרשו שאמשיך. אז בסוף סיימתי. אבל אהבתי לעבוד על טקס בכלל אין לי יותר מידי הזדמנויות לעבוד על סיפורי מערבונים וזאת הייתה חוויה מהנה. טקס הוא דמות משכנעת מאוד שהוגדרה היטב לאורך השנים. עבדתי על תסריט מצויין של קלאודיו ניזי ורק ניסיתי לתת לקהל גירסה שלי של דמות ידועה מאוד.עם זאת כשציירתי את טקס חשבתי על שני כוכבי קולנוע ששימשו כמעין מקור השראה עבורי לדמות של טקס גרי קופר וקלינט איסטווד.אגב האיש שהוא הגיבור של “פקס מסרייבו Erwin Rustemagic הוא הסוכן שלי באירופה והוא זה שקישר אותי לפרוייקט על טקס.

עבור האירופים יצר קיוברט סדרה נוספת של מעין מערבונים למבוגרים על הדמות של אברהם סטון,אדם שמחפש את עצמו בעולם של ראשית המאה העשרים בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

אברהם סטון הוא אדם משפחתו נרצחה והוא עצמו הושאר כמת בידי אוייבים אך הוא מצליח להתאושש יוצא מהקבר שאליו נזרק בתמונת השיא של האלבום הראשון ונוקם ברוצחי משפחתו.באלבומים הבאים בסדרה סטון מוצא את עצמו מעורב בתעשיית הראינוע הצעירה ,ונאבק במורד המקסיקני פנצ’ו וילה כשזה תוקף עיירה אמריקנית קטנה.

קיוברט : אני חושב שהתקופה הזאת שבה מיקמתי את אברהם סטון הייתה מרתקת ביותר. בתקופה זאת החלו תעשיית הקולנוע התעופה ,המכוניות תיקשורת ההמונים .מעניין אותי לתאר אדם שנמצא שמתמודד בדרכו שלו עם כל החידושים האלו.הסדרה הזאת זכתה להצלחה גדולה באירופה ואני אשמח מאוד לפרסם בה סיפורים נוספים בעתיד כשיהיה לי זמן. .

מציאות חלופית 1: יוסל

החל בשנות התשעים החל קיוברט להצטרף ל”מגמה ” של חזרה לשורשים היהודיים אצל קומיקסאים שונים. וחזרה זאת התבטאה בכמה רומנים גרפיים.

אולי הסיפור הקרוב ביותר לליבו של קיוברט הוא Yossel, April 19, 1943 ( 2003) שמספר את סיפור המרד בגטו ורשה דרך עיניו של יוסל שאינו אלא ג’ו קוברט של יקום חלופי שבו משפחתו במקום להגר לארה”ב החליטה להישאר בורשה.וכך יוסל ( השם האידישאי של ג’ו ) קיוברט מוצא את עצמו בורשה הנשלטת בידי הנאצים.הסיפור מתאר את מאבקו של אמן הקומיקס הצעיר יוסל בגטו הורשה האיום.

במציאות החלופית יוסל הוא נער שזוכה להערכה בגלל יכולתו האמנותית שהופכת למקום מפלט מהפחדים הנוראים בגטו. לבסוף יוסל בן החמש עשרה מצטרף למרד ובסיום הסיפור מגיע למחנה השמדה.

קיוברט :רבים מבני משפחתי דודים דודות וההורים של אבי נרצחו בידי הנאצים בפולין. ויש סבירות גבוהה שאם הורי לא היו עוזבים לארה”ב ב-1926 13 שנה לפני ..הם היו מתים גם כן.. אני עצמי נולדתי בפולין והייתי רק בן חודשיים או שלושה כשהיגענו לארה”ב.

ככל ששמעתי במהלך השואה על מה שקורה באירופה לבני משפחתי ולאנשים שהיכרנו החלה לנקר במוחי המחשבה “מה היה קורה אילו נשארנו שם”. והיא מעולם לא עזבה. והמחשבה הזאת התגלגלה לבסוף ליוסל שמצויר בעיפרון בלבד.

עשיתי מחקר על מרד גטו ורשה ב1943 ,עברתי על מכתבים שקרובי באירופה כתבו להורי בשנות המלחמה ,שילבתי גם סיפורים ששמעתי כילד כאשר יהודים שברחו מאירופה סיפרו על בואם של הנאצים.

