נניח כי -מדינת ישראל הייתה מוקמת בשנת 1937:דיון בהיסטוריה חלופית

 נניח כי פגשת באיש אחר
נניח כי מצאתי לי אחרת
הכל היה שונה , בתי אולי
יפה הייתה יותר או מכוערת…
.. הכל היה שונה לו אך ביום
של רוח עז ועננה קודרת
לא נסת אל חם חדרי
לחת שער ורטובת אדרת .
נניח כי אותה עננת לא
שולחה בעיר ולא הייתה ממטרת ..
(יצחק שלו "נניח כי " מתוך קובץ השירים "שמלת הריון" , 1972)

מה היה קורה אילו ..זאת אחת השאלות שבני האדם שואלים אותה יותר מכל.

וכעת גם הסופר דב ליפשיץ מעלה אותה לגבי האפשרות שמדינת ישראל הייתה מוכרזת עוד בשנות השלושים לפני מלחמת העולם השנייה והשואה.

אז מה היה קורה אילו… הייתה מדינת ישראל מוכרזת ב1937 ?איך הייתה מדינת ישראל הזאת מתמודדת עם גרמניה הנאצית למשל ?

 

נניח כי … הייתה מדינת ישראל מוכרזת ב1937

מאת דב ליפשיץ

בדפים הבאים אתאר תהליכים היסטוריים שהיו יכולים לקרות אם עצמאות מדינת ישראל הייתה מוכרזת בסוף שנת 1937

אני מביא בחשבון את האינטרסים הבריטיים של טרום מלחמת העולם השנייה, את אפשרויות התגובה של ההנהגה הערבית ראשותו של חג' אמין אל חוסייני ואת מנהיגותו של האמיר עבדאללה.

מאידך מה קורה כאשר גרמניה הנאצית בבואה "לפתור" את הבעיה היהודית ניצבת מול מדינה יהודית קיימת אשר לכאורה פתרה את הבעיה. כיצד מתגלגלים התהליכים

ומכאן- איך מתנהלת העלייה למדינת ישראל שהוקמה לפני השואה, זאת לאור מצב היהודים במרכז ובמזרח אירופה.

כיצד פועלת ההנהגה הציונית במדינה הצעירה אשר בירתה הזמנית היא תל אביב ואשר ירושלים, פסגת מאוויי הציונות, תחת שליטה בריטית, כיצד נבנית המדינה וכיצד היא צולחת את אתגרי המלחמה העולמית ומלחמת ירושלים (1948).

על כל אלו ועוד- בפרקים הבאים.

א. ההחלטה

"ליל הבדולח " בגרמניה

ועדת פיל סיימה את מסקנותיה והמליצה על הקמת שתי מדינות בשטחה של ארץ ישראל המערבית. מסקנות הוועדה פורסמו בלונדון ב-7 ביולי 1937.

כמה ימים לאחר מכן, ב-10 ביולי, נופל דבר, הגרמנים מחליטים לגרש יהודים בעלי אזרחות לפולין, שמונה עשר אלף יהודים, הללו מגורשים לנקודת גבול בשם זבונשין ודחויים מפה ומשם בין הגבולות כפליטים חסרי כל. יהודי בשם הרשל גרינשפן שהוריו גורשו מגרמניה ואיבדו את כל נכסיהם, מחליט להתנקש באיש השגרירות הגרמנית. הוא יורה במזכיר השגרירות פון ראט. הוא יורה בו מטווח אפס, השגריר נפצע פצעים בינוניים ואחר כך מת.

התגובה הגרמנית לא מאחרת לבוא: הוראה של היטלר והימלר מובילה לפוגרום: התוצאות קשות בפוגרום נהרסים כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים ו-29 בתי כל-בו. יותר משלושים אלף יהודים נעצרים, לעתים על-פי רשימות מוכנות מראש, ונשלחים למחנות ריכוז. בליל הפרעות נרצחים כ-400 איש. בימים שלאחר הפרעות מאבדים 400 איש נוספים את חייהם. במחנה הריכוז בוכנוולד נרצחים 207 יהודים. בדכאו 185 קורבנות. גרמנים אחדים בעלי "חזות יהודית" נרצחים אף הם.

