בעקבות "חתן דמים" של חיים הזז-החלק הראשון

וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם:

(יט) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ:

(כ) וַיִּקַּח משֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח משֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ:

(כא) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם:

(כב) וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל:(כג) וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנ

וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכרֶךָ:

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהֹוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ:

(כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צר וַתִּכְרת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי:

(כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת

(שמות ד")

לרגל חג הפסח החוגג את סיפור משה ויציאת מצריים נעסוק בסיפור העברי המודרני החשוב והמפורסם ביותר העוסק בדמותו של משה ובעיקר בדמות של אישתו ציפורה והוא גם אחד הסיפורים האניגמאטיים ביותר הקיימים בעברית בכלל .

חיים הזז.

במאמר זה שיופיע בכמה חלקים מפאת אורכו נעסוק באחד מסיפוריו הידועים ביותר וגם המורכבים המוזרים ביותר של חיים הזז "חתן דמים". (1929) הסיפור הוא סיפור תנ"כי פנטסטי המבוסס על הקטע מספר שמות שמובא למעלה ונשאר אחד הקטעים המסתוריים  ביותר בתנ"ך כולו. זוהי אחת היצירות הבודדות בספרות העברית המודרנית על רקע מקראי שהוכרה כיצירת מופת של הספרות העברית החדשה.

זהו גם אחד הסיפורים הראשונים בספרות העברית ,אולי הראשון בכלל שנכתב כולו מנקודת מבטה של אישה,  בידי סופר גבר.מאמר זה מקורו בסמינר במחלקה לספרות עברית באונ" באר שבע שעסק כולו ב"חתן דמים " של הזז.תודה לפרופסור איריס פורוש מנחת הסמינר שלאחריו פרשה לגימלאות מהאוניברסיטה וזה היה הקורס האחרון שהינחתה. .

""חתן דמים " של חיים הזז -יצירה "פרוטו כנענית "?

מאת אלי אשד

חלק ראשון

המספר

חיים הזז נודע בעבר כגדול המספרים בשפה העברית וכשווה ערך לכל הפחות לש"י עגנון שאותו הוא מזכיר מאוד מבחינות מסויימות כמו בעיסוק בעיירה היהודית ובשימוש בשפה עברית קשה במיוחד עבור הקורא המודרני.

אמנם שני הסופרים לא חיבבו אחד את השני והיו ידועים בהערותיהם המזלזלות זה כנגד זה. ובסופו של דבר עגנון זכה בניצחון ברור של "נוק אאוט " כאשר הוא קיבל את פרס נובל ,כבוד שלו הזז לא זכה מעולם.ונראה שכיום עגנון מוערך יותר מאשר הזז בעיני הביקורת..

הזז התפרסם במיוחד בסיפורים שעסקו בחיי העיירה היהודית באוקראינה על רקע המהפכה הסובייטית,העולם שממנו בא.

אבל באופן לכאורה מפתיע היו גם סיפורים חיים הזז שבהם הוא "הרחיק את עדותו " היסטורית ותרבותית .

במקום להתמקד בזמנים ובמקומות הידועים לו היטב מחוויותיו האישיות כפי שעשה ברוב יצירותיו רוסיה של ראשית המאה העשרים של קדם ועידן המהפכה הקומוניסטית , של צרפת של שנות העשרים ( שם חי במשך כעשור ) וארץ ישראל של שנות השלושים ואילך הוא העדיף להתמקד בתקופות רחוקות ובנושאים מיסטיים קיצוניים ביותר.

ביצירות אלו הוא מתמקד בעידנים רחוקים ובדמויות היסטוריות או מיתיות :

ימי משה רבנו בסיפור "חתן דמים ".

ימי השופטים בסיפור "ימלא ".

ימי ישו הנוצרי  בפרקים מרומן שלא הושלם על חייו של ישו הנוצרי במאה הראשונה לספירה  ויצאו לאור בימי חייו של הזז כסיפורים נפרדים במאספים.

