הפואמה “מלחמתו של בוש” לקוחה מ”זמן וחומרים”, ספרו שלפני האחרון של רוברט האס, מגדולי המשוררים האמריקאים של ימינו ומי שהיה שר השירה של ארה”ב, ובה מסתמנת תפנית בשירת האס לעבר מעורבות פוליטית. הספר עצמו זכה הן ב”פרס הספר הלאומי” והן בפרס פוליצר.

 רוברט האס ביקר בישראל בשעתו כאורח אוניברסיטת תל-אביב. מיבחר שיריו, “מישאלות אנוש”, הופיע בהוצאת קשב לשירה בתרגום  משה דור

אף על פי שג’ורג’ בוש כבר איננו נשיא ארה”ב, לא איבדה הפואמה של האס את זיקתה לזמן ולמקום וכמובן לא את תהודתה הלירית האישית.

מלחמתו של בוש:הפואמה

מאת

רוברט האס

תירגם משה דור

הִקְלַדְתִּי אִת הַמִּשְׁפָּט הַקָּצָר “מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל בּוּשׁ”,

בְּרֹאשׁ גִּלְיוֹן נְיָר לָבָן,

הוֹאִיל וְעַל אֵיזוֹ תְּחוּשַׁת-שִׁיר מְעֻמְעֶמֶת

נָגַה אוֹר שֶׁל הִגָּיוֹן שֶׁבְּכֹחֹו,

אַף כִּי לֹא נִמְצְאוּ בִּרְשׁוּתִי,

לְסַדֵּר כָּרָאוּי אֶת הָעֻבְדּוֹת.

בֶּרְלִין הִיא עִיר צְפוֹנִית. בְּמַאי

בְּשִׁלְהֵי הַמֵּאָה הַעֶשְׂרִים

בְּרָבְעֵי הָעַלְוָה שֶׁל דַּאהלְם דּוֹרְף,

דְּרוֹמִית לגְרִינְוַלְד, לְיַד קְרוּמֶה לַנְקֶה,

מַתְחִיל הָאָבִיב הַצְּפוֹנִי בְּטֶרֶם שַׁחַר

בַּהֲמוּלַת זֶמֶר צִפֳּרִים, כַּאֲשֶׁר ה”אַמְזֶלִים”,

קִיכְלֵי אֵירוֹפּה הַשְּׁחוֹרִים, מַרְעִידִים אֶת הַשֶּׁמֵשׁ

כְּאִלּוּ הִרְטִיטוּ סְבָךְ גָּדוֹל

שֶׁל חוּטֵי רֶשֶׁת זְהֻבָּה. יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים

שֶׁל עֲצֵי עַרְמוֹן, אֲדֻמִּים וּלְבָנִים,

וְהַמֵּדְרָכוֹת הָרְטֻבּוֹת מְנֻקָּדוֹת

בַּעֲלֵי-הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל חֻדֵּי הַיְּקוֹד

שֶׁל פִּרְחֵיהֶם; הַנַּעֲלַיִם בְּתַחֲנוֹת הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית

מְנֻמָּרוֹת בָּהֶם. יַרְקוּת אַלּוֹנֵי אֶדֶר,

פִּיפֵי לִבְנִים, יְרַק הָאֲדָרִים הָרַךְ,

וְרֵיחַ לִילָכִים בְּכָל אֲתָר.

בְּתַחֲנַת אוֹסְקַר-הֵלֶנָה-הַיְים אִכָּר

מוֹכֵר אַסְפָּרָגוֹס לָבָן הַנֶּעֱרָם עַל-גַּבֶּי שֻׁלְחָן.

בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ יִמְכּרֹ שַׁעֲלוּלִים;

בַּחֹדֶשׁ שֶׁאַחֲרָיו, תּוּת שָׂדֶה

וְסַרְטַנֵּי-מַיִם קְטַנִּים, וְרֻדִּים מִנְּהַר הַשְׁפְּרִי.

