פתגמים של עולם המחשבים

 

אורי מאיר מסטראנט  בספרות עברית ב באונ' באר שבע בדק  את הקהילה הלכאורה פחות ספרותית מכל,אנשי המחשבים  ומראה שגם אצלם אפשר למצוא מגוון עצום באותו תחום חצי פואטי הנקרא "פתגמים ".  

   

פתגמים מעולם המחשבים 

מאת

 אורי מאיר

 

 

 

 

 הקדמה – על פתגמים לאומיים ולא לאומיים

 מתוך עיון בתוכן העניינים של ז'ורנל מקצועי העוסק בפתגמים כמו Proverbium, ניתן להסיק במהירות כי מאמרים מחקריים העוסקים בנושא הפתגמים לרוב מתמקדים באחד מתתי הנושאים הבאים:

פתגמים של עם מסוים,

פתגמים מתוך יצירה ספרותית מסוימת, או קובץ של יצירות ספרותיות, לרוב של עם מסוים,

פתגמים העוסקים בנושא מסוים, ובוחנים אותו בתרבות העממית של עמים או תרבויות אתניות שונות.

יש כמובן גם מאמרים על פתגמים שאינם נופלים לאף אחת מן הקטגוריות הללו, למשל מידר (2005) או ברטה, ורגה, כריסטובה, ליטובקינה (2008). מאמרים אלה סיפקו לי השראה במחקרי, ואולם הנושאים בהם הם עוסקים רחוקים מן הנושא של עבודה זו.

במאמר זה אנסה להביט על פתגמים מזווית מעט אחרת, וזאת כיוון שלטענתי הפתגמים של קהילת אנשי התכנות מתנהגים בצורה אחרת מן הפתגמים של קבוצות מקצועיות אחרות. כך למשל עבודתה של לריסה פיאלקובה (2010) מתייחסת לפתגמים העוסקים ברפואה הן על ידי קהל המתרפאים והן על ידי קהל הרופאים. בעבודה זו למשל אין התייחסות לרופאים כאל ציבור נפרד, שלו אתוס קהילתי שונה מזה של המתרפאים.

בעולם המודרני יש לרוב האנשים גישה למחשב, והתנסות כלשהי בשימוש במחשבים. חווית השימוש במחשב, שהיא חוויה מתסכלת לעתים קרובות, הולידה מגוון רב של פתגמים (למשל בכתובת הזאת: http://proverb.taiwanonline.org/display.php?thm=true&actual=Computer&term=computer&row=0)

פתגמים כמו : "כמחשב, אני מוצא את אמונתך בטכנולוגיה משעשעת", או "מחשבים הם לא אינטליגנטים, הם רק חושבים שהם אינטליגנטים" המופיעים באוסף הפתגמים לעיל, ממחישים את חוויית השימוש במחשבים, המוכרת לכל אדם מודרני כחוויה מתסכלת. ואולם, לא בכך ברצוני לעסוק בעבודה זו.

לטענתי, יש היום אתוס שלם של "ההוויה של האדם כמתכנת". אתוס זה מתבטא בכל סוגי היצירה הספרותית העממית המוכרים למדע (מיתוסים מכוננים, סיפורי קדושים, לוח שנה, וכמובן גם פתגמים, עוד על נושא זה בחלק הבא של העבודה).  היריעה של עבודה זו קצרה מכדי לבחון את כל האתוס הנ"ל, ואולם אני סבור שיש בכוחה להאיר את הנושא, ולעניין חוקרים נוספים באספקטים השונים שלו, ואף אולי באתוסים מקבילים של בעלי מקצוע אחרים.

במאמר זה ברצוני להתמקד רק בסוג אחד של פתגמי מתכנתים, והוא פתגמים העוסקים בבאגים. באגים הן שגיאות תכנות, המשנות את אופן פעולת תכנית המחשב, לעומת התכנית המתוכננת. כיוון שהמחשב מבצע בדייקנות את ההוראות של המתכנת, מקורם של הבאגים הוא אף פעם לא המחשב, אלא תמיד התכניתן. ואולם, מניסיוני הקצר כמתכנת, אני יכול להעיד כי הנטייה להאניש את המחשב ולשאול את עצמך "מדוע המחשב לא מוכן לעשות מה שאני אומר לו?" היא חזקה מאוד, וכך מציאותם של באגים בתכניות מחשב היא אולי החוויה המתסכלת ביותר העומדת בפני מתכנתים, ועל כן היא אולי חווית היסוד החזקה ביותר של המקצוע.