הסיפור הקצר המבריק ""אותו האיש " ( בקובץ אבן השעות ) סיפור על הצייר האיטלקי  מהמאה ה14  בופאמלקו .ועוסק גם הוא בדמותו של ישו הנוצרי ובדמותו של יהודה איש קריות.

ימי משיח השקר מהמאה ה-17  שבתאי צבי במחזה "בקץ הימים " בדמותו של החיד"א הרב חיים דוד אזולאי מהמא הה-18 בסיפור "המניפה והקמיע " ( בקובץ "אבן השעות" ) שעוסק רבות בנושא הקבלה. הוא עוסק גם  בתרבויות זרות ומוזרות ובאופן הספציפי התרבות של יהודי תימן שאותה תיאר בשני רומנים גדולים ""יעיש " ו"היושבת בגנים ".

את שני הרומנים האלה פירסם תחילה בשם העת זכריה עוזאלי ,והיו רבים שחשבו בעת פירסומם הראשון שאכן חיבר אותם סופר חדש ממוצא תימני. גם היהודים ממוצא תימני שקראו אותם היו משוכנעים בכך ,וכאשר חשף הזז לבסוף שהוא ההוא המחבר הייתה ההפתעה שלמה. איש לא היה מאמין שסופר ממוצא אירופאי מסוגל לחדור בצורה עמוקה כל כך לתוך רוחם ונפשם של היהודים התימנים.

הזז הוכיח מעל לכל ספק בסיפורים אלו שאדם אינו חייב להשתייך לעדה מסויימת כדי להבין אותה בצורה מושלמת. .

בספרים אלו שעסקו גם בקבלה הראה הזז מומחיות casino online גדולה גם בתחום זה אולם במהדורות מאוחרות יותר העדיף למחוק את רוב הקטעים שהראו את מומחיותו בתחום זה בהנחה שהקוראים שוב לא יבינו אותם .וחבל.

ניתן לשער שכל הדמויות ביצירותיו ההיסטוריות ו"התימניות " הן ואריאציות או גילגולים אם נרצה של דמויות המהפכנים הקומוניסטים בסיפורי המהפכה הרוסית ביצירתו של הזז ( כמו "מזה ומזה " ו"דלתות נחושת ") והמהפכנים הציונים שמטרתן לשנות את ההיסטוריה ולהביא לשינוי דרמטי במצב העולם ולגאולה.

אלא שבסיפורים האלו מרחיק הזז לכת יותר מכפי שה"שהעז" לגבי הסיפורים על הזמנים והמקומות המוכרים לו אישית ומציג את תוצאות מעשיהן בצורות קיצוניות יותר מאחר שהן מתרחשות בעבר המיתי וההיסטורי או בתרבות זרה של העדה התימנית . ביצירות אלו הוא פורץ כתוצאה מהריאליזם החמור של יצירותיו "העכשוויות "( דהיינו אלה המתרחשות באיזורים שהיכיר בזמן חייו ) ואינו מהסס להחדיר לעלילה בצורה ברורה ביותר  את המיסטי הפנטסטי והעל טבעי .

הזז שפעם היה אחד הסופרים המוכרים והחשובים של הספרות העברית שווה ערך לעגנון נשכח היום כמעט לחלוטין חוץ מאשר בקרב ציבור קטן של "יודעי ח"ן " אולם לדעתי הוא גם רלבנטי לזמנינו דווקא בגלל שהנושאים והמוטיבים שבהם השתמש שהיו יוצאי דופן ופורצי דרך בזמנו הם בגדר מוכרים ומקובלים היום המוטיבים הפנטסטיים של יצירת מציאות חדשה מורכבת לכל פרטיה כולל שפה המיוחדת לה הם תואמים מאוד את העולם של ראשית המאה ה21 שבו ספרות הפנטזיה על עולמות אחרים ופנטסטיים עם השפה המיוחדת להם הם פופולאריים מאוד.

וכמובן לדיונים האפוקליפטיים של הזז העוסקים באנשים שרוצים להביא לשינוי דרמטי בהיסטוריה ואף לקיצה יש משמעות רבה בימים אלו כאשר אנשים רבים דנים ( שוב") בקץ ההיסטוריה ".