צִבּוּרֵיהֶם שֶׁל קִלְחֵי הָאַסְפָּרָגוֹס מַדְהִימִים

בְּדִמְיוֹנָם לָאֵיבָר הַגַּבְרִי, דְּמוּיֵי אִיבָר וַעֲדִינִים

וְחִוְּרִים כְּמֵתִים. מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁהוֹפָעֲתָם

הָעוֹנָתִית הִיא שָׂרִיד שֶׁל טֶקֶס פִּרְיוֹן כָּלְשֶׁהוּ

שֶׁרָוַח בֵּין שִׁבְטֵי גֶּרְמַנְיָה. כְּשֶׁמְּבַשְׁלִים אוֹתָם

בְּאֵדִים הֵם מְקַבְּלִים גּוֹן

שֶׁנְהָב יָשָׁן. בְּמַאי, בַּמִּסְעֲדוֹת

הֵם מֻגָּשִׁים עַל צַלָּחוֹת לְבָנוֹת גְּדוּשׁוֹת

עִם תַּפּוּדִים מְבֻשָּׁלִים וְחֶמְאַת פֶּטְרוּסְלִינוֹן,

אוֹ רְצוּעוֹת דַּקִּיקוֹת שֶׁל קָתְלֵי-חָזִיר שֶׁל פַּרְמָה וּמִיץ לִמּוֹן

אוֹ גִּבְעוֹלֵי חֻמְעָה וְאִלְתִּית מְעֻשֶּׁנֶת.

וּכְשֶׁהוֹלְכִים הַבָּיְתָה בָּאוֹר הַצְּפוֹנִי הַמְשֻׁפָּע,

הַמִּתְרַחֵב, הַמַּבְרִיק הַצּוֹנֵחַ עַל

הַלִּבְנִים והבּוּקִיצוֹת בְּעַלְוָתָם הַחֲדָשָׁה,

זְמִירִים שָׁרִים בַּדִּמְדּוּמִים הַמַּחֲשִׁיכִים

לָרִאשׁוֹנָה, בְּשִׁיא עֲנִיגוּתָם, הַמַּחֲשֶׁבֶה מְתַעֲתַעַת

בָּנוּ וְהֶעָבָר נִתְפָּס לָנוּ כְּבַיָּכוֹל הוּא מַמָּשׁ לְפָנֵינוּ,

כְּאִלּוּ רַכֶּבֶל מְקַרְקֵשׁ בִּמְלֹא עָצְמָתוֹ

מֵחִישׁ אוֹתָנוּ לְשָׁםֹ.

הֶבְזֵק קַדִּימָה: הַפְצָצַת הַמְבּוּרְג בְּפִצְּצוֹת-תַּבְעֵרָה,

חְמִישִׁים אֶלֶף חֲלָלִים בְּלַיְלָה אֶחָד,

“לְמָחֳרַת הַיּוּם נֶעֶרְכוּ גּוּפוֹת הַיְּלָדִים

בְּשׁוּרוֹת בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ עוֹפוֹת

חֲרוּכִים בַּשּׁוּק”. הֶבְזֵק קַדִּימָה:

הַפְצָצַת טוֹקְיוֹ בְּפִצְצוֹת-תַּבְעֵרָה, מֵאָה אֶלֶף

בְּלַיְלָה אֶחָד. הֶבְזֵק קַדִּימָה: אַרֱבָּעִים וַחֲמִישָׁה

אֶלֶף קְצִינִים פּוֹלָנִים נִטְבְּחוּ

עַל-יְדֵי הַצָּבָא הָרוּסִי בְּיַעַר קָאטִין,

עֲבוֹדָה שֶׁנִּמְשְׁכָה חֲצִי יוֹם. הֶבְזֵק קַדִּימָה:

שְׁנֵי מִילְיוֹן שְׁבוּיֵי-מִלְחָמָה רוּסִים

נִרְצְחוּ עַל יְדֵי הַצָּבָא הַגֶּרְמַנִּי לְאֹרֶךְ כָּל

הֶחָזִית הַמִּזְרָחִית, אַסְפָּקָה מְצֻמְצֶמֶת,

חֹרֶף 1943. הֶבְזֵק: הִירוֹשִׁימָה.