הספר עורר ויכוח סוער בגרמניה דווקא אצל יהודים שחששו מהנסיונות לתאר בציורים את הזוועות של אושוויץ וטענו שאין זאת הדרך הראויה לתאר את השואה.הויכוח עדיין נמשך וספק אם יגיע אי פעם לסיום.

מציאות חלופית 2: גנגסטאר יהודי

אחרי “יוסל” כתב קיוברט רומן גראפי על גגנסטרים יהודים. JEW GANGSTER (2005) זהו סיפורו של בחור יהודי צעיר שמצטרף לכנופיות הפשע המאורגן היהודי ולאחר מכן מתחיל לעבוד עבור מאפיונרים איטלקיים ,כפי שעשו לא מעט גנגסטרים יהודים במציאות.למעשה תיאר קיוברט באלבום זה היסטוריה חלופית שלו עצמו המבוססת על ההנחה שהוא לא הפך להיות אמן קומיקס אלא גנגסטר כפי שקרה לאחרים בשכונה שבה גדל בניו יורק.

קיוברט: תדע שגם בספר הזה  הייתה מעין היסטוריה חלופית שנייה שלי. זו דמות שגדלה  כמוני ברחובות ברוקלין של שנות השלושים והמשפחה שלו מבוססת על ההורים  והאחיות שלי.כמה מבני משפחתי בניו יורק היו בתעשיית הלבוש שבה היו אלימות גניבות ואפילו רציחות.שמעתי על כל הדברים האלו כשהייתי ילד. מידי פעם הייתי נתקל גנגסטרים שדיברו על רכוש שהישיגו לאחר מעשי אלימות כדברים טבעיים ואז כילד חשבתי שאלו אנשים בני מזל.רק מאוחר יותר הבנתי במה המדובר באמת.

אלי :אז היה מצב שהיית יכול להיהפך לגנגסטר ולא לאמן ?

קיוברט (מהרהר) : היכרתי אנשים שהלכו בדרך הזאת.אין ספק שהציור היציל את חיי אלפי פעמים. אני בהחלט יכול להעלות על דעתי שאם חלילה הייתי הולך בדרך אחרת הייתי הופך למכר של אנשים כמו מאיר לנסקי ולא ג’ק קירבי.”( קיוברט צוחק).

לקיוברט היו בעיות עם די סי שלא רצתה להוציא לבסוף את האלבום והוא יצא בהוצאה אחרת אבל עכשיו הם מפרסמים אותו מחדש והוא מתכנן לו שני המשכים.

קוברט : כבר כתבתי את הספר השני לפני חמש שנים ועכשיו הוא בצד מחכה שאני אאייר אותו.

אלי :אולי תתעניין לדעת שיש יקום חלופי שלישי שבו אתה מופיע.אני ואורי פינק פירסמנו ב-2003 שנת הופעת יוסל ספר בעברית בשם “הגולם ” שמתאר יקום חלופי שבו הקומיקס התפתח בארץ ישראל מראשית שנות -40 גם משום שצעירים רבים שהיגרו לישראל מארה”ב הפכו לאמני קומיקס ידועים ובינהם יעקב קורצברג שידוע במציאות אחרת כג’ק קירבי אמן קומיקס מפורסם ויוסף קוברת  שזה אתה שהפכת לאמן קומיקס ישראלי ידוע של סדרת “הגולם ” על ילד ישראלי שהופך לגיבור העל “הגולם “.

קיוברט מופתע. הוא מעיין בספר “הגולם ” ובציורים שכביכול צייר ( או יותר נכון אלו שאורי פינק צייר כביכול בשמו ובסגנונו ) במציאות החלופית השלישית זאת שבה לא היגרו הוריו לארה”ב ולא נשארו בוורשה בשואה, ושבה לא הפך לגנגסטר בניו יורק אלא הוא היגיע לארץ ישראל ונשאר בה כאמן קומיקס. ברור שהוא שואל את עצמו :מה היה קורה אילו…

הגולם פוגש את טרזן ציור של “יוסף קוברת “במציאות חלופית.