ואת כל זה אנו יכולים לראות בסיפור המוזר מכל של הזז "חתן דמים ".

הסיפור

"חתן דמים " המבוסס על קטע מסתורי במיוחד בספר שמות בנוי בסגנון של מיתוס פראי וקדמון. גיבורת הסיפור היא אשת משה, ציפורה, שבעלה מתרחק ממנה והיא כמו מקיימת לבסוף יחסים – בדמיון? בחלום? במציאות? – עם ישות שאולי היא אלוהיו של משה ומבצעת ברית מילה ,כנראה ,לבנה על מנת, ככל הנראה, להציל את חיי משה.

המדובר בסוג מיוחד של יצירה פואטית ולא בפרוזה רגילה. הזז חוזר בסיפור שוב ושוב על קטעי שירה משל היו לחשים. .

בוודאי שאין לראות ב"חתן דמים "  יצירה המבוססת על רוח המסורת היהודית. היא לוקחת את הסיפור האניגמטי בספר שמות על ה" שתוקף את משה רבנו בפונדק דרכים (ולא מלאך כפי שנהוג לטעון בפרשנויות מאוחרות!) ורק ציפורה אשת הפעולה היא זאת שמצילה את משה על ידי השמעת לחש כישופי .

כל הסיפור כולו מתואר מנקודת מבט של ציפורה שהיא ללא כל ספק אישה פגאנית שה" הוא בעיניה ישות שבתוך הטבע שאף מסוגלת לקיים יחסי מין עם אישה כמקובל במיתולוגיות האליליות.

ציפורה אישתו של משה

לדעתי הזז מציג בסיפור מעין גרסה פגנית של אותו סיפור אניגמטי בספר שמות שהוא במכוון מסלק ממנה כל אלמנט מונותאיסי ברור בתיאור דמות האל שבו שהיא אלילית במובהק. והדמות הפעילה האקטיבית והאפקטיבית שמצילה בו את המצב בסוף הסיפור הדרמטי היא האישה הפגנית ולא איש הרוח היהודי המנותק מהעולם.

יש לשים לב לעובדה החשובה שאם כי הזז המתייחס בסיפור למסורות קדומות שונות המוכרות לבני שבטה של ציפורה המדינים –קינים אלו הן תמיד אגדות הקודמות לאברהם יצחק יעקב ויוסף מימי ראשית האנושות סיפורים על קיין וצאצאיו ובני האלוהים ששכבו עם בנות האדם. דהיינו אגדות פאניות במובהק שאין להן קשר לאבות עם ישראל המוצגים בתנ"ך, ורק אליהם מתייחסת ציפורה במהלך הסיפור. משה הוא דמות מרוחקת לחלוטין במהלך הסיפור שאיננו שומעים אותו כלל ציפורה היא הדמות האקטיבית הפעילה ולבסוף המצילה-מושיעה היחידה בסיפור ומי שהיא מושיעה הוא, כנראה משה.

דמות אחרת שמוזכרת במהלך הסיפור הוא של הזקן טיעה שמשמיע סיפורים שונים לציפורה.

דמות זאת יש משמעות רב טקסטואלית גדולה היא לקוחה מהמדרשים על רבא בר בר חנא שסיפר שזקן בשם זה לקח אותו למדבר לראות שם פלאים שונים ובהם את מתי המדבר בני ישראל שמרדו בה" שממשיכים לישון. בסיפור ששימש כבסיס לפואמה המפורסמת של ביאליק. לדעתי יש כאן רמיזה בין טקסטואלית מבוהקת של הזז לאותה פואמה ולגיבוריה אנשים המורדים באל. ואולי רמז למהותו של "חתן דמים ".

ציפורה מבצעת את ברית המילה.

מה בדיוק קורה שם בסיום ? זה לא לגמרי ברור.אנו יכולים רק לנחש שציפורה מבצעת טקס מאגי כלשהו ומשמיעה לחש ( "כי חתן דמים אתה לי " ) שבאמצעותו היא מצילה את מנהיג האומה לימים משה מידי האלוהות ששואפת להרגו מסיבות לא ברורות לקוראים.

