יצחק גורמזאנו -גורן . צילם יגאל פרדו

האם הייתה מזימת השכחה “אשכנזית-ציונית ” כנגד אשת העסקים העשירה מהמאה ה-16 דונה גרציה מנדס -נשיא  אישה שתרמה רבות לישוב ארץ ישראל באותה התקופה  שנועדה למחוק את שמה ואת זכרה מעל דפי ההיסטוריה ?

כך בערך רומז או אומר במפורש הסופר והעורך יצחק גורן-גורמזאנו  בראיונות לרגל ספרו החדש הפותח טרילוגיה על חייה “השקר הקדוש “.

האומנם ?

ובכן לא בדיוק …

למעשה רחוק מאוד מהאמת.

הסופר והעורך יצחק –גורמזאנו גורן פירסם  לאחרונה את  “השקר הקדוש ” הספר הראשון במה שאמורה להיות טרילוגיה על חייה של הגברת גרציה מנדס ,אישה יהודיה עשירה מהמאה ה-16 שנמלטה בעור שיניה מאימי האינקויזיציה והפכה לאישה העשירה בתקופתה והפעילה הציונית הראשונה שתרמה תרומתה חשובה להקמת הישוב היהודי בטבריה.  ..

יצחק גורמזאנו –גורן שהדמות מעסיקה אותו מזה שנים כתב עליה כבר מחזות וסדרת תסכיתים ואף תסריט לסרט שלא הופק.

מסירות כזאת ראויה לכל שבח.

 

ביקורת על ספרו “השקר הקדוש ” מאת ירון אביטוב יש כאן.

לא נעים להוסיף גם מילה לא טובה אחרי סקירה כזאת. אבל המחבר השקדן יצחק גורמזאנו –גורן מרוויח זאת ביושר.

זאת הודות לראיון שנתן בחוברת “אפיריון ” המוקדשת כולה ליצירתו ובו  ועוסקת כמובן בטרילוגיה המתוכננת על גרציה מנדס.

אם היה  גורמזאנו -גורן עוסק בראיון  שנתן למשורר ארז ביטון רק בחייה המרתקים של הגברת מנדס דיינו.

אבל גורמזאנו –גורן לא יכול היה לעצור את עצמו והוסיף דברי התקפה נרגזים נגד “הממסד האשכנזי ” על שהעלים והסתיר במעין מזימת קונספירציה לאורך השנים את תרומתה של דונה גרציה מנדס עד שתרומה זאת נחשפה סוף סוף בידי מר גורמזאנו גורן לראשונה בימינו.

וכפי שהוא מסביר בראיון אחר עימו בנוגע לשאלה “מדוע הדונה נשכחה מלב “:

“מדוע היא נשכחה מלב? הרי הצילה יהודים לא פחות מהנרייטה סאלד; הגתה לנו מדינה 400 שנה לפני הרצל; הקדימה את הברון ברכישת אדמות בארץ ישראל וטיפחה את חיי הרוח לא פחות מאחד העם. איך לא נעזרו בדמותה הציונים המודרניים ל’ביסוס’ המהלך הציוני? ייתכן שלא ידעו על קיומה, אבל מעבר לכך, היא, אחיינה דון יוסף ודומיהם שיבשו באישיותם הדינמית והאמיצה את סטריאוטיפ היהודי הגלותי העלוב, הכנוע והשתדלן. ייתכן גם שהציונים המודרנים לא רצו להודות שהם לא היו הראשונים ? ושהיתה אשה אחת ספרדייה שהקדימה אותם”.

image description

דונה גרציה מנדס נשיא .ציור :מוסד דסטיני

הוא אפילו הצליח לשכנע בהבלים האלו את האדריכל יצחק גודוביץ שהכניס אותם במאמר סקירה מביך במיוחד על הספר  ובו הוא מראה שאינו יודע ולא כלום על ההסטוריה של הגברת גרציה מנדס בתרבות והספרות העברית.

גודוביץ ( או מי שכתב עבורו את הרשימה ) תמה :

היכן כל נושאות הדגל של האשה בפרט והנשים בכלל, כלום לא היתה שרת חינוך ותרבות בשם לימור לבנת, והיום אותה גברת בתור שרת תרבות?השנה מלאו 500 שנה להולדתה של דונה גרסיה – איך זה שאפילו אין בול ואין זכר בשטרות הישראלים לדמותה של מי שהיתה האשה היהודייה העשירה בעולם? מזלנו שהוצאת הקיבוץ המאוחד נרתמה לאתגר העצום ומוציאה לאור קוורטט (ארבעה ספרים) שבו נפרשים דמותה ומפעליה של דונה גרסיה בליסבואה “לה סניורה“.

אכן כיצד ?

בובה של גרציה מנדס -נשיא במוזיאון שהוקדם לזכרה בטבריה

כל זה  רק מראה שכנראה התחקיר המעמיק של מר גורמזאנו גורן לא היה באמת מעמיק כפי שהוא טוען ,כי אחרת היה יודע על רשימה של יצירות שנכתבו על הגברת מנדס ובנה בידי סופרים שונים ובינהם ( הפלא ופלא ) גם “יהודים ממוצא מזרח אירופאי כמו “יוסף קלוזנר ( דוד אביו של עמוס עוז ) שכתב על בני משפחת מנדס בשתי שפות והמחזאי יעקב כהן שכתב על הגברת מנדס מחזה שנים רבות לפני שמר גורמזאנו גורן החל במחקר המקיף עליה.

יעקב כהן

כן גם אותו יעקב כהן בא במקור ממזרח אירופה ואפילו נחשב לחלק מהממסד הספרותי בזמנו.הוא זכה לפרס ישראל פעמיים.מאמרים על גרציה מנדס ובנה דון יוסף נשיא הופיעו לאורך השנים בלא מעט מקומות בהם באנציקלופדיה המצויירת “תרבות ” בשנות השישים שהיגיעה לבתים רבים בישראל ובהם אלי ודרכה נודע לי על הגברת גרציה מנדס.

הדונה אפילו הופיעה על בול מיוחד של מדינת ישראל  ב-1991 שנים לפני שמר גורמזאנו -גורן החל לכתוב את ספריו על הגברת גרציה מנדס.

לזכרה נפתח מוזיאון מיוחד בטבריה שעליו החלו עד כמה שידוע לי לעבוד עוד לפני שמר גורמזאנו גורן החל בכתיבת הטרילוגיה שלו על חיי הגבירה. וככל הנראה בלי שום קשר אליו.

image description

ציור מוסד דסטיני.