הוא מעיר על ציור טרזן פוגש את הגולם שאורי פינק צייר כביכול תחת שמו עבור “הגולם ” : במציאות הזאת “ג’ו קיוברט” לא היה מצייר בסגנון כזה ,אבל במציאות אחרת ? לך תדע “. “

קיוברט וחסידות חב”ד

מלבד סיפורי טרזן שלו משנות השבעים ,היצירה היחידה של קיוברט שתורגמה לעברית היא אלבום המכנס בתוכו סיפורים קצרים שקיוברט כתב וצייר עבור חסידי חב”ד “הרפתקאות יעקב ויצחק ” ( הוצאת מארווד ירושלים 2004).

[KubertKutimp001.jpg]

עבור המגזין של חב”ד “זמני המשיח ” קיוברט כותב ומצייר באופן קבוע סיפורי קומיקס בעלי מסרים יהודיים שונים ,מהתנ”ך מההיסטוריה היהודית וגם מההיסטוריה של חב”ד ,סיפורי קומיקס שכונסו לאלבום בעברית בידי חברת הקומיקס הדתית “מאר”. בסיפורים האלו הרבנים החבדניקים מוצגים כדמויות הירואיות.

אלי : איך נוצר הקשר שלך עם חסידות חב”ד ?

קיוברט:הם באו אלי.האנשים האלו הם באמת מדהימים. יום אחד הם באו , יחידה שלמה של כמה רבנים חבדניקים לביתי. היצגתי אותם לפני אישתי .הם סירבו ללחוץ את ידה. הם הביאו מזוזות לבית שלי ושאלו אותי אם אהיה מוכן לעבוד עבורם. לא התלהבתי אמרתי להם שאני עסוק מאוד.אבל הם לחצו עלי ולבסוף נשברתי והסכמתי. ומאז אני מכין עבורם את סיפורי יעקב ויצחק במגזין שלהם.  כידוע לך הם כונסו כספר  גם  במהדורה בעברית ,ועד שדיברתי איתך ושמעתי ממך שסיפורי טרזן שלי תורגמו לעברית בשנות השבעים ,זאת הייתה היצירה היחידה שלי שהיה ידוע לי שהיא מתפרסמת גם באותיות עבריות.

אלי : אתה יהודי דתי ?

קיוברט: בכלל לא. אני לא אורתודוכס אינני קיצוני. אני יהודי אמריקני רגיל. הסברתי לאנשי חב”ד מראש שאני לא מוכן לעשות שום סיפור עם ערכים שאינני מקבל בעצמי . לא רציתי ואינני רוצה להעביר סיפורים של קיצוניות דתית. אני מספר סיפורים דתיים מתונים. הרב David Pate. שעובד עימי מטעם חסידות חב”ד הוא זה שמבצע את המחקר הוא מביא לי סיפורים מהתנ”ך מהמשנה מההיסטוריה היהודית מתולדות חב”ד ואני מעבד אותם לקומיקס.

למרות כל מה שנאמר עד כה מעניין שהסיפור המשמעותי ביותר של קיוברט המבוסס על סיפורי חב”ד רחוק מאוד מלהיות עוד סיפור תעמולתי של חסידות זאת.

ב2006 קיוברט כתב רומן גראפי שלם על סרג’נט רוק אחד היחידים שכתב בעצמו בשם “הנבואה “.בסיפור של קיוברט רוק יוצא לחלץ רב יהודי מוילנה כדי שיזעיק את העולם לגבי מה שקורה בשואה. בסיפור רוק אמור להבריח מליטא אדם בלתי ידוע בתוך משאית הובלה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה החפץ האנושי שמתגלה במשאית הוא רב יהודי צעיר שאנשי הקבוצה שלו מאמינים שהוא המשיח שחייב לברוח מליטא, כדי לספר לעולם על השואה האיומה של הנאצים ביהודי אירופה.בדרך חייבים אנשיו של רוק התמודד לא רק עם החיילים הגרמנים המרושעים אלא גם עם חיילים רוסים תוקפניים ועם כפריים אסטונים אנטישמיים.

“הנבואה ” התברר קיבל השראה מסיפור אמיתי פרשת חילוץ הרב של חסידות חב”ד יוסף יצחק שניאורסון במלחמת העולם השנייה מידי הנאצים.