כמו רבים מסיפוריו של הזז גם סיפור זה עבר שיכתוב ושוב ושוב,למעשה  יותר מכל אחד  מסיפוריו האחרים , לפחות ארבע ואולי אף חמש פעמים.

ב-1962 הסיפור יצא במהדורה מיוחדת עבור ביבליופילים עם ציורים של רות צרפתי.אבל גם זה לא סיפק את הזז והוא המשיך לעבוד על הסיפור ופירסם עוד גירסאות שלו.

נראה שמסיבה כל שהיא הוא מעולם לא היה מרוצה מסיפור זה ושאף תמיד לשפרו.

נשאלת השאלה: מה הייתה כוונתו של הזז ביצירת סיפור זה שנראה כאנומליה מוחלטת ביצירתו?

האם הייתה מטרתו לתאר מציאות קדמונית שונה לחלוטין מההווה ולרמוז שהיא עדיפה בעיניו ?או שמה רק תיאר את מציאות זמנו וההווה שלו תחת מסווה?

בשאלה זאת עסקו רבים וטובים.

חיים הזז בשנות הארבעים

במאמר זה, אני מעלה את התזה שייתכן שמפתח לפירוש היצירה ניתן להסביר על סמך הרעיונות שאותם קלט ושהסתובבו באוויר בתקופת כתיבתה סיפור בפאריז של המאה העשרים, וכי יש להבין אותו כיצירה שיש בה רעיונות שנים מאוחר יותר שימשו כמצע בצורה קיצונית יותר לתנועה הכנענית בראשות המשורר יונתן רטוש והם מבוטאים בצורה מתונה יותר ב"חתן דמים".

חיים הזז .רישום מאת אריה נבון.

אין אני ראשון לטעון זאת . המבקר ברוך קורצוויל כבר דן בקצרה בנושא השפעתו של הזז על אנשי התנועה הכנענית אם כי לא דן ספציפית ב"חתן דמים".

במאמר זה נבדוק האם יש עדויות לכך בפרטים הביוגרפיים שניתן לדלות על חייו של הזז מאותההתקופה.  .

בחלק השני במאמר זה ניתן סקירת ספרות על מחקרים והדיונים שעסקו עד כה ב"חתן דמים".

בפרק השלישי , נדון בפרטים הביוגרפיים שאפשר לדלות לגבי הזז ותהליך הכתיבה של "חתן דמים".

ונדון  בפירוט  בשאלה האם  אכן יש קשר בין סיפור זה ובין האידיאולוגיה שלימים הפכה להיות "האידיאולוגיה הכנענית " של המשורר יונתן רטוש אהרון אמיר בנימין תמוז ואחרים ?

האם ניתן לאמר שחיים הזז  לפחות בתקופה שבה כתב את "חתן דמים " החזיק באידיאולוגיה שניתן לקרוא לה "קדם כנענית " שקדמה לאידיאולוגיה ה"כנענית" המוכרת של רטוש ואהרון אמיר ?

החלק השני של המאמר .

החלק השלישי של המאמר.

נספח :חתן דמים הגרסאות השונות :

( כל הגירסאות האלו הן שונות זו מזו עם במעט ואם בהרבה)

  1. . כתב העת "התקופה " כרך כה  תרפ"ט 1929  ע" 149-172
  2. ק      קובץ הסיפורים "אבנים רותחות "  הוצאת עם עובד  תש"ו 1946 ע" 7-42
  3. ח חתן דמים מהדורה ביבליופילית מנוקדת ומאויירת בידי רות צרפתי.הוצאת מחברות לספרות ,1960.
  4. א   אבנים רותחות מהדורה שנייה , הוצאת עם עובד תשכ"ח  1968  ע" 7-43
  5. חיים הזז מבחר הסיפורים / עם הקדמה, עיונים מאת יעקב בהט והערות מאת חיים באר .עם עובד 1970.
  6. ח        "חתן דמים " תורגם גם לאנגלית  בתרגום שזכה לדברי הערכה מהמשורר ידוע אליוט :

Brigdgeroom of blood", translated by J.M.Lask, The Menora Journal v.19 no 4 June 1931 pp 349-372

חיים הזז ,המתרגם לאסק ואישתו של לאסק .( באדיבות בלה דורון לאסק ).

