אולי זה יפתיע רבים ויישמע פרדוקסלי, אבל תחומי המחקר הנקראים “חקר העתיד”, “חיזוי טכנולוגי”, או “התבוננות קדימה” (foresight) אינם מתיימרים לנבא את העתיד ואין זה תפקידם. תפקידם לסייע לקבלת החלטות בהווה, על סמך הבנת מגוון העתידים האפשריים. הבנה כזאת עשויה לסייע לנו להיות מודעים יותר ומוכנים טוב יותר לאפשרויות הצפונות בעתיד וכך לתרום לעיצוב עתיד רצוי. (לכן העוסקים בתחום מעדיפים להשתמש בביטוי “חקר עתידים”, בלשון רבים). 
גם ספרות המדע הבדיוני, בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, איננה מתיימרת וגם אינה אמורה לחזות את העתיד. היא שואלת “מה יקרה אם…?” ופורשת לפנינו קשת של תשובות על ידי תיאור עולמות עתידיים אפשריים. מה יקרה אם נוכל לשבט בני אדם או לשנות את תכונותיהם הגופניות או השכליות בעזרת ננוטכנולוגיה והנדסה גנטית? מה יקרה אם נוכל להגיע אל עולמות אחרים בעזרת “חורי תולעת” בחלל? איך תיראה ותתנהג חברה שבה אפשר “לקרוא” מחשבות?

מטרת ספרות המדע הבדיוני (מד”ב) אינה לתת כלים מעשיים למקבלי החלטות. במיטבה היא מציגה עולמות ואירועים דמיוניים ככל האפשר שספק אם יתרחשו אי-פעם, אבל הם מספקים לנו תובנות על עצמנו ועל החברה האנושית – והיא עושה זאת בעזרת סיפור טוב, מרתק ומעורר מחשבות. בניגוד לספרות מד”ב, חקר עתידים, חיזוי טכנולוגי או Foresight, בהם עוסקים חוקרים באקדמיה או חברות ייעוץ, אינם ספרות והם אמורים לא לשגות בדמיונות פרועים אלא להישאר עם הרגליים על הקרקע המוצקה של העובדות, ולהתמקד באפשרויות שהסבירות למימושן גבוהה. 
או כך לפחות היה עד לשנים האחרונות.

אירועים מפתיעים כמו קריסת ברית-המועצות, הפיגוע במגדלי התאומים או המשבר הפיננסי האחרון גרמו לאנשים לחשוב שהמחקר צריך להקדיש יותר תשומת לב לאירועים מפתיעים בלתי צפויים כאלה. שוב ושוב מתברר שמשום מה, למרות שמומחים שונים עורכים תחזיות כמעט בכל תחום, אנחנו מוצאים את עצמנו כל פעם מופתעים מחדש, ולפעמים נדמה שאנחנו מופתעים מזה שאנחנו מופתעים.

בעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור לאן מובילים הארועים המהפכניים במצרים, אבל ברור שארועים אלה הפתיעו את העולם, וכנראה גם את המצרים עצמם. רק ימים אחדים לפני שההמונים התחילו לנהור לכיכר תחריר בקהיר קבעו מומחי מודיעין בפסקנות שהמשטר במצריים יציב ואיתן, מצריים אינה תוניסיה, וכן הלאה.

ארועים (צפויים?) כמו הצפת נתיבי איילון או שריפת ענק בכרמל מוצאים אותנו מופתעים לחלוטין. רעידת אדמה משמעותית, למרות שמזהירים אותנו מפניה, תפתיע אותנו. כל שכן ארוע שסבירות התרחשותו נמוכה ושלא הזהירו אותנו מפניו. טכנולוגיות חדשות ומפציעות נוטות להפתיע אותנו אף הן. מישהו זוכר את הפרויקט הגרנדיוזי “אירידיום” שהיה אמור לאפשר לנו לשוחח בטלפון נייד בכל מקום בעולם בעזרת תקשורת לוויינית, והושקע בו הון עתק בעוד התקשורת הסלולרית אורבת מעבר לפינה? ובימים הראשונים של ה”פלאפון”, מישהו תיאר לעצמו שיבוא יום וחלק נכבד מתפקודיו יהיה העברת טקסטים ותמונות, או גלישה ברשת, ולאו דווקא שיחת טלפון רגילה?