תוך בחינה של הפתגמים הנסקרים כאן, אנסה להצביע על כמה מאפיינים ייחודיים של פתגמים של מתכנתים, המייצרים כאמור קבוצה כמו אתנית, לעומת פתגמים של קבוצות אתניות אחרות.

תרבות אנשי המחשבים 

  

באופן טבעי האנשים שבנו את רשת האינטרנט היו אנשי מחשבים, וכך הייתה להם גישה לשמות אתרים שונים, עוד לפני שעניין בנושא היה נחלת הציבור כולו. כך למשל האתר folklore.org (מופיע בכתובת: http://folklore.org/index.py) מספר על מחשב האפל המקורי, אפל I שהורכב לראשונה בגרז' של סטיבן ג'ובס בשנת 1979.  האתר כולל הערות של אנשים שתכנתו את אותו המחשב באותם הימים, ובאופן כללי מתעד את תקופת הימים ההם. לאתר יש אופי של מיתוס מייסד של תרבות אנשי המחשב, למרות שכמובן שהיו מחשבים הרבה לפני שנת 1979.

למעשה העובדה שאתר המתעד את שנת 1979, שהיא בשום פנים ואופן לא שנת התחלת עידן התכנות והמחשבים, מראה לנו מעט על התרבות של אנשי המחשבים. עבורם נראה כי העבר ההרואי הוא מצד אחד רחוק מאוד כפי שיעידו צילומי השחור לבן באתר, והרי בשנת 1979 כבר היו בהחלט צילומי צבע, ומצד שני קרוב מאוד כפי שתעיד הנוכחות היומיומית של סטיבן ג'ובס בחיי אנשי המחשבים, ואפילו חובבי המחשבים, שכן הכרזות המוצרים החדשים מבית אפל נהיו לשם דבר  בתעשיית המחשוב המודרנית. (ניתן לראות את ג'ובס מציג את מכשיר האייפד בינואר 2010 כאן למשל: http://www.youtube.com/watch?v=OBhYxj2SvRI).

כך מן השילוב שבין שני הקצוות של עבר מיתי מחד, והווה המייצג מעין התגלות של עתיד משיחי מאידך, נוכל לאפיין את התרבות של אנשי המחשבים (ובמקרה הזה גם של צרכני המחשבים הנלהבים), כתרבות פופולרית בעלת אופי עממי, המכילה כמה מסוגות המפתח של הספרות העממית. עוד על תרבות התכנות כתרבות פופולרית ניתן למצוא בנספח א' המכיל תרגום של פוסט מתוך האתר של אריק ריימונד, שאף הוא ממלא בקהיליית אנשי התכנות הן את התפקיד של אב מייסד קדמון, והן את התפקיד של משיח מתגלה בהווה, המרמז על העתיד הגאול (למרות שדמותו שונה למדי מדמותו של סטיבן ג'ובס, ולא זה המקום להרחיב על ההבדלים בין השניים).

כאמור לעיל, לא אוכל במאמר קצר  זה לסקור את כל המאפיינים של תרבות אנשי התכנות בת זמננו, ולכן אתמקד אך ורק בסקירת פתגמי תכנות. תקוותי היא כי הקורא ימצא שהניתוח של הללו הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה, וכי סקירת פתגמי התכנות בנושא באגים תאפשר הבנה טובה יותר של התרבות הנ"ל בכללה, וכן תעורר עניין במחקר נוסף בנושא מרתק זה.