קיים גם תרגום נוסף חדש יותר לאנגלית אך ככל הנראה הוא לא פורסם בדפוס.

ראו עוד על פרשת "חתן דמים"במקרא

טלמון, שמריהו .   חתן דמים..   In: ארץ-ישראל, ג (תשיד) ע"  93-96

יהושע בלאו, "חתן דמים", תרביץ, כרך 26, תשי"ז, עמודים 3-1.

דפוס צילום הופיע ב עיונים בבלשנות עברית  מאת יהושע בלאו  הוצאת מאגנס (תשנו) 238-240

סגל, משה צבי .   אמונת ישראל מלפני סיני: תרביץ, ל (תשכא) 215-230, 301-313. פורסם גם בתוך "עז לדוד: קבץ מחקרים בתנ"ך, מוגש לדוד בן-גוריון במלאת לו שבעים ושבע שנים. ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל; החברה היהודית העולמית לתנ"ך, תשכד

מרטין בובר "דימוניות אלוהית " בתוך "משה " הוצאת שוקן   ( במקור הופיע בעברית ב-1945) 1963, ע" 54-58.

אבישור יצחק, לאפיו הדימוני של סיפור חתן דמים בחינה מחודשת לאור המדרש ולאור האמונות במזרח הקדמון  אשל באר שבע, ב (תש"מ) עמ" 1- 18.

פרדס אילנה, "ציפורה וחתן הדמים: נשים כמיילדות בספר שמות", תיאוריה וביקורת 7 (1995), עמ" 99-89.

בן-נון, יואל .   מאבק הזהות של משה :   איזה ילד לא נימול, ומדוע?.   מגדים, נ (תשסט) 21-37

ראו גם :

נחמה ליבוביץ על פרשת "חתן דמים "

חתן דמים למולת עיון ביקורתי בפרשה

ראו עוד על חיים הזז

קובי חוברה על חיים הזז האיש שאהב

חיים הזז בויקיפדיה

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך, פנטזיה עם התגים , , . קישור קבוע.

17 תגובות על בעקבות "חתן דמים" של חיים הזז-החלק הראשון

  1. פינגבאק: הלחש המאגי של "חתן דמים " « המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת בלה דורון (לבית לסק):‏

    שלום רב אלי וכולם,
    התרגום לאנגלית של חתן דמים, שזכה לשבחו של אליוט נעשה על ידי אבי: ישראל מאיר לסק. האות ג'י – J המופיעה בשם המתרגם שגויה וצריכה להיות אי – I.

    י.מ. לסק והזז היו ידידים במשך שנים רבות, עוד בתקופה בה גרו הורי בירושלים.
    לסק תירגם גם יצירות אחרות של הזז.
    אני עצמי, והורי, התארחנו, ולנו שלושתנו, בביתו של הזז ברחוב עזה בירושלים (למיטב זכרוני זו הכתובת), לאחר נישואיו השניים.
    יש לי גם תמונה בה מצולמים אבי, הזז, ואמי – בצעירותם (יחסית). בתצלום להזז זקן עבות ומשקפים. יתכן שהתמונה היא משנות השלושים של המאה ה-20.

  3. מאת אלי אשד:‏

    בלה את מוזמנת לשלוח סריקה של התמונה אלי ואני אפרסם אותה ברשימה זאת.
    יש מצב שתוכלי למצוא בין הרשומות של אביך מכתב שנשלח לו בידי אישה בריטית כנראה ממוצא אריסטוקרטי שבו היא מנתחת את הסיפור ( בתרגום אביך ) ועושה זאת בצורה טובה כל כך שבאופן יוצא דופן המכתב זכה להתפעלותו של הזז?
    חיפשתי את המכתב הזה בארכיון בית הזז אבל הוא לא נמצא שם.
    כמו כן ידוע לי שהמשורר אליוט שלח לאביך מכתב באנגלית שבו שיבח את הסיפור של הזז.
    אם יש אותו ברשותך את מוזמנת לשלוח סריקה שלו .

