עלילות גילגמש מול המדע הבדיוני והפנטסיה המודרניים -דב ליפשיץ

האפוס הבבלי הקדום "עלילות גילגמש" על מסעותיו של גיבור שומרי קדום המחפש אחרי חיי האלמוות נחשב ליצירת המופת של הספרות הקדומה שלפני הומרוס והתנ"ך.זוהי היצירה הקדומה (,הקודמת לימי הומרוס והתנ"ך ) המתורגמת ביותר הן ללשונות התקופה שבה הופצה לראשונה והן בימינו.בעידן המודרני לאחר גילויה החדש של היצירה פורסמו על פיה גירסאות מודרניות רבות וגילגמש אף הפך לגיבור סדרת קומיקס ספרדית ולספר של סופר המדע הבדיוני הידוע רוברט סילברברג.

הסופר דב ליפשיץ לוקח לוח אחד מהיצירה הקדומה ומשווה אותו עם רעיונות ויצירות מודרניות.

גילגמש לוח 9 מול יצירות מדע בידיוני ופנטסיה מודרניות

מאת דב ליפשיץ

ללוח תשע ב"עלילות גילגמש" נוצרו פרשנויות כמו: "מנהרת לידה" או "החיפוש אחרי חיי אלמוות". בחרתי בתחום שטרם נחקר כנראה. מסע אל עולמות אחרים (זמן, מקום, מציאות) במאמר זה אעמוד על הדימיון והשוני בין מסע המנהרה של גילגמש מול יצירות אחרות שנכתבו/ הופקו שנים מאוחר יותר, בהמשך אעמוד על התופעות שמאפיינות, לפי חוקרי המדע, את המסע/ מסעות .

היצירות שבחרתי להשוואה הן:

1. מסע אל בטן האדמה מאת ז'ול ורן (ספר מדע בידיוני)

2. מנהרת הזמן (סדרת טלויזיה)

3. האריה, המכשפה וארון הבגדים מאת ק.ס. לואיס (ספר פנטסיה)

תקציר:

תמונה על פי עלילות גילגמש.

גילגמש שוכל את חברו אינכידו, בעקבות האובדן הוא מתמלא פחד מן המוות כשהוא חפץ להיות בן אלמוות. הוא מבקש להגיע לאותנפישתים "היושב בקצה העולם שמעבר לים הקוסמי המקיף את חוג הארץ"1 ושזכה לחיי אלמוות. האל שמש מזהיר את ג' מההשלכות של המסע שכן אינו בן אלמוות, אך גילגמש יוצא למסע ארוך עד שמגיע אל "הר משו" הר בעל שתי פסגות זהות שמתחתיו שאול/ מנהרה. מטרתו להגיע . אדם- עקרב זוג יצורים המקבילים את פניו. הוא מספר להם את סיפורו ולאחר שלא מצליחים לעצור אותו (לא היה, גילגמש [איש אשר הגיע שמה]), הם מניחים לו לעבור דרך המנהרה.

גילגמש עובר את המנהרה שאורכה 12 פרסאות2 בחושך גמור, לאחר עשר פרסאות נראה אור וגילגמש מגיע לגן פלאי יפה מאין כמותו בו עצים מופלאים ואבנים טובות. שם הוא רואה את סידורי. המסע לא מסתיים כאן, אך בעוברו במנהרה צלח את המרחק בין העולמות.בהערה שמופיעה בסוף הלוח כנראה שגילגמש הגיע אל גן העדן השומרי באי בחריין. אם ישב בארם נהריים השוכנת מאות קילומטרים מבחריין ועבר רק 12 פרסאות (43.8 או55.2 קילומטרים) הרי שמדובר בקיצור דרך משמעותי.

תיאור המעבר במנהרה הוא מונוטוני קצבי לדוגמה:

"מהלך ארבע פרסאות עבר/ סמיכה החשיכה אור אין/ לא תתנהו [לראות] לפניו ולאחוריו/ מהלך חמש פרסאות עבר…"

בכל פעם נוסף מספר, הוא היחיד שמשתנה בכלל סדר המילים. כך עד שהוא מגיע לשמונה ותשעה פרסאות. בדומה למסע גילגמש ואינכידו אחרי המפלצת בלוח הרביעי, אך מונוטוני ממנו.

