האם היו ה”וימאנות ” כלים מעופפים קדומים המוזכרים באפוסים ההודיים הקדומים מלפני אלפי שנים מבוססים על כלי טיס אמיתיים ?

חוקר העב”מים חיים מזר חושב שכן .

מפרטים הנדסיים של כלי טיס במיתולוגיה ההודית-הווימאנות( עם דוגמאות)

מאת

חיים מזר

הופיע בבטאון המרכז הישראלי לחקר העב”מים גליון 42 ינואר 2004.

בשונה ממיתולוגיות של עמים שונים שבהן ישנה התייחסות מרומזת לידע הנדסי תעופתי, במיתולוגיה ההודית קיימת התייחסות מפורשת לכך בדמותם של תיאורים טכניים לעיתים מפורטים ומעוררי פליאה. התיאורים אינם בנוסח של כלים מופלאים מעשי ידי האל ואין בהם שום התרשמויות סובייקטיביות שיש בהם כדי להמחיש את גודל תדהמתו של הצופה. ניכר בהם בתיאורים הנמסרים במיתולוגיה זו, כי הכותב יודע על מה הוא שח. אלה תיאורים בדרגת פירוט כה גבוהה יחסית משל כאילו הוצאו מספר היצרן של מפעל לייצור מטוסים. אמנם אין בתיאורים אלה הסבר לעקרון הפעלתם, אך בחינתם יכולה לתת מושג נרחב למדי על כך. להמחשה יוצגו מספר מקרים.

בספר ששמו “The Story of Atlantis“(1) מובאים קטעים מתוך טקסטים הודיים עתיקים. זהו ספר שנכתב ב-1896. תאריך התרגום הוא חשוב מכיון שמדובר בספר שנכתב במאה ה-19. תקופה בה עדיין לא היו קיימים כלי טיס ולכן גם לא היה בידי אף אחד שום ידע תעופתי הנדסי ולא ספרות מקצועית בנושא, כך שלא יכלה להיווצר אצל המתרגם שום הטייה (Bias) קונצפטואלית לגבי שימוש באיזה שהם מושגים תעופתיים בני זמננו. יתרה מכך לא יכלה להתפתח אצל המחבר שום הטייה כלפי האפשרות של כלי טיס מחוץ לכדור הארץ נוסח “מרכבות האלים” של אריך פון דניקן. ועכשיו נפנה לתרגום עצמו:”החומר שממנו עשויות היו ספינות האוויר היה עץ או מתכת. ספינות האוויר הראשונות היו עשויות מעץ. הלוחות שהשתמשו בהם היו דקים במיוחד, אך הזרקתו של חומר כל שהוא שלא הוסיפה למשקל החומר, נתנה לספינת האווירי מראה של עור קשה וסיפקה את הצירוף החיוני של קלות וקשיות. כאשר השתמשו במתכת לבניית ספינת האוויר, החומר היה בדרך כלל סגסוגת-שילוב של שתי מתכות לבנות וחומר אדום. התוצר שהתקבל היה בצבע לבן כמו אלומיניום ואפילו במשקל קל יותר. חומר זה היה מהודק לשלד של ספינת האוויר ובמידת הצורך זה היה נעשה באמצעות ריתוך חשמלי. ספינות האוויר בין שנבנו מעץ ובין שנבנו ממתכת, הדופן החיצוני היה חלק באופן מושלם ללא סימני תפירה או קווי חיבור והן זהרו בחשכה כאילו שכוסו בצבע זורח.

בצורתם הם נראו כמו סירות עם סיפון עליון. במהירות טיסה גבוהה שהייה בסיפון זה לא היתה נעימה לכל מי שהיה בו, גם אם לא נשקפה לו סכנת חיים. את מערכת ההנעה וההיגוי אפשר היה להפעיל בכל אחד מצידיה של הספינה.

מקור הכוח של הספינות לא ברור, אך נמסר תיאור מפורט של שיטת הניהוג. מחולל הכוח היה בארגז מתכתי שהותקן במרכז הספינה. משם הכוח זרם דרך שתי שפופרות גדולות וגמישות לכל אחד מקצות הספינה וגם דרך 8 צינורות משניים וגמישים המקובעים בצידי הספינה. לצינורות שסתומים כפולים המופנים אנכית כלפי מעלה ומטה. כאשר רוצים להמריא, השסתומים התחתיים של 8 הצינורות נפתחו ושאר הצינורות היו סגורים. הזרם פורץ החוצה, פוגע בקרקע בעוצמה רבה עד כדי דחיפת הספינה כלפי מעלה. האוויר עצמו מספק נקודת משען לספינה. כאשר מגיעים לגובה הרצוי, מופעל הצינור הגמיש בכיוון ההפוך לכיוון הטיסה והשסתומים התחתיים של 8 השפופרות נסגרים חלקית למידה המינימלית ההכרחית כדי לשמור על גובה הטיסה הרצוי. הזרם נע עתה מטה דרך השפופרת הגדולה בזווית של °45, שומר גם על כיוון, גובה והמשך הטיסה. ניהוג הספינה נעשה באמצעות שחרור זרם דרך שפופרת זו. שינוי קל בכיוון הזרימה היה מביא לשינוי בנתיב הטיסה. לא היה צורך בפיקוח מתמיד. מהירות הטיסה המקסימלית היתה 160 קמ”ש. הטיסה לא היתה אף פעם בקו ישר, אלא בצורה של גלים ארוכים תוך כדי התקרבות והתרחקות מפני הקרקע. גובה הטיסה המקסימלי הוא מאות מטרים בלבד. ניתן בקלות לחלוף על פני גבעות המתנשאות לגובה 300 מטר. בהגיע הספינה להרים גבוהים אי אפשר היה להתרומם מעליהם והיה צורך להקיף אותם. הסיבה לכך היא שבגבהים האוויר הוא דליל ואינו יכול לספק את נקודת המשען החיונית לספינת האוויר. יש לכך קשר לפתחים העיליים של 8 השפופרות. לכך חשיבות רבה בקרבות אוויריים. הזרם הנפלט הוא בעוצמה כה רבה הנותנת לספינות מלחמה יכולות להפנות אותן אחת כנגד השניה. הפניית הזרם כלפי ספינה אחרת, נועדה לערער את שיווי המשקל שלה, להפוך אותה על צידה ולנגחה עם אייל ניגוח. להוציא את הסכנה הנובעת מהתקרבות ספינת אוייב יתר על המידה, קיימת סכנה נוספת כאשר הספינה מושלכת לעבר הקרקע. התחמקות ממצב זה אפשרית כאשר השסתומים המתאימים נפתחים ונסגרים במהירות בכל מצב בו נמצאים. השסתומים של השפופרות המכוונות כלפי מטה חייבים להיות פתוחים והשסתומים המופנים כלפי מעלה חייבים להיות סגורים. כדי להפוך את הספינה בחזרה וליישר את השדרית שלה יש להשתמש ב-4 שפופרות הנמצאות בצד אחד של הספינה והשסתומים של 4 השפופרות הנמצאות בצד השני חייבים להיות סגורים”.

מניתוח הטקסט עולות מספר מסקנות והן:

א. מתיאור כלי טיס אלה רואים כי המבנה שלהם הוא אווירודינמי וכי למתכנניהם היתה הבנה בתחום זה.

ב. סוג המתכות שנעשה בהן שימוש לבניית ספינות אוויר אלה איננו ידוע, אך עצם השימוש במילה סגסוגת והדרך בה שולבו המתכות זו בו מעיד על כך שהיה בידיהם של מתכנני ספינות האוויר ידע מטלורגי לרבות ידע על מבנים מולקולאריים. יתרה מכך, היתה למתכננים יותר מאשר תובנה כי ספינות אוויר לא בונים מברזל. החומרים החיוניים הם מתכות קלות.

ג. אמנם מוזכר השימוש בחשמל כאמצעי לייצורן של ספינות אלה, אך לא ברור עד כמה אמצעי זה היה נפוץ לרבות שימוש בו כאמצעי תאורה כולל תאורת לילה. הכתוב מציין שכלי הטיס זהרו בלילה. אם בוצעה טיסת לילה וקרוב לוודאי שנעשה בהם שימוש גם בשעות החשכה(למה לטוס רק בשעות היום אם אפשר להשתמש בכלי טיס אלה באופן תדיר?). מה היה המקור ששימש לתאורה פנימית עבור מטיסיהם של כלים אלה ולנוסעיהם? הזהירה לא באה מתאורה חיצונית הקשורה למקור כוח הנמצא בתוך כלי הטיס עצמו. היא נבעה מאופיו של חומר הייצור עצמו. יתכן והיה לכך יתרון בפני עצמו והוא חיסכון במקור כוח חשמלי במידה שאכן היה כזה בתוך כלי הטיס עצמו. זהירה זו אפשרה מכל מקום זיהוי כלי טיס אחרים שטסו סמוך לכלי הטיס עצמו, מה שמעיד כי בכלי הטיס היו חלונות.

ד. הכתוב מציין שבמהירויות גבוהות מי ששהו בסיפון לא חשו בנוח. ידיעה מסוג כזה יכולה לבוא מתוך התנסות אישית או מדיווח שבא ממי שטסו בכלי טיס אלה. בהמשך נמסר כי מהירות הטיסה המקסימלית היתה 160 קמ”ש. במונחים בני ימינו מדובר במהירות נמוכה. מכל מקום ברור שמדובר בהנעה השונה מדרכי הנעה המוכרות לנו.

ה. החומר הזורם שנע דרך השפופרת החוצה מעיד שלמתכנניהם של כלי טיס אלה היה ידע במכניקה. ניכר כי הם הכירו את החוק של ניוטון כי לכל פעולה יש תגובה שווה לה אך הפוכה בכיוונה וכי הם ניצלו ידע זה לצרכים מעשיים. מערכת השפופרות המצויה בכלי הטיס מעידה כי מדובר במערכת צידוד מתוחכמת שאפשרה לכוון את כלי הטיס לכל כיוון רצוי. האם הכירו את המתמטיקה הקשורה לחוקי ניוטון ולתכנונם של כלי טיס? זאת אי אפשר לדעת מתוך טקסט זה. אפשר לכל היותר לנחש.

ו. כלי טיס אלה יכלו לטוס לגובה מקסימלי של 300 מטר, בשל אופי האוויר השונה מזה הנמצא בגובה רב יותר. הכתוב מציין שרק אוויר בגובה נמוך יכול לתת נקודת משען לכלי הטיס. אוויר בגובה רב יותר אינו יכול לעשות זאת מכיון שהוא דליל יותר. ישנה כאן ידיעה לפחות חלקית על מבנה האטמוספירה. מתכנניהם של כלי טיס אלה לא השכילו למצוא פיתרון הנדסי שיאפשר טיסות בגבהים רבים יותר.

ז. בכלי טיס אלה נעשה שימוש צבאי-קרבות אוויר. הם לא היו מצויידים בכלי נשק כמו רובים או תותחים. מקור ההנעה שלהן עצמו שימש כנשק. את השפופרות היו מכוונים כלפי ספינות אוייב כדי להוציא אותן משיווי משקלן ואז תוך כדי שינוי כיוון טיסה מהיר היו פוגעות בהן באמצעות אייל הניגוח שבחרטומן. מתבקשת מסקנה שהיו שני סוגים של כלי טיס, אזרחיים וצבאיים. הפתיחה והסגירה של השסתומים חייבה מיומנות רבה בתפעולם של כלי טיס אלה, מה שאומר שכדי להיות טייס היה צורך בהכשרה מתאימה. יתכן והיו קיימים גם בתי ספר לטיס וגם בתי ספר להכשרת מהנדסים וטכנאים לייצורם ולאחזקתם של המטוסים. מסקנה מתבקשת נוספת היא שהיתה כנראה גם תורת לחימה אווירית.