  4. מאת בלה דורון (לבית לסק):‏

    אלי היקר,
    אשלח לך דוא"ל ובו העתק התמונה, וכן מידע כללי נוסף שאולי תמצא בו עניין, בהקשר מסמכים וקשרים.
    חלק ממסמכי אבי מצויים באוניברסיטת סאות' האמפטון שבאנגליה, ולא בידי.
    מאידך, יתכן שאחותי רות רזניק תוכל להמציא לך מידע נוסף.

  5. מאת אלי אשד:‏

    לי למרבית הצער אין שום קשר עם אוניברסיטת סאות'המפטון
    .מאידך אני מניח שלך יש גישה אליהם ולמסמכים או לפחות אפשרות לדעת מה בדיוק יש להם.
    תוכלי לברר אם יש להם את המכתב הנ"ל ?
    לסק קיבל אותו מן הסתם בשנת 1932 או 1933.
    אגב אני יכול להגיד לך שארכיון חיים הזז בירושלים ישמח לקבל העתק מכל פריט שברשותם שקשור לחיים הזז שלסק מן הסתם ניהל עימו תכתובת לגבי תרגום "חתן דמים " לאנגלית ועל התגובות עליו.
    הארכיונאי שלהם הוא גיל ויסבלאי
    האי מייל שלהם
    hazaz-m@013net.net

    אני יכול לאמר לך שלסק פירסם מאמר הספד על חיים הזז בעיתונות העברית לאחר מותו ושם חשף בין השאר את סיפור המכתב מאליוט ( שאין אותו לארכיון הזז ) וגם את העובדה המעניינת שזלמן שזר שהעריץ את "חתן דמים" נתן לו את הכינוי "חמסין במוח ".
    פרטים על בית יד למורשת חיים הזז " יש כאן
    http://www.shimur.org/article.php?id=246

  6. מאת בלה דורון (לבית לסק):‏

    אלי היקר,
    תודה על כל המידע שבחלקו חדש לי, או ששכחתיו.
    1) בררתי, ולאחותי אין מידע על השאלות הנדונות לעיל.
    2) כתבתי לאוניברסיטת סאות'המפטון. נקוה לטוב.

  7. מאת אלי אשד:‏

    תודה .הכנסתי למעלה את התמונה ששלחת לי של אביך אימך וחיים הזז.

  8. מאת בלה דורון (לבית לסק):‏

    אלי היקר,
    תודה על הכללת תמונת הזז והורי בהערה 7 למאמר.

    לרוע המזל, בשנים 1932-3 לא נמצא המידע המבוקש. וכך כתבה לי קארן רובסון, ארכיבאית בכירה, מאוניברסיטת סאוטהאמפטון בנושא:

    "Having looked through the correspondence for the period 1932-3 in collection Ms 207, I am sorry to say that they do not include any correspondence with Hazaz, nor is there any mention of the compliments of T.S.Eliot or the aristocratic lady.
    "
    האם יתכן שאליוט כתב את מחמאותיו במאמר כלשהו?

    באם אתה או גיל ויסבלאי מארכיון חיים הזז בירושלים, רוצים לפנות לאוניברסיטת סאוטהאמפטון פעם נוספת, אשמח לשלוח לך את הפרטים בדוא"ל.
    נ.ב.: כתב ידו של הזז בעברית היה קשה מאוד לפיענוח – ממש לא מזמין תכתובת רבה. מאחר והורי התגוררו שנים רבות בירושלים, איני מניחה שהיו מכתבים.

    כל טוב אלי וכולם.