באוקטובר 2010 בדיוק בזמן שמר גורמזנו -גורן היה עסוק בהשמעת ההתקפות  שלו  על יחסה המתעלם והמזלזל  כביכול של מדינת ישראל והציונות ושל היהודים ממוצא מזרח אירופאי באופן כללי   כלפי גרציה מנדס ,קיים נשיא המדינה אירוע מיוחד  לציון 500 שנה להולדתה  של הגברת מנדס.אירוע שבו השתתף גם שר החינוך. באירוע השתתפו  שרים,נשיאת בית המשפט העליון וכלת פרס ישראל גאולה כהן.
הנשיא, אגב  זכה גם לקבל את מדליית דונה גרציה מידי יעקב אמסלם יושב ראש עמותת דונה גרציה.

כמה שבועות לאחר  האירוע שבו השתתף נשיא המדינה התקיים עוד אירוע לזכרה של גרציה מנדס במרכז מנחם בגין בירושלים שבו השתתפו   כשלוש מאות מוקיריה של דונה חנה גרציה מנדס-נשיא.

לא ניתן אלא לתמוה : האם מודע מר גורמזאנו -גורן לעצם קיומה של עמותת דונה גרציה שהקימה מוזיאון    על הגברת מנדס -נשיא בטבריה בשם “הבית של דונה גרציה ”   שבו יש מרכז להעצמת מנהיגות נשים ,מרכז לטיפוח מורשת הלאדינו  ולהאדרת חשיבותה של טבריה בתולדות ישראל ?

האם  מר גורמזאנו -גורן יודע  שאותה עמותה בנתה   מלון על שמה של גרציה מנדס הנשכחת כביכול ,שבו   מתקיים באופן קבוע “מסע בזמן ” : אל חייה של דונה גרציה, בתוך תפאורה בסגנון ארמונה של הגבירה ולצלילי תקופת הרנסנס.  חזיון אור קולי, ותיאטרון עם הצגות אודות הגבירה מנדס  ?

קובץ:PikiWiki Israel 11850 dona gracia lookout tiberias.jpg

האם מר גורמנזנו -גורן שמע  שהעמותה  נטעה בטבריה   חורשה על שמה של הגברת גרציה מנדס  צפונית ליער שוויץ  ? שם יש  את מצפה דונה גרציה ובו סלע הנצחה ופרטים על פועלה.

ככל הנראה מר גורמזאנו -גורן גם  לא ידע  שמדינת  ישראל הוציאה מדליה מיוחדת לכבוד 500 השנה להולדתה של הגברת מנדס.

וכל זה מאוד מוזר,  הרי על פי טענותיו של מר גורמזאנו -גורן שלכאורה אמור לדעת ,הם כולם היו אמורים להתעלם מעצם קיומה של הגברת גרציה -מנדס.

הלוואי שהיה איזה שהוא גבר יהודי מהמאה ה-16 ממזרח ומרכז אירופה שהיה זוכה לתשומת לב כזאת שלה זכתה הגברת גרציה מנדס בעשרות השנים האחרונות.אולי רק המהר”ל מפראג והגולם שלו זכו לכך.

אז נכון שכל סופר במקומותינו שכותב היום על דמות היסטורית חייב תמיד להציג את עצמו כמי שמציל אותה מתהום הנשייה. אבל טענותיו של מר  גורמזאנו -גורן שהייתה מזימת הסתרה “אשכנזית” כנגד בני משפחת נשיא ותרומתם  הן מוזרות    באופן מיוחד.

אני מתקשה להיזכר  במקרה  אחר מסוג זה שבו טענות מסוג זה של “מזימה ” והשכחה ” הן כל כך מנוגדות למה שבעצם קרה לדמות ההיסטורית במציאות  משל המדובר בשני עולמות שונים . עולמו של הטוען והעולם האמיתי.

המציאות היא   בדיוק הפוכה ממה שטוען מר גורמזאנו-גורן .וממה שטוען מר גודוביץ’.

סופרים יהודים ממוצא מזרח אירופאי הוקסמו בידי הדמויות האלו וכתבו עליהם  לאורך השנים.הציונות דאגה לשמר את זכרה והיא בהחלט הוזכרה בספרי לימוד לאורך השנים. אני עצמי למדתי בבית הספר על פועלם של גרציה מנדס ובנה .

חבל שמר גורמזאנו-גורן  היה חייב להכתים את מפעלו המבורך  עם השמעת  השמצות  כאלו.האם מה שהוא ניסה  באמת לעשות כאן היה להשכיח את קודמיו שעסקו לפניו בגברת מנדס ,משל הוא ורק הוא העלה אותה מתהום הנשיה ואף  לא איש לפניו?

וכעת נשאלת השאלה איך עיתון מכובד כמו “הארץ ” יכול היה לפרסם מאמר סקירה שגוי כל כך כמו זה של מר גודוביץ’.אין שם מישהו שעוסק בבדיקה אלמנטרית של פרטים ?

הנכון הוא שבכל סקירה על חייה של הגברת מנדס הדגש תמיד הושם על הזכר דון יוסף נשיא וניתן לראות בכך סקסיזם.אבל זה החל להשתנות עוד לפני שנים רבות. כפי  שאפשר לראות מהרשימה למטה שמראה שכיום הדגש הוא על הגברת מנדס ולא דווקא על יוסף נשיא.

נספח :רשימת ספרים על גרציה מנדס ודון יוסף נשיא

( הערה הרשימה היא חלקית בכלל ואינה כוללת מאמרים רבים  על גרציה מנדס ודון יוסף נשיא במגזינים ובעיתוני ילדים לאורך השנים).

Doña Gracia Nasi

, M. A. (Moritz Abraham) Levy , 1817-1872    Don Joseph Nasi, Herzog von Naxos,   seine Familie und swei judische Diplomaten seiner zeit / Breslau :   Schletter’sche Buchhandlung,   1859

, Eliakim, Carmoly 1802-1875    Don Joseph Nassy Duc de Naxos Francfort sur-le-Mein :   Hess,   1868.

יואן –פון  וילדנרט,, יוסף הנשיא:: ספור מימי המאה השש עשרה תרגום פסח קפלן, הוצאת תושיה ,וארשה , 1899. בשני כרכים . עובד בידי משה בן אליעזר ופורסם שוב תחת שמו  (ראו למטה )

יוסף קלוזנר  דון יוסף נשיא הערצאג פאן נאקסאס : א היסטאריש בילד / ברדיטשוב : עזרא, תרנ”ט.1899

Abraham  Galante,   Don Joseph nassi: duc de Naxos /    Constantinople :   Fratelli-Haim,   1913

, יוסף קלוזנר, “דון יוסף נשיא”, הדוכס של נכסוס – ציור היסטורי / יפו : הוצאה לעם, תרע”ד 1914

‬ יוסף ברסלבי,, 1896-1972 למפעלו של דון יוסף הנשיא בא”י : לאור שו”ת של חכמי א”י / ירושלים : החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תרפ”ח. 1928

אברהם, גלנטי  1873-1961    דון יוסף נשיא :   דוקה די נאקסוס, סיגון נואיב’וס דוקומינטוס /    [שלוניקי] :   [דפוס העיתון איל מיסאז’ירו?],   1937.