 

ניתוח של פתגמי תכנות

 alan_perlis

הפתגמים שבחרתי לקוחים מהרשימה.:EPIGRAMS IN PROGRAMMING, והיא פורסמה לראשונה בז'ורנל SIGPLAN בשנת 1982. הרשימה חוברה על ידי    אלן פרליס, והיום היא מצוטטת בהרחבה ברשת, לא בהכרח תוך כדי מתן קרדיט לכותב המקורי. מתוך אוסף הפתגמים, הכולל יותר ממאה פתגמים בענייני תכנות, ואף כמה פתגמים בענייני פתגמים (אלה נקראים ברשימה, באורח אופייני למדי לאנשי מדעי המחשב, מטה-פתגמים),  בררתי  מספר קטן של פתגמים העוסקים בבאגים,.

חשוב לציין כאן שלמרות שאלן פרליס היה מדען מחשב מן השורה הראשונה  מעמדו ככזה לא היה קנוני משיחי כשל שאר הגיבורים המצוינים כאן בשמם, כך שפתגמיו מראים במידה רבה על הלך הרוח של "איש מחשבים מן השורה", גם אם אלן פרליס מהווה דוגמא זוהרת במיוחד ל"איש מחשבים מן השורה".

הערה 1: המספור של פתגמים מופיע ברשימה המקורית, ובחלק מן האתרים המצטטים את הרשימה המקורית.

הערה 2: תרגום כל הפתגמים הוא שלי.

הערה 3: למרות שאף אחד מן הפתגמים ברשימה של פרליס לא מתייחס לבאגים, קיומם הוא בהחלט דבר שמקבל ביטוי בפתגמים המצוטטים.

 וכעת נעבור לפתגמים:

פתגם 23 –  כדי להבין תכנית מחשב יש צורך להיות גם התכנית וגם המחשב.

ניתוח: 

 הפתגם מראה את הקושי הרב הכרוך בהוויה של מתכנת מחשבים. המתכנת הוא אדם שבמהותו אמור לתקשר עם מכונה הפועלת בצורה אנליטית, ולא בדרך חשיבה אנושית.

מחד, הפתגם מציב בפני המתכנת בכוח דרישה בלתי אפשרית, שכן ברור שאדם אינו יכול "להיות" מחשב או תכנית מחשב. מאידך, הפתגם מספק מוצא מן העובדה האנושית הקבועה בתחום תכנות המחשבים, המציאות של באגים בתכניות. שכן, בעצם ההכרה בצורך "להיות" מחשב או תכנית מחשב, אנו גם מכירים בחוסר האפשרות לעשות כן, ולכן גם בנפילה או בטעות בדמות הבאגים.

לדעתי הפתגם הזה הוא יפה מאוד שכן הוא מספק גם יעד שיש לשאוף אליו, וגם הסבר לחוסר ההצלחה בתכנות מחשבים.

 

פתגם 40 – ישנן שתי דרכים לכתוב תכניות ללא טעויות, אבל רק השלישית עובדת.

ניתוח: פתגמי תכנות רבים משתמשים בטכניקות שונות של הומור או סאטירה. פתגם זה משתמש בבירור בהומור, והמשמעות אחרי הבנת הטכניקה ההומוריסטית היא "אין דרך לכתוב תכניות ללא שגיאות". ואולם, הטכניקה ההומוריסטית נותנת לנו כאן עוד שתי תובנות נוספות. הראשונה היא כנגד "עודף אנליטיות" בניתוח של תכניות מחשב. תחום מדעי המחשב נולד מתוך המתמטיקה, וככזה הוא נטה לעתים בעיקר בראשיתו לאמונה כי כל תכנית מחשב ניתנת לניתוח וידיעה אנליטיים. הפתגם הזה, שנכתב על ידי מתמטיקאי, מתנגד להלך מחשבה אנליטי יתר על המידה מעין זה.

הטענה כי יש "דרך שלישית", שהיא חופשית מטעויות, שוב שולחת אותנו לחיפוש רחב, אל האופק הפתוח של מדעי המחשב, וכך, למרות ההומור, יש לפתגם זה גם משמעות רצינית.

 

פתגם 43 – במערכות תכנה בדרך כלל הציפור הראשונה היא זאת שיוצרת את התולעת.