  9. מאת אלי אשד:‏

    תודה רבה על המאמץ.
    ישנה אפשרות שהמכתב נשלח לאחר 1933.
    האם ישנה אפשרות שהארכיונאית תבדוק בין המסמכים של אביך לגבי כל מכתב שהיגיע אליו בהקשר לתרגום שלו ל"חתן דמים " עד נניח 1937 ?
    לגבי המכתב של המשורר ת.ס. אליוט ,זה למעשה היה מכתב שבו הודיע לאביך שלא יוכל לפרסם את התרגום של "חתן דמים " במגזין שערך מפאת אורכו…אבל הביע בו את התפעלותו מהיצירה.

  10. מאת בלה דורון (לבית לסק):‏

    אלי היקר,
    היום הגיעה תשובת אוניברסיטת סאותהאמפטון. את המידע המבוקש הם לא מצאו, אך שלחו לי את הטקסט המופיע בשני מכתבים, של אבי (ככל הנראה), שעוסקים בסיפור חתן דמים בתרגומו לאנגלית.
    באחד הקטעים נזכר אליוט ותגובתו, אך אין הדברים מצוטטים בקטע זה.
    הקטע האחר קודם כרונולוגית, שכן הוא מספר על משלוח הסיפור לירחון "מנורה", טרם שהחליטו לפרסם את הסיפור המתורגם, והבטחתם לתת תשובה במועד מאוחר יותר.
    שלחתי אליך את העתק המכתב, וכן שלחתי העתק לגיל ויסבלאי בארכיון הזז בירושלים.
    כל טוב,
    בלה

  11. מאת אלי אשד:‏

    והנה נוסחי המכתבים שנמצאו בידי הארכיונאית והועברו אלי באדיבות בלה דורון :
    מצ"ב תשובת הארכיבאית שרה סטאנטון, אשר המשיכה לבדוק את קובץ מסמכי לאסק שבידם.
    המידע המבוקש עצמו לא נמצא אולם נמצאו 2 קטעים רלוונטיים, כפי שתראה בהמשך.

    MS 207/2/2
    אין תאריך, והכותב חתם בעברית
    איני יודעת מיהו
    Moore
    הנזכר שם.
    זהו חלק ממכתב הכולל 14 עמודים שמהם קיים רק חלק: עמודים 5 עד 14.
    נראה בכל זאת, שמדובר באבי: י.מ. לסק
    ==============================================

    MS207/1/1
    הציטוט כאן הוא במפורש ממכתב שכתב אבי אל הוריו ומשפחתו.
    המכתב הוא מיולי 1930.

    ========================================

    הסיפור חתן דמים הופיע במנורה ב-1931.
    Menorah Journal [v19, June 1931] (standard)
    349 · Bridegroom of Blood · H. Hazaz · ss
    http://www.philsp.com/homeville/HanniganV2/s87.htm#A3089

    אגב , תרגום של בת-ציון לאסק שנכתב כנראה על ידי גליקל מהאמלין (שבהמשך דודתי תירגמה את סיפרה מיידיש לאנגלית, ואיפשרה לעולם המערבי להכיר אישה ייחודית זאת),
    הופיע גם כן במנורה
    Menorah Journal [v20, April-June 1932] (standard)

    38 · It Was a Grand Wedding; Tr. by B.Z. Lask · Frau Gluckel Segal · ss Menorah Journal Apr ’32

    http://www.philsp.com/homeville/HanniganV2/t113.htm#A7874

    בלה דורון-לאסק

    העתק:
    גיל ויסבלאי
    ארכיון הזז בירושלים

    להלן המכתב של שרה סטאנטון הארכיבאית מאוניברסיטת סאותהאמפטון:

    ——————————————————————————–
    From: Stanton S.J. [mailto:S.J.Stanton@soton.ac.uk]
    Sent: Wednesday, May 11, 2011 8:43 AM
    To: Bella Doron
    Subject: MS 207 Bridegroom of Blood

    Dear Bella Doron-Lask,

    Thank-you for your email. Karen Robson is not in the office this week so I am replying instead.
    I checked for the additional dates you gave – unfortunately we don’t seem to have what you are looking for. I did find a couple of references to the Bridegroom of Blood – please see below.