‬יום-טוב  בטו,דון יוסף נשיא : פרשת חיים / תרגם מכתב-היד הגרמני ש. הרברג תל-אביב : מסדה, תש”ב, 1942

‬משה בן-אליעזר מעבד דון יוסף הנשיא : סיפור הסטורי. תל-אביב : יזרעאל, 1945 עפ”י הספור של יוהן פון וילדנרט, יוסף הנשיא, שתורגם ע”י פסח קפלן.( ראו למעלה ).

Cecil Roth .     The House of Nasi :   Donna Gracia /    Philadelphia :   Jewish Pub. Society of America,   1947,

יעקב  וינשל “יוסף נשיא ” ( המאה ה-16)  בתוך קובץ הסיפורים שלו : ענקים  במדבר ( הוצאת שלח , 1952)

 

‬בצלאל ססיל רות  בית נשיא / עברית: שלמה סימונסון תל אביב : מ. ניומן, תשי”ג.1953

     

 

יעקב כהן גרציה מנדס בונציה כתבי יעקב כהן, יא; כתבים דרמטיים חדשים, א תל-אביב : ועד היובל בהשתתפות מסדה, תשט”ו. מחזה

Rosenblatt, Norman    Joseph nasi, Court favorite of Selim II /    Ann Arbor, Mich. :   University Microfilms International,   1957

 

קדיה מולדובסקי “דונה גרציה ” מחזה תרגם מיידש אהרון אשמן , הוצג בתיאטרון “אוהל , 1955 ( קיים בכתבי יד “בספריות התיאטרון של האוניברסיטה העברית אונ’ תל אביב ומויזאון התיאטרון).

יעקב הרוזן דון יוסף נשיא : נסיך נקסוס, מושל האיים, ושליט הים התיכון / (רמת גן) : מסדה, (1960)

יצחק ספיבק,  “דון יוסף נשיא:” : בתוך   גדולים בישראל.-כרך באנציקלופדיה “מעיין ”     תל-אביב :   יוסף שרברק,   1960 תש”ך.

Stadtler, Bea    The story of Dona Gracia Mendes /    New York :   United Synagogue Commission on Jewish Education,   1969

 

 

 

יעקב הרוזן, דונה גרציה, ומדינת היהודים בטבריה שבגליל, הוצאת – צור – אות, ירושלים 1980.

שמואל אבישי  שטוקהמר, בן פורת יוסף : סיפור חייו של דון יוסף נשיא, האיש והספר  הנדיר של דון יוסף נשיא משנת של”ז, שנדפס רק פעם אחת ויחידה עד היום – עוד חיבורו בחיי המחבר – מוהדר כולו מחדש בספר זה / ירושלים : משאבים, מרכז ספרותי חברתי, (תשמ”ב).1982

  • Gad Nassi, Rebecca Toueg, Doña Gracia Nasi, Women’s International Zionist Organisation, Tel Aviv, 1990

iLa Senora” by Catherine Clément
Calmann-Levy, 1992
Available in paperback (French language only

שרה בלהה בץ ושרון חן סיפורה המופלא של דונה גרציה מנדס בת למשפחת אנוסים / עומר : הוצאה ביתית, [?1992].חוברת של 36 עמודים

Ragen, Naomi    The ghost of Hannah Mendes :   a novel /    New York :   Simon & Schuster,   c1998.

 

תורגם לעברית :

נעמי רגן,  בידך אפקיד רוחי /    תרגמה: עדה פלדור ירושלים :   כתר,   [תשנ”ט] 1999.

Andrée Aelion Brooks, The Woman Who Defied Kings, Paragon House, 2002

Birnbaum, Marianna D.    The long journey of Gracia Mendes/    Budapest :   Central European University Press,   2003.

יצחק גורמזאנו –גורן “מסכות בוונציה”  “בימת קדס ”  1992 מחזה

יצחק גורמזאנו- גורן “הסניורה אהובתי”, מחזה  :בימת קדם 2007

יצחק גורמזאנו –גורן  “חלום מלכות טבריה”, סדרת תסכיתים בת ארבעה פרקים   ששודרה  בקול ישראל,

,Emilie M. Barrett    Daring Daughter of the Covenant ,
Windjammer Adventure Publishing, 2009

יצחק גורמזאנו -גורן “השקר הקדוש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010

הראשון בסדרת קווארטט הסניורה – סדרת רומנים היסטוריים על דונה גרַסיה מנדס.

יצחק   גורמזאנו  גרן   מלכת הפיננסים :   דונה גרסיה באנורסה, היא אנטוורפן פלנדריה, ארצות השפלה : במלאת 500 שנה להולדתה /    Tel Aviv :   הקיבוץ המאוחד,   2013.
הספר השני בסדרה.

Image result for ‫יצחק גורמזאנו גורן מנדס‬‎

יצחק גורמזאנו -גורן ממשיך להתחקות אחרי הגברת מנדס  גם בתסריט שכתב לסרט, “שרשה לה סניורה”

מזי חצב הסודות של דונה גרציה” מחזה שהועלה  בסוף  יוני 2010 על בימת  היכל התרבות יד שיטרית בטבריה.

נאווה מקמל עתיר הבלדה על דונה גרציה.פזמון 

סחיק, צבי,  דונה גרציה מנדס-נשיא : מנהיגות פוליטית וכלכלית במאה הט”ז דיסרטציה–אוניברסיטת בר אילן, תש”ע 2010 / רמת גן : [חמו”ל], תש”ע 2010.

 

Sandra K. Toro     By Fire Possessed: Doña Gracia Nasi

Gaon Books  2010

גיורא ברק “גרציה  הנערה מליסבון” .הוצאת כתב ,2012.

נעמי קרן לה סניורה : רומן במכתבים על חייה של דונה גרציאה נשיא/    אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תשע”ג 2013.

 

מיכל אהרוני רגב “תליון הזהב של דונה גרציה ” גוונים 2015

יצחק גורמזאנו -גורן קדחת ונציאנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015

קדחת ונציאנית	| יצחק גורמזאנו גורן

יצחק גורמזאנו -גורן  מלכת היהודים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019

 

 

 

 

 אהרון נומאז “דונה גרסיה “  הוצאת ניב 2020  

זהבה חן טוריאל הבנקאית מנאפולי :סיפורה של בנבנידה אברבנאל .ניב 2021.