File:Rama welcomed.jpg

ספר שנכתב בסנסקריט ושמו Samarangana Sutradara (2) מתייחס לכלי טיס בשם ווימאנות ובו כתובים הדברים הבאים:”גוף הווימאנות חייב להיות חזק ויציב לאורך זמן, גוף שלא מתבלה, כמו ציפור גדולה העשויה מחומרים קלים. בפנים נמצא מנוע כספית המוצב על תושבת ברזל המחוממת באמצעות הכוח הסמוי של הכספית המסדירה את מערבולת האוויר והמניעה את כלי הטיס. מי שיושב בתוכו יכול לעבור מרחקים גדולים. הווימאנה יכולה להתרומם אנכית ולנוע אלכסונית קדימה ואחורה. באמצעות מכונות אלה בני אדם יכולים לעוף באוויר ויצורים כבדים יכולים להגיע לארץ. גם במקרה זה כלי הטיס צריך להיות בנוי מחומרים קלים”. כאן ישנה התייחסות מפורשת לסוג הדלק בו נעשה שימוש. מדובר בדבר שונה לחלוטין ממה שמוכר כיום. מהאמירה כי הכספית מסדירה את מערבולת האוויר ניתן להבין כי מדובר במנוע סילוני המבוסס על טכנולוגיה השונה מהמקובל כיום והיא מאפשרת המראה אנכית וכנראה גם נחיתה אנכית, בדומה למסוקים ולמטוסי ההרייאר האנגליים.

השימוש בכספית כמקור דלק לכלי טיס מוזכר במקומות שונים במיתולוגיה ההודית בפרט במהברטה ובראמיינה. הכספית היא מתכת רעילה וסביר להניח שזה היה ידוע גם למתכנניהם של כלי טיס אלה. לכן היא אוחסנה בתוך מארזים סגורים הרמטית ופותחו תהליכי תדלוק שאפשרו העברת כספית למיכליה ללא מגע יד אדם.

ביצירה ששמה Rig veda (3) ( תורגמה בידי פטר עמרם, “מזמורים מן הריג-ודה”, ירושלים: הוצאת כרמל, 2006)  נאמרים הדברים הבאים: “ווימאנות יכולות לטוס במהירויות גבוהות מאוד, כלי הטיס הוא בצורת משולש גדול וצוותו מנה לפחות 3 אנשים, היו לו 3 גלגלים אשר נסוגו בזמן הטיסה. לכלי טיס אחד היו 3 עמודים. כלי הטיס נבנה מסגסוגת שכללה 3 סוגי מתכות והם זהב, כסף או ברזל, אך המתכת הנפוצה ביותר לבניית ווימאנות היתה זהב. זה כלי בעל מראה יפיפה ומחוברים אליו מסמרים ארוכים או מסמרות. לכלי הטיס היו 3 סוגי דלקים. בהגיעו למהירויות טיסה גבוהות מאוד הוא דאה בשמיים כמו ציפור הדואה לכיוון השמש או הירח והיה מגיע לקרקע תוך כדי השמעת קולות רמים מאוד”.

מניתוח התיאור מתבקשות המסקנות הבאות:

א. מכיון שלכלי הטיס היו 3 גלגלים אחד חייב להיות קדימה ושניים מתחת לכנפיים, אחד מתחת לכל כנף, בדומה לסידור גלגלי מטוסים בימינו.

ב. נסיגת הגלגלים בתיאור יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד, התקפלות כני נסיעה בזמן ההמראה. לקראת נחיתה הכנים נפתחים.

ג. מוטות שבאו במקום גלגלים היו בעצם כני נחיתה. מטוס כזה היה צריך להוביל להאנגר לצורך טיפול שוטף.

ד. צוות בן 3 אנשים מראה שמדובר בכלי טיס גדול המצויד במערכות רבות ומורכבות המחייבות ידע רב והתמחויות מקצועיות.

ה. עצם השימוש בסגסוגות מעיד על כך שלמתכנניו של כלי טיס זה היה ידע מטלורגי רב. שימוש בזהב מעיד על איזה שהוא ידע על איכויותיה של מתכת זו שלא ידועות כיום.

ו. מה בדיוק עשו עם המסמרות קשה לדעת, אולי שימשו כקישוטים.

ז. אין שום התייחסות לגבי הקולות של כלי הטיס בגובה רב. האם באמת לא שמעו אותם או שהקולות היו חלשים? לגבי הקולות הנשמעים סמוך לקרקע יכול להיות שהקולות הלכו והתחזקו עם התקרבותם לנחיתה בגלל אפקט דופלר, או שמא האטת המהירות הביאה להגברת הרעש הנשמע?