ניתוח: זהו פתגם שמהווה פרודיה על פתגם עממי ידוע באנגלית: "הציפור הראשונה (המוקדמת) היא זאת שמקבלת את התולעת. לדעתי, ניתן בהחלט לראות את הפתגם העממי המקורי כפתגם המקדם חריצות בנוסח הפרוטסטנטי\אנגליקני כפי שעמד עליו וובר בספרו משנת 1958 "The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism" (מהדורת סקריבנר תרגום טלקוט). נראה שפתגם זה רוצה להוסיף חומרה על גבי חומרה. כלומר הוא אינו שולל את החריצות או ההתלהבות הנמצא במצב של "הציפור הראשונה", אך הוא קורא למשנה זהירות, בבחינת: "אין זה מספיק להיות הציפור הראשונה, יש צורך גם להקפיד על תכנות נכון למרות זאת".

מובן שהטכניקה של עיוות הפתגם העממי המקורי היא גם טכניקה הומוריסטית, אך גם כאן, כמו בפתגם שנותח לעיל, ההומור משמש להעברת מסר רציני, ובמקרה זה אפילו מסר חמור.

 פתגם 57 – קל יותר לשנות את הדרישות כך שיתאימו לתכנה מאשר להפך.

ניתוח: הפתגם הזה אינו מדבר רק על תכנה או הנדסת תכנה במובן המופשט או האקדמי שלה, אלא על הנדסת תכנה במובן התעשייתי. בקונטקסט כזה לכל פרויקט, אפילו קטן, של הנדסת תכנה, יש מסמך דרישות.

זהו פתגם הומוריסטי, שכן ברור שקל יותר להתאים את מסמך הדרישות למה שהתכנה עושה בפועל מאשר לתקן את התכנה, ואולם גם הוא כולל יותר מקורט של רצינות, שכן יצירת פרויקט תכנה, כמעט בכל גודל, מחייב בסופו של דבר גם "התאמה לאחור" של הדרישות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שפת התכנות Javascript, שנבנתה על ידי חברת נטסקייפ בשנת 1994. השפה כללה שגיאות רבות ביישום, והיום תכניות רבות שנכתבו מביאות את השגיאות הללו בחשבון, ולכן קשה מאוד לתקן את השגיאות הללו בדיעבד, ויש צורך להמשיך ולהשתמש בשפת תכנות הכוללת שגיאות.

פתגם 78 – אם המחשב שלך מדבר אנגלית, הוא כנראה יוצר ביפן.

ניתוח: פתגם זה עוסק בעצם לא רק בבאגים אלא גם בשפות תכנות. עולם המחשבים והמתכנתים מייצר שפות תכנות חדשות מדי כמה שנים. וויכוחים בין אנשי מחשבים על היתרונות והחסרונות של שפות התכנות "שלהם" לעומת שפות התכנות "הגרועות", יכולים להגיע לטונים רמים ביותר, ולעתים נדירות אף ליותר מכך.

השאיפה הרמה ביותר של יצרן שפות תכנות היא שפה "טבעית", כלומר המתכנת יוכל לדבר אל המחשב כפי שאנחנו מדברים איש אל רעהו, והמחשב "יבין" את דבריו, וייצור תכנית מחשב בהתאם.  למותר לציין ששאיפה זאת לא התמלאה עד למועד כתיבת שורות אלה.

הפתגם מציין אם כן כי גם אם המטרה תושג יום אחד ו"המחשב ידבר אנגלית", הרי שבעצם המטרה לא תושג, שכן האנגלית שבה מדברים ביפן היא לא האנגלית שדוברי הפתגם מדברים בה.

כמו בפתגמים הקודמים, גם בפתגם זה יש ערך מוסף, שכן חברת מתכנתי המחשב היא חברה בינלאומית, ואילו האנגלית היא שפה לאומית (של מספר לאומים, שאינם מסכימים ביניהם לגבי השימוש ה"נכון" בשפה, אבל לגבי נושא זה באמת תקצר היריעה…) אחד היתרונות של שפת התכנות, למרות שהיא נכתבת בדרך-כלל באותיות לטיניות (ותוך שימוש האוצר מלים ששאוב פחות או יותר מן השפה האנגלית), הוא שהיא יכולה להילמד באופן בינלאומי, ובאמת נכון למועד כתיבת שורות אלה יש שפות תכנות פופולריות למדי שנכתבו על ידי אנשים שאינם דוברים אנגלית כשפת אם. שתי דוגמאות בולטות הן ווירת השוויצרי שכתב את שפת פסקל, ומצומוטו היפני שכתב את שפת רובי.