סיפור חייה של אחייניתו של יצחק אברבנאל.גרציה מנדס מופיעה כדמות משנה.

 

קישורים רלבנטיים

הגבריה בנבנידה אברנאל והגבירה גרציה מנדס -נשיא ,ידידות טובות או אוייבות בנפש?

דונה גרציה בויקיפדיה

משרד החינוך על דונה גרציה

תום שגב על היד הנעלמה של הדונה גרציה

רות אלמוג “לא הייתה  עוד אישה כמוה “

זאב גלילי על האישה המופלאה שבנתה את טבריה

500 שנה להולדתה של הציונית הראשונה

הבית של דונה גרציה בטבריה

בית דונה גרציה בטבריה

לא מאוחר לאמר לך תודה דונה גרציה

נשיא המדינה מקיים אירוע מיוחד לרגל 500 שנה להולדת הגברת גרציה מנדס

 

יצחק גורמזאנו גורן על רומנים היסטוריים

יצחק גורמזאנו -גורן על “השכחתה” כביכול של גרציה מנדס

ישראל גודוביץ  על “השקר הקדוש “

דונה גרציה יוצאת לאור

 

רבקה הורנשטיין על “השקר הקדוש “

 

ירון אביטוב על מלכת האנוסים

וראו על עוד יהודי מפורסם מתקופת גלות ספרד

שר האוצר היהודי :על דון יצחק אברבנאל

‬ 

דיוקן של אחייניתה של הגברת גרציה מנדס בעלת אותו השם.( אין דיוקן מקורי ידוע של הגברת גרציה מנדס עצמה”)

 

28 תגובות

  1. אני רואה בחומרה מרובה שעיתון מכובד כמו עיתון “הארץ ” היה יכול לפרסם מאמר שגוי כל כך כמו זה של ישראל גודוביץ
    חוזת המדינה :

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1193189.html
    שבו הוא מעלה את השאלה החמורה :
    היכן כל נושאות הדגל של האשה בפרט והנשים בכלל, כלום לא היתה שרת חינוך ותרבות בשם לימור לבנת, והיום אותה גברת בתור שרת תרבות?

    השנה מלאו 500 שנה להולדתה של דונה גרסיה – איך זה שאפילו אין בול ואין זכר בשטרות הישראלים לדמותה של מי שהיתה האשה היהודייה העשירה בעולם?”

    בדיקה אלמנטרית של פרטים הייתה מגלה שיש כבר בול על גרציה מנדס משנת 1992 ויש מדליה שיצאה לרגל 500 שנה להולדתה של הגברת מנדס.
    שגיאות אלמנטריות כאלו שבדיקה קצרה באינטרנט הייתה חושפת אותן הן בגדר הטעייה של קוראים תמימים ,ומישהו בעיתון הארץ חייב לשלם עליהם בראשו.
    אני ממליץ למר ישראל גודוביץ שמכאן ואילך יעסוק רק בנושאי אדריכלות שבהם הוא כנראה מבין ולא יעסוק בנושאים שבהם אין לו שום הבנה כמו תרבות עברית. .

    • למה היא עדיין מזוהה כגרציה מנדס למרות שחזרה לשמה העברי חנה בנבנישתי נשיא…???
      לדעתי אין שום מזימה של השכחה אבל עדיין עם כל מה שציינת היא אלמונית יחסית לחשיבות שלה ולפועלה. מעטים יחסית שמעו עליה למרות כל הדברים שתיארת כאן…
      אחת הסיבות היא שכנראה היתה אשה.צנועה שלא.חיפשה להאדיר את שמה, לא רצתה שיציירו אותה (אם הילה.רוצה.מן.הסתם היו נשארים ציורים שלה…) ועשתה חלק גדול מהדברים הגדולים שלה.במסתרים, כמו כן.נפטרה לפני שהספיקה לסיים את פועלה בשיקום וביסוס העיר טבריה ואחיינה לא הצליח להמשיך במפעל (או.שהנושא היה פחות קרוב ללבו).
      עוד דבר הוא שהקהילה היהודית בטורקיה כנראה לא הנציחה אותה (גם לא נשארו לה צאצאים חוץ מבתה שיעשו זאת) והדמות לא מאוד מוכרת גם אצל יהודי הלדינו כך שאם היתה “מזימה” להשתיקה אולי היא דווקא על ידי הקהילה הספרדית בתקופתה ומאוחר יותר (שוביניזם? אולי הם לא רצו שהבנות שלהם יקבלו רעיונות להיות עצמאיות מדי, שהרי מדובר באשה חזקה ועצמאית שעלולה להוות דוגמא??)
      כך שגורמזאנו גורן יכול להלין בעיקר על אנשי קהילות הלאדינו כבר מלפני מאות שנים שלא סיפרו מספיק את סיפורה של חנה נשיא ולא הפיצו אותו כדי שהנשים לא יקבלו רעיונות

  2. לפני כמה שבועות תקף הזמר יהורם גאון את הפזמונים המזרחיים כ”זבל ” . בתגובה הוא הואשם כ”משתכנז” ללא התייחסות ספציפית לדבריו לגופם.
    הנה מאמר של דוד אדלךר שהופיע ב”עיתון בן עזר” שהוא רלבנטי גם למאמר זה מאחר שמה שהוא אומר הוא בהחלט נכון גם לגבי פרשיית גרציה מנדס ויצחק גורמזאנו -גורן שהוא העורך של כתב העת “הכיוון -מזרח ” שבו הופיע השיר שאליו מתייחס המחבר מר דוד אדלר:

    ד”ר דוד אדלר

    להשמיץ את ה”אשכנזים” מותר – על היעדר סימטריה בשיח התרבותי.

    דבריו של יהורם גאון בגנות רמתם הנמוכה של חלק מהתמלילים בזמר המזרחי גרמו לסערה של ממש (לינקים כבחירתכם). סערות דומות פרצו ועדיין פורצות כל אימת שנאמרים דברים בגנות היבט כל שהוא הנוגע בהוויה “המזרחית”. זה עוד איך שהוא בסדר. מה שלא בסדר זו העובדה שבדרך כלל במקום להתדיין, לסתור, לתמוך, יש בעיקר מסע מתוזמן של “עליהום” כנגד הדובר. כך למשל הני זובידה באתר “העוקץ” בעריכת ד”ר איציק ספורטא וד”ר יוסי דהן, (אתר המייצג את נקודת המבט המזרחית), מכנה את דברי גאון “דברי בלע” וקורא: “לצאת בכול הכוח נגד אותה אמירה מסוכנת, נגד אותם גזענים מטומטמים אטומי מוח וצרי אופקים! ויש להוקיע באופן ציבורי את כל אותם בלעמים. ככל שנמהר להקיא שיח זה מקרבנו כן ייטב לנו כחברה.”
    אמנם הזמר והיוצר אביהו מדינה הביע עמדה חריגה והסכים עם דברי גאון, אך הוסיף: “וכל הכבוד שהוא אומר זאת באומץ.” מדוע צריך להידרש “אומץ” כנגד כל אמירה, בלי קשר לתוכנה, שיש בה נימת ביקורת על היבט כלשהו בהוויה המזרחית?