הוודות מתארות סוגים שונים של ווימאנות, בעל 2 מנועים,ווימאנות הפילים שלהם מספר גדול יותר של מנועים(4). מספר גדול יותר של מנועים מעיד על כלי טיס גדולים בעל מעמס גדול יותר ואולי הם יועדו לטיסות ארוכות במיוחד. חלוקה אחרת היא של מטוסים היא לכאלה מעשי ידי אדם ומטוסים שנעשו על ידי מי שהוא אחר(5). אלה שנעשו על ידי בני האדם דומים למטוסים והכנפיים שלהם דומות לאלה של ציפורים. לגבי אלה שנעשו על ידי מי שהוא אחר אין שום התייחסות לגבי שיטות ההנעה שלהם. מבחינת הכתוב, כלים אלה נעים בדרכים מסתוריות. ניכר בו בכותב שמדובר בטכנולוגיות שאינן מוכרות לו. השאלה המתבקשת היא מי הם האחרים? יכול להיות שמדובר ביצורים תבוניים בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה מאלה שנעשו על ידי בני אדם. האם מדובר בעב”מים? מעצם אזכורם של כלי טיס אלה מתבקשת המסקנה שהיה קשר איתם וכי גם היו מי שביקרו בתוך כלים אלה. מיון אחר של כלי טיס הוא לפי טווח הטיסה. מבחינים בין 3 סוגי מטוסים. כאלה הטסים ממקום למקום סמוכים זה לזה, כאלה הטסים ממדינה למדינה וכאלה הטסים בין כוכבי לכת(6).

בתיאור יוצא דופן של קרב אווירי מסופר על גיבור בשם קרישנה הרודף אחר אוייב בשם Salva בשמיים, “אך הווימאנה של זה האחרון הופכת בצורה כל שהיא לבלתי נראית. קרישנה לא נבהל ויורה לעברה חץ מיוחד שרודף אחריה באמצעות קול”(7). יש כאן שני דברים שמחייבים בדיקה. דבר ראשון הוא העלמות הווימאנה. האם באמת מדובר בחפץ גדול שנעלם לחלוטין? מה שמעורר ספק רב בכך הוא המידע כי המטוס נמצא באמצעות קול. מדובר כנראה במנגנון הסוואה היוצר את הרושם המוטעה שכלי הטיס איננו. לכאורה המטוס לא קיים, אבל זה איננו כך. העין לא מבחינה בו, אבל גלי קול שיפגעו בו כן מבחינים בו. גם אם עצם לא נראה לעין, תהיה החזרה של גלי קול שיפגעו בו. הרושם המתקבל הוא שבידיו של קרישנה היה מנגנון זיהוי לעצמים מוסווים או שמדובר במכ”ם וכאן יש לברר את הדבר השני. היכן נמצא מנגנון זה. התשובה- בכלי הטיס של קרישנה ובחץ. וחץ זה הוא כנראה טיל מונחה. יש לו מנגנון הסוואה שיכול להישמע דמיוני. מנגנון זיהוי המבוסס על גלי קול בתדרים גבוהים מאוד-אולטרה סאונד. טכנולוגיה מוכרת הנותנת יסוד אמין לעצם קיומו של מנגנון הסוואה המבוסס על טכנולוגיה גבוהה שהיתה קיימת בעבר. כהערה כדאי לציין שעל פניו נראה כי ניתן לחשוף את מטוסי החמקן (Stealth) באמצעות אולטרה סאונד.

הוצגו כאן מקרים בודדים של כלי טיס, אך הפירוט הטכני הנוגע לדרכי הפעלתם מאפשר להגיע לשורת מסקנות הנגזרות אחת מתוך השניה אשר מעידות על ידע מדעי, טכנולוגי והנדסי שהיה בעבר הרחוק בידיה של חברה עתירת טכנולוגיה שחיה על כדור הארץ ואשר מסיבות שונות נכחדה.

תרגום לעברית של אפוס הודי “הרמאינה ” שבו מופייעות וימאנות.

ראו גם

Scott-Elliot W.- “The story of Atlantis” The theosophical Publishing House LTD London 1986

וימאנות בויקיפדיה

מידע על הוימאנות

אתר על וימאנות בספרדית ובאנגלית

וימאנה

l

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × אחד =