לפי דעתי הדבר מתאים לשירת רבים ששרו המאמינים, ספרים לא היו בידיהם, יתכן שהיה סולן ששר את "מהלך *** פרסאות עבר" ואחריו שר הקהל את השורות האחרות.

אפשרות שנייה היא שהמחבר רצה להמחיש את המונוטוניות שבמנהרה, החושך, הלבד, כשאין שום דבר מסביב, ועל כן המבנה הזה.

מאפייני העלילה :

על פי לוח תשע בניתי מספר מאפיינים שיחזרו על עצמם פחות או יותר בשאר היצירות:

A הרצון העז של הגיבור להגיע ליעד הבלתי אפשרי/ העולם שמנגד

B האזהרה/ הפחד שלפני

C המסע עצמו – ארוך או קצר מכפי שנהוג לחשוב

D ההגעה ליעד/ האם הציפיות התגשמו

בנוסף לאלו ישנו האמצעי/ החפץ שדרכו מתבצע המעבר/ היעף ליעד שמנגד, אותו אני מסמן באות X.

1. מסע אל בטן האדמה/ ז'ול וורן

הספר יצא בשנת 1864 בצרפת. על ידי ז'ול ורן שהיה אחד הראשונים מסופרי המדע הבידיוני בעת החדשה.

הספר כתוב בגוף ראשון מפי אקסל, אחיינו של הגיאולוג לינדברוק. בעקבות כתב חידה שנפתר אוטו לינדברוק ואקסל חדורים רצון להגיע לאיסלנד, להר הגעש סנפלס שבפסגתו מצוי השער לבטן האדמה. יחד עימם נלווה נער בשם הנס ביילקה. מגלים כי במכתש ההר ישנן שלוש ארובות. הם נכנסים אל בטן האדמה, מסתייעים באמצעי תאורה המאירים את החושך ולאחר תקופה של חודש מוצאים עצמם במן אגם תת קרקעי בו גדלות פטריות ענק ושוררת בו לחות כבדה. התקרה של המערה, לפחות, בגובה 4 ק"מ וממנה נובע אור הדומה לזוהר הצפוני. לאחר שיט מואץ הם מגיעים לצידו השני של האגם בו הם מגלים יער ענק ובו עצים כמו דקלים, אשוחים ושרכים. כל העצים חסרי צבע…

הם ממשיכים בדרכם עד שבפיצוץ מבוא חסום הם "מועפים" בזרם מים אל פתחו של הר הגעש באי סטרומבולי שבאיטליה. לאחר מסע של 13 שבועות, שלושה חודשים הם מגיעים מאיסלנד אל סטרומבולי שבאיטליה. כך שעברו 5000 קילומטרים.

A – הרצון והסקרנות האינטלקטואלית להרפתקה בעקבות כתב החידה

B- פחד- מובע מפיו של האחיין אקסל- המספר בגוף ראשון.

C- המסע ארוך אך עם "קפיצות", היעד בלתי ידוע

D- אחד היעדים שאליהם מגיעים הוא אגם ובו אור עז וסביבו גדלים צמחים. לאחר מכן יוצאים במקום אחר על פני הגלובוס/ השיגו מעבר למצופה.

X- האמצעי הוא מנהרה/ מערה שנמצאת בלוע הר געש מושלג שלו שתי פסגות (בדומה להר אליו נכנס גילגמש).

2. מנהרת הזמן/ סדרת טלוויזיה/ מפיק: אירווין אלן

סדרה שהופקה בארה"ב, שודרה בארה"ב בין השנים 1966-67 והפכה ללהיט בינלאומי:

הסדרה עוסקת במסעם של שניים: טוני ניומן ודאג פיליפס במרחבי הזמן. עלילת הסרט מורכבת מחוויותיהם במסע זה. כמעט בכל פרק שלובים אירועים היסטוריים חשובים ודמויות ידועות מהעבר. שהותם של טוני ודאגלס בזמן מלווה בקשיים טכניים הנובעים מהיותה של מכונת הזמן נסיונית ומהקושי להחזירם להווה.

