קובץ:Gnazim.jpg

“מכון גנזים ” שעצם קיומו נראה היה בשנים האחרונות כעומד בסכנה ,היגיע אל המנוחה ואל הנחלה. הוא ימצא מכאן ואילך בבית אריאלה הספריה המרכזית של תל אביב לכאורה זמנית אבל כנראה לנצח נצחים.

כשישים שנה שכן המכון ב”בית הסופר” ברחוב קפלן בתל אביב אך המקום נעשה צר מהכיל,

זהו ארכיון שכולל את כתבי היד והמסמכים האישיים של חלק גדול מהסופרים העבריים הידועים והוא מהווה חלק חיוני שאי אפשר כלל להגזים בחשיבותו בכל מחקר של חיי וכתבי סופרים אלה.אבל ישנה צרה צרורה לגבי עתיד המכון שאיש לא העלה אותה על דעתו כאשר הוא הוקם.

רוב הסופרים כיום בוודאי לא הצעירים,שוב אינם כותבים מכתבים במסמכי נייר.הם כותבים אי מיילים ובקבצי וורד שקיימים רק במחשב ולא בגיבוי נייר.ואף לא אחד מהם טורח לשלוח חומרים מיצירתם ומהתכתובת שלהם למכון “גנזים ” בניגוד לחלק גדול מהסופרים המבוגרים יותר.וזאת מן הסתם גם ואולי בעיקר מאחר שאין להם שום חומרים כתובים או מודפסים על נייר לשלוח.. .

אז אם נניח יקום בעתיד דוקטורנט שירצה לחקור את חייו ויצירותיו של ,נניח ,ניר ברעם ,או של אלכס אפשטיין ,או של אלמוג בהר או של סיון בסקין של המשורר ערן הדס שחלק גדול מיצירותיו ותכתובתו היא בטכנולוגיות אינטרנטיות סלולאריות או של כותב שורות אלו אלי אשד לא יהיה לו שום חומר נייר להסתמך עליו שכן הנ”ל לא טרחו ולא טורחים לשמר את מסמכיהם ,באמצעים הישנים לפחות.

אז מה לעשות ?

היום כשהייתי במכון “גנזים “.חקרתי את הארכיונאים שם האם יש להם מסמכים של סופרים “צעירים “.התברר שהיוצרת הצעירה ביותר שחומריה מאוכסנים שם היא אורלי קסטל בלום שהיא בת למעלה מחמישים .ניר ברעם למשל אינו נמצא שם .שלא לדבר על יוצרים צעירים יותר.

ספק אם הם אף שמעו על המקום.

היצעתי לארכיונאים שם לפרסם הודעה רשמית מיוחדת ברשת במקומות כמו באתר “יקום תרבות ” שבה הם מזמינים את ציבור הכותבים לשלוח להם באופן קבוע במייל את קבצי הוורד של החומרים שציבור היוצרים שלנו חושבים שמן הראוי להישמר. מיילים חשובים של תכתובות עם עורכים ויוצרים אחרים , גרסאות של שירים וספרים וכו’.

למען האמת איני בטוח שזה פיתרון טוב.ציבור הכותבים כולל מן הסתם אלפי יוצרים שרבים מהם לא פירסמו  דבר שעלולים ל”הפציץ”  את “מכון גנזים ” באלפי מסמכיהם כל אחד. ואי אפשר יהיה לצאת מזה.האם צריך לעשות סלקציה בין היוצרים ש”ראויים ” לשלוח את חומריהם באופן קבוע ל”גנזים ” לשימור ?

אנשי המכון בכל אופן הודיעו לי שהם לא עושים שום סלקציה.ואם כך יהיה צורך בהרבה זמן עבודה כדי לסדר את החומרים שיתקבלו.

כל העניין ללא ספק דורש חשיבה מעמיקה יותר ממה שקיבל עד כה. כעת מאחר שהמכון היגיע אל המנוחה ואל הנחלה יהיה להם זמן לעסוק גם בעניין הלא טרויאלי הזה. .ציבור הקוראים והיוצרים מוזמן לתת הצעות איך לשמר את החומרים של היוצרים ששוב אינם כותבים על נייר אלא רק במחשב בסלולארי ובטכנולוגיות אחרות עבור חוקרי והיסטוריוני הספרות של העתיד.

ובנתיים מכון גנזים פתוח בבית אריאלה בתל אביב לשימוש הקהל בימים א-ד, בשעות 10.00-1400 .