אז אולי צריך למקד באופן יזום את תשומת הלב דווקא על התפתחויות מפתיעות, בלתי צפויות, שנראות אפילו בלתי סבירות? ואיך עושים זאת? לשם כך נדרשת חשיבה יותר יצירתית, ברוח ספרות המדע הבדיוני במיטבה. גישה זאת מתממשת במיזמי מחקר חדשים הממריצים העלאת רעיונות בדבר תרחישים “פרועים”. בכך נפתחה הזדמנות מאתגרת לבעלי דמיון יצירתי ורעיונות פרועים, לרבות חובבי מדע בדיוני, להשפיע על העולם האמיתי. בימים אלה אני מעורב, במסגרת עבודתי במרכז לחיזוי טכנולוגי של אוניברסיטת תל-אביב, בשני פרויקטים מרתקים של האיחוד האירופי. הפרויקטים הללו מתבוננים אל העתיד (לטווח של 30 שנה בערך) ומעודדים העלאת רעיונות יצירתיים – גם בהשראת המדע הבדיוני. אחד הפרויקטים (שאותו מוביל המרכז לחיזוי, בשיתוף עם קבוצות מחקר באירופה) נקרא FESTOS ובו אנו מנסים “לחזות”, בעזרת מומחים בנושאים מגוונים, איומים פוטנציאליים הנשקפים מטכנולוגיות חדשות ועתידיות, אם ינוצלו לרעה על ידי ארגוני טרור או פשע.

ה. ג’. וולס, הוגה דעות ואחד מאבות ספרות המדע הבדיוני, כתב בשנת 1914 בספרו “העולם המשתחרר” (כ-30 שנה לפני “פרויקט מנהטן”), שביום מן הימים טרוריסט עם מזוודת תופת גרעינית יוכל “להרוס חצי עיר”. בשנים שאחרי כן דחק וולס במקבלי ההחלטות להיערך לכך, ובכלל לטפח את המומחיות בחיזוי כדי להיערך לאתגרי העתיד. האם נוכל להיענות לאתגר שהציב וולס, כשאנו מסתכלים קדימה, אל עשרות השנים הבאות ואל הסכנות הקשורות בטכנולוגיות עתידיות? לא בטוח, אבל פרויקטים כמו FESTOS עשויים לתרום ולו במעט.

אחת הפעילויות המעניינות בפרויקט זה היתה סריקת מגוון רחב של טכנולוגיות חדשות אשר בעקבותיה התקיימה סדנה בשיתוף עם עתידן וסופר מדע בדיוני גרמני (ד”ר קרלהיינץ שטיינמילר) שבה צוותי מומחים הפעילו את דמיונם בבניית תרחישים פרועים. ארבעת התרחישים שנכתבו בסדנה זאת (ושוכללו אחריה) יכולים להפוך בקלות לסיפורי מדע בדיוני מוצלחים – וגם (לא כל כך בקלות) למציאות מפחידה. אחד התרחישים, לדוגמא, תאר פיגוע עתידי (כלכלי או טרוריסטי) שבו מוצרים שונים שנבנו בשיטות של ננוטכנולוגיה מולקולארית מתפרקים כתוצאה מסיגנל מסתורי שמשודר אליהם ע”י גורם עויין…

הפרויקט הבינלאומי השני נקרא iKNOW והוא מנוהל על ידי אוניברסיטת מנצ’סטר. בפרויקט זה אנחנו בונים מאגר מידע על “תרחישים פרועים” (“קלפים פרועים”) ו”איתותים חלשים”.

