שירי “הייקו” נכתבים בימינו למכביר (בארץ ובעולם), למרות שהמרחק בינם לבין ההייקו הקלאסי הוא כמרחק הווייתנו מן הברכה העתיקה של בַּשוֹ. עם זאת, מפעם לפעם אפשר לפגוש בשירים דמויי הייקו, אשר מזקקים את מצבו הרגשי של האדם המודרני לכדי רגעי שיא צלולים ועמוקים. כזה הוא קובץ שיריה של חוה ניסימוב שלפניכם; חלקו הגדול מאפשר להפיק הנאה אמיתית מפענוח השורות הנעלמות – תחתית המגדל העצום שקדקודו מבע לקוני ופשוט.

 שירי הייקו מאת חוה ניסימוב

*

כּוֹסוֹת הַקָּפֶה מִתְרוֹקְנוֹת.

נותר מִשְּׁקַע.

הָלַכְתָּ.

 

*

הִיא וְהוּא,

לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּבֵיִת הַקָּפֶה,

אָזְנָם בַּטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד.

 

*

גַּעֲגּוּעִים כְּלוּאִים

בְּרוּחַ סְתָּיו.

 

*

רָאִיתִי עֵץ נוֹדֵד,

שׁוֹרָשָׁיו עַל שִּׁכְמוֹ,

מְחַפֵּשׂ יַעַר.

 

*

שׁוּב אָבִיב עִם פִּיתּוּיָיו.

יוֹפְיוֹ לֹא יֵדַע

אֶת סּוֹפוֹ.

 

*

הַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל,

לִבִּי הֶחְסִיר פְּעִימָה.

“טָעוּת”, אָמַר הַקוֹל.

 

*

בֻּבָּה עַל חוּט

הִתְמַרְּדָה.

 

*

בַּלַיְלָה,

הָעֵצִים תָּלְשׁוּ שוֹרְשֵׁיהֶם מִצַּעַר,

וּכְגוּף אָפֵל אֶחָד צַעֲדוּ,

לְיַעַר לֹא יָדוּעַ.

 

*

הַמִּלְחָמוֹת נָחוֹת עַכְשָׁו.

אֲנַחְנוּ מְכוּסִים

בִּשְׂמִיכַת שִׁכְחָה.

 

*

רַבֵּי קוֹמוֹת,

חַלּוֹן מוּל חַלּוֹן,

הַטֶּבַע גָּר בְּאֲדָנִית.

 

*

עֵץ הַבּוֹנְסָאי

מִתְגַּעֲגֵעַ לַיַעַר.

 

*

אַתָּה וַאֲנִי,

וּבֵינֵינוּ

שְׁתֵּי בְּדידוּיוֹת.

 

*

“אֹשֶׁר לֹא גָּר כָּאן.

אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים

הָעוֹבְדִים לְלֶחֶם”.

 

 *

בַּעַל וְאִשָּׁה.

כּוֹס קָפֶה בַּבּוֹקֵר,

קִפּוּל מַצַּעֵי הַמִּטָּה.

 

*

הַמָּוֶת קָּפַץ לְ- five o’clock

הִגַּשְׁתִּי קָפֶה,

הִבְטִיחַ לְהַמְתִּין.

 

*

צֵל בְּלִי אִישׁ,

מְחַפֵּשׂ בַּיִת.

 

*

אִשָּׁה צוֹלַעַת,

רוֹצָה לִתְפֹּס צִפּוֹר.

 

*

בְּכָל חַלּוֹן גָּר אִישׁ

וְהוּא מֶרְכָּז

הָעוֹלָם.

 

*

אִשָּׁה נֵכָה,

גָּנְבָה כְּנָפַיִם

 

*

סְתָּיו.

שַׁלֶּכֶת.

אֲנָשִׁים נוֹשְׁרִים.

 

 *

אִישׁ וְצִילוֹ פּוֹסְעִים בַּרְחוֹב.

הָאִישׁ נופֵל.

הָצֵל מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.

 

*

אִישׁ זָקֵן

אִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ.

מְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא.

 

*

מְחַכָּה לְמָחָר חָדָשׁ.

הוּא מַגִּיעַ.

עַל גַבּוֹ הָאֶתְמוֹל.

 

*

הַיָּם בָּא וְהוֹלֵךְ בָּא וְהוֹלֵךְ.

הַחוֹף לֹא מִתְנַחֵם

בְּפִתּוּיי הַצְּדָפִים.

 

חוה ניסימוב היא ילידת ורשה, פולין, שנת 1939, ילדת שואה, אקדמאית, פנסיונרית, חברה באגודת הסופרים. נשואה, אם לשלושה ילדים וסבתא לארבעה נכדים.
ספרה “ילדה משם” ראה אור בהוצאת מקטרת בשנת 2007, וספר שיריה “רעבת רחם”, ראה אור בשנת 2008 בהוצאת עקד. זוכת פרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים מטעם מפעל הפייס.

14 תגובות

  1. שורשיי שירת חווה ניסימוב מעניקים אור ליער עצמו.
    בחירתי:
    עֵץ הַבּוֹנְסָאי

    מִתְגַּעֲגֵעַ לַיַעַר.

    תודה

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן