סרדיניה הקדומה ,תמונה מאנציקלופדיה “תרבות “.

לפני מספר חודשים ביקרתי באי סרדיניה ,מקום של תרבות קדומה ומסתורית ושל תעשיית קומיקס מודרנית מפותחת.בעת שביקרתי במקום היה מעט מאוד חומר קריאה בעברית על סרדיניה.אבל הנה מאז אותו ביקור יצא בעברית בשעה טובה אלבום הקומיקס הראשון העוסק באי סרדיניה ,”פיטי פיט ואוצרות הנוארגים”.רק מה? סארדיניה רחוקה מאוד מלהיות מוצגת שם בצורה סימפטית או מושכת עבור מי שרוצה לבקר שם.

שם:

פיטי פיט ואוצרות הנוארגים. כתב: פרנץ בויסינק. צייר: אדי ריזק. ארץ מקור: בלגיה-הולנד . שפת מקור: הולנדית (פלמית). תרגום: לי בלום. הוצאת בלום קומיקס 46 עמודים . 2011

 פיטי פיט היא סדרת קומיקס מתרבות קומיקס שכמעט אינה ידועה בישראל הולנדית או פלמית ( או שתיהן ).אחד מיוצריה אדי רייזק הוא אחד מהאמנים של סדרה ידועה הרבה יותר בעולם ובישראל הדרדסים  והיה הבמאי של העונה הראשונה של סדרת האנימציה המפורסמת שלהם זאת שהיגיעה גם אלינו ובימים אלו עולה על המסך הגדול סרט חדש על עלילותיהם. אמנם בלגיה ידועה הודות לסדרות הקומיקס הצרפתיות שלה דווקא ובראשן הדרדסים של פיו  והסדרה הצרפתית המפורסמת מכל “טינטין ” של הרג’ה” . אולם “פיטי פיט” שייך לחלק האחר של תעשיית הקומיקס זה שבשפה הפלמית ( ההולנדית ) שהיא כאמור ידועה פחות וכלל לא עד כה בישראל.

פיטי פיט הופיע לראשונה ב-1970 במגזין הולנדי.המו”ל והמתרגם לעברית  לי בלום כנראה נתקל בו כנער בבלגיה אי אז בשנות השבעים או השמונים.העלילה: נער אדום שיער וסימפטי בשם פיטי פיט נחטף בידי שודדי ים מרושעים שמתגלים כבעלי לב זהב מתחת לכל הקללות האיומים המכות הקעקועים והזקנים ומצטרף אליהם במסעותיהם ובמעלליהם,מידי פעם הוא מנסה קצת לברוח.אבל ליבו הוא לא באמת בבריחה. והוא נשאר ביחד עם ידידיו הטוב החתול הפיקח והפילוסופי נלסון עם הפיראטים לנצח במסעותיהם השונים בשבע הימים בתור האדם היחיד על הספינה שיכול להציל בכל פעם את הפיראטים מהמשברים התכופים שאליהם הם נקלעים.

Het schatteneiland by Eddy Ryssack . .

על פי ההוצאה : סדרת ‘פיטי פיט’ מטיפה לאהבת אדם, ועל אף שהיא עוסקת בעולמם המרושע של שודדי הים, היא מצליחה להעביר מסרים חינוכיים רבים, ונחשבת לאחת מסדרות הקומיקס המצליחות ביותר באירופה עד היום.

בעברית יצאו עד כה שלושה  ספרים בסדרה זאת.

 

הספר הראשון הוא :שחור השפם –אימת שבעת הימים  ( תרגם לי בלום ,2010) .בו מתואר כיצד הילד הבלונדיני החמוד פיטי פיט החי בעיירת חוף עלומת שם אי שם באירופה של ראשית המאה ה-19 מוצא את עצמו בטעות כנוסע סמוי על ספינה של שודדי ים מרושעים במיוחד והופך בעל כורחו לשודד ים טוב. הוא נוטל חלק בהעברה של נסיכה יפה וענוגה לחתנה המיועד בידי הפיראט שאמנם מתכוון לחטוף את הנסיכה ולדרוש עבורה כופר. אבל אל דאגה הסוף טוב עבור הנאהבים עם כי לא דווקא עבור הנער שנאלץ (?) להישאר עם הפיראטים.לנצח כמסתבר.