    מנגד, דברי ביקורת ממש נוראיים ומופרכים כנגד הצד השני, ה”אשכנזי”, לא זוכים להד, ולו הקלוש ביותר. לדוגמה, בשיר “הזעקה – לא עוד” של קלריס חרבון (“הכיוון מזרח”, גיליון 18 עמ’ 17-20, 2009) מוטחת בפני “האשכנזים” כולם, מקופחים ומקפחים, האשמה מפורשת ונוראה:

    “איך הובלתם אותנו כצאן לטבח… מכחישי שואה שכמותכם / מתי גם לסבתא שלי יהיה מספר על היד.”

    זו האשמה בלתי נסלחת כלפי חלק גדול בעם, מבלי שהפרטים המשתייכים אליו יבינו על מה ולמה? וכי איזה טבח או שואה הם חוללו? ההקשר הפואטי, הנותן לכאורה חופש ומרחב, מוכר וידוע. אך בכל זאת יש כאן הטחה בוטה בגוף שני כלפי חצי עם, שפרטים רבים בו, מה לעשות, הם ניצולי שואה בעצמם, או כאלה שקרוביהם נספו בשואה. ובעצם גם אם לא, אין זה משנה כלל. מה גם שלא נלוותה לשיר הסתייגות עריכתית כלשהי. הרי התגובה הטבעית, האמיתית, המיידית, של כל מי שעיניו בראשו, לנוכח הדברים האלה היא: “האם מישהו הוביל אתכם כצאן לטבח? אתם השתגעתם?”

    שיר זה הוא הרי “כתב פלסתר” המכיל דברי דיבה. שערו בנפשכם מה היתה התגובה אילו היה הכיוון הפוך? באמצע שנות השישים נכתב כתב פלסתר נגד עדות המזרח – הארץ רעשה, ובצדק. כתוצאה מכך היתה הודעת ממשלה ודיון בכנסת. גם מאמרו של אמנון דנקנר “אין לי אחות”, או דבריו של נתן זך, שכללו דברים מתונים לאין שיעור מאלה, גרמו לסערת רוחות ניכרת. ואילו כאן דממה מוחלטת.

    וזו הנקודה שברצוני להדגיש. דווקא היעדר הסימטריה בהתייחסות לדברים מוכיח שאין עדיין שוויון בשיח התרבותי – אין עדיין שני צדדים בוגרים, בוטחים בעצמם, שווים. זו נקודה שצריכה להטריד אותנו, את כולנו, שוחרי השוויון האמיתיים. כי כל עוד לא יהיו שוויון והוגנות בשיח התרבותי לא יהיה שוויון אמיתי, אלא מדומה. כך שבאופן לכאורה פרדוקסאלי דווקא מתקפה “פבלובית” על כל אמירה שמתפרשת “כנגד המזרחיות”, ללא קשר לתוכן הדברים, וללא התייחסות עניינית אליהם, מרחיקה את אותו שוויון מיוחל.
    דוגמה לכך ניתן למצוא גם ביחסי לבנים-שחורים בארה”ב. כשיהיה זה לא “תקין פוליטית” להשמיץ את הלבנים ללא מעצור, כפי שהשחורים עושים תדיר, יהיה זה אות שהשוויון בפתח. אך למה להרחיק עדותנו, נקוה שזה יקרה גם אצלנו, כאן בארצנו הקטנה והשברירית. דומני שכבר הגיע הזמן לכך. “

  3. ובקשר לאותו ויכוח על רמתם של הפזמונאים והפזמונים המזרחים ,לי עצמי אין מה להגיד בנושא מאחר שאינני מתעניין ואינני עוקב אחר התחום ולכן איני יכול להגיד עליו דבר.
    בעניין זה אני סומך ( כמו בכל דבר אחר הקשור בפזמונים המזרחיים ) על דבריו של אביהו מדינה שאותו אני מחשיב כמומחה וכמי שעוקב ומבין ויודע כל מה שיש לדעת על תחום הפזמונים המזרחיים .
    אביהו מדינה קובע כאן :
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/220/521.html
    אולי האמירה של יהורם גאון קצת חריפה, אבל צריך להבין שהוא אמר את הדברים מתוך לב כואב ומתוך דאגה ואהבה לז’אנר הים תיכוני שהוא אוהד שלו. לכנות את ההתבטאות שלו גזענות זה מטופש. הוא האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא גזען. במקום לכעוס עליו, צריך לבוא מתוך מחשבה שאולי כשהוא בא ומעיר על הטקסטים הוא צודק. מה לעשות? יש הרבה טקסטים בשירים המזרחים שהם לא טובים, ולא בדיוק ברמה ראויה לחנך את הדור.”
    עד כאן אביהו מדינה.

  4. העורך הספרותי הידוע חיים פסח ( שהוא בין השאר העורך של ספרי “מטרזן ועד זבנג ” ) מעדכן :
    ” דיוקן האישה במדליון הזה ( שמופיע במאמר . אלי ) אכן נושא את שמה של דונה גרציה – אך לא דונה גרציה שלנו. זהו דיוקן אחייניתה, בתה של בריאנדה אחות גרציה – הנושאת את אותו השם.
    כינוייה היה לה צ’יקה והיא (אחייניתה של גרציה) נישאה לאחיינה – שמואל. לה צ’יקה תמכה בבתי דפוס עבריים לאחר מותה של גרציה -דודתה ואולי משום כך זכתה במדליון עם דיוקנה. אין בנמצא כל דיוקן של גרציה נשיא:”
    חיים פסח מוסיף ומעדכן :
    “אלי, לידיעתך – כבר שלוש שנים אני עובד עם החוקרת נעמי קרן על רומן ביוגראפי – האולטימטיבי – של דונה גראציה. נעמי עשתה עבודת נמלים בתחקיר הרחב והעמוק ביותר על הדמות שנכתב עד היום “.