"המאורעות הרי הגורל שמתרחשים בגרמניה מוכיחים שוב את צדקת טענותינו כי ליהודים מגיעה מדינה משלהם" נואם דוד בן גוריון בישיבת הסוכנות. למרבה המזל אומר זאת, במילים אחרות, גם נוויל צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה בישיבת הפרלמנט של יום ה19-8-37 (לאחר התייעצות עם ויליאם אורמסבי- גור שר המושבות ועם הלורד רוברט פיל בדאונינג 10):

"מצב היהודים כפי שהוא מחייב הקמת מדינה בפלסטינה, אנו מחוייבים לכך לפי הצהרת בלפור ולאחרונה לפי מסקנות ועדת פיל. זהו התגשמות הצדק ההיסטורי מבלי לפגוע בזכויות עמים אחרים היושבים שם"

כמובן שבצד "הצדק ההיסטורי" מבקשת בריטניה את חיזוק האינטרסים שלה ,לכאורה מתן עצמאות אך פריסה אחרת של הכוח הבריטי ושמירה על היקר לה במזרח התיכון…

היטלר, בנאום ברייכסטאג מודיע: "עתה ל"הומאן שייסן" יש פח זבל משלו, יהיה אפשר לזרוק את כל ה"יודען" לפח הזבל הזה ובבוא העת לסגור אותו ולזרוק אותו לים!"

הערבים מתנגדים להצעה שתהפוך אותם ליישות, למדינה. בעיני ההנהגה הרי שהיהודים קיבלו את החלקים הפוריים יותר של הארץ ואילו הם מקבלים אזורים טרשיים כיהודה ושומרון וכן את הנגב המדברי. אי שם בעמאן נפגש המלך עבדאללה עם פקידים בריטיים בעניינים מסויימים מאוד…

ב. מלחמת השחרור

אירועי דמים פורצים בערים המעורבות, המאורעות הקודמים ששככו פורצים עתה מחדש, הבריטים מודיעים כי ב29 לנובמבר יפנו את כוחותיהם מפלסטינה אל תוך המובלעת (לפי ועדת פיל, השטח שבין יפו לירושלים ובית לחם) וששני הצדדים ישברו את הראש, כעת הם עסוקים בפריסה מחדש. הארץ תהיה פתוחה לעלייה יהודית ללא הגבלות ובסיסי הכוחות הבריטים שבשטח המדינה היהודית יישארו במקומם. המדינה היהודית תהיה מוגבלת בחימוש, לא תורשה להחזיק חיל אוויר וחיל ים. נמל חיפה (שבשליטה בריטית), קולט בינתיים פליטים יהודים מגרמניה. לפי ההסכם הקיים (טרנספר) גרמניה מאשרת ליהודים לצאת ממנה תמורת החרמת חלק מרכושם

ארגון ההגנה מתאחד עם ארגון הפורשים האצ"ל שמקבל תגבורת של עולים ונשק מממשלת פולין, מתאחדים ומקימים את צה"ל (צבא ההגנה לישראל) על מנת לבלום את התקפות הכנופיות שמקבלות סיוע מאיטליה ומגרמניה הנאצית. רבבות ערבים עוזבים את בתיהם בערים המעורבות, בין אם בתקווה לשוב בעתיד לפי דבריו של חאג' אמין אל חוסייני ובין אם מתוך אי רצון להיקלע לקו האש. בערי המובלעת הבריטית, יפו, ירושלים, רמלה, בית לחם, נשמר הסדר כהלכה בעקבות כוחות בריטים מתוגברים ששוללים כל ניסיון להתפרעויות ואמונים על שמירת הסדר.

ההתקפות על היישובים המבודדים נבלמות, בחודש ספטמבר עובר ארגון ההגנה לתכנית ב'- מתקפה על המקומות שמהם יוצאת מתקפה ערבית: בעיקר ג'נין, טולכרם. כך, עד ה-29 לנובמבר, לאחר מלחמה עקובה מדם נכבש השטח של המדינה היהודית במלואו כולל תוספת שטח בעמק בית שאן, אזור ראש העין, אזור טולכרם, עמק יזרעאל כולל ג'נין וצפון הנגב.