 פתגם 116 – אתה חושב שאתה יודע כאשר אתה יכול ללמוד, אתה בטוח יותר כאשר אתה יכול לכתוב, אתה אפילו יותר בטוח כשאתה יכול ללמד, אבל באמת בטוח כשאתה יכול לתכנת.

ניתוח: עד כאן כל הפתגמים שניתחנו היו בעצם קריאות לצניעות בעמידה מול המחשב. כל הפתגמים לעיל ציינו בעיקר סייגים ליכולת האנושית לכתוב תכניות מחשב, ובפרט ליכולת האנושית לכתוב תכניות מחשב חופשיות מטעויות.

בפתגם זה המחבר "מגלה את הקלפים" או במלים אחרות מסביר לנו מהי התועלת שבתכנות. הכותב טוען כי תכנות הוא בעצם הדרגה הגבוהה ביותר של הבנה שניתן לרכוש לגבי נושא מסוים. פתגם זה לא נאמר בהומור. הוא רציני לחלוטין, והוא אולי ממחיש יותר טוב מכל האחרים את רוח ההתלהבות והאסתטיקה המדעית, השואפת להבנה טובה יותר של העולם, המפעמת בפתגמי התכנות, ובאתוס של הקהילה הדוברת אותם.

 חוקי מרפי

פתגם מורכב מתוך האתר של חוקי מרפי:

כל תכנית מחשב לא טריביאלית כוללת לפחות באג אחד.

כל תכנית מחשב לא טריביאלית ניתנת לפישוט בלפחות שורה אחת של קוד (ניתן להוריד שורה אחת של קוד).

מכאן נובע באינדוקציה שכל תכנית לא טריביאלית ניתנת לפישוט לשורה אחת של קוד הכוללת באג. (נשלח על ידי ברנדון אייקן)

ניתוח: ה"היסק" לעיל הוא הומוריסטי בעליל, ואולם נראה שהוא מצחיק יותר אנשים שיש להם רקע במתמטיקה ובמדעי המחשב.

שתי ההנחות המקדימות את המסקנה באות מתוך שני עולמות תוכן שונים זה מזה. אפשר לאמר שהן מייצגות שני אינטרסים שונים באותה חברת תכנה.

האינטרס "להוריד שורות קוד", הוא אינטרס של ההנהלה, המנסה ליצור קוד שהוא קל לתחזוק וקצר יותר.

האמונה כי "תמיד יש עוד באג אחד" היא האמונה של המתכנתים עצמם שתהליך הייצור הוא ארוך יותר מזה שתוכנן, והוא מבטיח תוצאות לא טובות במיוחד. (מובן שניתן לייחס כוונות הפוכות הן להנהלה והן לעובדים, אבל זה ייתן ניתוח ספרותי פחות עשיר).

הטכניקה של אינדוקציה מתמטית היא טכניקה שנעשה בה שימוש בענפים של המתימטיקה הקרובים למדעי המחשב. ב"היסק" המופיע לעיל, נעשה בטכניקה שימוש מושלם, ואולם התוצאה המתקבלת מתוך ניגוד האינטרסים היא אבסורדית בעליל.

כפי שמתאים לאתר של חוקי מרפי יש לנו כאן פתגם (או אוסף פתגמים המהווה "היסק"), שמטיל ספק בכל הקשור לתכנות. כלומר הן בטוהר הכוונות של המתכנתים, הן בטוהר הכוונות של ההנהלה, והן בטכניקה של האינדוקציה המתמטית (שנעשה בה שימוש מושלם, אך היא מובילה לתוצאות אבסורדיות).

השימוש בהיסק הזה, מעבר להומור, קורא לזהירות רבה הן בזמן התכנות, והן בזמן השיפור של התכנה (הנקרא בעברית של אנשי מחשבים דיבוג). זהו פתגם סקפטי, הקורא לזהירות כללית.

עוד פתגמי מחשבים ראו

בחלק הבא של המאמר .