    אז יצחק גורמזאנו -גורן ישמח מן הסתם לדעת שהוא בהחלט לא לבד. הוא מעולם לא היה לבד במחקר שערך על חייה של גרציה מנדס ובעיסוקו בנושא בניגוד לכל מה שאולי חשב.
    אולי כדאי שמישהו יעסוק גם בחקר חייו של אחיינה של הדונה מנדס יוסף נשיא הבונה של טבריה שנראה שהפך לדמות נשכחת בהשוואה אליה ?
    אה כן והחלטתי להשאיר את הדיוקן של האישה במאמר למרות שזוהי אינה הגברת מנדס והזיהוי שגוי.אבל זוהי אישה מאותה התקופה ומאחר שהיא קרובת משפחה יש מן הסתם דמיון בפנים. אבל הקוראים מוזהרים שזוהי אינה הגברת מנדס ה”מקורית”.

  5. לגבי השיר “הזעקה – לא עוד” של קלריס חרבון (“הכיוון מזרח”, גיליון 18 עמ’ 17-20, 2009) שבו מוטחת בפני “האשכנזים” כולם, מקופחים ומקפחים, האשמה מפורשת ונוראה:

    “איך הובלתם אותנו כצאן לטבח… מכחישי שואה שכמותכם / מתי גם לסבתא שלי יהיה מספר על היד.”
    בבירור יש כאן זילות של השואה וניסיון “לנכס ” אותה תוך כדי האשמת קבוצה גדולה בנאציזם.
    אפשר בהחלט להשוות זאת לדעתי להצהרתו של ברק בוקס באתר זה ברשימה על קדאפי שקדאפי כביכול מבצע “טבח עם ”
    דהיינו גנוסייד . והוא ממשיך בכך מסורת ארוכה של “אקדמאים “רציניים כביכול שמאשימים את כל מי שלא מוצא חן בעיניהם בנאציזם פשיזם וכו’.
    ללא קשר להשלכות המוסריות של זילות כזאת על היוצרים שלה שעצם האמינות והאפקטיביות של טענותיהם מתרסקת כתוצאה בבירור אנחנו נראה יותר ממנה ככל שהשואה מתרחקת ואנשים שונים על מנת ליצור אימפקט חזק יותר לטענותיהם מרבים וירבו להשתמש בה כנקודת השוואה והקבלה לטענותיהם..
    וזה אומר שככל שישתמשו בשואה בצורה כזאת יותר כן תלך המשמעות שלה ותקטן ,היא רק תיהפך לעוד נקודת ציון היסטורית שכל מיני אנשים יטענו שהאירוע שהם היו מעורבים בו היה לכל הפחות שווה ערך לה.

  6. שכחו את משוררת הילדים והפזמונאית קדיה מולודובסקי שכתבה מחזה על דונה גרציה הועלה בתיאטרון אוהל בתל אביב בתחילת שנות החמישים . בתפקידו הראשון שיחק אז שחקן בשם עודד קוטלר . דונה גרציה היתה לאה דגנית אשתו של הבמאי משה הלוי

  7. נתקלתי באקראי בהבאת מאמרי ברשימה המקיפה והמרשימה שלך בנושא גרציה מנדס. שתי הערות. הסכנה אינה רק בזילות השואה כפי שאתה כותב אלא גם בשחזור מוטעה של ההיסטוריה. הרחבה בנקודה זו יש באחת מתגובותי ב”העוקץ” http://www.haokets.org/2011/03/20/%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%98%d7%90/
    שלנוחות קוראי “יקום תרבות” אביא את חלקה הרלבנטי ל”שחזור” כאן:

    נכחתי בהשקת “הכיוון מזרח 18 בנושא הקורבנות” בי-ם בקיץ 2009 (כמו גם בהופעת “גרילת תרבות” לפני כן). הוקרא שם חלק מהשיר “הצעקה לא עוד” המצוטט במאמרי. למרות שהעורך עמרי הרצוג הקדים והסתייג בע”פ מהדברים, תיכף ומיד מחיתי כנגד הדברים בע”פ ואחר כך כתבתי לעורכים: “כמי שאמון על חשיבה ביקורתית, אני מאמין שתפקידה העיקרי של האמנות, על שלל אמצעי ההבעה שלה, הוא ל”הציב מראה”, דהיינו לבקר – ובחריפות הראויה והנדרשת. לא האמנתי שאהיה אי פעם בצד השני ואטיף לריסון עריכתי. אך גם לעורכים יש אחריות. ולדעתי, בהכללת השיר בחוברת חצו העורכים את כל הקווים “האדומים” וגם קווים שחורים למכביר. לעניות דעתי הכללת השיר כשלעצמה, ובוודאי כשאין כל הערת הסתייגות של המערכת בכתב, היא סוג של מתן היתר וגושפנקא לדברים שדגל שחור מתנוסס מעליהם בעליל………אחת ההשלכות של הדפסת שיר כזה, ללא הסתייגות מערכתית, היא שהעובדות המטעות הכלולות בו נתפסות (למרות המרחב הפואטי) כעובדות אמיתיות. ניתן ללמוד זאת מהתגובות לדברי בערב ההשקה כשחלק מהדוברים התייחסו לדברים כמשקפי מציאות לגיטימיים. נוצר כאילו רף חדש, מצע עובדתי מחודש, לפחות לצעירים, שהעובדות אינן מוכרות להם מכלי ראשון.” אציין כאן שהדוברים הזכורים לי בהקשר זה היו צעירה מזרחית בשנות העשרים המוקדמות וצעיר אחר ממוצא לא מזרחי בעליל עם הטרמינולוגיה הפוסט-……המוכרת, כאילו אין כבר “שכל ישר”.

    ברצוני לציין שרשימתי נשלחה במקור ל”העוקץ” כי חשוב היה לי לקבל תגובות מ”גוב האריות”. אך רשימתי התפרסמה שם בשיהוי של כשבוע.

    ברצוני להדגיש נקודה נוספת – לא הייתה לי, אין לי ולא תהיה לי אג’נדה עדתית ובודאי לא אנטי מזרחית. המאמר צץ קודם כל מצד המצפון. הרגשתי חובה מצפונית למחות בכתב כנגד הדברים ולא להחריש. עניין גאון (שאין לי דעה נחרצת לגביו) הדגים שוב את חוסר הסימטריה בתגובות והיה הטריגר המחודש לאותה חובה מוסרית-מצפונית.