לעומת זאת היהודים שיושבים בשטחים הערביים פונו עקב המלחמה: כך מפונים הנקודות נווה יעקב, עטרות, מפעלי ים המלח ומעט יהודים שיושבים בשכם, עזה וחברון, 1300 יהודים.

ההנהגה הערבית בראשותו של חאג' אל חוסייני וקאוקג'י כשלה. הבריטים סבורים כי עתה זהו רק עניין של זמן עד שכל הארץ תיכבש בידי היהודים, עתה עבדאללה צריך להיכנס לתמונה.

הבריטים שולחים אולטימטום לשני הצדדים: היהודי והערבי לנצור את הנשק ביום ה28 לנובמבר ולעצור בקווים אליהם הגיעו אחרת הם יתערבו וישתלטו מחדש על שטחי ארץ ישראל. הכוחות היהודים מקבלים את ההצעה. בהנהגה הערבית אין עם מי לדבר, רוב המנהיגים נמלטו מהארץ עד יעבור זעם.

ג. הכרזת המדינה

באולם "אהל שם" שבתל אביב מכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ובסוף המגילה מוסיף "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני" לאות כי אמנם ירושלים אינה נמצאת בשטח המדינה היהודית, אך באופן רשמי היא בירתה הנצחית.

ביום ה30 לנובמבר נכנסים כוחות קטנים של הליגיון הערבי לשטחים הערביים של ארץ ישראל ונכנסים אל הערים בגב ההר, האמיר עבדאללה עובר את נהר הירדן על יד יריחו ובצל הדגלים הבריטים והעבר- ירדנים מודיע כי "השבח לאל הרחמן והרחום" האחים הערביים, המשפחה המאוחדת תחת קורת גג אחת" הוא מכריז על אמירות "שני עברי הירדן"

הבריטים שרצו כי האינטרסים שלהם יישמרו בפלסטינה שבעי רצון, במהלך פשוט השיגו כמה דברים:

1. השטחים הערבים תחת אמירות עבר הירדן שבעצם תחת חסותם

2. במדינה היהודית נמצאים עדיין בסיסיהם, מסילות הרכבת וכן נמל חיפה

3. הערים הקדושות לדתות נמצאים תחת חסותם וכן מוצא לנמל יפו.

ד.  בין שתי המלחמות

בצד היהודי תמה המלחמה באבדות של אלפיים נפש, מתוכם כאלף אזרחים, יש לציין במהלך המלחמה עלו כמאה אלף יהודים מגרמניה וכמאה אלף מפולין.

רוב היישובים הערביים ננטשו בשל המלחמה, בין אם על ידי מנוסה המונית ובין אם בגירוש, כמו שאירע במקומות מסויימים. 220,000 ערבים נטשו ומצאו עצמם פליטים בין אם במובלעת הבריטית ובין אם באמירות ירדן, מיעוט של 45,000 ערבים נשאר, בעיקר בגליל ובחיפה, הודות למנהיגותו של ראש העיר הערבי חסאן ביי שוכרי.

בינתיים מספח היטלר את אוסטריה, הסכמי מינכן מעבירים אליו את צ'כוסלובקיה. עוד גל פליטים מגיע למדינת ישראל. יחד עם זאת גל עלייה גדול מתימן, סוריה, עיראק, צפון אפריקה, איראן. לא כפי שיהיה בסוף שנות הארבעים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. לאחר שהסכנה בדרכים תפחת ולאחר שהסוכנות היהודית תשקיע מרץ וכסף בהבאת קהילות שלמות משם.

