משהו משתבש באוזן. אבי אליאס משורר את השיבוש. האוזן היא שבלול.

האוזן היא שבלול הֶעָצָב. הָעֶצֶב משתמע. הקורא ב”שבלול העצב השמיני” צריך למצוא עצמו “עמוק בתהום פעמון זכוכית באוקינוס” (עמ’ 10) שם במקום ש “גם לויני תקשורת לא יגידו צליל עמוק” (שם), הרחק מהמולת היום יום של האח הגדול, הפייסבוק, והמזרח התיכון המדמם, אפשר להתחיל להקשיב ל “חצוצרה/משהו מתנגן בלי תוים” (עמ’ 11), חצוצרה שהיא האוזן הפגועה, המונעת מהצלילים המקובלים, הארוזים בתוים, להישמע, מאפשרת לצלילים אחרים, פורעי תוים להבקיע, וזוהי שירתו של אליאס שהוא “נגן כושי נשף במתכת גופה “אח, איזה יום נפלא”.” (שם). ואת המתיקות הזו של היום הנפלא של לואי ארמסטרונג, מורח אליאס באירוניה על “אוזן סכרתית/טעם המסטיק נמרח על התנוך./יש מצב לדלקת. כן “אוטיטיס”. חידקי שוקולד” (עמ’ 26).

אליאס מדובב את האוזן ה”שומרת הכל לעצמה” אך מתמסרת בתנועתה “כי היא סחוסית וגמישה/כרקדנית בלט.” (עמ’ 12), והתנועה הזו של הצליל הכמוס החורג מצליליותו והופך לתנועה במרחב היא עלילת “שבלול העצב השמיני”. האוזן הזוחלת “עקב בצד אגודל…גונבת רגעי שמיעה מרחוק” (עמ’ 16) מרחוק שהוא בעצם כאן ועכשיו “עכשיו בשפת הסימנים שבין עינים לידים” (עמ’ 18). האוזן שמאבדת את יכולתה לקלוט רעשים מבחוץ, מתכווננת מחדש כמו ג’י פי אס, אל “הרעש הפנימי הוא זבוב הציור שמזמזם/ללא הרף את קונצרט השעמום על גבעול/החמניה” (עמ’ 18). והקונצרט לא משעמם לרגע, מכל דף כמעט נשמעים: “תקתוק שעון הקוקיה/ומקור צפור בשעה עגולה” (עמ’ 21) “נשימת דופק עור התוף שקורע ברייס את צליל השקט” (עמ’ 13) “מהמוזיקה המטורפת שעולה ויורדת/מסירנת הקוז’ק הכחול שמפלס דרך באספלט” (עמ’ 14) “דיסק השמע נע על מסלול של רצועה שרוטה” (עמ’ 15) והמצלול הקסום של “לוח הארכוף ואשנף הארכובה” (עמ’ 9). הקורא בשבלול העצב השמיני, מקשיב לשריטת המילים בעור הדק של תופי אוזניו. הסימפוניה המסחררת של אליאס, מנוגנת על איבר אחד פגוע, והמוסיקה הפנימית משתבללת החוצה, יפה עד כאב.

4 תגובות

  1. לא כל הקולות המתדפקים על שערי האוזן, ראויים גם לחדור פנימה אל תודעתנו. אשרי מי שניחן בברכת השמיעה הסלקטיבית האוטומטית. כשרון זה פוטר אותו מבזבוז זמן ורגש מיותרים. סלקציה ברוכה זו מפנה מקום להאזנה לקולות הנחשבים באמת, הקולות הפנימיים שעברו את מסננת הלב.
    חיה בנצל

  2. שניסים כץ יקרא שירה. ככה קוראים שירה בהליקון.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × 4 =