הֶבְזֵק: אוֹשְׁוִיץ, דָּכָאוּ, טֶרֶזִינְשְׁטַאדְט,

הָרַכֶּבֶת מְגִיחָה בְּפִתְאֹם וְהַקֵּיבָה סְחַרְחָרָה

בְּנוּעָהּ עַל-פְּנֵי תְּצוּגוֹת מַפְּלֵי הַשֵּׂעָר, עֲרֵמוֹת

מִזְוָדוֹת עִם מוֹנוֹגְרַמּוֹת, מִשְׁקָפַיִם. הֶבְזֵק:

הַגּוּלָגִים, שִׁבְעָה מִילְיוֹנִים בִּבְּיֵלוֹרוּסְיָה

וְאוּקְרָאִינָה. אֵירוֹפָּה תְּמִימָה בְּלֵיל

אָבִיב, בֶּין הַלִּבְנִים מֻצְלְפֵי-הָאוֹר,

סְטוּדֶנְטִים מַחֲזִיקִים יָדַיִם. אַחַת מֵהֶם

נוֹשֵׂאת רוֹמָן, הַתִּרְגּוּם לְגֶרְמַנִּית

שֶׁל סֵפֶר דַּק מֵאֶת מַרְגְּרִיט דּוּרָאס

עַל פָּרָשַׁת אַהֲבָה בְּסַיְגוֹן הַיְּשָׁנָה. (הֶבְזֵק:

שְׁנֵי מִילְיוֹן וְיֶיטְנָאמִים, חֲמִישִׁים וַחֲמִישָׁה אֶלֶף

מִקֶּרֶב צְעִירֵי אֲמֵרִיקָה, זָנִים שְׁלֵמִים

שֶׁל צִפֳּרִים טְרוֹפִּיּוֹת נִכְחֲדוּ בְּפִצְצוֹת רְוָיָה)

סֵפֶר מֵהַסּוּג שֶׁהַצְּעִירִים אוֹהֲבִים

לֶאֱהֹב, עַל אַהֲבָה בִּתְקוּפַת מִלְחָמָה.

בְּסַךְ הַכֹּל, אַרְבָּעִים וַחֲמִישָׁה מִילְיוֹנִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה.

בְּבֶּרְלִין, בֶּרְלִין הַיָּפָה, בָּאֲבִיב,

מֵעוֹלָם אֵינְךָ לֹא תּוֹהֶה כֵּיצַד

זֶה קָרָה, וְגַם הַגֶּרְמַנִּים הָאֵלֶּה,

שֶׁאָז הָיוּ יְלָדִים, אוֹ לֹא נוֹלְדוּ,

מֵעוֹלָם אֵינָם בִּלְתִּי תּוֹהִים.

הַאִם זֶה מִפְּנֵי שֶׁחֲבִיבִים עֲלֵינוּ נִשּׁוּק

וְהַפְצָצָה בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, לְפָחוֹת

עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁעָרָה, שֶׁל נַעֲרוֹת בְּשִׂמְלוֹתֵיהָן הַפִּרְחוֹנִיּוֹת?

תָּמִיד יִמָּצֵא מִישֶׁהוּ שֶׁיִּרְצֶה לְגַיֵּס

אֶת הַמָּוֶת גִּיּוּס הֲמוֹנִי לְמַעַן הִשְׁתַּלְטוּת

כַּלְכָּלִית אוֹ נְקָמָה. וְהַמְּשִׂימָה, כְּשֶׁמִּתְיַחֲסִים אֵלֶיהָ

כְּאֶל מְשִׂימָה, מוֹשֶׁכֶת אֶת הַדִּמְיוֹן.

שֵׁרוּת בַּצָּבָא הוּא מִקְצֹעַַהַנְדָּסִי.

הִסְתַּכְּלוּ בַּיְּלָדִים הַמְשַׂחֲקִים: הֵם אוֹהֲבִים

לְתַכְנֵן שִׁיטוֹת לְפוֹצֵץ דְּבָרִים.

מַדּוּעַ אֳנַחְנוּ עוֹשִׂים זֹאת? כַּמּוּבָן קַיֶּמֶת תְּשׁוּקַת-עִוְעִים

לִפְגֹּעַ בְּמִי שֶׁפָּגַע בָּנוּ. מִלְחֲמוֹת

תָּמִיד מוּגָשׁוֹת לָנוּ בְּצוּרָה כָּזֹאת.