    MS 207/2/2 A partial letter (pages 5-14 only) from [signature in Hebrew script] to [no addressee], n.d.
    With regard to “Bridegoom of Blood”, will you write Moore for me & send it to him to see if he can do anything in England. Tell him what Eliot’s letter says. I believe there are some special publications of such short stories in artistic form. Tell him I’ll be writing him very shortly. I’m writing the Menorah myself.

    MS207/1/1 Letter from [signature in Hebrew script] to Mother, Father and everybody else, Jerusalem 10 Jul 1930

    I received a letter from the Menorah to say that the ‘Bridegroom of Blood’ is still under consideration by the editors and I’ll hear for sure when they start again in October.
    …]
    I hope that this information is of use to you. Please let me know if I can help further.

    With best wishes,

    Sarah Stanton

    Miss Sarah J.Stanton, Archivist

    Hartley Library, Archives & Manuscripts

    University of Southampton Highfield Southampton SO17 1BJ

    T 023 8059 2721 E archives@soton.ac.uk W http://www.soton.ac.uk/archives

  12. מאת אלי אשד:‏

    תודה על המאמצים במציאת המכתבים. מצער שהמכתב של ת.ס אליוט שבו הביע את התפעלותו מ""חתן דמים " לא נמצא .לסק זכר אותו היטב והזכיר אותו ברשימה שכתב לאחר מות חיים הזז.

    מצער גם שלא נמצא המכתב מאותה אישה בריטית שעורר את התפעלותו של חיים הזז. מהתיאור הקצרצר של האישה שהוא נתן בשיחה עם ידידה כאישה לא יהודיה ( ממוצא אריסטוקראטי לטענתו ) מלומדת שהבינה היטב את הרעיונות העמוקים החבויים ב"חתן דמים " אני משער שלא מן הנמנע שהייתה זאת החוקרת מרגרט מארי אגיפטולוגית בריטית שעליה ראו בויקיפדיה כאן
    http://en.wikipedia.org/wiki/Margaret_Murray
    היא התפרסמה בשנות העשרים והשלושים בספרים שפירסמה ובהם יצרה תיאוריה שבה טענה שציד המכשפות בראשית העידן החדש היה למעשה רדיפה של דת נשית פגאנית קדומה.לרעיונותיה שאמנם הופרכו כולם היו השפעה עצומה על יצירת הניאו פגאניזם המודרני שמיישם במקרים מסויימים הלכה למעשה את מה שהיא טענה לגבי אותה דת קדומה כביכול.
    ההיגיון אומר שמישהי מהסוג של מארי שהתעניינה בתרבויות שמיות עתיקות היייתה מגיעה לכתב העת היהודי MENORA
    ולסיפור של הזז בתרגומו לאנגלית והוא ללא ספק היה מעורר את התעניינותה.עד כדי כך שהייתה כותבת מכתב מעמיק בנושא ללאסק המתרגם ודרכו להזז.
    ו אם אכן כך היה כי אז לדעתי "חתן דמים " עורר את עניינה עד כדי כך שניתן למצוא את עקבותיו בספרה
    The God of the Witchesמ-1931 בתיאורים שלה של הכוהנת הפגאנית הקדומה.
    .עם מארי קראה את "חתן דמים " הרי זה היה בדיוק בזמן שבו כתבה את ספרה שלה והייתה חשופה להשפעתו .
    טקסט הספר הזה של מארי יש כאן :
    http://www.nostrajewellery.org/files/M-A-Murray-The-God-of-the-Witches.pdf
    אבל בשלב זה זוהי השערה בלבד ,עד שימצא אותו מכתב אבוד.

  13. פינגבאק: דור המדבר של דוד פרישמן « המולטי יקום של אלי אשד

  14. פינגבאק: היכל התהילה של הפנטסיה העברית « המולטי יקום של אלי אשד

  15. פינגבאק: הגירסה של המפסידים : סיפורת תנ"כית פגאנית « המולטי יקום של אלי אשד

  16. פינגבאק: הגירסה של המפסידים : סיפורת תנ”כית פגאנית/אלי אשד | Mabat USA מבט

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*