קיוברט : חבר נתן לי לקרוא את “להציל את הרבי ” של הסופר בריאן מארק ריג שתיאר את הברחתו של הרב הלפני אחרון של חב”ד יוסף שניאורסון מורשה בידי יחידת חיילים גרמניים.ב1940 והעברתו לארה”ב קראתי uהרגשתי כי זה סיפור מאוד מעניין ,אותו רב של חב”ד ידע על הדברים הנוראים המתרחשים באירופה ורצה לספר לכל העולם ובעיקר לעם היהודי על כל הזוועה המתרחשת סביבם. היו חיילים אמריקניים ואפילו גרמנים שעזרו לאיש הזה להינצל וחשבתי שיש כאן סיפור טוב אלה סיפורים מרגשים – דברים שלא צריכים להישכח “..

אלי:פגשת את הרבי מלובביץ’ יורשו של אותו יוסף שניאורסון ?

קיוברט :לא. היציעו לי כמה פעמים להיפגש עימו אבל זה מעולם לא יצא.

הסיפור של סרג’נט רוק הוא יוצא דופן שכן בניגוד לצפוי אין בו דמיון ספציפי לסיפור האמיתי על הרב מחב”ד שהתנהגותו במהלך המלחמה היא שנויה מאוד במחלוקת וקיוברט זה ברור מאוד  מהסיפור מודע לכך היטב.

למרות הניסיונות השונים של חסידי חב”ד להסוות את העובדות ההיסטוריות בנושא, ברור שהרב של חב”ד  בדומה לרב של חסידות סאטמר מנע מחסידיו לברוח לארה”ב ולארץ ישראל ולהציל את עצמם,כאשר עוד אפשר היה  בטענות שעליהם להישאר באירופה ויהי מה. לבסוף בדיוק כמו במקרה של הרב מסטמאר ניצלו רק הוא עצמו וקרוביו בידי חיילים נאצים שככל הנראה קיבלו שוחד עצום.מהחסידים של הרבי באירופה בכל אופן מתו רוב או כל חסידיו  וייתכן שכמה מהם היו ניצלים אילו רק היה הרב מאשר להם לברוח בזמן.

בסיפור של קיוברט העלילה מתרחשת בוילנה ולא בוורשה ,והרב אינו הרב מחב”ד שהיה איש מבוגר בעת האירועים אלא אדם צעיר כמעט נער, שהוא בהחלט דמות לא סימפטית ועקשנית שגורמת לבעיות רבות לחיילים האמריקאנים שנשלחים להציל אותו מהגטו בוילנה,ובזה יש כנראה רמז דק ובו בזמן עבה כמו פיל של קיוברט להתנהגות השנויה מאוד במחלוקת של הרב החבדי בזמן השואה.

ג’ו קיוברט בויטנאם

הסיפור החדש ביותר של קיוברט בעת ביקורו בארץ הוא רומאן גראפי בשם “דונג קסאי ” העוסק במלחמת ויטנאם ובאחד הקרבות העקובים מדם ביותר שלה שהתרחש ב-1965 בסיפור המבוסס על סיפורם האמיתי של 12 חיילי יחידה מיוחדת במשימה שהסתבכה.

קיוברט כבר עסק במלחמת ויטנאם ובזמן אמיתי בזמן המלחמה עצמה בסדרת קומיקס שפורסמה ב-1965 בעיתונים בשם “סיפורי הכומתות הירוקות “על היחידה הידועה בשם זה של הצבא האמריקני . הקומיקס התבסס על ספר בשם זה של רובין מור שנהפך לסרט ידוע בכיכובו של ג’ון ויין. הסרט הצליח בקופות אך הקומיקס של קיוברט לא האריך ימים.הציבור האמריקני התברר אינו מעוניין לצפות ולקרוא סיפורי הרפתקאות על ויטנאם ,הוא רוצה לצאת משם.

קיוברט :הרעיון היה טוב אבל הצרה הייתה שהכותב של הקומיקס ג’רי קאפ התעקש להכניס לתוכו פוליטיקה ולדעתי זה לא היה המקום וזה פגע קשות באיכות הסיפורים.אני רציתי סדרה בסגנון “טרי והפיראטים “ של מילטון קאניף אבל לצערי זה לא התממש.

קיוברט עזב לבסוף לאחר שנתיים הקומיקס גווע זמן קצר לאחר מכן.