  8. בקשר למלון. במקרה שמעתי מגוף שני את הסיפור הבא : בעלי המלון הקימו את המלון ובחרו בשם שמצא חן בעינהם ‘דונה גרציה’, ללא שידעו את משמעותו. היסטוריון להוט לנושא (איני יודע מי) עבר במקום ושאל את הבעלים אם הם יודעים על שם מי מלונם. הם הפגינו בורות מוחלטת, והוא פרש בפניהם את תולדות חייה. הסיפור התקבל בהתלהבות רבה, ובעל המלון החליט להקים מקום מוזיאון לכבודה. עד כאן.
    כל זה סיפור מפי מישהי שביקרה במלון. אני לא אחראי לנכונות הפרטים…

  9. המגזין “עתמול ” של היסטוריה יהודית שמוצא לאור בידי יד בן צבי פירסם גיליון מיוחד על הדונה גרציה מנדס
    http://www.ybz.org.il/?CategoryID=177&ArticleID=2361
    לרגל הגיליון יתקיים מחר ה12 ביוני 2011 בשעה 8.30 בתיאטרון ענבל במרכז סוזאן דלאל בתל אביב ערב מיוחד על הדונה גרציה מנדס.
    בערב ישתתפו
    אישים כמו
    ראובן גפני
    רות למדן
    ואחרים
    ראו
    http://www.inbal.org.il/index.php/2011-06-12/עתמול-יהודים-ואנוסים-בסתר-ובגלוי.html?return_to=L2luZGV4LnBocC9EYXkvP2RhdGU9MjAxMS0wNi0xMg%3D%3D
    אני אלך .

  10. הייתי במלון דונה גרציה בטבריה.
    הדמות מאד סיקרנה אותי.
    בקורס כתיבה יוצרת, כתבתי פרק קצר על חייה. עולם שלם נפתח לפני
    תודה על מאמר זה. מקווה למצוא מאמרים נוספים.

  11. ניתן לסכם ולאמר שמר גורמזאנו גורן מחבר הטרילוגיה על חיי הגברת גרציה מנדס ,הוא רק אחד מרבים מאוד שעוסקים בדמותה.חבל שהוא ניסה למשוך תשומת לב אל עצמו על ידי הסתרת תרומתם של כל השאר וטענה שכביכול יש כנגדו קונספירציה של השתקה בנושא זה.
    אולי כדאי לזכור שמר גורמזאנו גורן היה העורך של כתב עת ספרותי שקיבל תרומות כספיות גם מהמדינה שאותה השמיץ.
    . כל סופר מנסה למשוך תשומת לב לעצמו באמצעים שונים ,אולם האמצעי הזה נראה לי כבזוי באופן מיוחד.

  12. ספר חדש על דונה גרציה מנדס.
    גרציה מליסבון מאת גיורא ברק בהוצאת “כתב”.

    http://www.ktav.co.il/book.asp?BookID=623
    הספר מתאר את נעוריה של דונה גרציה, הדמות הנשית, אולי הגדולה ביותר שהייתה לעם היהודי, כמעט ולא ידוע דבר. ביד אמן עדינה, טווה המחבר את קורותיה של הנערה, בתו של רופא מלך פורטוגל, מהיום בו קראה לה אמה למרתף ביתם וגילתה על אוזנה של הנערה ההמומה שהיא יהודייה-בסתר.
    סיפור כניסתה ההדרגתית של חנה-גרציה אל תחת כנפי עולם היהדות, כמו גם הקשר הרומנטי המתפתח בינה לבין פרנצ’סקו מנדס, מגדולי הסוחרים באותה עת ובעל המהלכים בחצרות מלאות התככים של מלכי אירופה והאפיפיורים, מתוארים על רקע אירופה השסועה של המאה ה-16, הנקרעת בין מאבקי דת ויריבויות מרות בין חצרות קיסרים ומלכים, אגב ניסיון נואש לעצור את התקדמות העות’מאנים המאיימים.
    תוך כדי התקדמות העלילה מוסברים מאורעות חשובים בחיי היהודים בספרד ובפורטוגל לפני ואחרי הגרוש הגדול, ומתוארים מאפייני המאה ה-16 כמו המצאת הדפוס וגילוי נתיבים ימיים חדשים על-ידי מגלי-ארצות נודעים. כל אלה, ובמיוחד הגעתו לפורטוגל של איש המסתורין, דוד הראובני, משתלבים ושופכים אור על התפתחותה של דונה גרציה לצד אהובה פרנצ’סקו, לקראת הפיכתה לאישה העשירה ביותר בתקופתה, כמו גם לחסידה נלהבת של הרעיון הציוני על מרכיביו השונים. הזדהותה השלמה עם אחיה האנוסים עמדה ביסוד כל פעילותה וליוזמתה לחידוש ההתיישבות היהודית בטבריה.

    המחבר, יליד יבנאל, הוא בעל ניסיון עשיר בשירות הממשלתי והציבורי, כולל שירות כדיפלומט בקמבודיה בתקופת המלחמה הקשה בה. כמדריך טיולים בחו”ל מטעם “החברה הגיאוגרפית”, הוא מכיר ארצות רבות. עיקר התמחותו ואהבתו נתונות לתולדות יהודי ספרד ופורטוגל ולצאצאי האנוסים בימינו אנו.
    ספר זה, כמו גם ספרי-ההמשך שיתארו את התפתחות פועלה של דונה גרציה, בא מתוך אהבה זו ובתקווה כי גם הקורא יפתח את ליבו אליהם.
    אירוע השקה לספר זה יתקיים ביום שני 13 בפברואר 2012 בשעה19.30 בבית התפוצות בתל אביב.
    ראו פרטים כאן
    http://www.panim.org.il/p-12_news-2335/