 

( תודה לאתר “יעולם  הקומיקס” על הסריקות.)

הספר השלישי בסדרה בעברית  הוא :פיטי פיט במבוך הפרעונים ( תרגם לי בלום ,2012)

 פיטי פיט וחבורת הפיראטים של שחור-השפם מגיעים למצרים לחופשה קצרה, אך מהר מאוד הם מוצאים עצמם עמוק במבוכים המסוכנים של פירמידת הפרעה ח’ופו. העניינים מסתבכים עוד יותר, כאשר רוח מסתורית מהעבר קמה לתחייה!

הספר השני בסדרה. הוא  פיטי פיט ואוצרות הנוארגים . ,(תרגם לי בלום 2011)

העלילה : פיטי פיט מקבל מפה של אוצר ה”נוארגים” ( שיבוש של המילה “נוראגים ” חבל שהמו”ל לא בדק טוב יותר את העניין )  אותם מבנים מסתוריים בסרדיניה והשודדים ם יוצאים לגלות את האוצר.

אבל צרה צרורה. סרדיניה מתגלה במיושבת בידי ענקים מפלצתיים אדירי כוח מעין “טרולים “. . האם אלו הם צאצאיהם המנוונים הפרימיטיביים של בוני הנוראגים הקדומים ? או שמה הם פולשים מאוחרים שהשמידו את התרבות המפוארת הקדומה? לא ברור,עניינם של היוצרים ושל השודדים אינו בשאלות כאין אלה.אותם מעניין רק האוצר.

הספר עניין אותי מאחר שלפני כמה חודשים ביקרתי בסרדיניה וביקרתי באחד מאותם הנוראגים האלו. ומן הסתם אם הספר היה מתגלגל לידי לפני אותה הנסיעה הייתי מתעניין בו מאוד.מאחר שיש מעט מאוד חומר ובמיוחד ספרותי ובוודאי של קומיקס על סרדיניה בעברית.אך כמי שהיה בסארדיניה הקומיקס לא הלהיב אותי. העלילה פשוטה ופשטנית. וגרוע מכך טפשית.

כנופיית שודדי הים שכוחם רב במותניהם תוקפים בכוח הזרוע ללא עורמה ללא תחבולנות צבא שלם  של ענקים מפלצתיים ומצליחים לפרוץ לאחד הנוארגים ולשדוד אוצר. אבל נאלצים לבסוף לאחר קרב קשה עם הפראים הענקיים לברוח עם חייהם בלבד.

:

הבעיה היא שאין עם מי להזדהות בסיפור חוץ מהילד גיבור הסיפור הבלונדיני יפה התואר המלאכי למראה שהוא גם האחראי הראשי לכל מעשי האלימות והטבח המתרחשים בין הדפים. והוא היחיד שיוצא עם משהו מהאוצר בידיו.כנראה אין שום צדק בעולם.

לא נעים להגיד אבל יש בסיפור אלמנט גזעני מובהק.הסרדינאים שרק מגינים על אדמתם מפולשים אלימים ותאווי בצע מוצגים כענקים מטומטמים שמגיע להם כל מה שהם חוטפים. יש כאן איזה שהוא מסר קפיטליסטי אימפריאליסטי בזוי.

גם הדראמה של השודדים המטופשים הנלחמים בכוח השרירים בלבד בצבא הענקים לא דיברה אלי. יותר מידי מזכירה את מעשי האלימות המטומטמים של העולם האמיתי שמתרחשים סביבנו. אבל אולי זאת דווקא נקודה לזכותו של הסיפור.

הספר אולי אמור היה להיות מצחיק אבל הוא לא הצחיק אותי ואני מניח שהסיפור לא ישעשע כלל שום תושב סרדיניה שיקרא אותו.

אהבת אדם מאיזה שהוא סוג שודד ים או סתם ענק מסרדיניה בוודאי ובודאי שאין שם.וסביר להניח שכל מי שרוצה לטייל בסרדיניה ובנוראגים שלה יאבד את כל התיאבון לכך בסיום קריאת אלבום זה.

פסק הדין :

לא מצחיק ולא מומלץ.

ראו גם

האתר של ההוצאה

מאמר על פיטי פיט

ביקורת על הספר הראשון

ביקורת על הספר השני

וראו על סרדיניה האמיתית

המסע לסרדיניה

המסע לסרדיניה החלק הראשון -האי שמחוץ לזמן

המסע לסרדיניה החלק השני

המסע לסרדיניה החלק השלישי -יקום הקומיקס הסרדינאי

המסע לסרדיניה החלק הרביעי -הקומיקס הסרדינאי הראשון

Brammetje Bram, by Eddy Ryssack (1974)

14 תגובות

  1. פלמית והולנדית זאת אותה השפה ( או ניבים שונים של אותה השפה ) אבל נראה שהקומיקס עצמו הופיע במקור בכתב עת בהולנד ולא בבלגיה ,אם כי הוא ידוע כקומיקס “בלגי “.
    יש כאן בעיה בהגדרת המוצא כמו בהגדרת “טינטין ” .
    האם זה קומיקס צרפתי ( מאחר שהוא בשפה הצרפתית ) או קומיקס “בלגי “( מאחר שנוצר והתפרסם בבלגיה). .
    רוב האנשים יגידו על “טינטין ” שהוא קומיקס צרפתי . עם כי על פי ההגדרה הדקדקנית הוא לא.

  2. טינטין הוא קומיקס בלגי כי נוצר בעיתון בלגי ויצא בהוצאה בלגית כמובן שזכה בקהל קוראים צרפתי גדול בגלל שצרפת היא כמובן קהל הרבה יותר גדול מבלגיה. פיטי פיט (או בשמו ההולנדי ברמטיה ברם) הוא קומיקס הולנדי בלגי מאחר ושני יוצריו הם בלגים אבל באמת החל לצאת במגזין הולנדי. בכלל ניתן לדבר על תעשיית קומיקס משותפת פרנקו-בלגית (ואם נוסיף אומנים כמו זפ, דריב וז’וב גם שוויצרית)- אמנים צרפתי בלגים ושוויצרים שמוציאים קומיקס בהוצאות לאור בלגיות וצרפתיות. ולצד תרבות קומיקס בלגו-הולנדית של אמנים הולנדים ופלמים שיוצרים קומיקס עבור מגזינים בלגיים והולנדיים.
    מעניין לציין ששני מגזיני הקומיקס הבלגיים הפופולאריים ביותר בצרפתית tintin (שהפסיק לצאת) ו-spirou (שיוצא עד היום) יצאו גם בגרסאות בהולנדית ששמותיהם בהתאמה הם kuijfje ו-roberdoes

  3. אכן אתה צודק.סיפורי קרל מאי שהופיעו בעברית בשנת 1975 בהוצאת “אריה ” הם הקומיקס ההולנדי או הפלמי הראשון שתורגם לעברית .אני מקווה לפרסם בעתיד כתבה על קרל מאי ושם אתייחס גם לקומיקס זה .
    בעבר אני בכלל חשבתי שזאת סדרה צרפתית או גרמנית במקור. אחר כך חשבתי שזאת הייתה סדרה בלגית דווקא, על סמך המידע ברשת , אבל באמת איני מתמצא בהבדלים בין סדרות פלמיות וסדרות הולנדיות.
    במקורה זוהי סידרה בלגית או הולנדית של סטודיו ונדרסטין שמימנה יצאו 87 חוברות בין 1962 ל1985

    בעברינת יצאו לאור עד כמה שידוע לי 15 חוברות.

  4. אפשרי בהחלט אבל זה לא יהיה מעניין כמאמר.
    אם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס למשל ירצו פעם באינדקס כזה,אני בהחלט אוכל להכין אותו.

  5. אה וחוץ מזה :
    אתה כתבת בפורום הקומיקס של תפוז שיש לך הרבה מחוברות ש.אור משנות השבעים.
    האם תוכל לשלוח לי ובהקדם סריקות של עטיפות חוברות טרזן שם.
    וקטעים מסיפורי הקומיקס בפנים?
    אני זקוק במיוחד לעטיפות חוברות 5-6-7 ו 12 ו16 ולספורים ב5- 6
    אלו הם עטיפות וסיפורים של האמן ג’ו קוברט שביקר לאחרונה בארץ וראיון גדול עימו יתפרסם “ביקום תרבות ” בקרוב .

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 + חמש =