ובכך הסתיים חלומו הגדול של קיוברט להיות אמן קומיקס בעיתונים כמו אליליו פוסטר וריימונד. אבל הוא חזר למלחמת ויטנאם כעבור יותר מארבעים שנה.

איך היגעת לסיפור על מלחמת ויטנאם ?

קיוברט: בדרך מוזרה מאוד. בהחלט לא ביוזמתי. ביום בהיר אחד יצר עימי קשר קולונל בפנסיה בשם ביל סטוקס שהיה מפקד של הכוחות המיוחדים בויטנאם בזמן המלחמה. כיום הוא עוסק בהעברת מידע על קרב בויטנאם לחיילים וקרוביהם.והוא יצר עימי קשר כדי להשיג תמונה שציירתי אז לפני ארבעים שנה במסגרת הקומיקס שלי על מלחמת ויטנאם “הכומתות הירוקות”. ציירתי אז ציור של מישהו שזכה במדליה מיוחדת במלחמה כחלק מהפרסומת לקומיקס בקושי היכרתי אותו פגשתי אותו לזמן קצר,הוא תיאר לפני את חוויותיו בקרב ציירתי ציור שהיה מבוסס על חוויות אלו ופירסמתי את התמונה ,ואז שמתי את התמונה הזאת במגירה ושכחתי ממנה לגמרי.

סטוקס זכר אותה ורצה אותה.האיש לא ידע דבר על חוברות קומיקס ועל סיפורי קומיקס וכנראה לא ידע דבר עלי.אבל הוא זכר את התמונה מלפני ארבעים שנה ורצה אותה. העותק שבידיו כבר לא היה טוב והוא רצה עותק במצב טוב יותר. הוא שמר על קשר קבוע עם חייליו ובני משפחותיהם עם ילדיהם ואפילו עם נכדיהם , ובתכתובת עימם הקפיד לכלול מידע רב ככל האפשר על הלחימה בויטנאם כולל צילומים וציורים מהתנסויותיהם בקרבות וייטנאם.לא יכולתי למצוא את התמונה .אז ביקשתי ממנו שישלח לי את התמונה שבידיו ואצייר אותה מחדש. ואז ציירתי תמונה חדשה. הוא שאל אותי כמה כסף הוא חייב לי עבור הציור. אמרתי לו שאיני רוצה כסף עבור זה. אבל אשמח לקבל עותק של דפי המידע שהוא שולח על הקרבות. הוא שלח לי חוברת מיוחדת שהוא הכין על הקרב. וזה עורר את ענייני באותו קרב במלחמת ויטנאם . הבנתי שיש כאן סיפור שעלי לכתוב לצייר. את פרטי הקרב ,את הסיפורים הקטנים של הלוחמים ודאגתם אחד לשני,את הסיפורים על אלו שנפצעו ואלו שמתו.

התחלתי לעבוד על הרומאן הגראפי על קרב דונג קסאי.ראיינתי אותו.הוא בנתיים כבר טרח לעשות עלי חיפוש גוגל והבין מי ומה אני והיה מוכן היטב לרעיון עימי שבו אספתי מידע ממנו על אותו הקרב. הוא עצמו במהלך הראיון בדק אותי לראות אם אני אכן ראוי ומסוגל לתאר את אותו קרב אכזרי כמו שצריך. אני חושב שעמדתי לבסוף בסטנדרטים שלו.( קיוברט צוחק).

אלי : אגב אתה נלחמת פעם ?

קיוברט: לא ,לא נלחמתי אם כי שירתתי בצבא בגרמניה. שמע גם אני וגם העורך שלי קנייטר היינו שנינו בצבא אם  כי לא ביחידות לוחמות.אבל אני בהחלט מכיר הרבה אנשים שכן לחמו.

 

איך אתה ניגש לכתיבת וציור סיפורי מלחמה ?