 

הפתגם של דונלד קנות'

לדונלד קנות' מעמד קנוני בתחום מדעי המחשב. סדרת הספרים שפרסם (וממשיך לפרסם) מהווים את אבן היסוד התיאורטית-מתימטית של מדעי המחשב. (לביוגרפיה של קנות' ראה למשל-

באתר של קנות', שפרש לגמלאות על מנת שיהיה לו השקט להמשיך ולכתוב את ספריו, מופיעה סדרה של שאלות ותשובות. אחת מהשאלות עוסקת בבאגים.

הנה הציטוט המקורי באנגלית:

Q: What's the exact citation of your oft-cited comment about bugs?

A: On March 22, 1977, as I was drafting Section 7.1 of The Art of Computer Programming, I read four papers by Peter van Emde Boas that turned out to be more appropriate for Chapter 8 than Chapter 7. I wrote a five-page memo entitled "Notes on the van Emde Boas construction of priority deques: An instructive use of recursion," and sent it to Peter on March 29 (with copies also to Bob Tarjan and John Hopcroft). The final sentence was this: "Beware of bugs in the above code; I have only proved it correct, not tried it."

את הפתגם עצמו אתרגם אם כן ל:"

היזהרו מבאגים בקוד המופיע לעיל; רק הוכחתי אותו, לא ניסיתי אותו."

ניתוח: זהו פתגם שמאבד הרבה מן ההומור שבו אם לא ידועה לנו זהות הדובר. ואולם, כאשר דונלד קנות', המומחה העולמי מספר אחת למדעי המחשב התאורטיים, מסביר לנו שהוכחות הן בעצם כלי לא מספיק במדעי המחשב, וכי יש צורך לנסות את הקוד עצמו על מכונה אמתית, הטקסט מקבל את מלוא משמעותו.

הפתגם הזה, מפיו של קנות', מטיל בעצם ספק בכל הענף עליו הוא יושב, או ליתר דיוק מזהיר אותנו משימוש לא נכון במדעי המחשב התאורטיים, שכן הקוד הוא קוד טוב אך ורק אם הוא עובד על מכונה אמתית.

זהו פתגם המעיד לכאורה על צניעות עמוקה, אבל בעצם גם בה בעת מסביר לנו את החשיבות של הענף התיאורטי של קנות', שכן ענף תאורטי זה לא נועד לייצר תכניות טובות מסוימות, אלא להסביר את כל התכניות הטובות באופן כללי.

מעל לכל, אני מוצא את הפתגם הומוריסטי מאוד, אך ייתכן שלא כל הקוראים יחושו זאת במידה שווה.

 

הפתגם של לינוס טורוולדס

לינוס טורוולדס הוא אישיות מוכרת מאוד בתחום מדעי המחשב, ככל הנראה בעיקר בשל העובדה שהוא האחראי על פיתוח מערכת ההפעלה של הקוד הפתוח לינוקס .

חוק לינוס מנוסח בויקיפדיה באנגלית כך:

Given enough eyeballs, all bugs are shallow.

וכאן נתרגם אותו כך:

בהינתן מספיק זוגות עיניים, כל הבאגים הם שטוחים (קלים לגילוי ולתיקון).

ניתוח: כל הפתגמים שנותחו עד כה עסקו באינטראקציה שבין האדם למחשב, ואולם פתגם זה אינו עוסק בכך, כי אם באינטראקציה שבין המתכנתים לבין עצמם. לינוס מציין כאן את העדפתו הברורה לקוד פתוח.

הטענה המובעת בפתגם היא כי אם הקוד פתוח, כלומר כל מוצר תוכנה מכיל גם את הקוד, ומאפשר לכל מתכנת להדר את הקוד (הדור (קומפילציה) היא התהליך שהופך שורות קוד לתכנית מחשב, בערך), הרי שתהליך כזה ייצור פחות באגים.

לעניות דעתי, משפט לינוס מוכח מדי יום עם ההצלחה של פרויקטים של קוד פתוח כמו מערכת ההפעלה לינוקס ומערכת ההפעלה אנדרואיד (מערכת הפעלה לטלפונים סלולריים מבית היוצר של גוגל).