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה עולים למדינת ישראל כשבע מאות אלף איש, מדינת ישראל מקבלת תרומות רבות מיהודי ארצות הברית והון זעיר שמביאים עימם יהודים מפולין מביא להקמת ערים כמו: תל נחמיה, נווה אשכולות, תל כרם (במקומה של טולכרם)

פעילי אצ"ל לשעבר וכן פעילי 'הגנה' יוצאים לשליחות למען עלייה בקרב יהודי מזרח אירופה. ברם, בקרב יהודי פולין, ליטא ורומניה יש המתנגדים לעלייה: ה"בונד" שיש לו אחיזה בכמה קהילות יהודיות בפולין וכן החרדים הקיצוניים. אך ה"עמך" משכבות העוני אשר יושב בערים מתלהב מעצם הקמת ה"יידישע מלוכה" ופועל יוצא הוא תורים גדולים המשתרכים מול שגרירות ישראל בוורשה, בקובנה ובבוקרסט.

מדינת ישראל היא מדינה קטנה וענייה המתפתחת אט אט, כמו כן בעקבות הקרבה לבריטים נוצרת תעשייה שמייצאת סחורות לבריטניה ומושבותיה, לימים תיקרא מדינת ישראל "פס הייצור של בריטניה". ברם, מונהגת מדיניות צנע, חלוקת מזון לפי תלושים, פיקוח על מחירים. על אף גלי העלייה רב מספר היורדים, בשנת 1938 ירדו מן הארץ כשלושים אלף יהודים…

המובלעת הבריטית בה מתגוררים עתה כמאתיים אלף יהודים שומרת בקנאות על חוקי הספר הלבן ואינה מאפשרת עלייה יהודית אליה. מי שרוצה להיכנס אליה משטח המדינה היהודית חייב באשרה מיוחדת, בין שני חלקי המדינה היהודית, עוברים הנוסעים בכביש מיוחד אקס טריטוראלי.

צבא ההגנה לישראל הוא צבא יבשתי בעיקרו, כולל כמה שיריוניות, תותחי ארטילריה ונשק קל שרובו יבוא מפולין שסייעה לישראל במלחמת השחרור. הצבא לאחר מלחמת השחרור מונה כשלושים אלף חיילים סדירים וכמאתיים אלף חיילי עתודה (כך נקראו אז חיילי מילואים)

ה. מלחמת העולם השנייה והחורבן במזרח

בספטמבר 1939 פולש היטלר לפולין. ב-21 לאותו חודש היידריך (ראש המשרד לביטחון הרייך) בריטניה וצרפת מכריזות מלחמה. היטלר מכריז מלחמה על היישות היהודית הקיימת במדינת ישראל הציונית.

היידריך שולח איגרת בזק לראשי הצבא והמושלים וכך יהודי פולין שתחת שלטונו (מחוזות מרכז ומערב פולין) מקבלים, באמצעות מועצת יהודים שמוקמת (יודנראט) צו גירוש המוני לתאריך ה30 לנובמבר 1939 וכן צו החרמת רכושם שיישאר מאחור. מדובר במיליון וחצי איש. במדינה הצעירה מדברים על הכרח באיחוד כוחות ובסיוע מיהודי ארצות הברית על מנת לקלוט את הפליטים האומללים. מתרקם הסכם בין ה"יודנראט" היהודי לבין שלטונות הכיבוש הגרמני והסכם בין מדינת ישראל לממשלת רומניה. רכבות מובילות את היהודים מנקודות ריכוז בערי פולין הגדולות לקונסטנצה שברומניה שם מוקמים מחנות פליטים המוניים עד שתימצאנה ספינות גדולות היכולות להסיע אותם אל ארץ ישראל.

"שייקחו את הזבל שלהם" מציע היטלר.

כשישים אלף יהודים נשארים בפולין על אף איומי הגרמנים, לאחר תאריך זה הם נשלחים לגטו מיוחד שמוקם בוורשה.

הממשלה הרומנית מצידה אף היא לא מטה חסד ליהודים ונותנת להם ארכה של חודש- חודשיים, ישנם מקרים של חיילים רומניים שודדים רכוש ברכבות שמובילות יהודים

במבצע הצלה המוני בו מגוייסות כמעט כל הספינות היווניות (שנשכרו לשם כך) לטובת הרעיון הציוני, מוסעים כשמונה מאות אלף יהודים פולנים למדינת ישראל במבצע שנקרא "עמוד האש". בתור פיתרון זמני הם נשלחים למעברות שמוקמות בכל מיני מקומות ברחבי מדינת ישראל הצעירה.

