החייזר של סטיבן שפילברג

סרט מופת בז'אנר סרטי המדע בדיוני הוא סרטו של סטיבן שפילברג "מפגשים מן הסוג השלישי". אחד מרגעי השיא של הסרט, אם לא הגדול שבהם הוא המפגש בין מטיסי עב"מ עם קבוצת חוקרים, אנשי צבא וקבוצת אנשים אשר כל אחד מהם נמשך למקום מפגש זה באיזה שהוא כוח רב עוצמה שאף אחד מהם לא הבין אותו עד תומו. בסופה של אותה סצנה  רואים קבוצת חייזרים נמוכי קומה וביניהם בולט אחד, גבוה מאוד, בעל מבנה פנים עדין ושברירי וראש ספק בגודל ראש אדם ספק גדול קצת יותר. מה שמייחד את פניו של החייזר הוא המבט שלו. תווי פנים אנושיים ומלאי הבעה. פנים של אדם חכם בצורה בלתי רגילה. תמונה שאי אפשר לשכוח.

סטיבן שפילברג ברגישות ובתבונה בנה תמונה שלכאורה היא פשוטה מאוד, אבל מבט בוחן מראה שאפשר לראות בה מספר רבדים הקשורים זה בזה. מצד אחד כלי רב עוצמה שניכר  כי הושקעה  בו מחשבה רבה (החייזרים, מנקודת מבט של העלילה) ומצד שני מבנה גופו השברירי של אותו חייזר אשר נדמה כי הוא עומד כל רגע להתפרק. דווקא זה העדין יודע ליצור מכונה, כלי טיס , המסוגל לנוע בין הכוכבים. אין בו רק תבונה קרה ופונקציונאליות. הוא מקרין הרבה חום ואמפתיה. לכל אורך הסצנה החייזר לא פוצה את פיו. הוא לא אומר אפילו מילה אחת. אבל בשתיקתו הוא מדבר עם הסובבים האנושיים שבאו למפגש. על מה הם מדברים אי אפשר לדעת. זהו שיח של שותפי סוד.

ברובד אחר שפילברג משתמש בסיפור המפגש להעביר מסר אחר שיכול להישמע תמים, אבל שהיה נכון לשעתו ונכון היום שבעתיים. סרט זה שהופק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 שיקף הלכי רוח תת- קרקעיים שהחלו לנבוט. אי שקט חברתי, חיבוטי נפש ורצון של רבים למצוא את עצמם. היתה תחושה כי השפע הכלכלי של אותה תקופה והעוצמה צבאית אין בהם משום מענה לקצת שלווה, מציאת סיפוק אישי ותחושה של החמצה, כי לא הושגו הדברים האמיתיים מנקודת המבט של הפרטית של  הציבור האמריקאי (והסרט הוא אמריקאי באופיו).  תקופה שבה החלו לצמוח אט אט כתות שונות בעלות אוריינטציות מיסטיות. רבים הרגישו שהם הולכים לאיבוד וחיפשו  דרכים, מסגרות חברתיות חדשות, להיות שייכים, לא להרגיש כי הם בודדים בכרך הסואן. אותו חייזר בפנים הכל כך אנושיות שלו מסמל את הכמיהה של רבים לפתוח את המרחב העירוני, התעשייתי  והמנוכר לסולידירות חברתית, לתחושה של ביחד ולחמלה ולהושיט יד. מה שנקרא ביידיש א-מענטש.

שפילברג בעצם אומר שאם נבנה חברה שכל מה שיש בה זה רק הנדסה וטכנולוגיה (הוא לא מזלזל בהם) החברה עלולה להתפרק. ניצני אזהרה אלה קיבלו משנה תוקף בסרטים מאוחרים יותר אצל במאי אחר, גם הוא יהודי, וודי אלן. בסרטים אלה מוצגות הנברוזות האורבניות, בצורה מוחצנת ביותר, של ציבור שלא הבין או שלא רצה להבין את מסריו של שפילברג, בסרט הלכאורה רק מדע בדיוני.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*