הפרק הראשון בסדרה מתאר מיזם צבאי סודי ביותר שנמצא וממוקם במקום סודי במדבר אריזונה, המיזם השוכן מתחת לאדמה הוא עתיר תקציב אך נסיוני: מטרתו שיגור בני אדם בזמן. אמצעי השיגור היא מנהרה שפתחה עשוי כמה עיגולים. בני אדם טרם שוגרו במנהרה בשל הסיכון הרב שיש בדבר. במהלך המחקר ובניית המיזם נודע לצוות המיזם במהלך ביקורו של סנטור כי יש בכוונתו לקצץ בתקציב המיזם ובכך הוא מעמיד אותו בסכנת סגירה. המדען ד"ר טוני ניומן שנחרד לשמע תוכנית הקיצוץ החליט להסתכן ועל אף האזהרות ועל אף שהמחקר טרם הסתיים לשגר עצמו בזמן כדי להוכיח את יכולותיה של המנהרה. בתוך זמן קצר הוא מגיע למציאות וזמן אחר: 1913, סיפון הטיטניק העומדת לטבוע במימי האוקיינוס האטלנטי. חברו המדען ד"ר דאגלס פיליפס (דאג) נשלח בעקבותיו כדי לסייע לו. עד כאן הפרק הראשון. טוני הוא שווה הערך לגילגמש:

A- רצון עז להקריב את עצמו למען מזבח המדע בייחוד כשהמחקר עומד בסכנה

B- פחד מצד הממונים בשל הסיכון הרב בשיגור מתוך פרוייקט ניסיוני/לא מצד הגיבור.

C- המסע קצרצר, טוני מרחף באזור בלתי מוגדר ולאחר האצה בזמן נוחת ביעד

D- היעד שמגיע אליו הוא סיפון הטיטניק/ השיג מעבר למצופה.

X- האמצעי הוא מנהרה/ מכונת זמן

3. האריה, המכשפה וארון הבגדים/ ק.ס לואיס

הספר הראשון בסדרת ספרי "נרניה, מאת סופר הפנטזיה קרל ס' לואיס.

מדובר בארבעה ילדים: פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי. בשל מלחמת העולם עוברים לגור בבית של פרופסור זקן בלב אזור כפרי. בשל הגשם הם מבלים בבית הגדול. מסיירים בבית ומגיעים לחדר ארוך ובו ארון גדול. לוסי מסתקרנת, הארון מסקרן, שאר הילדים עוזבים את החדר. היא מביטה בארון ורואה שורה של מעילים תלויים, היא נכנסת, מתכרבלת במעילים, נכנסת עמוק יותר לתוך הארון. מגלה שורה שנייה של מעילים וחושך מוחלט. מושיטה ידיה קדימה, צעד נוסף ועוד אחד ועוד אחד. מצפה להיתקל בסוף הארון, אך לא כך. עתה חשה משהו רך תחת רגליה ודבר מה שנוגע בלחייה. ואז רואה לפניה אור מנצנץ- רחוק ממנה. ההכרה מכה בה כשהיא מגלה שהיא עומדת בתוך יער מושלג בשעת לילה והדבר המאיר הוא פנס רחוב. ברגע שאחרי היא מגלה שיצור בשם פאן מתקרב אליה (פאן- אדם עם רגלי תיש וזנב) לאחר שיחה וטיול איתו היא שבה לארון. היא הראשונה שעברה את המסע ולכן בעיני שוות ערך לגילגמש:

A- סקרנות בשל השעמום הרב בדירת הפרופסור.

B- המעילים הנעימים מובילים אותה ברכות ובביטחון אל היעד הלא ידוע.

C- המסע אורך כמה צעדים בלבד.