קיוברט :אני מנסה לתאר את המלחמה בצורה ריאליסטית ואמיתית עד כמה שאפשר ולא לעשות לה אידיאליזציה. להילחם זה לא בידור בכלל. מה שהיה חשוב לי תמיד זה להראות שהאנשים שנמצאים במצבי לחימה לא נמצאים שם בגלל שהם נהנים מזה אלא משום שזאת הייתה חובתם. הם נמצאים במצבים איומים ונוראים אבל הם עוזרים זה לזה עד כמה שהם יכולים.הייתה תקופה שכשאני הייתי עורך הייתי מקפיד לסיים כל סיפור מלחמה עם ציור של כדור ועליו הכתובת “לא עוד מלחמה “.וזאת הרגשתי האמיתית לגבי הנושא.לפני שאני מתחיל בציור אני אוסף כמות גדולה ככל האפשר של מידע ותמונות שאני יכול להשיג על הנושא אני קורא ספרים רבים על הנושא מאחר שאני חושב שסיפור הקומיקס עומד בראש ובראשונה על תחושת האמינות שהוא מעביר לקורא. הדמויות והרקע חייבות להיראות ולחוש אמינות ואמיתיות ככל האפשר.אפילו אם יש בהם אלמנטים פנטסטיים עדיין הן חייבות לחוש עבור הקורא אמיתיות.

לא ניתן אלא להצטער שבישראל אין אף אחד שנוטל את הכפפה מקיוברט ויוצר רומנים גרפיים על מלחמות מדינת ישראל.האם לא ניתן היה ליצור אלבום גרפי נהדר על הקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים ? או על מלחמת לבנון הראשונה והשנייה ?אבל נראה שזה מחוץ לטווח של אמני הקומיקס שלנו.דורית מאיה גור תלמידתו של קיוברט לתשומת ליבך.

אלי: לדעתך מה קשה יותר לכתוב עבור קומיקס או לצייר קומיקס?

קיוברט: עבורי לצייר קל הרבה יותר.אבל באמת שתיהן משימות קשות.

כמה עטיפות ציירת של חוברות קומיקס ?

קיוברט :אינני יודע.מן הסתם אלפים הייתה תקופה שהייתי מצייר ששה שבעה עטיפות בשבוע.

אלי :איזה הספרים אתה אוהב באמת מבין מה שאתה עושה?

קיוברט מתחמק מתשובה : כל דבר שאני מצייר הוא בעיני חשוב וראוי. זאת העבודה שלי אחרי הכל.זה אומר שכל דבר שאני עוסק בו מעניין אותי.

כמדומה שהקומיקס החביב עליו ביותר מבין יצירתו הוא “תור ” שאותו הוא מתאר בהנאה שוב ושוב. ויחד איתו “יוסל” ההיסטוריה החלופית של ג’ו קוברט.

אלי : ובכל זאת האם אין משהו שמדבר אליך אישית באופן מיוחד.האם סיפורי המלחמה שלך מדברים אליך אישית?

לבסוף לאחר לחץ לא מתון קיוברט הודה שלא במיוחד.

קיוברט :עבורי סיפורי המלחמה היו עבודה בלבד. במקרה זכיתי להצלחה בשנות השישים בסיפורי המלחמה של בוב קניטר ולכן הפכתי להיות מזוהה עימם. אבל באותה המידה יכולתי לצייר כל ז’אנר אחר. נכון שהתפרסמתי במיוחד הודות לסיפורי המלחמה. אבל שמע יש כאן סוג של מקריות.אני לא יכול להגיד שסיפורי מלחמה זה באמת הז’אנר החביב עלי.באותה המידה הייתי יכול להצליח כצייר של גיבורי על כמו “האוקמאן “.מה שחשוב עבורי במיוחד בסיפורים שאני מצייר זה לא המיקום ,מלחמה או ג’ונגל או בחלל החיצון.מה שחשוב לי מעל לכל זה היחסים בין האנשים המתוארים זה הדבר החשוב בסיפור מבחינתי.ואני רוצה לצייר אותם כאמינים עד כמה שאפשר.

[ArmyAtWar_196.jpg]

אלי : מה הקומיקס שנהנית ביותר לקרוא ?

קיוברט ( לאחר שתיקה ארוכה ). ובכן לא סיפורי מלחמה. אני ציירתי אלפים משלי תודה,זה מספיק. אינני מרבה לקרוא סיפורי קומיקס מלחמתי של אחרים להנאה אלא יותר לצרכי מחקר וכו’.יש קומיקס אחד שאני נהנה לקרוא אותו שוב ושוב ושוב.אבל הוא לא ידוע ביותר.זהו Scribbly של שלדון מאייר  שהיה עורך שלי בחברת נשיונאל בשנות הארבעים. הקומיקס הזה היה סוג של אוטביוגרפי הוא תיאר את עלילותיו של נער שמנסה להיהפך לצייר קומיקס בעיתונות.מן הסתם בגלל ההתנסויות המקבילות שלי זה הקומיקס שהיה החביב ביותר עלי לקריאה.