    ראו הודעה בפייסבוק כאן :
    http://www.facebook.com/#!/events/313684848677557/

  13. כאחראית מוזיאון הבית של דונה גרציה, עליי לתקן כמה מן הדברים שנאמרו כאן אשר אינם נכונים או נגועים בחצאי אמיתות.
    דון יוסף נשיא היה אחיינה ולא בנה. שנית המטבע אכן נושא את דמות אחייניתה גרסייה לה צ’יקה לכבוד אירוסיה עם אחיו של דון יוסף, דון סמואל נשיא.את הטקס בבית הנשיא יזמה עמותת דונה גרציה, בעידודה ובעזרתה של כלת פרס ישראל הגב’ גאולה כהן. את המדליון שנעשה בשיתוף עם החב’ הישראלית למדליות יזמה ומימנהעמותת דונה גרציה.
    המוזיאון קיים מזה עשור ובכל חודש פוקדים אותו אלפי מבקרים. המידע הנמסר מפי מדריכות מקצועיות מבוסס על מחקר ודוקטורט שנעשה ע”י ההסטוריון דר’ צביקה סחייק, במימון העמותה ומר יעקב אמסלם .
    בשנת ה 500 להולדתה החלנו במסורת פסטיבל דונה גרציה.
    כל עשיה ותרומה להארת דמותה הייחודית והמופתית של דונה גרציה מבורכת וגם של גורמיזנו ידידנו אשר העלה בעידוד עמותת דונה גרציה את ההצגה “סניורה אהובתי”.
    אכן נכתבו ספרים רבים על דמותה ובהשראתה ואני מקווה שירבו ויהוו השראה למנהיגות ולאחדות ללא הבדל בין אשכנזי לספרדי כפי שנהגה דונה גרציה כאשר שילמה 1000 דוקטים של זהב לזיגמונד מלך פולין על מנת להגן על הפליטים.
    מבחינתה אלה היו יהודים שנזקקו להגנה והישרדות.
    להערכתי ( אינני הסטוריונית וזו דעתי בלבד) הדרת סיפורה של דונה גרציה נובעת מסיבה אחרת,מאחר והיא חיה בתקופת משיחי השקר וכל האדרה ועילוי של הדמויות יכלה להפוך אותם בקלות למשיח עד התנפצות האשליות הבאה.
    בכל התנפצות כזו אבדו מאמינים רבים לעם היהודי והתנצרו או התאסלמו, לכן הסכנה היתה גדולה בהאדרת דמויות עילאיות ככל שהיו.במידה רבה דווקא הסיפרות הדתית כן מהללת ומשבחת את דמותה של דונה גרציה בחייה ומספידה אותה במותה, אך מיד לאחר מכן היא נעלמת במידה מסויימת.
    ההיסטוריה הציונית החלה את הפרק שלה במאה ה-18-19 והתעלמה כמעט מהמאות הקודמות.
    לשימחתי הרים את הכפפה שר החינוך לשעבר גידעון סער שהגיע לבקר במוזיאון ופעל להעלאת דמותה על נס במערכת החינוך.
    אנו ממשיכים ופועלים ללא ליאות להמשיך את מורשתה של דונה גרציה לשמור על אחדות עם ישראל בארץ ישראל.

  14. תודה לגברת אחדות ( אגב שם יפה ) על תגובתה הארוכה. אבל כמה הערות .
    בשום מקום במאמר לא נכתב שדון יוסף נשיא היה בנה של הגברת גרציה מנדס.וודאי שהוא אחיינה.
    חבל שמתוך נאמנות לידידך הטוב מר גורמזאנו את מצטרפת למיתוס הזה שהוא יצר מסיבותיו הפוליטיות , שכביכול מתי שהוא הייתה איזו שהיא הדרה של הגברת מנדס,מיתוס שמאמר זה הפריך באופן מוחלט.לא היו דברים מעולם הגברת אחדות וחבל מאוד שאת שאמורה לדעת תורמת להפצת ההבלים האלו ולהטעיית הציבור..

  15. שנאת אשכנזים זה בהחלט בון טון – בטח לקידום מכירות כזה או אחר.
    אגב מי בדיוק הלשין לנוצרים אודות יהדותה המוסתרת של דונה גרציה באיטליה? בעקבות סכסוך משפחתי?
    “ספרדיה” או “אשכנזיה” ????????????????
    נ.ב.
    דונה גרציה בהחלט הייתה סוג של חוזת מדינת היהודים לפני רבים וטובים אחרים ובוודאי מתהפכת בקברה למשמע / מקרא השימוש בשמה למטרות קידום אג’נדות כלשהן…

  16. יצחק גורן- גורמזאנו פירסם לאחרונה את הספר השני בסדרה שלו על הדונה גרציה מנדס בשם “מלכת הפינאנסים”.
    הספר אגב יצא ממש במקביל לרומן נוסף בנושא של נעמי קרן: “לה סניורה : רומן במכתבים על חייה של דונה גרציאה נשיא/”

    והנה תגובתי על הספר ועל טענותיו של גורן-גורמזאנו :
    הגבירה שלא נשכחה:על הטענות ל”השכחה מכוונת ” של הדונה גרציה מנדס
    http://www.yekum.org/2013/11/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%95/

  17. חבל לי בתור מישהי שרק קראה את הספר של גורמזאנו לשמוע שהוא מעליל סוג של “עלילות” כאלו. הרי הרצל, אם יקרא בויקיפדיה, היה גם הוא מצד אביו צאצא למשפחה ספרדית (מגלות ספרד). למה אותו לא שכחו?
    לדעתי שכחו את האשה המדהימה הזאת משום שנפטרה טרם זמנה ולכן לא הצליחה לממש את פועלה (ואחיינה דון יוסף נשיא כנראה לא היה מספיק מעוניין בכך?)
    בכל אופן כנראה שגם חלק גדול ומשמעותי מהדברים שעשתה, נעשו במחתרת, ועליהם לא נדע לעולם…

  18. ספר חדש ומרשים יצאר על הדונה גרציה-מנדס ,ספרה של מיכל אהרוני רגב “תליון הזהב של דונה גרציה ( גוונים 2015 ).
    אני קורא ומתרשם מהעומק של התחקיר והעומק של הידע של המחברת על האישה ותקופתה המרתקת.ספר שמראה שגם בחברות השביניסטיות ביותר נשים יכולות לשגשג ולנהל את העניינים מאחורי ולפני הקלעים.
    ביקורת על הספר של יוסף ארנפלד יש כאן :
    מליסבון לטבריה
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/311214
    דף הפייסבוק של הספר
    https://www.facebook.com/michalregevbooks/

  19. ספר חדש ומרשים יצא על הדונה גרציה-מנדס ,ספרה של מיכל אהרוני רגב “תליון הזהב של דונה גרציה ( גוונים 2015 ).
    אני קורא ומתרשם מהעומק של התחקיר והעומק של הידע של המחברת על האישה ותקופתה המרתקת.ספר שמראה שגם בחברות השביניסטיות ביותר נשים יכולות לשגשג ולנהל את העניינים מאחורי ולפני הקלעים.
    ביקורת על הספר של יוסף ארנפלד יש כאן :
    מליסבון לטבריה
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/311214
    דף הפייסבוק של הספר
    https://www.facebook.com/michalregevbooks/

  20. לא ברור לי כיצד מישהו בר-דעת, שאיננו נגוע באג’נדה אתנית או פוליטית, מעלה על הדעת שהמימסד מכתיב לעם על מי ועל מה לכתוב, ועאכ”ו מה לכתוב.

  21. אני לא מבין גדול בדונה גרציה. עם עובדות הרי אי אפשר להתווכח. מה בדיוק קרה עם ספרו של גורמזאנו?
    אני לא מעלה בדעתי שאדם ברמתו “שכח / התעלם” מכל כך הרבה עובדות…. הייתי חושב שגורמזאנו עצמו יגיב גם כן.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 3 =