D- לוסי לא ידעה לאן תגיע. עד שהיא רואה אור ממנורת רחוב/ השיגה מעבר למצופה

X- האמצעי הוא ארון בגדים ובו מעילים

המדע (ואף עולם האגדה) נותן מספר פתרונות למסע בין מרחבי זה שנקרא גם טלפורטציה: (באנגלית: Teleportation) מושג המתאר העברה של עצמים משני מקומות שונים במרחב מבלי לעבור דרך המרחב: מתוכו בחרתי בשני פתרונות:

1. חורי תולעת 2. קפיצת הדרך

1. לפי "היקום האלגנטי" ספרו של בריאן גרין חור תולעת ממלא תפקיד בכך ש: "מדובר בגשר או במנהרה לצורך קיצור דרך בין חלק אחד של היקום למשנהו… אם היקום הוא בצורת U הרי שהדרך היחידה להגיע מקצה אחד לקצה אחר היא בתנועה על פני הקוסמוס במלואו, המרקם של המרחב נקרע ושני הקצוות של חור התולעת מתחילים לצמוח, אחר כך מתאחים שני הקצוות תוך יצירת גשר חדש- קיצור דרך – מקצה אחד של היקום אל הקצה האחר"3, הוא מביא כדוגמה את "מסע בין כוכבים" ואני מביא את "האריה, המכשפה וארון הבגדים", "מנהרת הזמן" וגם "גילגמש" בהם יש מעבר- גשר בין מרחבי. "מסע אל בטן האדמה" לא נכלל כאן מכיוון שהמרחק אותו עברו גיבורי הספר תואם את המרחק הגיאוגרפי.

2. בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא: "התכווצרות הדרך (בנס) כדי לאפשר לאדם להגיע למקום מרוחק במהירות"4 . קפיצת הדרך ידועה במיסטיקה היהודית כמין נס שקורה לגדולי ישראל כאשר מיהרו להגיע למקום רחוק (בשליחות חשובה, לפני כניסת השבת וכד'). לעתים הם אומרים לצורך כך את השם המפורש. הרעיון של קפיצת הדרך מופיע בתלמוד, מסכת סנהדרין (צ"ה, א'), המביא סוגיה שבה מסופר "שלושה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה. כמו כן מופיע העניין בסיפורי חסידים, בספרו של י"ל גורדון "קפיצת הדרך" וכמובן בסיפור המפורסם "מעשה העז" מאת ש"י עגנון על עז העושה דרכה במערה אל ארץ ישראל בדרך קצרצרה. הרעיון התחבב על סופרי המדע הבידיוני ולעתים הוסיפו לה נופך מדעי כגון שימוש במושג "חור תולעת". בספר "חולית" של פרנק הרברט, Kwisatz Haderach ("קפיצת הדרך") הוא שמה של דמות המסוגלת לבצע מעשים על- טבעיים ולראות את הנולד5.

קפיצת דרך בעלת משמעות דתית (לא יהודית) יכולה להיות ביצירות כמו לוח 9 של "גילגמש" היוצא בשליחות מעין דתית אל עבר מימד זמן אחר על מנת לזכות בחיי נצח. וכך אם נראה את "נרניה" במשמעות דתית נוצרית כפי ששיווה לה המחבר.

סיכום

במהלך הסקירה נתקלנו באמצעים (X) שבאמצעותם מגיעים הגיבורים מנקודה אחת לנקודה שנייה. מנהרה/ מערה היא אמצעי מעבר ב"גילגמש", "מנהרת הזמן", "מסע אל בטן האדמה" המנהרה היא הנתיב המקובל למסע מנקודה אחת למשנה בצורה לא טבעית. המנהרה עוברת מתחת לעולם המקובל, חצובה בקו ישר היא מקצרת דרכים אל העולם שמנגד. מעניין שמבנה ההר בסיפור גילגמש וב"מסע אל בטן האדמה" הוא דומה (הר בעל שתי פסגות) יוצא דופן כאן הוא הארון בסיפור "האריה המכשפה וארון הבגדים"

מניעי הגיבורים (A) הם שונים: גילגמש מחפש את הדרך אל האלמוות, הוא מבקש לפגוש את אותנפישתים לאחר שחברו אינכידו מת. אוטו לינדברוק מספרו של וורן פועל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, הוא מפענח כתב חידה, הוא תר אחר הרפתקה. טוני ב"מנהרת הזמן" מקריב את עצמו על מזבח המדע ומעז משום שהמחקר (מפעל חייו במובן מסויים) עומד בפני סכנת סגירה. לוסי ב"האריה, המכשפה וארון הבגדים" נכנסת לארון מתוך סקרנות שנובעת מסיטואציה בה הילדים "תקועים בדירת הפרופסור" ומבקשים עניין.