עוד כשבע מאות אלף יהודים פולנים מגיעים לקפריסין ל"מחנות מעבר" עד יעבור זעם- הם מועלים ארצה בקבוצות קטנות, אך ישנם כאלו המעדיפים להגיע לארצות אחרות. יצר הנדודים היהודי…

ב-1 לינואר מגיע היטלר לרובע היהודי בוורשה ומכריז על ה"גנרל גוברנמן" (השטח הכבוש של פולין) "אוסט יודען". בגרמניה עצמה ישנם כחמישים אלף יהודים.

ב-1940 כובשת גרמניה את מערב אירופה, צרפת תחת שלטון חסות וישי, כמו כן סוריה ולבנון, שכנותיה של מדינת ישראל, תחת שלטון זה.

ב-1941 פולשת גרמניה לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה. חוליות אייזנצגרופן משמידות כמיליון וחצי יהודים בשטחים שכבשו, כשישים אלף יהודים שנותרו בפולין נשלחים למזרח, גורל מר..

" חלק מן היהודים ילכו לפח האשפה של פלסטינה וחלק לגיהנום!" מוסר הימלר, סגנו של היטלר, בנאום סודי לפני חיילי אס אס.

יהודי מערב אירופה נתונים בגטאות, יהודי צרפת תחת וישי.

מדינת ישראל מתגייסת לטובת המאמץ המלחמתי, בייצור מזון בבניית בסיסים בשטחי המובלעת הבריטית, במסילות ברזל ובהקמת פלוגות מיוחדות שנלחמות במסגרת הצבא הבריטי, בייחוד כשצבאות גרמניה מתקדמים בלוב ובמצרים אך נהדפים באל עלמיין.

באמירות ירדן, בערים באר שבע, חברון, עמאן פורצות התקוממויות פרו נאצית שמדוכאת בכוח על ידי הליגיון הערבי והצבא הבריטי שנקרא על ידי המלך עבדאללה לסייע לו.

מלחמת העולם תמה, היטלר מתאבד, בעלות הברית שועטות אל תוך גרמניה. בחורבן שאירע במזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, ליטא, מזרח פולין, חלק מרומניה) נרצחו כשני מיליון יהודים, יהודי מערב אירופה ניצלו בחלקם בגלל שנשלחו ל ממ"ל – "מחנות מעבר לפלסטינה", יהודי הונגריה אף הם נשלחו ל"מחנות המעבר" האלו ששכנו באזורים נידחים שם עסקו בעבודות כפייה וייצור עבור הגרמנים. כמו כן יהודי הבלקן. במחנות המעבר מתו מרעב ומתשישות כמאה אלף יהודים נוספים, אך יותר ממיליון וחצי שרדו בהם. הלחצים הכבירים שהפעילה מדינת ישראל בקרב יהודי ארצות הברית, הממשל האמריקאי וממשלת בריטניה, לאחר שנודע דבר הרצח ההמוני במזרח אירופה, הועילו בחלקם.

לאחר מלחמת העולם השנייה עולים למדינת ישראל עוד כחצי מיליון יהודים אירופאים וכמאה אלף מיהודי צפון אפריקה. הסוכנות היהודית הופכת יותר פעילה בהעלאת היהודים.

1946- במדינת ישראל, מדינה ענייה שקלטה עלייה רבה ומרובה נמצאים עתה כארבעה מיליון יהודים. מתוכם כחצי הם פליטים. הערים הקטנות מתפתחות, נתניה למשל הופכת לכרך בן שלוש מאות אלף תושבים ונקראת "וורשה של המזרח התיכון". תחת ממשלת האחדות לעת חירום בהנהגתו של דוד בן גוריון צלחה מדינת ישראל את אתגרי מלחמת העולם השנייה.