תרחיש פרוע או “קלף פרוע” (wild card) הוא אירוע עתידי מפתיע, שהסבירות להתרחשותו נמוכה אך אם יתרחש השפעתו תהיה עצומה. אם תחשבו על זה, רוב ספרות המדע הבדיוני עוסקת למעשה ב”קלפים פרועים” כאלה. מפגש עם בינה חייזרית, “הטענה” של תכולת המוח למחשב, רובוטים בעלי רצון חופשי, תחבורה המונית באמצעות טלפורטציה – כולם “קלפים פרועים”, הלא כן?

ומה זה “איתות חלש”? זהו שינוי קטן יחסית במגמות קיימות או במצב העניינים השגרתי והמוכר, שחשוב לשים לב אליו – גם מכיוון ששינוי המגמה חשוב כשלעצמו, וגם מכיוון שהאיתות הזה עשוי לרמז על “קלף פרוע” ממשמש ובא. למרות שכשמדברים על תרחישים פרועים אנשים נוטים לחשוב על קטסטרופות (כמו הפיגוע במגדלי התאומים, או הצונאמי במזרח אסיה, קלפים פרועים קלאסיים מהעבר), אנחנו בהחלט מעוניינים גם ב”קלפים פרועים” חיוביים (למשל פתרון בעיות האנרגיה של העולם בעזרת “היתוך קר” – או המצאה מהפכנית אחרת המעוגנת במציאות המדעית).

בפרויקט iKNOW אנחנו מדרבנים מומחים מתחומים שונים, את עצמנו, ואנשים בעלי חשיבה יצירתית שאינם בהכרח מומחים, להפעיל את דמיונם ולהעלות רעיונות פרועים. כאמור, ספרות המדע הבדיוני יכולה להעשיר את מקורות ההשראה. היעד הסופי של פרויקט זה הוא לאתר תחומי מחקר שלא זכו עד כה לתשומת הלב הראויה, ושעשויים לסייע בהיערכות לשינויים עתידיים. עד עתה הצטברו במאגר המידע של הפרויקט מאות “קלפים פרועים” ו”איתותים חלשים”, שבשלבים הבאים של המחקר יעברו עיבוד, סינון וניתוח לפי קריטריונים שונים. אתם מוזמנים להתרשם. הנה דוגמה לתרחיש טכנולוגי פרוע במיוחד, שאם יתממש ככל הנראה זה לא יקרה בעתיד הקרוב: בחנויות הפארם נמכר “תרסיס אי-נראות”, שהופך חפצים ואנשים לבלתי נראים (אם תקראו על “האיתות החלש” שמשתקף מההתפתחויות המואצות האחרונות ב”מטא-חומרים” בעלי תכונות אופטיות ייחודיות אולי זה ייראה לכם פחות פרוע).

והנה דוגמה של תרחיש בתחום המדיני: ישראל והמדינה הפלסטינאית העתידית מצטרפות יחדיו לאיחוד האירופי (עם השלכות מעניינות על הסדרי השלום). לא מתקבל על הדעת? אל תשכחו שאנחנו לא מדברים על הערכה או תחזית “רגילה”, אלא על קלף פרוע: סבירותו נמוכה, אך השפעתו (אם יתרחש) עצומה. האם ניתן להבחין במציאות של היום ב”איתותים חלשים” שמצביעים שתרחיש זה, או תרחישים אחרים שתוארו כאן, עשויים לעלות בסולם הסבירות? חישבו על זה. זה יכול להיות תרגיל מחשבתי מעניין. נסו לדמיין “קלפים פרועים” משלכם. וזכרו: העתיד זה לא מה שהיה פעם!

תגובה אחת

  1. מוזמנים לסלון הספרות של רונית ויואב. הנושא להפעם “נינוח” ונשמח להתבסם מניחוח כתיבתך. התאריך 04/06/2018 חיבת ציון 5 רמת גן ב-1800.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − שבע =