ראו  גם

מכון גנזים בויקיפדיה

מכון גנזים עובר בית

6 תגובות

  1. טקס חנוכת המשכן החדש של “גנזים”, המכון הביו-ביבליוגראפי לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה

    יתקיים ב”בית אריאלה, שד’ שאול המלך 25, ת”א

    ב- 22 ביוני 2011, בשעה 18:30

    במעמד: לימור לבנת, רון חולדאי, אהרן מגד, בלפור חקק

    מנחה: מאיר עוזיאל

    בתכנית ידברו:

    פרופ’ נורית גוברין / “גנזים”-מבצר הרוח

    פרופ’ חגית הלפרין / “קינה על האיגרת” – מדברי אבי, ישראל כהן

    פרופ’ הלל ברזל / חשיבות “גנזים” בחקר הספרות העברית

    דן אלמגור / עת לאסוף ועת למסור

    הדור הצעיר של הסופרים ו”גנזים” : עמיחי שלו

    הגשה מתוך יצירות השמורות ב”גנזים”: דודו אלהרר, ענת עצמון

    מוזיקה: רונה קינן – שירי משוררים הגנוזים בארכיון

  2. לפי עניות דעתי, הפתרון היחידי והבטוח לשמר יצירות של משוררים וסופרים, מבקרים ומסאים, צעירים ושאינם כאלה (כמוני, למשל), שדבריהם, יצירותיהם ומכתביהם הופיעו באינטרנט (או באמצעי אחר, שאינו נייר) – הוא להדפיס את כל יצירותיהם שנכתבו ונשמרו באינטרנט, “פייסבוק”, “טוויטר” וכו’ – ולשלוח בדואר, או למסור ידנית, למכון “גנזים”, ושם יתייחסו לדבריהם המודפסים כאל דברי-מקור (אוריגינלים). כי עם כל-הכבוד לעובדי “גנזים” הנאמנים והמסורים – ספק רב אם הם יוכלו לעקוב ו”להשתלט” על המרחב האינטרנטי העצום.
    בהוקרה,
    משה שפריר

  3. זה אכן פיתרון .רק שבפועל איש אינו עושה זאת. ….
    איש אינו יושב ומדפיס את דבריו באינטרנט ושולח אותם ל”גנזים”.
    אפשרות שעלתה בדעתי היא אולי ליצור תוכנת מחשב מיוחדת שמטרתה תהיה לאתר כל מה שיש מיוצר מסויים ברשת ולרכז את הכל במקום מסויים באיכסון וירטואלי .
    הרעיון הוא כזה :
    מישהו כמו ערן הדס נניח מודיע ל”גנזים ” שהוא מעוניין שהם ישמרו את כתביו ויצירותיו והתכתבויותיו שכולם נמצאים באינטרנט והסלולארי והאיפון.יהיה עליו גם למסור להם את השמות והזהויות הבדויות שבהם השתמש לאורך השנים ,לכל הפחות אלו שהוא חושב שניתן לאפשר להם להיחשף לציבור הרחב של החוקרים זהויות כמו צהלה כץ דוד אבידן המודרני ואחרות ב”סקנד ליף ” ובעולמות הוירטואליים האחרים. .
    ואולי יהיו גם זהויות וירטואליות שעליהם יקבע המשורר תנאי מסיבותיו השמורות עימו שניתן יהיה לפתוח אותם לציבור החוקרים רק בעוד חמישים שנה נניח או משהו מעין זה.
    לאחר שערן הדס נותן את השמות והזהויות שלו ברשת ואת מילות המפתח אליהם ,תוכנה מיוחדת תתחיל לעקוב אחריהן בפייס בוק ,בסקנד לייף ובכל מקום אחר ולכנס אותן ואת מה שהן עושות וכותבות במקום מיוחד ,שיהיה תיקיה וירטואלית במאגר המחשב של “גנזים ” .
    לימים כאשר מגיע דוקטורנט שרוצה לכתוב עבודה על חייו ויצירתו של ערן הדס ,הוא מוצא שאין אפילו מכתב אחד מודפס מפרי עטו של הדס ,אבל לעומת זאת יש כמויות עצומות של חומר וירטואלי ואם הוא ירצה לכתוב את סיפור חייו של הדס כהלכה יהיה עליו גם לעקוב אחרי הזהויות שלו ומעשיהן במציאויות הוירטואליות.
    זה יהיה קשה אבל זה בהחלט יהיה אפשרי .

  4. וכאשר אני חושב על זה :
    בעתיד אפשר יהיה לכתוב עבודה מעניינת מאוד על סופר פנטזיה עכשוויי וכיצד חייה ותולדותיה של הזהות הבדויה שלו ב”סקנד לייף ” למשל משפיעה על יצירתו הספרותית .
    ולהפך.
    כמובן עבור עבודה כזאת יהיה צורך בגישה למציאויות הוירטואליות ולזהויות הוירטואליות של אותו המחבר ואותן אפשר יהיה להשיג רק באישורו .
    אבל מרגע שהאישור ניתן תוכנית מחשב תוכל לאסוןף פרטים בעניין ,וחוקר יוכל לכתוב מאמר מעניין מאוד על הנושא “הדמות הוירטואלית של ערן הדס ב”סקנד לייף” תולדותיה והשפעותיה על מחזור השירים “לילות וערפילים במבוך מקלינטוק “.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × שתיים =