קוֹרְאֵי הַחֲדָשׁוֹת שֶׁשְּׂכָרָם הָגוּן קוֹרְאִים

אֶת הַסִּבּוֹת עַל גַּלֵּי הָאֵתֶר. וְאֵלֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁנִּפְגָּעִים,

אוֹ אֲנוּ שֶׁשֻּׁכְנַעְנוּ שֶׁנִּפְגַּעְנוּ,

תָּמִיד מְזֻהִים עִם הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. זֶה

הַקּוּץ שֶׁבָּאַלְיָה—הַבֻּלְמוֹס לְהַכְאִיב הַמְּעֹרָב

בַּצַּדְקָנוּת הָעַצְמִית—הִנֵּה הִיא, הָרַצְחָנוּת.

הָעַרְבִי הַצָּעִיר הֵסִיר אֶת שְׂעַר גּוּפוֹ כִּפְּעוּלָה

שֶׁל הִטַּהֲרוּת לִפְנֵי שֶׁהֵטִיס אֶת הַמָּטוּס

לְתוּךְ בִּנְיַן הַמִּשְׂרָדִים. אֵין זֹאת רַק הַנְּטִיָּה

לְאַלִּימוּת, זוֹ כְּמִיהָה לְכֹחַ

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם בּוּז לַגּוּף.

עֲלֵינוּ, הַשְּׁאָר, לְהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים

שֶׁהַנָּשִׁים הַמֵּתוֹת בְּעִיֵּי הָחֳרָבוֹת שֶׁל בַּגְדָּד

שֶׁלֹּא הִצְבִּיעוּ לְמַעַן מוֹתָן

אוֹ הַלֹּבֶן הַטָּרִי שֶׁל הַעֲצָמוֹת הַחֲשׂוּפוֹת

בִּגְוִיּוֹת הַגְּבָרִים שֶׁלָּהֶן אוֹ יַלְדֵּיהֶן

נֶהֱנִים מִמַּתְנַת הַחֵרוּת

שֶׁהִיא סְגֻלָּתֵנוּ שֶׁלָּנוּ הַפְּגוּעִים.

קָשֶׁה לוֹמַר מַה גָּרוּעַ יוֹתֵר, הָעַצְלָנוּת

הַמּוּסָרִית שֶׁל הַדָּבָר אוֹ הַחֶרְפָּה הָאִינְטֶלֶּקְטוּאָלִית.

וּמַה תּוֹעִיל הַהִתְמַרְמְרוּת לַמֵּתִים?

אוֹ הַצּוּרוֹת הַמְּתוּנוֹת שֶׁל הִתְנַגְדּוּתֵנוּ הַהֶגְיוֹנִית?

וְהַמָּוֶת הַמְטַהֵר, הַמָּוֶת הַמָּתוֹק שֶׁל

ווֹלְט וִיטְמֶן, הַמְמָרֵק, הָאוֹהֵב

הֶעָדִין, עוֹצֵם הַעַפְעַפַּיִם, הוֹפֵךְ

אֶת הַגּוּפוֹת הַנֶּעֱרָמִים לִפְרִי הַקַּיִץ,

עַקְעַקִּים אוֹכְלִים גַּרְגְּרֵי-יַעַר כֵּהִים בַּדִּמְדּוּמִים

וַאֲבָקַת הַלִּבְנִים מַכְתִּימָה אֶת הַמִּדְרָכוֹת

לְגוֹן-זָהָב קָלוּשׁ בְּיוֹתֵר. –Bold nurגֵּתֵה—לֹא,

Warte nur, bold ruhest du auch. פָּשׁוּט תְּחַכֶּה.

בִּמְהֵרָה תִּרְגַּע גַּם אַתָּה. בְּדַאהֶלְם,

תַּחַת הָעַרְמוֹנִים, בַּאֲבִיב הָעַלְוָה.

מאנגלית משה דור

ראו עוד על רובט האס

משאלות אנוש קובץ שירה של רוברט האס בתרגום משה דור

רוברט האס

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן