קול השלום ומורשתה המוסיקלית

הטור מבוסס על סדרת שיחות והחלפת רשמים עם נעם טל, המתעד את פעילותו של אייבי נתן ותחנת השידור "קול השלום".

ב-27 לאוגוסט, ימלאו 3 שנים לפטירתו של אייבי נתן, האיש שבין שאר פעילויותיו, הקים את תחנת הרדיו המיתולוגית "קול השלום". זהו עיתוי ראוי לשוב ולהיזכר בתחנה זו ובהשפעתה הרבה. הדיון לא יעסוק בממד הפוליטי של התחנה, אלא בעיקר בחידושיה המוסיקליים.

כל עת בה מתנגנים שיריה של להקת Queen, עולה וצפה דמותה של התחנה. בעידן בו היה צריך להסתפק במצעד הפזמונים של "הגל הקל", למדנו להכיר את הפופ הבריטי בהגשה איכותית של קריינים מקצועיים, שבאו להחליף אוירה ולצבור שעות שידור בתחנה שהייתה מוכרת באירופה, כבית ספר לשדרים מתחילים. "קול השלום", היא איאן דיורי ומקלות הקצב, להקת קווין ומירוץ האופניים שלה, פיטר גבריאל וגבעת סלסבורי, אלביס קוסטלו הכותב ספר בכל יום, PHD שלא יאכזבו אותי שוב, סטיב פורברט במנגינתו של רומיאו ו- B. A. Roberston התוהה האם "להיות או לא להיות"?

התחנה היא כל המייצג את המוסיקה בשנות השבעים וחיבורה לשנות השמונים, בקו של איכות מוסיקלית. פופ בריטי זה, היה מוצא את מקומו בעת ההיא לכל היותר אצל יואב קוטנר, בפינתו ב"זהו זה". אולפני "קול השלום", היו מקום המפגש בין שדרנים בריטים שסלדו מהסגנון היבש והפורמאלי של ה-BBC וחולמי הרדיו או בוגרי קול ישראל וגלי צה"ל, שרצו ברדיו שנשמע אחרת. רבים וטובים החלו את דרכם הרדיופונית ב"קול השלום" ביניהם: אלי ישראלי (שקולו נשמע בג'ינגל העברי "כאן קול השלום גלים בינונים, אלף חמש מאות וארבעים קילוהרץ"), גד ביטון, גיל קציר, נעם אבירם, יקיר אביב, אורלי מורג, יוסי סייס וגם ארז טל, שבראשית דרכו הרדיופונית הגיש תוכניות לנוער.

המעונבות הרשמית של רשות השידור וגלי צה"ל, פנתה את מקומה לקלילות והגשה אישית. הקריינים בטאו קו שידור חדש וחופשי בסגנון די.ג'יי, שזכה לכינוי "More Music Sound". השירים נוגנו ברצף ללא הפסקה בין שיר אחד למשנהו, באופן בו יצרו רצף המשמר מאפיינים מוסיקלים, כמו מקצב וגוון צליל. בין השירים שולבו ג'ינגלים, פרסומות ומסרים של התחנה. השדר "חיבר" בין השירים "והחליק" את המעברים, ליצירת חווית האזנה מתמשכת. לתחושת החופש והשחרור מעול הממסד המעונב, תרמו הדיאלוגים של שדרני הדי' ג'יי, שעסקו בתחושות אישיות ולא בהצגה "פורמאלית" של השיר.

למרות הדיבור הקליל, שדרני התחנה נדרשו לעמוד ברמה מקצועית גבוהה. מרבית התוכניות היו "מופע של איש אחד", שניגן בשידור ישיר מתקליטים בספינה המטלטלת בין הגלים, השמיע ג'ינגלים ופרסומות, העביר את החדשות מ"קול ישראל" ומעת לעת גם בדק שהמשדר עובד. הסגנון המוסיקלי הותאם לשעות היממה השונות. בשעות הלילה, שודרה מוסיקת רוק ופעמים רבות התנגנו אלבומים שלמים ברצף. התכנית אשר השאירה את ביטויה באופן הרב ביותר ונחרטה בזיכרון, היא "Twilight Time" שעת בין הערביים. בכל ערב עם שקיעת החמה, נשמע קולו של אייבי נתן הקורא למאזינים להתייחד עם זכר קורבנות האלימות "באזורינו ובעולם כולו" ולאחריה שעת בין הערביים, שכללה בעיקר קלאסיקה אמריקנית, הזכורה מסרטי שנות החמישים.

"קול השלום" עודדה מעורבות חברתית והייתה הראשונה להנהיג שיחות פתוחות עם מאזינים. התחנה יצרה קמפיינים וגיוס תרומות למשברים בעולם ואף נדדה לאזורי לחימה, כסיני במלחמת יום-הכפורים וחופי ביירות במבצע שלום-הגליל, תוך כדי שימת אנשיה בסכנה פיסית. למרות המוניטין הרב שרכשה, "קול השלום" לא הייתה עסק כלכלי. השידור מהים גבה מחיר כבד ולא אחת נאלץ אייבי נתן למכור את רכושו הפרטי, למימון חובות התחנה ותיקון הנזקים שגרמו הסופות בים.

כמעט 20 שנה חלפו מאז נדם קולה של התחנה, אך השפעתה המוסיקלית עדיין ניכרת. רבים מתרפקים על הצלילים והג'ינגלים הנוסטלגיים, ונעשו אף ניסיונות אחדים להחיותה. יש אף המשתמשים בשמה ובאותות השידור שלה. מזה מספר שנים שתחנת הרדיו "רדיוס", המשדרת בתדר המיתולוגי FM100, משמיעה בכל ערב את תכנית שעת בין-הערביים, עם שדרני העבר של "קול השלום", כמחווה לתחנה.

כיום, מרבית ערוצי הרדיו הם בראש ובראשונה עסקים, עבדים לאל הרייטינג, המתחנפים לטעמו המשוער של המאזין. יש לקוות שעוד תשוב ותשמע תחנת רדיו בעלת בשורה מוסיקלית, הנושאת מסר ותקווה לעתיד טוב יותר, בייחוד בעיתות בהן אתגרים רבים נצבים לפתחנו וחסרים האנשים בעלי החזון האישי, כאייבי נתן.

* המעונינים לקרוא על ההיסטוריה של תחנת "קול-השלום" והרקע להקמתה, יכולים לעשות כן באתר

www.abie-nathan.com

אודות ברק בוקס

ברק בוקס הוא חוקר מתחום מדע-המדינה ותקשורת פוליטית. שמש בתפקידים מגוונים בחוג למדע-המדינה, בתכנית לדיפלומטיה, באגף הכספים וברשות המחקר באוניברסיטת תל-אביב, כמו גם באוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2003 מונה כפרוייקטור מטעם אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה לחקר מדיניות בטחון ובמסגרת זו נטל חלק בפרסומים בנושא.כיום ברק הוא דוקטורנט למדע-המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תקשורת. קישור קבוע.

תגובה אחת על קול השלום ומורשתה המוסיקלית

  1. מאת אביה:‏

    כל מוסיקת הפופ והרוק המודרנית המושמעת כיום בישראל מבוססת על מה שלמדנו בקול השלום. לולא קול השלום, לא היינו מתוודעים ללהקות כמו "אמברוסיה" או "אנגלנד דן וג'ון פורד קולי" ועוד.
    התרומה הגדולה ביותר של תחנת קול השלום היתה מוסיקת ה-AOR של החוף המערבי בארה"ב שהיא המוסיקה החשובה ביותר בעיניי !

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*