יהודי מרכז ומערב אירופה אינם ששים לעלות למדינה היהודית, אם כבר יהגרו לאמריקה.

ו. . מלחמת ירושלים

מרדכי אנילביץ' הרמטכ"ל הראשון של צבא ישראל.

האו"מ מוקם ב-1945. בשנת 1947 נערכת בוררות בקשר לסוגיית ירושלים והמובלעת הבריטית. בהצבעה שנערכת ב29 לנובמבר מחליטה עצרת האו"מ ברוב קולות לחלק את השטח בין מדינת ישראל לאמירות עבר הירדן כולל בינאום ירושלים, ירושלים תחת משטר בינלאומי. עבדאללה מתנגד להחלטה, חג' אמין אל חוסייני (ששב מגרמניה) מתנגד אף הוא ודורש לספח את כל השטח. מדינות ערב מאיימות לפלוש לשטח מדינת ישראל ולהקיז את דמם של הציונים אם יעזו להילחם על ירושלים ולסכן את 'אל אקצא'

בראש צבא ההגנה לישראל עומד עתה הרמטכ"ל מרדכי אנילביץ' שהגיע ארצה כפליט בשנת 1939. דרך צ'כוסלובקיה מובאים לארץ מטוסי קרב בניגוד לאיסור שהטילו הבריטים בשנת 1937. גם חיל ים זעיר מוקם בתקופה זו.

אירועי דמים פורצים במובלעת הבריטית, יפו מפגיזה את תל אביב, צבא ההגנה לישראל מפגיז את יפו. פליטים בורחים מיפו, פליטים יהודיים בורחים לשכונות תל אביב. הבריטים מפנים את כוחותיהם מן המובלעת, הדרכים לירושלים נחסמות על ידי מיליציות שמאורגנות על ידי עבד קאדר אל חוסייני וקאוקג'י ואשר השתלטו גם על לוד ורמלה. במבצע צבאי, מבצע "נחשון" משתלט צה"ל על הרצועה שמגיעה עד לירושלים אך אינו מצליח לכבוש את מצודת לטרון. עבדאללה חש במה שקורה ועל אף החלטת האו"מ, רוצה את ירושלים לעצמו. גדוד מצרי שמגיע מדרום מתקדם עד רמת רחל ומפגיז את היישוב. הליגיון נלחם על ירושלים, מפגיז את ירושלים היהודית, מנסה לפלוש ללב ירושלים אך נחסם. צבא סוריה מתחיל להפגיז את יישובי עמק הירדן ועמק החולה בהפגזה מטורפת. צה"ל עולה על רמת הגולן ובמספר ימים מתקדם עד קונייטרה כולל השתלטות על פסגת החרמון

באוגוסט 1948 מושג הסכם הפסקת אש, הרובע היהודי נופל בידי הליגיון הערבי, צה"ל משתלט על מלוא השכונות בדרום ובמערב ירושלים. ירושלים הופכת באופן מעשי לבירתה של מדינת ישראל

בסיכומו של דבר שולטת ישראל בגליל, בשפלה ובשרון, בפרוזדור ירושלים וברמת הגולן. כך עד 1967… מלחמת חמשת הימים.

:הודעה

תסריטים וסיפורים של היסטוריה חלופית לגבי כל תקופה שהיא בהיסטוריה הם נושא פופולארי מאוד בעולם גם משום שדרכם אפשר לראות איזה חלופות עומדות לפני קובעי המדיניות בזמנים ובמקומות שונים אילו .היו חושבים ופועלים בצורה שונה.מגזין "יקום תרבות " מזמין את הציבור לשלוח לנו לפרסום. תסריטים נוספים של היסטוריות חלופיות לגבי כל אירוע בתולדות המדינה והעולם.

ראו עוד היסטוריות חלופיות כאן

נניח כי :היסטוריות חלופיות של העם היהודי

וגם

ההיסטוריה של ההיסטוריה החלופית

יהודים חלופיים

מדינות ישראל החלופיות

היסטוריות חלופיות בעברית

אילו לא הייתה מלחמת יום הכיפורים

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*