הפחד/ האזהרה (B) קיימים רק בשלושה מתוך ארבעת המקרים: גילגמש מוזהר לפני היציאה למסע הן על ידי האל שמש והן על ידי אדם עקרב. אבל תעוזתו היא שמנצחת. אקסל גיבורו של ז'ול ורן מביע חשש מפני הלבה של הר הגעש והסיכונים בירידה לעומקו של הר כזה. ב"מנהרת הזמן" המדענים יודעים כי יש סיכון רב במסע הבלתי ידוע ובכ"ז הגיבור חודר לתחום המסוכן.

מהלך המסע (C) כל הגיבורים עוברים קיצורי דרך , כבר עמדתי על כך שג' צעד עשרות קילומטרים אל יעד שנמצא בקצה העולם. טוני ריחף במנהרה אל עבר מרחב שונה של זמן ולוסי עברה ארון בגדים בכמה צעדים עד שהגיעה למציאות אחרת. מי שיוצא הדופן הוא לינדברוק וחבורתו שצועדים חלק מן הדרך באופן טבעי וחלק עוברים במן "קפיצת דרך". אך בחישוב הכולל יוצא שהם עוברים 5000 ק"מ במרחק שווה ערך למרחק שעל פני כדור הארץ בדרך ליעד.

ההישג, היעד (D), כל הגיבורים מגלים יעד מעבר למה שציפו לו, זאת מכיוון שהיו סקרנים/ נועזים ונכנסו לאמצעי שהוביל אותם אל הבלתי ידוע. כולם, חוץ מטוני של מנהרת הזמן, מגלים אור בכניסה אל היעד. האור בעיני מסמל סף פתחה של מציאות אחרת, עולם חדש המאיר וקורץ לבא מרחוק. הוא משהו מוכר, ידוע בכל ה"בלתי ידוע".

השווינו בין היצירות וגילינו מטרה בלתי אפשרית המושגת מתוך נועזות שמונעת מסקרנות, זו מובילה אל חדירה לתחום הבלתי ידוע על אף הפחד, ברוב היצירות המסע קצר יחסית. ברוב המקרים הוא מתרחש באמצעי "מנהרה" או "מערה". היעד הוא מרחב אחר והציפיות מתממשות –הגיבור מגיע אל הלא ידוע ומגלה הבלחה של אור. היצירות הללו הן חלק מז'אנר המדע הבדיוני או הפנטזיה. היצירות האלו מביעות ומבטאות את מאווייו של האדם להגיע ולגעת בנשגב, במימד הבלתי מוכר. לצלוח את הקושי שבעיקרו הוא פחד מפני הבלתי נודע אך לבסוף להגיע לצדה השני של המנהרה המהווה מימד שונה ממה שהכירו.

ביביליוגרפיה:

1. אבניאון, איתן: מילון ספיר החדש. מהד' אנציקלופדית, איתאב, תל אביב, 2007.

2. גרין, בריאן: היקום האלגנטי. מאנגלית: עמוס כרמל, תל אביב, מטר, תש"ס.

2000

3. הרברט, פרנק: חולית. מאנגלית: עמנואל לוטם, תל אביב, עם עובד, תשל"ח.

4. ורן, ז'ול: מסע אל בטן האדמה. עברית: בינה אופק, תל אביב, עופרים, 2000

5. לואיס, קליו סטפלס: האריה המכשפה וארון הבגדים. מאנגלית: נורית גולן, אור

יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ו 2005. ‬

6. שפרה, ש', קלין, יעקב: בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח

הקדום. תל אביב : עם עובד, תשנ"ז 1996

קישורים:

מנהרה דרך הזמן

מנהרת הזמן, קטע קצר:

נניח כי ..מדינת ישראל הייתה מוקמת בשנת 1937  מאת דב ליפשיץ

הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, פנטזיה עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*