סיפור קצר ליום השבת / לציון יום הפצצה על הירושימה של יעקב זנדמן

בבוקרו של ה-9 באוגוסט יצאו כרגיל בני המלאכים לשחק בשמיים. חופשיים מדאגות וקלים כעננים ריחפו להם, הרחק הרחק מכאן.

***

על פני האדמה, בפאתי העיר קוֹקוּרה, הקיץ איצ'ירו סאן כהרגלו בשעה שש בבוקר. בעונה זאת של השנה כבר שרר אור יום מלא ומזג האוויר היה נעים. הוא שתה כוס תה ויצא לעבוד בגינה הקטנה. מזג אויר חמים קידם את פניו ושמש הבוקר ליטפה את ערפו. הוא החל לעבוד מייד בידעו שבקרוב יהיה חם מדי. בשעה שמונה הבחין בבתו הקטנה נטסוּקוֹ יוצאת אל החצר. היא התיישבה בצל הסוכה הקטנה ושיחקה כמנהגה בפקעת קטנה של חוטי משי.

"עוד מעט אצטרף אליך" קרא, "אני רוצה להמשיך בעבודה כל עוד לא חם מדי".

בינתיים, כמעט במפתיע, התכסו השמיים בשכבת עננים דקה.

"חבל" התלוננה נטסוּקוֹ, "זה היה יום כל כך יפה".

אלא שאיצ'ירו סאן דווקא שמח. שכבת העננים דאגה להצל עליו מעט והגנה על עורו החשוף מקרינת השמש. הוא החליט להמשיך בעבודתו עד שיסיים את הערוגה החדשה. משסיים השעה הייתה כמעט עשר. הוא הצטרף לבתו הקטנה, ויחד ישבו בצל, מכרסמים פיסות קוקוס ומביטים אל עבר המפרץ.

"אני שומעת משהו. אולי מטוס" אמרה נטסוּקוֹ. למרות גילה הצעיר, הזדמן לה לא פעם לשמוע את רחש המטוסים באוויר. איצ'ירו סאן, ששמיעתו כבר לא היתה חדה כשל בתו, לא שמע דבר. שניהם נשאו מבטם לשמיים, מנסים לראות דבר מה, אך שכבת העננים הסתירה את שנעשה אי שם מעליהם.

***

גבוה יותר בשמיים, מעל לעננים, ריחף מטוסו של מייג'ור צ'רלס סוויני. גם הוא ניסה לחדור במבטו את שכבת העננים. מתחתם הסתתרו רחובותיה של קוֹקוּרה, אך אלו, מלבד הצצה פה ושם, נותרו סמויים ולא ברורים. שעה קודם לכן דווח לו כי מזג האוויר בהיר והראות טובה כך שהוא הופתע מעט. הוא שיער כי כשם שהופיעו לפתע כך יעלמו העננים במהרה ועל כן המשיך לחוג מעל העיר. שלוש פעמים הקיף את האזור, מחפש את ההזדמנות, את שדה הראיה הבהיר. תקלה במשאבת הדלק הבהירה לו כי לא יוכל להמשיך כך. הוא פנה דרומה, אל עבר מטרת המשנה – נגסאקִי. גם שם היה מעונן.

***

"כבר לא שומעת אותו" אמרה נטסוּקוֹ, ושניהם נכנסו הביתה.

***

עשרים דקות אחר כך, בשעה 11:01 בדיוק, נבעה קרע בעננים שמעל נגסאקִי.

***

גבוה יותר בשמים, נקראו בני המלאכים הביתה, לארוחת צהרים.

"איך היה בחוץ?" שאלה אמם המלאכית.

"היה כיף" ענו בני המלאכים, "שיחקנו בעננים. דחפנו, ובנינו ערימות ופיזרנו. היה כיף".

***

שלושה ימים קודם לכן, ב-6 באוגוסט 1945, טסו שלושה מטוסים לעבר הירוֹשִימה. מטרות המשנה היו קוֹקוּרה ונגסאקִי. בכולן היה מזג אוויר בהיר. קוֹקוּרה ונגסאקִי ניצלו.

אודות ד״ר ניסים כץ

מבקר ספרות וכותב טורי דעה בוואלה ובגרוזלם פוסט בין השנים 2007 ל-2009. מרצה לתקשורת, בתחומי ההתמחות : מדיה ושינוי חברתי, מדיה ומיעוטים.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פרוזה. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*