אלי :מה תוכניותך לעתיד?

קיוברט : לחזור לגיבורים הישנים שלי.אני מתכנן סיפור של 22 עמודים על האוקמאן שיתאר את הגירסה שלי של לסיפור מוצאו. אני מתכנן סיפור שיעסוק באנשי יחידת “איזי “שבדרך כלל המפקד שלהם סרג’נט רוק מאפיל עליהם. מי כל אחד מהם ומאיפה באו .עוד סיפור שאמור להתפרסם זה “הגואל ” Redeemer סיפור על אדם שהוא מעין דמות משיחית שעובר גלגולים שונים בעבר ובעתיד ובכולם הוא נלחם בכוחות הרשע. זהו סיפור של 12 חוברות שתיכננתי עוד לפני עשרות שנים ומעולם לא יצא לאור מסיבות שונות בראש ובראשונה בגלל עומס עבודות אחרות.שמע אני רק בן 85 היום ויש עוד הרבה שאני מתכוון לעבוד וליצור עד גיל 120.

יצאתי מהראיון בתחושה שמבין כל מגוון המציאויות החלופיות שבהן מתקיים ג’ו קיוברט לגילגוליו השונים ,המציאות הזאת חייבת להיות אחת הטובות ביותר עבורו.

נספח : ג’ו קיוברט בשפה  בעברית

בעברית הופיע רק מעט יצירות של קיוברט .

אלו הן :

טרזן: עיתון הרפתקאות לילדים . הוצאת ש. אור , 1972,1973- 1975.

מגזין זה כלל הדפסות חדשות של סיפורים שיצאו בכרכים האחרונים של הוצאת קרנף (חלקם פלגיאטים של מערבונים ובלשים שלא עסקו כלל בטרזן במקורם ) ביחד עם סיפורי קומיקס מתורגמים על טרזן כמו גם סיפורי קומיקס מסוגים אחרים.

5. הפר הקדוש. החוברת כללה סיפור טרזן מצוייר וחצי צבעוני “בשבי הכושים” המבוסס על סיפור מ”טרזן בעלילות הג’ונגל” של בוראוז וצוייר בידי צייר הקומיקס הידוע ג’ו קיוברט, עבור חוברת טרזן בהוצאת D.C . העטיפה לקוחה מהעטיפה של חוב’ מס’ 212 בהוצאת די סי שצוירה בידי ג’ו קיוברט.

6. קוסם המוות. החוברת כוללת סיפור טרזן מצוייר (חצי צבעוני ) בעל שני שמות “טרזן לורד הג’ונגל” ו”טרזן נגד הפנתר” המבוסס על סיפור מ”טרזן בעלילות הג’ונגל” של בוראוז וצוייר בידי ג’ו קיוברט עבור חוברת טרזן בהוצאת D.C. העטיפה של החוברת לקוחה מהעטיפה של חוב’ מס’ 211 בהוצאת די סי שצויירה בידי ג’ו קיוברט (והיא מתארת סצינה מהסיפור “טרזן והגמד הענק” שמופיע רק בחוברת הבאה).

7.טרזן נגד העטלף (בעטיפה “העטלף”). החוברת כוללת סיפור טרזן מצוייר חצי צבעוני “טרזן נגד הגמד-ענק” (שסדר דפיו מבולגן לגמרי) מאת צייר סיפורי הקומיקס המפורסם ביותר של טרזן, בורן הוגארת. לקוח מגרסה של הסיפור שלה תרם קיוברט, שהופיעה כחוברת מס’ 211 בסדרת טרזן של D.C (העטיפה של חוברת זאת הופיעה בטעות כעטיפה של חוב’ מס’ 6 בהוצאת ש. אור)..העטיפה לקוחה מחוברת מס’ 213 בהוצאת די סי כנראה מאת ג’ו קיוברט.

9. בן האלמוות. החוברת כוללת סיפור מצוייר חצי צבעוני “טרזן במכרה המוות” מאת אחד מציירי הקומיקס הידועים ביותר של טרזו, הרולד פוסטר ומאת קיוברט , העטיפה לקוחה מהעטיפה של חוברת TARZAN DIGEST בהוצאת די. סי.