לכן ניתן לומר שפתגם זה הוא לא רק רציני בתכלית, אלא גם חיוני ליצירת התרבות העכשווית של תכנות מחשבים.

סיכום 

 

 

מתוך הניתוח של פתגמי מחשוב ניתן ללמוד שלושה דברים:

ראשית, הכלים הספרותיים המשמשים אנשי מחשבים הם כלים ספרותיים מורכבים, הכוללים שימוש מתוחכם בהומור, שימוש בעולם תוכן (כמו מתימטיקה) המוכר לאנשי המחשבים, ושימוש, לעתים תוך כדי יצירת וריאציה מצחיקה, באוצר הפתגם והפולקלור העממי. השימוש בכלים אלו מראה לדעתי כי לפנינו יצירות מורכבות ומעניינות של ספרות עממית, שאינן נופלות מבחינה זו מן המיטב שיש לספרות העממית להציע.

שנית, פתגמים כגון הפתגם על השימוש ביפנית, וכן הנוכחות של פתגמי תכנות במדינות שונות ובתרבויות שונות, מלמד אותנו כי תרבות התכנות היא תרבות בינלאומית, ולא רק תרבות של עם אחד או שניים, או אפילו של העמים דוברי האנגלית. נראה שבמדינות רבות בעולם ישנם היום מתכנתי מחשבים, המזדהים עם הערכים של תרבות זו, אם כי כמובן שמחקר נוסף יוכל לברר היכן בעולם נפוצה תרבות זו יותר, והיכן פחות.

ושלישית, נראה כי פתגמי התכנות אינם רק יצירות ספרותיות בעלמא, אלא כי יש להם תפקיד חשוב, אולי אפילו מכריע בחברות של אנשי המחשבים אל תוך עולם הערכים של התכנות. הערכים של עולם זה כוללים: חריצות, צניעות, הומור, ובפרט הומור עצמי, היכרות עם העקרונות המדעיים והמתמטיים עליהם מיוסד התכנות ויכולת לשיתוף פעולה עם מתכנתים אחרים. סביר להניח שפתגמי התכנות תורמים להנחלת ערכים אלה במאות מקומות שונים בעולם, אפילו בזמן קריאת שורות אלה.

 

ביבליוגרפיה

 

הערה: למען נוחות הקריאה סודרו ההפניות בחלק זה של הביבליוגרפיה על פי סדר הקריאה, ולא על פי סדר אלפביתי.

אתרי מחשבים:

אתר הכולל פתגמי מחשבים (ולא פתגמי תכנות):

http://proverb.taiwanonline.org/display.php?thm=true&actual=Computer&term=computer&row=0)

 

אוסף פתגמי התכנות של אלן פרליס נמצא למשל בלינק:

http://www.cs.yale.edu/quotes.html

ופורסם לראשונה:

From ACM's SIGPLAN publication, (September, 1982), Article "Epigrams in Programming", by Alan J. Perlis of Yale University.

האתר של קנות':

http://www-cs-faculty.stanford.edu/~uno/faq.html

פתגמי תכנות אחרים:

http://www.quotegarden.com/programming.html

ועוד אוסף של פתגמי תכנות:

http://www.gdargaud.net/Humor/QuotesProgramming.html

 

טקסטים מחקריים:

אתר המציג את התוכן של הז'ורנל Proverbium:

http://www.deproverbio.com/DPjournal/PROVERBIUM/proverbiumtoc.html

Barta, Peter.  Gotthardt, Hrisztalina Hrisztova. Litovkina, Anna T. Vargha, Katali. “Punning in Anglo American, German, French, Russian and Hungarian Anti-proverbs”, Proverbium 2008 (25).

Fialkova, Larisa. “Proverbs and Medicine: The Problem of Applied Folklore”, ms., forthcoming.

Mieder, Wolfgang. “A proverb is worth a thousand words – Folk wisdom in mass media”, Proverbium 2005 (22).

אודות אורי מאיר

אורי מאיר - מורה למתמטיקה בעיקר ברמה של שלוש יחידות לימוד. בימים אלה עובד על הרומן הראשון שלי: 'חידת אבן השתייה'.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תרבות פופולרית עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*