greatest show on Earth in Hebrew

עיתון הארץ מפרסם כל שנה בתחילת שבוע הספר עיתון שלם המוקדש לנושא הספרים והספרות בישראל. בעיתון המופיע השנה ממליץ אורן נהרי על הספר שאני רוצה להמליץ עליו כאן, וטוען כי הוא הספר הטוב ביותר שקרא השנה. ובכן, מה כבר יכול להיות לי להוסיף אחרי אורן נהרי?

מסתבר כי עיתון הארץ, ברצונו הלוהב להמליץ על ספרים, מצר מעט את המקום של כותבי ההמלצות והביקורות, וכך יוצא שאורן נהרי אמור לתמצת את המהלך של ריצ’רד דוקינס במשהו כמו חמישים מילים. לטעמי המלצה שכזאת אינה עושה צדק עם הספר.

ראשית אפתח ואומר, שאני מאוד מעריך את ריצ’רד דוקינס, אבל בעיקר כביולוג. ייתכן שיום אחד אכתוב ביקורת על ספרו הקודם, שניסה להוכיח כי אלוהים לא קיים, אבל אני ממליץ לקוראי הנאמנים לא לצפות לכך, שכן על מנת לכתוב ביקורת כזאת אאלץ לקרוא את הספר במלואו, ואין ברצוני לעשות זאת. דוקינס הוא ביולוג, ולא תיאולוג או פילוסוף. יתרונותיו הם כביולוג, וככזה הוא כתב את “ההצגה הגדולה בתבל”.

הספר הוא ראשית כל ספר ביולוגיה טוב. על מנת להמחיש נקודה זו אאלץ להתוודות על חטא קטן: עוד לפני שהספר יצא בעברית הורדתי את הגרסה האנגלית שלו מן האינטרנט, וקראתי אותה על המחשב. דוקינס מזכיר מדי פעם שמות של חיות עלומות כמו הדג בעל ארבע הרגליים, או הניסוי המתמשך באבולוציה על החידק אי קולי.

כיוון שקראתי את הספר על המחשב, יכולתי לבדוק את כל השמות הניסויים הללו מייד. מומלץ.

את העוול של פגיעה בזכויות היוצרים של דוקינס, תיקנתי כאשר רכשתי את הספר במבצע ארבעה במאה של צומת ספרים. מדובר בעסקה שערורייתית. הספר שווה עשרים וחמישה שקלים, גם אם היו בו רק דפים ריקים מלבד עמודי הצבע של התמונות. הם מרהיבים.

אבל הספר לא מלא רק בדפים ריקים. מדובר פה ביצירת מופת של ביולוג מוכשר ובשל (דוקינס המציא את המונח הגן האנוכי כבר לפני שלושים שנה (!) ובכך שינה את נקודת המבט המרכזית של הביולוגיה), וכנראה מנוסה מאוד בויכוחים עם בריאתנים למיניהם. נראה שגם אותם יודע דוקינס לסווג.

בפרוזה פשוטה, לא מעט בזכות התרגום הנהיר של עמנואל לוטם, הוא מסביר, שלב אחרי שלב מדוע השם “תיאוריית האבולוציה”, לא צריך לבלבל את הציבור, ומדוע האבולוציה היא היום עובדה מוגמרת, תורה מדעית יציבה שאין לערער עליה.

הפרק הראשון מסביר כי האבולוציה היא תיאוריה יציבה – עובדה.

הפרק השני מביא ראיות לחיזוק האבולוציה מתחום הרביה הסלקטיבית של בהמות וחיות בית.

הפרק השלישי עוסק בראיות לאבולוציה מתחום הפיזיקה הגרעינית והתיארוך הרדיואקטיבי.

הפרק הרביעי מדבר על גיאולוגיה ועל גילו של כדור הארץ.

הפרק החמישי דן במקרים בהם חלה אבולוציה מהירה שתועדה על ידי ביולוגים בזמן התרחשותה.

הפרק הששי דן ב’חתיכות החסרות’. דוקינס טוען שאין לנו שום זכות לצפות ל’חתיכות חסרות’ (כמו הדג בעל ארבע הרגליים), אבל שבכל זאת ניתן למצוא הרבה דוגמאות כאלה, הן מאובנות, והן חיות.

הפרק השביעי עוסק באבולוציה אנושית ובעובדה שגם כאן לא חסר דבר בתחום המאובנים.

הפרק השמיני עוסק בהתפתחות העובר בזמן ההריון, וההקבלה של זאת לאבולוציה הכללית.

הפרק התשיעי עוסק בנדידת יבשות – הקרבה הביולוגית בין שני עברי ה’תהום’.

הפרק העשירי עוסק בנקודות משותפות בין חיות שונות – הומולוגיה.

הפרק האחד עשר עוסק ב’טעויות’ אבולוציוניות המצויות בחיות שונות ובבני אדם (תכנון לא אינטליגנטי).

הפרק השניים עשר עוסק בהתפתחות אבולוציונית מקבילה (מרוץ חימוש אבולוציוני).

הפרק השלושה עשר והאחרון, המבוסס על מוצא המינים של דרוין, מראה לנו את הטבע ואת המגוון הביולוגי בכל גדולתו.

תיארתי כאן את מהלך הפרקים על מנת להראות את המחשבה המסודרת של דוקינס, ואת חוזק הראיות שהוא מביא על מנת להוכיח את תורת האבולוציה.

מדובר אם כן לא רק בספר מדע מצוין, אלא גם בדוגמא מצוינת כיצד יש לכתוב ספר מדע לאזרח הפשוט, ועל כך מגיע לדוקינס (וללוטם) כל שבח!

ראו עוד

הספר “ההצגה הגדולה בתבל “

הביקורת של אורן נהרי:

ביקורת עשל גילה גת על “ההצגה הגדולה בתבל “

4 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 + שלוש עשרה =