10. סכנה בג’ונגל! (בפנים “סכנה לג’ונגל!”). החוברת כוללת חלק ב’ של הסיפור “טרזן במכרה המוות” (כאן “מכרה המוות”). יש חלק א’ של סיפור מצוייר נוסף “טרזן בארץ הננסים” מאת צייר הקומיקס המפורסם ראס מאנינג (שסיפוריו הופיעו גם בחמשת החוברות הראשונות של הוצאת מזרחי), שהופיע במקורו בחוברת TARZAN DIGEST בהוצאת D.C..העטיפה זהה לעטיפת חוברת מס’ 15 בהוצאת רמדור.

חוברת 16 . העטיפה היא של ג’ו קיוברט תמונה של טרזן עם פיל ,אם כי הסיפורים בחוברת אינם של קיוברט.

היצירה הבאה של קיוברט בעברית היא

יוסף קוברת חוויותיהם המסעירות של יעקוב ואייזק / ; עריכת ספר – עקיבה עטווד ; ערכית <צ”ל עריכת> תרגום – מרים שמשונוביץ ירושלים : מארווד, 2004.

קובץ סיפורים קצרצרים מצויירים ,בעלי מסר חינוכי עתיק יומין מובא באופן מהנה לילדים ומבוגרים כאחד. הספר כולל שאלות הבנה לילדים.כל סיפור הוא חוויה מהנה כאשר לכל סיפור יש נושא שונה המלמד מסר בעל ערך על אידישקייט (יהדות).

וכמובן יש את “גיבורים”קטלוג התערוכה של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון של יצירות ג’ו קיוברט ובניו.

ראו עוד

ג’ו קיוברט בויקיפדיה

ראשיתו של קיוברט

ראיון עם ג’ו ואדם קוברט

ראיון עם קןברט

יוני זאבי על קיוברט

קיוברט בישראל שידור טלווזיוני

דמות הטייס בקומיקס העולמי

קיוברט וסיפורי חב”ד

טקס של קיוברט

קיוברט במוזיאון הקומיקס

6 תגובות

  1. פוסט מעניין מאוד.עד לא מזמן חשבתי שג’ו קיוברט הוא פשוט עוד צייר מהתקופה שהקומיקס האמריקאי התחיל לפרוח באמריקה, ורק אחרי כמה חיפושים בגוגל הבנתי כמה שהוא חשוב. הפוסט הזה הוסיף לי המון מידע, תודה 🙂

    רק אם אפשר להעיר- אני ממש לא מסכים על מה שאמרת על אדם ואנדי קיוברט. הם ציירים נהדרים ואין טעם כ”כ להשוות אותם לג’ו לדעתי. אדם ואנדי מציירים בסגנון יותר פשוט, זורם ודינאמי. ג’ו לעומת זאת מצייר מאוד דרמתי.
    אבל להגיד שהם סתם ציירים זה די זלזול. הם מציירים ברמה גבוהה מאוד ואין ספק שהם מהחבר’ה היותר מוכשרים שיצאו מבית הספר של ג’ו.
    שניהם גם קיבלו כמה וכמה קומיקסים די חשובים. אנדי צייר לאחרונה את ‘פלאשפויינט’- אחד האירועים הכי גדולים בדיסי קומיקס, והוא גם הגורם לשינוי של יקום דיסי.

  2. היום לפני כמה שעות נפטר ג’ו קיוברט בגיל 85 . לאחר שבעים ושלוש שנה כצייר קומיקס פעיל,ובדיוק שנה לאחר ביקורו בישראל.
    יהיה זכרו ברוך הוא השאיר אחריו הרבה מאוד סיפורי קומיקס מעולים מסוגם.

  3. תודה אלי אשד על המאמר!
    הכרתי עבודות של קוברט בשנות ה-70 כשהייתי נער. מבחינתי הוא היה עוד צייר של DC. לא ידעתי על המעורבות שלו והתרומה הענקית שתרם לקומיקס האמריקאי. רק עכשיו כשהתחלתי להתעניין בתרומתם של ציירים יהודיים לתרבות הפופולרית גיליתי אותו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 4 =