קורות הציפור המכאנית:ביקורת

 

הספר "קורות הציפור המכאנית" נכתב ע"י הסופר היפני הרוקי מורקמי. ה

ספר מכיל דימויים רבים ואפשר למצוא בו בקורת על אורח החיים היפני, על התרבות היפנית ועל הדור הצעיר, אך בעיקרו, לדעתי, הוא מתאר את מסעו האישי והרוחני של צעיר יפני בשם טורו אוקאדה. טורו נמצא בפרשת דרכים ועומד לעשות מהפך שישנה את חייו.

מרבית השינויים שאנחנו עושים הם במצבי משבר. זאת משום שכשהדברים בחיינו זורמים וטוב לנו, אין לנו כל-כך סיבה לשינוי, אנחנו פחות או יותר מרוצים מחיינו ואין לנו ממש סיבה טובה לשנותם.

בשלב מסוים בחייו, טורו מוצא את עצמו מובטל מעבודתו כעורך דין (הוא לא מצטער על כך יותר מדי, מאחר שמעולם לא אהב את עבודתו). באחד הימים הוא מחכה כהרגלו לשובה של אשתו בסיום יום עבודתה, אך היא לא מגיעה הביתה יותר; טורו אוקאדה מבולבל ולא מבין מה בעצם קורה לו, אפילו החתול שלו נעלם באופן מסתורי.

 בליבו של משבר כזה בחיים אנו זקוקים למורה רוחני, מנטור שיַראה את הדרך, שיעזור לנו לצאת מהבלבול וחוסר הוודאות.

 טורו אוקאדה פונה לקרוב משפחה אשר מייצג עבורו את ניסיון החיים והידע – לדוד הזקן שלו, האדם שעשוי לעזור לו בתקופה הקשה.

הוא מסביר לטורו שכדי לצאת מחייו הנוכחיים ולהתעלות עליהם, טורו אוקאדה צריך קודם כל דווקא להגיע למקום הנמוך ביותר האפשרי, ממקום כזה תהיה אפשרות להתקדם רק לכיוון אחד בלבד – לעליה..

טורו מבין את הדברים כפשוטם. הוא ניגש לחנות חומרי הבניין הקרובה וקונה סולם חבלים, איתו הוא משתלשל לתחתית של באר מים יבשה – המקום הנמוך ביותר שהוא מכיר.

כשהוא יושב למטה ומהרהר על דברים שקרו בחייו, מישהו למעלה מושך את סולם החבלים וסוגר את המכסה של הבאר. טורו מבין שהוא נמצא במקום הנמוך ביותר בחייו, וייתכן אף שגורלו נחרץ.

למרבית המזל, אחרי כמה ימים המכסה של הבאר נפתח וסולם החבלים משתלשל אליו למטה. טורו יכול לחזור אל פני האדמה ולחזור שוב לחיים.

במצבים של אי וודאות, לעיתים קרובות ניתן לגלות סימנים וצירופי מקרים שעוזרים להגיע להחלטות חשובות ומאותתים על הדרך הנכונה, כמו סולם החבלים שיורד אליו בזמן כדי להציל את חייו. כשטורו חוזר לביתו, הוא רואה את החתול שחזר הביתה.

 דודו של טורו, מייעץ לו לפקוד בקביעות את הרכבת התחתית ולהביט בעוברים ושבים, ללא שום תחושת ביקורת. כשטורו יושב ברכבת התחתית, מביט באנשים וחש באנרגיה שלהם הוא נרפא. הוא הופך לחלק מן ההמון. האנרגיה שלהם מוציאה אותו מבדידותו ומחזירה לו את אנושיותו.

 בשלב זה, כשטורו מוכן להכניס שינויים בחייו, הדברים מתחילים לקרות לו, הן נפשית והן פיזית. על פניו מתחילה להתפתח פְּריחה מוזרה, סימן מיוחד על לחיו. סימן שישנה את חייו בהמשך הספר…

ידוע כי שינויים בהלך החשיבה ובמודעות גורמים גם לשינויים במראה הפיזי, אפשר להבחין בשינוי בשפת הגוף של אנשים עקב שינוי בתדמיתם האישית.

ובחזרה לטורו… מתקיים כאן צירוף מקרים מיסטי ומיוחד שגורם לו לשנות את חייו באחת.

 הסיפור נשמע אולי מוזר (בכל זאת, מדובר בסיפור…), אבל במחשבה שנייה, האם ניסים לא קורים דווקא במצבים קשים? האם לא דווקא אז מתרחשים צירופי מקרים מיוחדים, פגישות אקראיות או מצבים שעוזרים להגשים את חלומנו?

 

הרוקי מוןרקאמי

 

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך עידן חדש עם התגים . קישור קבוע.

תגובה אחת על קורות הציפור המכאנית:ביקורת

  1. מאת א:‏

    היה ראוי להרחיב על הספר ולא לתת סקירה רופפת ומדי פעם הערות אגב

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*